כסלו תש"מ - "יחי המלך"

מתוך Yomanim

(הופנה מהדף כסלו תש"מ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ה', אור לחג הגאולה יו"ד כסלו

היום נסע כ"ק אד"ש לאוהל הק'. אחרי תפלת מעריב אמר כ"ק אד"ש לר' חדקוב שבשעה 9:30 בלילה תהי' התוועדות.

התוועדות

בהתוועדות דיבר כ"ק אד"ש באריכות רבה על המצב באה"ק ובין הדברים אמר כ"ק אד"ש: "בא יהודי ואומר לקב"ה: אני אתן לך כמה לירות ועל-ידי-זה מישהו יכניס עוד תלמיד לישיבה, ובעבור זה הוא יסתדר בנוגע לעבירה זו, ועבירה שני', ועבירה שלישית – עד שזה הגיע לפיקוח-נפש בפועל, רחמנא-ליצלן, אך כיון שהקב"ה לא לוקח שוחד, לכן כשנותנים להקב"ה "שוחד" – בזה שיוסיפו תלמיד בישיבה כתוצאה מכך שיעברו עבירה – הקב"ה אינו לוקח את ה"שוחד"!".

ועוד אמר כ"ק אד"ש: כשבאים לאותו רב שרוצים להוציא ממנו את הפסק-דין (בעד מסירת שטחים, ר"ל), ושואלים אותו כיצד צריכים לנהוג בשמיטה באותו השטח – הוא עונה: הרי אתה עם-הארץ! איזו שאלה אתה שואל? תסתכל ברמב"ם ובכל הפוסקים, בתושבע"פ ובתושב"כ, ותראה ששטח זה הוא חלק מארץ-ישראל, הארץ המקודשת שחלה שם חובת שמיטה! וכל זה נעשה באותה השעה ובאותו היום: מחד רוצים להוציא ממנו פסק-דין שמתיר למסור שטחים, ומאידך הוא פוסק בנוגע לשמיטה שזו "עם-הארצות" להסתפק בכלל בנוגע לשטח זה! והוסיף כ"ק אד"ש: "אז דער "עולם" שטייט און שווייגט"!

בסיום ההתוועדות צוה כ"ק אד"ש לנגן ניגון הכנה וניגון אדה"ז (ד' בבות). "ניע זשוריצי כלאפצי". אח"כ החל לנגן "ניעט ניעט ניקאווא". הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה וטרם צאתו החל שוב לנגן "ניעט ניעט".

ש"ק פ' ויצא, י"א כסלו

כשהגיע כ"ק אד"ש מביתו ראה א' הולך עם טלית ללא מעיל ורמז לו כ"ק אד"ש ע"ד המעיל.

כשנכנס ל-770 שאל את מר הנ. אם אמר ד' פעמים "לחיים" (ראה ביומן זה לעיל) וענה שכן. ושאלו כ"ק אד"ש מדוע לא הי' בהתוועדות האחרונה (ביום ה'), וענה הנ"ל שלא הי' אז (ולא ידע), ואמר לו כ"ק אד"ש שיכול להשלים היום בהתוועדות ושיאמר ד"פ "לחיים".

כשנכנס כ"ק אד"ש לג"ע התחתון אמר להריל"ג שייצא להתוועדות היום בשעה 1:30.

התוועדות

בהתוועדות המשיך ואמר ששבת זו היא המשך ליו"ד כסלו ודיבר הרבה בענין חג הגאולה וכו'. כ"ק אד"ש ביאר השאלה בפרש"י מהתוועדות הקודמת. בסיום ההתוועדות (לערך בשעה 4:35) החל לנגן "ניעט ניעט" וכן לאחרי תפלת מנחה.

ליל ש"ק פ' וישלח

כשנכנס כ"ק אד"ש לזאל הגדול לקבלת שבת ראה בכניסה גוי עובד על מרזב, והביט כ"ק אד"ש לשם זמן מה בתמי', ואח"כ נכנס.

יום ש"ק פ' וישלח, ח"י כסלו

בבוקר קודם התפילה הודיע כ"ק אד"ש שבשעה 1:30 תתקיים התוועדות.

