אלול תש"מ - "יחי המלך"

מתוך Yomanim

(הופנה מהדף אלול תש"מ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ד', ב' דר"ח אלול

כשחזר כ"ק אד"ש מביתו היום אחה"צ (לערך בשעה 7:00), קודם שנכנס לחדרו הק', הפנה את מבטו הק' לצד שמאל לעבר הרחוב שמול 770 אשר שם ישבו כמה זקנים ופטפטו. כשנכנס כ"ק אד"ש לחדרו הק' אמר להריל"ג: רק אתמול דיברו על-דבר "תפארת זקנים" וכעת יושבים זקנים בחוץ ואף אחד אינו לומד עמם! הנ"ל רצה ללמד זכות ואמר שאולי למדו עמם כבר, והורה לו כ"ק אד"ש לילך לברר אם למדו עמם.

יום ד', ח' אלול

היום נכנס הר' י"י הכט לחדרו הק' של כ"ק אד"ש, אשר אמר לו: א) להדפיס את האלבום מתהלוכת הילדים בל"ג בעומר לשנת "הקהל" ויהי' זה ה"ליתן שכר למביאיהם" (שנא' אודות הקהל). ב) כשיבואו מחנות "גן ישראל" ל-770 בשבוע הבא, יביא גם את המחנות קיץ שלו (אף שכבר נגמרו). ג) כיון שבחודש תשרי יבואו אורחים רבים, ומה שרואים הרי (יש ספק אם) עושה רושם אצלם כו', במילא, מכיון שיש לו (להר' הכט) בנין נאה ברח' פרזידנט וכן ברח' איסטרן פארקווי (הדר התורה) שבו אני מבקר בכל חג הפסח, מהנכון שיסדרוהו שיהי' באופן נאה כדי שאם ירצה א' (מהאורחים) להכנס לשם יהי' הבנין באופן המתאים כו'.

יום ה', ט' אלול

לפני תפלת מנחה נכנס חתן (בעל-תשובה) לקבל את הסידור מכ"ק אד"ש, ושאל האם להתפלל מנחה לבוש באבנט? וענה כ"ק אד"ש בחיוב, ושאל הנ"ל אם צריך ללבוש האבנט עד החתונה, וענה כ"ק אד"ש: זה תלוי בבחירתך. הנ"ל שאל: מה הכוונה בזה? וענה כ"ק אד"ש: רק בעת התפלות (ללבוש). ושאל הנ"ל: האם סיבת לבישת האבנט היא מפני (קבלת) הסידור כו', וענה כ"ק אד"ש: כן.

יום ג', י"ד אלול

כשבא כ"ק אד"ש בבוקר ל-770 פגש את הצלם פריידין שהגיע מאה"ק, והרים כ"ק אד"ש את ידו הק' ושאלהו: איזה דרישת-שלום הביא עמו מארץ הקודש? הנ"ל סיפר לכ"ק אד"ש שיש לו סרט ארוך מכנס הילדים שהתקיים באה"ק ורצונו להראות זאת לילדים שיחזרו היום ממחנות הקיץ, ואמר לו כ"ק אד"ש: הילדים יהיו עייפים מכל היום ואולי ידחה זאת לחול המועד.

ראלי

לקראת תפלת מנחה נתקבצו ובאו ל-770 ילדי מחנות הקיץ של "גן ישראל" ו"אמונה" שיחיו אשר חזרו היום לבתיהם, וכ"ק אד"ש התפלל עמהם תפלת מנחה.

אחרי התפלה דיברו מנהלי המחנות, וכשא' מהם דיבר על פעולותיו של כ"ק אד"ש וריבוי המאמרי חסידות וכו' עשה כ"ק אד"ש בידו הק' תנועה של ביטול.

אחרי שאמרו הילדים את הי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל, דיבר כ"ק אד"ש בפניהם שיחה ארוכה (חלקה הגדול הוגה ע"י כ"ק אד"ש ונדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 301 ואילך).

בתוך השיחה דיבר כ"ק אד"ש הרבה על המצב באה"ק בכאב ובחריפות (ראה שיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 997 ואילך), והדגיש כמ"פ כי הדרך היחידה להגיע לשלום אמיתי היא ע"י קיום ההלכה בשו"ע הל' שבת סשכ"ט כו'. לבסוף אמר שהיות ומוכרחים להציל יהודים בכל מקום שהם כפי שנפסק בשו"ע הנ"ל, לכן בסיום השיחה (קודם חלוקת הצדקה) יכריזו בקול רם: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל".

בהמשך ביקש כ"ק אד"ש "הצעה ובקשה, בקשה כפולה ובכל לשון של בקשה" – שיסדרו כינוסי ילדים וילדות (בנפרד), "הקהל'ס", בכל העולם לפחות שלשה פעמים בימים הבאים: 1) קודם ר"ה. 2) בעשרת ימי תשובה. 3) בימי חול המועד סוכות, ובהם יעשו את ה"חוט המשולש" דתורה, תפלה וצדקה, ובפרט באה"ק שיערכו כינוסים אלו בכותל המערבי, במערת המכפלה וגם בקבר רחל, זאת בנוסף לכל מקום שניתן לערוך בו כינוס, ולקבל את ההחלטה ע"כ "היום הזה", עכ"פ ככל המוקדם.

