אלול תשכ"ג - ר' שלום דובער וואלף

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום חמישי, כ"ג אלול תשכ"ג

לאחר טלטולי דרך רבים וציפיות רבות באנו היום לשלום לבית-חיינו. פגשתי את אחי הבכור נתק'ע שנחשב כאן בין התמימים המובחרים. הגענו למחוז חפצנו אשר לו חיכינו בקוצר רוח, בשעה עשר בלילה לפי שעון ניו-יורק. הרבי שליט"א חיכה לאורחים למעריב, אליה יצא בשעה 10:45 לערך. כשנכנס למעריב בירכנו כל התמימים ברכת 'שהחיינו'. פני הרבי היו מאוד רציניים. אחרי מעריב עלה על פני הרבי חיוך קל והוא עשה בידו תנועה והתחילו לשיר "ופרצת".

אחר מעריב הלכנו לביתו של ידיד בית משפחתנו הרב יוחנן גורדון, גבאי ראשי של בית הכנסת 770, שם אני אמור להתאכסן בחודשים אלו, בהם אשהה בבית-חיינו במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א.

יום שישי, כ"ד אלול

השכמתי קום והלכתי ל-770 לסדר חסידות. הסדר היה כרגיל בכל יום שישי. התפללנו שחרית. אחרי זה היה סדר עד שעה 12 לערך. בסיום הסדר נערכה הלוויה של אשת הרב אליהו-יאכיל סימפסון ע"ה. מסע הלוויה עבר ליד 770 בשעה 3 אחר הצהרים. הרבי יצא וליווה עד שהגיע הארון לרחוב אלבני ואחרי זה חזר מיד ל-770. בדרכו בלוויה ניגב את עיניו במטפחת.

כשעה לאחר כניסת השבת מילא קהל רב את בית המדרש. פגשתי רבים מבין ידידי ורעי התמימים ששהו כמה שנים בישיבה וחלקם תפסו מקום מכובד בין העובדים והמשכילים בישיבה בכפר. סעודת שבת-קודש נערכה במטבח הישיבה - המרוחק כעשר דקות הליכה מ-770 - תוך כדי התוועדות חסידית נעימה.

שבת-קודש, כ"ה אלול

בשבת בבוקר הרבי ירד לבית-המדרש הגדול לתפילת שחרית. כשהגיעו ל"האדרת והאמונה" סימן בידו הק' והתחילו לשיר. הרבי עלה למפטיר והיו בכיות נוראות. אומרים שלא זוכרים כאלה בכיות. כשהגיע לפסוק "לא יאמר לך עוד עזובה" התחיל לבכות בלחש. כשהגיע לפסוק "כי יום נקם בלבי . . ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך" התחיל לבכות בקול רם ובכך סיים את ההפטרה.

בשעה אחת וחצי לערך ירד הרבי להתוועדות לרגל "שבת מברכים" חודש תשרי. היו שלוש שיחות לפני המאמר - על הפסוק "כי קרוב אליך" - ועוד שלוש שיחות. אחר המאמר סיימו את ההתוועדות בניגון "אני מאמין". באמצע ההתוועדות חיפש את משפחת סימפסון ועשה בידו בפליאה גדולה למה לא באו להתוועדות. מישהו ניסה להסביר שהם באמצע ה"שבעה" והרבי עשה בידו לסימן שאלה. הייתה שיחה מיוחדת לאורחים והרבי תבע מהם קביעות בלימוד והורה לכולם לומר "לחיים". בסיום ההתוועדות עלו למעלה להתפלל מנחה. אחרי מנחה הרבי הלך הביתה ושאר האנשים ירדו מיד לחזרה לשמוע את ר' יואל כהן ועוזריו. לערך בשמונה בערב הרבי נכנס לבית-הכנסת למעלה והתפללו מעריב.

בשעה אחת בלילה במוצאי-שבת ירד הרבי לבית-המדרש למטה לאמירת סליחות. בית-המדרש מלא וצפוף במיוחד באנ"ש והתמימים שבאו מכל השכונה ונדחפים קדימה להיות על-יד הרבי בליל ראשון של סליחות. ל"אבינו מלכנו" סימן הרבי בידו והתחילו לשיר. אחר הסליחות עודד בידו והתחילו לנגן "הושיעה את עמך" ומיד יצא. ריקוד גדול מתארגן למשך זמן רב.