התוועדות

בשיחה א' דיבר כ"ק אד"ש על העילוי המיוחד שבשבת זו – ערב י"ט כסלו, זמן המתאים לקבלת החלטות טובות בקשר עם י"ט כסלו.

שיחה ב' – ע"ד הקשר דשבת זו מצד עצמה עם י"ט כסלו וחנוכה, ובסיום השיחה החל כ"ק אד"ש לנגן את הניגון "ואתה אמרת היטב איטיב עמך".

שיחה ד' – ההוראה מקביעות י"ט כסלו ביום א', ובסיומה הורה כ"ק אד"ש לנגן הניגון "בך בטחו גו'".

אח"כ אמר כ"ק אד"ש מאמר (כעין שיחה) ד"ה "מרגלא בפומי' דרבא כו'".

שיחה ה' – בתחילתה הקשה כ"ק אד"ש מס' קושיות על פרש"י בפרשתנו (לג, ד) ועל הערות אאמו"ר על הזהר, ואח"כ סיים לבאר פרש"י שדובר עליו בהתוועדות דש"פ ויצא.

בהמשך הדברים אמר כ"ק אד"ש: ישנו ענין שהזמן גרמא והוא אריכות הגלות שנים רבות כ"כ ללא שום הסבר וביאור, ובפרט שבמשך כל הדורות היו יהודים רבים שמסרו את נפשם על קידוש השם בפועל, ולאחרי כל זה עדיין נמשכת הגלות ונמצאים במצב איום ונורא, אשר חושך הגלות הוא כפול ומכופל הן בגשמיות והן ברוחניות! ולכן, אף שלשיטת החסידות לא זקוקים לתעניות וכו', אעפ"כ, כיון שהרבנים החליטו שמפאת חומרת המצב יש לגזור תענית שעות, אזי יש להצטרף לקריאה זו. ואין זה פקודה או ציווי כו', אלא כל מקום ינהגו כפסק המרא דאתרא, והיות שכאן פסק המרא דאתרא שיש לצום אזי גם אלו שאינם דרים כאן תחת מרותו, הרי כיון שהם שייכים אלי וזוהי הנהגתי משום שאני נתון למרותו – אזי ענין זה שייך גם אליהם. וכמו"כ הנני מציע שביום זה – נוסף על הוספה בכוונה בתפילה ובנתינת הצדקה – יאמרו ג' פרקי תהלים: כ', כ"ב וס"ט.

אח"כ הורה כ"ק אד"ש לנגן את הניגון על הפסוקים האחרונים דפרק ס"ט "כי אלקים יושיע ציון גו'", וכן שלאחר תפלת מנחה יכריז המרא דאתרא אודות פרטי התענית.

שיחות ו' – ז' – המשך הביאור בפרש"י ובהערות אאמו"ר על הזהר.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:30 לערך.

יום א', חג הגאולה י"ט כסלו

כבר בכניסה ל-770 מורגשת אוירה של התוועדות. אורחים רבים מגיעים, רבנים, יהודים חשובים וסתם עמך, הזאל הגדול מלא עד אפס מקום ממש, יותר מתשרי, וניתן להרגיש ולמשש את האווירה המיוחדת של י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות.

בשיחה ג' דיבר כ"ק אד"ש באריכות על המצב באה"ק.

לפני אמירת המאמר אמר כ"ק אד"ש שיחה קצרה אודות התענית שעות שקבעו ליום ה', כ"ג כסלו. ואח"כ הציע כ"ק אד"ש למרא דאתרא להכריז עתה על כל הפרטים שבזה. כשנגש הריל"ג ואמר שהמד"א יצא, חייך כ"ק אד"ש והחל לנגן "בך בטחו". כשהגיע המד"א אמר לו כ"ק אד"ש לומר "לחיים" והוסיף כ"ק אד"ש (בחיוך) שלא יתנו לו יותר מרביעית כי אז יהי' לו אסור לפסוק. אחרי הפס"ד החל כ"ק אד"ש לנגן שוב "בך בטחו" ומחא כפיו הק'.