בסיום השיחה הורה כ"ק אד"ש שלאחרי ההכרזה הנ"ל ("לשנה טובה כו'") יאמרו שוב את הפסוקים "שמע ישראל" ו"תורה צוה" ואח"כ יסיימו במצות הצדקה. לאחרי שעשו כן, נתן כ"ק אד"ש להמנהלים דהמחנות שי' מטבעות של עשר סענט לחלק לכאו"א מהילדים והילדות 2 מטבעות: א' לתת לצדקה, והב' – לעשות בה כטוב בעיניהם.

טרם צאתו צוה כ"ק אד"ש לנגן "ופרצת".

יום ד', ט"ו אלול

בעת שנתן כ"ק אד"ש מטבע לילד כדי לשימו בקופת הצדקה, רץ הילד אח"כ לספר לאמו על-כך שא' נתן לו כסף כו', ובאותו רגע עבר כ"ק אד"ש לידם והראה הילד לאמו על כ"ק אד"ש שזהו הנותן... ואמר לו כ"ק אד"ש: איך אתה יודע?...

יום ה', ט"ז אלול

כשחזר כ"ק אד"ש בערב מביתו התקיימה בחוץ חופה, והורה כ"ק אד"ש לאחר את תפלת ערבית בחצי שעה ושהקהל יצא לחופה.

יום ש"ק פ' תבוא, ח"י אלול

התוועדות

בשעה 1:30 לערך נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות ודיבר בה 6 שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 1001 ואילך). אחר שיחה ב' צוה כ"ק אד"ש לנגן ואמר מאמר ד"ה "היום הזה ה' אלקיך מצוך גו'".

לקראת סוף ההתוועדות דיבר כ"ק אד"ש ע"ד הסיוע למוסד "הכנסת אורחים", ואמר שבאמת החיוב לטפל באורחים מוטל על תושבי השכונה, אלא כיון שהקב"ה הרי יודע עם איזה "בעלי-בתים" יש לו עסק... הוא ריחם על האורחים ושלח אחד מעבר לים שיספק להם את עניניהם. וסיים ב"יהי רצון" שתושבי המקום ילמדו ממנו ויסייעו לא רק במדה קטנה אלא גם במדה בינונית לכל הפחות...

בסיום מסר כ"ק אד"ש מהמזונות והיין שלפניו להר"מ ירוסלבסקי מ"אש"ל – הכנסת אורחים". אח"כ מסר כ"ק אד"ש מהמזונות שלפניו לא' מהחתנים שהשתתפו בהתוועדות ואמר לו שנותן לו זאת בכדי לשמח את החתן, והוסיף: מחיטה הרי עושים יין שכר... אח"כ ביקש כ"ק אד"ש שכל החתנים יגשו, וחילק לכל א' מהם מהמזונות שנשארו לפניו.

כשעמד כ"ק אד"ש ממקומו לתפלת מנחה (6:50 לערך) החל לנגן "עוד ישמע גו'".

יום ש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ה אלול

התוועדות

בשעה 1:30 לערך נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות ודיבר בה ה' שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 1079 ואילך). בסיום השיחה השני', כשדובר ע"ד ההתעסקות במבצעים ובענינים שרבותינו נשיאינו דורשים, אמר כ"ק אד"ש: "כל אחד צריך להתבונן ולראות איך כ"ק מו"ח אדמו"ר מדבר את כל הענינים הללו אליו בעצמו בלבד, ואף אחד אחר אינו עומד שם. והכוונה "אליו בעצמו" ("אים אַליין") היא לכל אחד כפשוטו ממש! והוא בעצמו זה שכ"ק מו"ח אדמו"ר רוצה למלאות על-ידו את הכוונה בכל הענינים שמסר נפשו עבורם!". אחר שיחה זו צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה "שוש אשיש גו'".

לקראת סיום שיחה ג' עורר אד"ש ע"ד ה"דינער" של כולל חב"ד, ובסוף השיחה צוה להכריז אודות ה"דינער" הנ"ל "ווען וואו און וואָס", אח"כ העמיד כ"ק אד"ש את המשקה עבור ה"דינער" על השולחן ואמר (בחיוך): אינני ממנה גבאים ומי שרוצה יקח... אח"כ החל כ"ק אד"ש לנגן "והריקותי לכם ברכה עד בלי די".

בסוף ההתוועדות צוה כ"ק אד"ש לנגן אתה בחרתנו, ולאח"ז החל לנגן "ניעט ניעט".

יום ב', כ"ז אלול

היום החל כ"ק אד"ש לקבל פ"נים. בערב אמר כ"ק אד"ש שיחה לפני נשי ובנות חב"ד (כבכל שנה), ובסיומה איחל לכאו"א: "שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, ולהפגש בהזדמנויות שמחות ומאירות, כולנו יחד, ובקרוב ממש נפגש בקבלת פני משיח צדקנו, אמן".

