אלול תשכ"ה - ר' יוסף ישראל סוסובר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ג' י"ז אלול:

הרבי יצא במנחה בשעה 3:20 וכרגיל סידר את הגארטעל ואת העניבה, והתחיל עם המנין. למעריב יצא והתפלל שבע וחצי.

יום ד' ח"י אלול:

לא אמר תחנון. הרבי נסע לאוהל נסע בערך 1:50, וחזר לפני 7 בערב ובא עם נעלי טעניס, ונכנס לעשרה דקות לחדרו. כשחזר הרבי הביא איתו הפדיונות ואח"כ יצא והתפללו מנחה.

יום ה' י"ט אלול:

בבוקר בשעה 10 יצא הרבי לקריאת התורה. אני קיבלתי עלי' והרבי הסתכל עלי. אני אמרתי ברכת הגומל ושלישי קיבל הרבי.

יום ו' כ"ז אלול:

אחה"צ נכנס להרבי קרוב שלו והי' כחצי שעה, ואחרי שיצא טילפן הרבי למרכז, ואמר שילכו לראות אם הוא יודע את הדרך, חזר מביתו בערב 6:15 נכנס למנחה 6:35 ... זאב כץ. למעריב ירד 6:50, היו דחיפות, אמר גוט שבת לקרוב שלו, הלך הביתה בשעה 7:45.

יום ש"ק כ"ח אלול:

השבת הבקר בא 8:20 ירד לתהילים 8:30, הי' על השולחן שעל ידו טלית על סידור, והוריד את הטלית. אחרי קדיש של ס"ת עלו כמה מנינים וברכו הגומל. בהפטורה בכה הרבי והי' דחיפות גדולות. להתפלה ירד 10:30 החזן הי' ר' אשר ששונקין, התפלל ואח"כ אמר תניא. לברכו הביט בחומש הרבה. בגאל ישראל החזן לא גמר בקול רם אז הרבי הביט עליו והתחיל שמו"ע. התפילה נגמרה 12:20. ירד להתוועדות 7:30 הי' דחיפות.

התחיל בשיחה מהתחלה ואח"כ דיבר בענין הכנסת אורחים ואמר שיחה בענין הטירחה, והיו שני שיחות ומאמר, ואח"כ הזכיר הפרוזבול ואת המאה להצ"צ ואח"כ דיבר שיחה על סוף הפרשה. הי' ניגן ניסן והי' שמח. ההתוועדות נגמרה 4:10, בסוף מנחה אמר גוט שבת לקרוב. בזמן שיצא לביתו שרו ועשה עם ידו. חזר מהבית 7:20. נכנס למעריב 7:40, אחרי מעריב נכנס ר' שמואל לוויטין לעשרים רגעים, ובשעה 8 נסע לביתו. חשבו שיהי' התוועדות, ולפועל לא הי'.

יום א' כ"ט אלול:

בשעה 7 ירד לסליחות, עשה עם ידו בסוף הסליחות מאוד חזק, ובשתי ידיו והתנענע חזק. בשעה 8:15 נסע למקוה, חזר 8:45, נכנס להתפילה 9:50, התפילה הי' במהירות. בהתרת נדרים ישבו מנין ואמר גם בשו"ע את הפרוזבול. בסוף אמר: לשנה טובה ומתוקה אם עושים כאן פרוזבול לא יצטרכו למעלה. ואח"כ מיד התחיל הפדיונות, אמר לכל אחד כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. נסע לאוהל בשעה 12:15, באוהל קרא פדיונות והקריא את זה לפני זה.

הוספה: את המנהגים של הרבי בשנת אבלות

- בימים הקודמים הי' בא כל בוקר ל 770 עם קרינסקי בשעה 9:20, והי' נכנס להתפילה 9:40. ומפסח והלאה התחיל לבא אפילו 9:50, ועוד יותר.

- בכלל הי' בא 9:45, בזמן שנכנס לזאל לפני זה נתן כמה מטבעות לקרן שניאור, או לעני שעמד.

- התחיל מאיזהו מקומן ולפעמים יותר מאוחר קצת, ר' ישמאעל הי' אומר בקול רם, ואח"כ הי' אומר קדיש דרבנן והתחיל בהודו בקול רם.

- נשק את התפילין ופותח את ידיך נגע התפילין של יד ואח"כ של ראש, שם ידיו בין העיניים ונישק ידיו, ואת הפסוק פותח את ידיך.

- הי' מחכה קצת בהתחלת אשרי, מארוממך הי' סופר באצבעות וסיפר עד הדר כבוד.

- לפעמים הי' אומר השמים ולפעמים השמים.

- בויברך דוד בהמילים לך הוי' הגדולה והגבורה וכו', הי' מנענע עם הראש, בוכרות הי' מכניס האצבע האגודל.

- הי' אומר כל פעם וקרחו.

- אחרי ברכו הי' נושק אור וחושך. באמצע המאיר הי' גם נושק לא כל פעם באותה מילה, וגם לפעמים הי' מנשק ביתברך לנצח, ולפעמים באת שם.

- הי' מקפיד שארבע ציציותיו שיהיו אצלו במילים בארבע כנפות הארץ, ואם לא, הי' מחפש ולא אומר הלאה עד שמצא כל הארבע.

- בק"ש הי' אומר האחד בקול רם, וגם עושה עם הראש לארבע צדדים. הי' מנשק הציציות על העיניים הי' שם ציציותיו. ויציב ונכון הי' אומר לאט, וכל מילה לפני עצמו.

- בכלל הי' נוגע את התפילין של ראש כל כמה רגעים, ובפרט אחרי נשיקת התפילין הי' נוגע התפילין ומיישר את זה. בכל ק"ש לא הי' נוגע את התפילין.

- גאל ישראל אומר בקול רם, ובכלל הניגון מהתפילה תענוג לשמוע. לפני חזרת הש"ץ הי' מיישר התפילין ומחכה כמה רגעים.

- בקדושה לא הי' קופץ, ובכלל כל חזרת הש"ץ הי' בניגון טעים. ובחורף הי' הרבה פעמים שבכה וגם לפעמים הי' בוכה שלא הי' יכול להתאפק מלבכות. ע"כ.