יום שני, כ"ז אלול

הרבי יצא מחדרו לזאל הקטן למעלה לסליחות בדיוק בשעה שבע בבוקר. שרו "אבינו מלכנו". בתפילת שחרית לא הייתי כי נסעתי לקבל את פני הבאים. כל הקבוצה שלי אמורה להגיע.

היום נסע הרבי לאוהל הק' וחזר לפנות ערב, יצא למנחה ולמעריב. בשמונה בערב ירד למטה ואמר שיחה לפני הנשים. הבחורים וחלק מאנ"ש עלו ותפסו מקומות בעזרת נשים בכדי לראות את הרבי. אחרי השיחה עברו הנשים ונתנו לרבי פ"נים.

יום שלישי, כ"ח אלול

סליחות כרגיל. מנחה בשעה 3:15 ומעריב בשעה 9:30. לבחורים שהגיעו אתמול יש בעיות קשות. הרש"ג לא רוצה לקבל אותם, כיוון שלא שלחו התחייבות עבורם שיחזרו חזרה בזמן סיום היתר-יציאה שלהם. מקווים שיהיה בסדר. הרב דוד רסקין קרא היום לכל הבחורים ושאל אותם אם יש להם כסף לנסיעה חזרה לארץ-הקודש, שכן הרש"ג אמר שאם יראו לו או יפקידו את הכסף לחזרה הוא מוכן לקבל. בינתיים שכרו דירה בשביל שבעה בחורים שקיבלו אפידוויט ושיכנו בה את השלושה-עשר שלא קיבלו, בכדי לעשותם מוחזקים קצת. את אלה שקיבלו שלחו לכל מיני מקומות.

יום רביעי, ערב ראש-השנה תשכ"ד

בדיוק ב-6:45 יצא הרבי לאמירת סליחות של ערב ראש-השנה. התפילה הייתה בזריזות מיוחדת. שרו "אבינו מלכנו". בשעה 9 יצא לתפילת שחרית בטלית ותפילין. לראשונה אני רואה את הרבי עם תפילין. אחר התפילה אומרים התרת נדרים. מושיבים מניין זקנים ליד מקום הרבי, יושבים על ספסל, בתוכם הרב זלמן שמעון שי' דבורקין, הרב חודקוב שי' ועוד. הרבי מסתובב אליהם ומתחיל לומר את נוסח התרת נדרים. ממש נפלא להסתכל על פני הרבי. הרבי מסיים ואומר לזקנים "ר יישר כוח, ר גוטן ר זיסן יאר" ונכנס מיד לחדרו.

מיד נעמד לפני חדרו תור למסירות פ"נ. גם אני בין המחכים. מגיע תורי ואני מבחין כי לרבי חבילה גדולה עם פדיונות. אני מוסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א את פדיוני והרבי אומר לי "לשנה טובה ומתוקה". אחרי שגמרו הקהל לעבור נכנסו בעלי-בתים "יונגע לייט" למסירת הפדיון הכללי.

אנחנו נוסעים לאוהל. נדחפים שם נורא. כשאני יוצא נעצרת פתאום בפתח האוהל מכונית ואני רואה איך שהרבי יוצא ממנה במהירות, נעול בנעלי בד. מיד עושים ששש... הרבי נעמד מול פני ציונו של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. אני לא נכנסתי שוב לאוהל כיוון שעמדתי לנסוע. בשעה 5:30 אחר הצהרים חזר הרבי מהאוהל ומיד התפללו מנחה.

אחרי מנחה נכנס הרבי למכוניתו ונסע לביתו. הלכתי להחליף לבגדי חג וחזרתי מיד ל-770, תפסתי מקום כבר הלילה ליד הבימה בכדי שיהיה לי מקום טוב בו אוכל אי"ה לראות מחר בבוקר את הרבי לתקיעות וב"ה שזכיתי לכך.