בעת ההתוועדות דיבר כ"ק אד"ש בין השיחות עם כו"כ, להלן חלק מהדברים בתרגום חפשי מאידית:

הר' הרשבערג הביא לכ"ק אד"ש ספר שי"ל על הירושלמי, ואמר שהמחבר מבקש עצה וברכה. ואמר לו כ"ק אד"ש: הרי הנך כהן, ואח"כ אמר: אולי תשאירו א"ז אצלי ואקרא זאת בשעת מנוחה, ואח"כ אשלח לכם בחזרה. והוסיף כ"ק אד"ש: אבל זה (הברכה) שייך לכהן! ואמר הנ"ל: הרבנית שלי אמרה פעם שאם-כן כל אחד יכול להיות כהן גדול? ואמר כ"ק אד"ש: הרי "קלקלתן זוהי תקנתן" – כל יהודי אומר על עבודת הכהן גדול "ונשלמה פרים שפתינו". ואח"כ אמר כ"ק אד"ש: ההנהגה צריכה להיות באופן ד"אל יבוש מפני המלעיגים", וכמ"ש אדה"ז במכתבו לר' לוי"צ מבארדיטשוב ור' ברוך ממעזיבוז, שהגאולה היתה מעם הקב"ה וזה הי' קידוש שמו ית', שאפילו גויים ראו זאת. בהמשך אמר לו כ"ק אד"ש: כשגויים רבים בינם לבין עצמם ומחפשים על מי להוציא את כעסם, הם מוציאים אותו על בני ישראל, ואם זה יסתיים באופן של שלום הרי זה יחסוך מעט (צער) לבני ישראל.

להר' הירשפרונג אמר כ"ק אד"ש: המצב כיום הוא שסומכים על ה"חסד לאומים חטאת", ואמרתי שהיות וההלכה היא כך (שזה "חטאת") הרי זה מוחלט! ויכולים לחתום על מה שיחתמו ולקבל כל ההחלטות שיקבלו, אך היות שההלכה היא כך אזי "עשו" אינו יכול לשנותה.

יום ב', חג הגאולה כ' כסלו

הערב קיבל כ"ק אד"ש אנשים ליחידות, להלן ר"ד ממה שדיבר עם כו"כ (ע"פ השמועה){מובא למטה במדור "יחידות".}

יום ג', כ"א כסלו

גם הערב קיבל כ"ק אד"ש אנשים ליחידות. להלן ר"ד ממה שדיבר עם כו"כ (ע"פ השמועה) {מובא למטה במדור "יחידות".}

יום ד', כ"ב כסלו

אחרי שנכנס כ"ק אד"ש לתפלה קודם תחילתה הכריז ר' דוד רסקין בנוגע לתענית שעות שנקבעה למחרת שעל כל אחד לקבל ע"ע את התענית ע"י אמירה בפה ולומר בתפלת שמו"ע אחרי ה"יהי רצון" השני: הריני מקבל עלי להתענות מחר עד חצי שעה אחר חצות.

יום ה', כ"ג כסלו

היום נקבעה תענית לשעות ע"פ הוראת כ"ק אד"ש, וב-770 נתלו מודעות רבות של ועדי רבנים מרחבי העולם הקוראים לצום תענית לשעות ביום זה ולומר פרקי תהלים (כ', כ"ב וס"ט).

לקריאת התורה נכנס כ"ק אד"ש כשהוא אוחז בידו הק' בספר התהלים "יוסף תהלות" (להחיד"א). בעת קריאת התורה הי' מבע פניו הק' מאוד רציני, והביט הרבה על החזן ועל הקהל, גם הסתכל על השעון (שהורה 10:30).

שלא כרגיל נשאר כ"ק אד"ש עד אחרי התהלים ואמר יחד עם הציבור את התהלים היומי וגם את ג' הפרקים הנ"ל.

לקראת תפלת מנחה התמלא הזאל הגדול ב-770 בקהל רב, והאוירה היתה מאוד מיוחדת ורצינית.

בשעה 12:30 נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה.

