אלול תשכ"ט - ר' שלמה זלמן לבקיבקר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב יום א' ג' אלול תשכ"ט

שיחה א'. דיבר הרבי מפ' שופטים שהשם מתייחס לכל הפ'. ואם כי בגשמיות אין שייכת עכשיו מצוה זו כיון שאין ביהמ"ק בנוי ואין בנ"י יושבים על אדמתם אבל מכיון שהתורה היא ניצחית א"כ ברוחניות הענינים יש לזה אותו תוקף כמו שאז. ובגשמיות ענין שופטים ושוטרים הוא אשר ישבו סנהדרין גדולה וקטנה, והם היו מסבבים מעיר לעיר / ממקום למקום ללמד תורה לאלה שאינם יודעים ורחוקים מהתורה, כמ"ש (בגמ') ועפ"ז מובן הדין שכתוב במשנה, שסנהדרין שהרגו אחת לז' שנים ולדעה אחת א' לע' שנים נקראת קטלנית ולכאורה הרי זו מ"ע לדון את החייב ולקיים הפס"ד, התי' הוא מכיון שהיו צריכים לדאוג שלכתחילה לא יבוא לכך. שע"י שהיו מלמדים תורה את העם ממילא לימוד מביא לידי מעשה ולא היו עוברים על דיני התורה ותפקיד השוטר הוא שאע"פ שב"ד פוסקים אבל הרי הנשמה מלובשת בגוף גשמי ולפעמים לא ירצה לקיים, אז הם רודים בעם, ועכשיו אם כי בגשמיות אין ענין זה אבל ברוחניות ישנו והוא שצריך כל דבר ודבר לשפוט על עצמו ע"י שמסתכלים בשו"ע שהוא המורה מה לעשות וזה וזה שופט (בינונים, יצ"ט ויצה"ר) ואלמלא עוזרו וכו' וע"י שמסתכל בשו"ע יודע ויכול לנצח ולבחור בטוב והשוטר הוא, דהנה לפעמים אינו יכול לפעול על עצמו מכיון שהוא מלובש בגוף כנ"ל ואז צריך את הריצוי, דהיינו כמאמר רז"ל שאם בא היצה"ר בטענות וכו' ואם כל זה אינו עוזר יזכיר לו יום המות, ולכאורה שיתחיל בזה, התי' הוא שהתורה אומרת שאין זו הדרך אלא לכתחילה צריך להתבונן (בגדלות הא-ל ובשפלות עצמו) וכו' אבל אם בכל זאת אינו עוזר אז רק צריך להשתמש עם ה"יזכיר לו יום המיתה" ועי"ז שמקיימים זאת באים אח"כ (לשום תשים עליך מלך שזה נכלל בפ' זו) ומגיעים לגאולה וכו'.