כשחזר כ"ק אד"ש מאוחר יותר מביתו התקיימה חופה בחצר 770 ואחזו באמצע ברכת "שמח תשמח", כ"ק אד"ש נשאר לעמוד כשפניו לחופה עד אחר שבירת הכוס ואז נכנס.

ליל כ"ט אלול, ערב ראש השנה ה'תשמ"א, יום ההולדת דכ"ק אדמו"ר הצ"צ

התוועדות

כ"ק אד"ש נכנס להתוועדות ותיכף בתחילתה צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה "זה היום גו'". אח"כ אמר ג' שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 1120 ואילך). בחלק השני של שיחה ב' דיבר כ"ק אד"ש בארוכה על המצב באה"ק ועל החוזה האומלל שנחתם ב"קעמפ דויד", להלן חלק מדבריו:

למרות שהצד השני אינו מקיים כלל את ההסכם שחתמו איתו מסתובבים טפשים בין היהודים ומכריזים שמוכרחים לשמור על ההסכם שחתמו. ובמקום להפסיק את המשא-ומתן ולתבוע את קיום ההסכמים אשר אחד ההתחייבות של הצד שכנגד היתה שלא לתמוך במחבלים, הנה מסתובבים בין היהודים "חוזים בכוכבים", חולמי חלומות, ומחפשים רמזים: היות שהערבים הסכימו לשבת מפעם לפעם סביב השולחן ולדבר, הרי זה סימן שישנה תקוה להגיע למשהו... ומכך ראי' שחזרו הענינים לקדמותם ואף אחד אינו חושב על מחבלים ועל ענינים שהם היפך השלום וכו' וכו'... והרי הגמ' אומרת שעל "פילא בקופא דמחטא" אי אפשר אפי' לחלום...

כמו"כ האריך כ"ק אד"ש לדבר בכאב רב ע"כ שישנם רבנים ההולכים נגד השו"ע ונגד פס"ד מפורש בהל' שבת סשכ"ט "נכרים שצרו על עיירות ישראל כו'", וכשבאים לשאול אותם בענין מסירת השטחים הם עונים באופן של "טענו חטים והודה לו בשעורים"... וסיים: יהי רצון שהיות ונותרו עוד כו"כ "הרף עין" בשנת תש"מ – תהי' "תשועת ה' כהרף עין" וכו', והזכיר שוב ע"ד כינוסי הילדים שהורה לקיימם ג' פעמים בימים הקרובים (לפני ר"ה, בעשי"ת ובחג הסוכות). בסוף השיחה צוה כ"ק אד"ש לנגן: "עוצו עצה ותופר גו' כי עמנו א-ל", "הושיעה את עמך", "אתה בחרתנו" ו"אבינו מלכנו".

בסיום ההתוועדות איחל כ"ק אד"ש שכל יהודי יסיים את השנה השביעית "שבת לה'" באופן הכי טוב, ובטוב הנראה והנגלה, ויכנס לשנה הבעל"ט מתוך שמחה גדולה להכתיר את המלך ב"תמליכוני עליכם" שבראש השנה, וגם את הרגעים והשעות שנותרו בערב ר"ה – הוא מנצלם מתוך שמחה וטוב לבב, ובלשון הכתוב: כש"בשמחה תצאו ובשלום תובלון" אזי גם "ההרים והגבעות" וכל העולם עוזר לצאת בשמחה.

כן תהי' לנו, בטוב הנראה והנגלה, שהרי לאחרי כל החשבונות (כ"ק אדמו"ר שליט"א החל לנגן): "ניעט ניעט ניקאווא כו'". אח"כ החל כ"ק אד"ש לנגן "כי בשמחה גו'", הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה וטרם צאתו החל שוב לנגן "כי בשמחה גו'". סיום ההתוועדות בשעה 12:20 לערך.

יום ד', כ"ט אלול

בסיום תפילת שחרית אמר כ"ק אד"ש את נוסח התרת נדרים לפני מנין מזקני אנ"ש ואח"כ אמר: כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה (את נוסח הפרוזבול לא אמר כ"ק אד"ש מאחר שאמרו זאת בשנה שעברה, קודם שנת השמיטה).

בעת שמסרו לכ"ק אד"ש את הפ"נ כללי הביט ע"ז משך זמן ואח"כ אמר את הברכה והוזכר בה הרבה ע"ד שנת הקהל (נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 538).

מענות קודש

מעשה שאירע בתחילת חודש אלול זה: א' בברזיל שהי' חולה לב ר"ל, ובתחילה אמרו הרופאים שצריך לנתחו, אך אח"כ הסתפקו בזה, וכתב א' ע"כ לכ"ק אד"ש ואחר זמן מה נתקבל מענה: שהרופא יבדוק עוד-הפעם בבדיקותיו, וכן הוה ומצאו שאין צורך בניתוח.

נוסח המברק שהואיל כ"ק אד"ש לשלוח לאנ"ש בכל מרחבי תבל לקראת ראש השנה הבע"ל ועל כל ישראל לטובה: "לשנה טובה דשנת הקהל תכתבו ותחתמו ושבתא טבא" (חי"ק).