בסיום התפלה הביט כ"ק אד"ש על הרמקול (שהכינו לכל מקרה) ומיד קרבו המזכיר וכ"ק אד"ש פתח בשיחה ואמר שהיות והיום תענית שעות לכן לא יעכב את כולם אלא מס' דקות מכיון שזה עת רצון, ודיבר על ההוראה מחנוכה שצ"ל שמן טהור, היינו חינוך על טהרת הקודש, וכן על שלימות העם שלא לערב מתיוונים, וכן על שלימות הארץ. ואמר כ"ק אד"ש שהעיקר בכל תענית, שתהי' הוספה בהתמדה ושקידה בנגלה וחסידות. וכן דיבר על פרשת השבוע. סיום השיחה בשעה 1:15 לערך.

כ"ק אד"ש עצמו צם כל היום ולכן (כנראה) התפלל ערבית בשעה שש בערב בזאל למעלה, ואח"כ הלך לביתו.

מוצש"ק פ' וישב, ליל א' דחנוכה

התוועדות

כשנכנס כ"ק אד"ש להתוועדות הביט לראות אם החנוכי' דולקת במקומה.

בתחילת שיחה א' אמר כ"ק אד"ש שישנם ריבוי ענינים לדבר אודותם אך יבחר דוקא בענין השמחה הפורץ את כל הסדרים וההגבלות, וביאר התו"א על ההפטורה "רני ושמחי בת ציון גו'".

בשיחה ב' דיבר כ"ק אד"ש על כך שחנוכה הוא ח' ימים (לא כסוכות ז' ימים) וביאר הענין דשמיני למילואים. בין הדברים אמר כ"ק אד"ש ש"כלו כל הקיצין" וכבר עשו תשובה כמ"פ, עד שבכל יום ויום עומדים בתנועה של תשובה, שהרי אנחה ("א קרעכץ") על הגלות הרי היא גם ענין של תשובה, וא"כ – עד מתי?!

בשיחה ג' המשיך כ"ק אד"ש לדבר בענין חנוכה ועורר ע"ד מבצע חנוכה לעשותו מתוך שמחה, ובמיוחד לאלו הנמצאים בצבא או במשטרה, ואמר כ"ק אד"ש שאע"פ שהם (החיילים) מתאמצים לעמוד על משמרתם וממלאים תפקיד חיוני של הגנת א"י והדרים עלי', ואם הם יהיו בתנועה של שמחה הרי זה יפריע לתשומת הלב הראוי' למילוי תפקידם – אעפ"כ כיון שהתורה מורה לקיים המצוות בשמחה הרי בודאי שזה רק יואיל במילוי תפקידם, ואדרבה – זה עוד יוסיף ב"תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן".

אח"כ צוה כ"ק אד"ש לנגן ואמר מאמר ד"ה "בכ"ה בכסלו כו'".

שיחה ד' וה' – ביאור ארוך בפרש"י ובהערות אאמו"ר על הזהר.

כמו-כן דיבר כ"ק אד"ש על המצב בעולם בכלל ובארץ הקודש בפרט, ובין הדברים אמר בנוגע לאותו א' שלעג על התענית שעות ואמירת תהלים שקבעו (ראה ביומן לעיל) ואמר כ"ק אד"ש שבעצם הי' צ"ל אמירת תהלים בכל יום מפאת חומרת המצב.

כשניגנו בין השיחות את הניגון "הנרות הללו" הביט כ"ק אד"ש על הנרות הדולקים.

בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אד"ש: וכפי שנהגו פעם לסיים בכל הדרשות – "ובא לציון גואל, ואמרו אמן". צוה לנגן "לכתחילה אריבער". אח"כ החל לנגן "ניעט ניעט ניקאווא". הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה, המתין עד שעשו "שבע ברכות" לחתן וכלה שהשתתפו בהתוועדות וטרם צאתו החל שוב לנגן "ניעט ניעט".

יום א', כ"ו כסלו, נר ב' דחנוכה

היום אחה"צ התקיים בזאל למטה כנס של ילדי ה"מיטוואך שעה", וכ"ק אד"ש התפלל עמהם תפלת מנחה. אחרי "עלינו לשבח" אמר כ"ק אד"ש לרי"י העכט שיגידו את הי"ב פסוקים. כששרו "עוצו עצה" מחא כ"ק אד"ש את כפיו הק', באמצע הפסוקים קרא להריל"ג ואמר לו שגם הילדות יגידו. את הפסוק האחרון אמר נכדו של הרי"י העכט בחיות רבה וכשהכריז "יחי אדוננו מורנו ורבינו" ו"ווי וואנט משיח נאו" חייך כ"ק אד"ש, ובכלל במשך הכנס הי' כ"ק אד"ש נראה מאוד מרוצה וחייך הרבה. כשהתחילו לשיר "ופרצת" מחא כ"ק אד"ש את כפיו הק' ורמז בראשו להגברת השירה.

לפני השיחה קירבו את המיקרופון וכשהכריז הרי"י העכט שמבקשים מכולם לשבת חייך כ"ק אד"ש ואמר לו שגם יישב. אח"כ הכריז הנ"ל שמבקשים מהבחורים העומדים ע"י הבימה לזוז מצד אהבת ישראל, וחייך כ"ק אד"ש חיוך רחב ועשה בידו הק' תנועה של ביטול ואמר לו שיישב.

כ"ק אד"ש דיבר ג' שיחות (כשבאמצע מתרגמם הנ"ל לאנגלית. ראה לקו"ש ח"כ ע' 274), אח"כ אמר כ"ק אד"ש שהילדים יגידו שוב את הפסוק "תורה צוה", אח"כ מסר למדריכים ומדריכות שי' מטבעות כדי לתתם לילדים והילדות "מעות חנוכה" – לכל אחד ב' מטבעות של 10 סענט.

טרם צאתו ניגש כ"ק אד"ש למיקרופון והחל לנגן "על נסיך כו'" ומיד אח"כ התפלל ערבית ונסע לביתו.

יום ב', כ"ז כסלו, נר ג' דחנוכה

היום נסע כ"ק אד"ש לאוהל הק'.

יום ג', כ"ח כסלו, נר ד' דחנוכה

היום יצאה הודעה מכ"ק אד"ש ע"י חברי המזכירות אודות שיחת כ"ק אד"ש במוצש"ק להיות בשמחה, שהכוונה במעשה בפועל.

כשנכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה והגיע למקומו פנה אל הקהל והורה בידיו הק' להגברת השירה. בסיום התפלה כשהדליקו חמשה נרות ניגנו "הנרות הללו" וכששרו "על נסיך" מחא כ"ק אד"ש את כפיו הק'. טרם צאתו החל כ"ק אד"ש לנגן "על נסיך". בעת שיצא ראה כ"ק אד"ש את רז"ג מוחא כף, הורה לקוראו ואמר לו (תרגום חפשי): אל תמחא כף בגללי אלא בגלל חנוכה ותמשיך כך הלאה (וחייך חיוך רחב).

יום ד', כ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה

התוועדות

היום התוועד כ"ק אד"ש התוועדות מאוד מיוחדת ושמחה.

בשיחה א' דיבר ע"ד מעלתו של ערב ר"ח – יו"כ קטן. בשיחה ב' דיבר כ"ק אד"ש על הצורך בהוספה בלימוד התורה, נגלה וחסידות, מתוך שמחה שתוסיף בכמות ובאיכות הלימוד, וכן ע"ד הוספה בגמ"ח (צדקה), והדגיש שהדברים אמורים לכאו"א, ו"המעשה הוא העיקר" - שמיד לאחרי ההתוועדות לא יערכו חזרה או רשימת-דברים, אלא יתיישבו מיד ללמוד ענין בנגלה או בחסידות ויתנו מיד צדקה (וכן הי' אשר מיד אחר ההתוועדות (ב-1:00 בלילה לערך) הי' הזאל למעלה ולמטה מלא, וישבו ולמדו נגלה וחסידות כו').

בשיחה ג' דיבר כ"ק אד"ש על החידוש שבנר החמישי בקשר עם המחלוקת דב"ש וב"ה, כן דיבר כ"ק אד"ש ע"ד המבצעים שיש לעשותם בעוז ותוקף אמיתיים ולא בהחבא או בבהלה.

בשיחה ד' דיבר כ"ק אד"ש באריכות על כך שרוצה לבנות שיכון חב"ד בירושלים ובעוד מקומות באה"ק, ודוקא אלו באה"ק שצריכים לתת רשיונות לזה – מערימים קשיים משום שאני מדבר ע"ד השטחים וכו', ותקוותי חזקה שיהי' נס חנוכה ויתקבלו דברי ויבנה השיכון ויתנו הכסף הדרוש וכו'. ודיבר הרבה ביטויים מיוחדים. כשסיים צוה לנגן "כי אלוקים יושיע ציון גו'" (בהזכירו את התיבות "ינחלוה" "וישבו שם וירשוה"), "ואתה אמרת", "לכתחילה אריבער", "ופרצת".

שיחה ה' – השלמת הסיום מי"ט כסלו. שיחה ו' – עורר שוב על מבצע חנוכה ב"פירסומי ניסא". בסיום החל לנגן "ניעט ניעט ניקאווא".

יחידות

יום ב', חג הגאולה כ' כסלו

לא' אמר כ"ק אד"ש שצריך להסביר לעם (דרך התקשורת) מה פירושו של חוק ההפלות ואת החסרון שבזה כו'. הנ"ל אמר שאעפ"כ לא ישמעו לזה, ואמר כ"ק אד"ש: יעשו על כך אסיפת רבנים ויחליטו מה לעשות כו'.

פרופסור יהודי מדרום אפריקה העוסק בעניני מדיטציות (ברוח יהודית) נכנס ל"יחידות" ודבר עמו כ"ק אד"ש באנגלית, להלן חלק מהדברים בתרגום חופשי:

כ"ק אד"ש: שב בבקשה.

פרופסור: אני מעדיף לעמוד.

כ"ק אד"ש: הנני חושש שהעמידה תגרום לך לקצר בדיווח שלך על המתרחש בדרום אפריקה (כאן נתן הפרופסור לכ"ק אד"ש דיווח על הפעילות שלו בד. אפריקה).

כ"ק אד"ש: איך היחסים בין תנועת ליובאוויטש בד. אפריקה לקהילה היהודית שם?

פרופסור: יחסים טובים מאוד, מעט מאוד חיכוכים.

. . כ"ק אד"ש: האם יש לך קשרים גם בא"י?

פרופסור: לא ממש, אך העברתי שם פעמיים שידורים ברדיו, וכן כתבה בעיתון.

כ"ק אד"ש: הישראלים אוהבים אנשים דוברי אנגלית למרות שהם אינם מדברים אנגלית.

כ"ק אד"ש נטל את הפ"נ שהביא הנ"ל, הביט בו ובירכו שכל הברכות יתקיימו. הביט בהפ"נ עוד הפעם, אח"כ שאל: למה אין פה דיווח על ד. מ.?

פרופסור: כי אמרו שלא לכתוב . . אני מקוה שלא ביקשתי יותר מדי ברכות. . .

כ"ק אד"ש: [סיפר לו הסיפור על יעקב אבינו שביקש הרבה ברכות וקיבל עוד יותר], ובירכו שכל הברכות יתקיימו ושישפיע על אנשים אחרים אפי' על פסיכיאטרים . . .

כ"ק אד"ש: היות וחנוכה מתקרב, ונוהגים לתת בו "חנוכה געלט" – אזי אתן לך את זה עכשיו [ונתן כ"ק אד"ש דולר אחד לפרופסור ודולר אחד לאשתו].

יום ג', כ"א כסלו

לא' שגרמו לו נזק במשרדי העיתון אמר כ"ק אד"ש שמכאן ולהבא ידפיס (בכל שבוע) איזה ענין על פרשת השבוע וזה יעזור לו. אח"כ אמר כ"ק אד"ש שכהנ"ל (הנזק וכו') הי' עד י"ט כסלו, ולאחר י"ט כסלו מתחיל "פדה בשלום נפשי".

מענות קודש

לפני זמן מה החל לפעול באה"ק (במגדל העמק) "ועד להפצת שיחות בלה"ק", ובמענה על דו"ח מפעולתם ענה כ"ק אד"ש:

1) בודאי כ"ז בהתדברות כדבעי עם שאר המתעסקים בזה – ועיין קונט' החלצו – הנחיצות וההצלחה עי"ז. אולי כדאי לצרף רשימה מה שהו"ל כבר והכתובת להזמין כו'.

2) נת' ות"ח ודבר בעתו – בתחילת תקופת ויעקב הלך לדרכו. אזכיר עה"צ.