כסלו תשכ"ח - ר' אלתר בנימין יהודה לייב ברנשטיין

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

אור ליום ג' ג' כסלו

אתמול בלילה קרא ר' דוד רסקין לכמה בחורים ומסר בשם הרב חדקוב שאמר בשם הרבי ששמע שכמה טלפנו לר"י הנ"ל ולא לזה התכוונו, והרבי התבטא בחריפות נגד זה (חדקוב לא רצה להגיד הביטויים) ובתוך זה אמר הרבי ששמע שהתחילו שוב פעם לשתות משקה.

אתמול בלילה נכנס ליחידות ר' משה צבי נריה, והי' במשך שעתיים, הרבי דיבר איתו בנוגע למאמר של והי' ביום ההוא יתקע, ואמר הרבי שרוצה לפרסם זאת, כן דיבר עם הנ"ל אודות מבצע תפילין, והשייכות של נשים לזה. כן דיבר אודות אתחלתא דגאולה שעדיין לא זכינו לזה, וכפס"ד הרמב"ם בנוגע לזה. והקשה כ"ק אד"ש שהרי אומרים אלו ואלו דא"ח ומאידך גיסא הרי ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, ואיך יתקיימו שניהם? אלא התי' בזה שבפלפול אומרים אלו ואלו וכו' אבל לא להלכה, והרמב"ם פוסק כך להלכה, הראב"ד לא משיג ע"ז והכס"מ לא מעיר ע"ז ואם מביאים ראיות ממדרש או גמ' הכל טוב ויפה אבל להלכה האט דאס ניט. הנ"ל סיפר שכשנפגש עם נוער חילוני תובע מהם שילמדו תורה וכוונתו בזה שהמאור שבה מחזירו למוטב, אך כ"ק אד"ש לא הסכים לזה ואמר שבזה שתובעים לימוד התורה ה"ז לא יפעל עליהם כי לא עושים זאת בקב"ע, ויהי' להם רק שילמדו שכל משא"כ כשמקיים מצות מעשיות שזהו"ע של קב"ע ה"ז פועל על חומר הגוף. עוד סיפר הנ"ל כשנפגש עם הנ"ל אמר להם שיתארו לעצמם שיתפללו בר"ה ע"י הכותל המערבי עם עדה של יהודים וכו', וענה ע"ז אד"ש שזהו ענין של פ"א בשנה, משא"כ כשתובעים מהם מצוות מעשיות – ואמנם אני מדגיש מצות תפילין אבל אפשר גם מצות אחרות, וענין של כשרות זהו"ע של יום יום ולא פעם א' בשנה, וכן אמר כ"ק אד"ש מצות הוכח תוכיח היא מצוה מדאורייתא וספק דאורייתא לחומרא, הנ"ל אמר שאיך יכול להביט בן תורה ללא פוליטיקה על הדעות של הסטמאר, ואמר כ"ק אד"ש שזה שאומרים שהוא שונא ישראל לא שייך לומר זאת, אלא הטעם שאומר דעותיו מצד שחושש שלאחרי המאורעות עלולים להתפס למחשבה שזהו"ע של גאולה, וממילא הסטמאר שלל את כל הענין ע"מ למנוע זאת, משא"כ אני יש לי ברייטע פלייצעס (יש לי כתפיים רחבות) היות שהשווער האט שוין דורכגיטראטין די וועג (כ"ק אדמו"ר הריי"צ סלל את הדרך).

כ"ק אד"ש הביע את אי שביעות רצונו מכרוז שהתפרסם ע"י בני עקיבא הקורא לבחורי ישיבות להתגייס לצבא, ואמר הנ"ל שזה לא הי' ע"י ההנהלה הארצית של בני עקיבא אלא ע"י אדם פרטי שאינו יודע מיהו, אך כ"ק אד"ש אמר שצריך למצוא דרך למחות ע"ז, כ"ק אד"ש אמר ששמע שהי' בשנה העברה בי"ט כסלו כינוס ישיבות בני עקיבא בכפר-חב"ד ורצה לשמוע התרשמותו מזה.

יום א' כ"ב בכסלו

בשבת שעברה פ' וישלח התועד הרבי. ב' השיחות הראשונות היו מאמר בניגון שיחה ע"פ קטונתי מכל החסדים וגו' הנקודה הי' ענין תהו ותיקון שבתהו נק' בשם גדולה ובתקון בשם חסד, ומ"מ גם בתקון יש ענין הגדולה וגם בתוהו יש חסד, אלא שעיקר ענינם תהו הוא גדולה ותיקון הוא חסד. השיחה הב' נתבאר ההמשך לזה בביאור ענין חסד למטה שהיא רק גורמת השפעה משא"כ למע' החסד עצמו נשפע.

אח"כ שרו הניגון של אביו ואמר ע"ז כ"ק אד"ש שכיון שנגנו ניגון של שמח"ת הרי לא יכול לצאת מזה דבר רע, בהתחלת הפרשה שהולכים לקרוא במנחה כתוב ברש"י שביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. בהמשך למה שדיברו לפני שבועיים אודות המעשה הידוע ועל אפי ועל חמתי אע"פ שעברו ב' שבועות לא עשו כלום, דקודם שדיברו באסיפה אמרו בתור הקדמה שזה נוגע לכלל ישראל, ולכאו' הרי היו צריכים לפתוח אודות חיזוק התומ"צ וכן אודות חיזוק האמונה דגם ענינים כאלו המתנהגים ע"פ הטבע הרי יש בעה"ב לבירה זו, ולא רק שלא דיברו ע"ז אלא אמרו שאם יש מי שחושב שהי' נס גלוי לקררו וגם לא נס שמלובש בטבע, ומביאים ראי' ממה שנתפרסם בעיתון שהי' כוחי ועוצם ידי בשעה שאפי' הגויים אומרים שיד ה' עשתה זאת, דבאמת אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, והרי היו שם אנשים מא"י שהם על אתר, ובא דיין מעבר לים, ועומד באסיפה השייכה לכלל ישראל ואומר לא הי' נס, וגם יש דין שחכם שהתיר אין חבירו רשאי לאסור וכן להיפך, והדגיש הרבי שלכאו' אין ענינו להתערב בענינים אלו בפרט שהיו שם ראשי ישיבות, רבנים וכו', ומה עלי להתערב, אבל כאשר באו בגבולי בענין שעי"ז יוכל לגרום חלישות, ע"כ מוטל החובה להתערב, דהרי עשו מבצע תפילין, וכאשר אומרים שזהו ענין ששייך לליובאוויטש, שזה יכול לגרום חלישות לכן מוכרח להתערב, דכשפעלו על אברך שיהי' לך לך מארצך וגו' שילך לכותל המערבי לפעול בהנחת תפילין יפעל שלא א' או ב' הניח אלא אלפים, ופעלו על א' שיניח היום וגם למחר וגם גרם מצוה גוררת מצוה כמו שסיפר לי א' כמסיח לפי תומו שפעלו על א' שיניח תפילין ואח"כ שנתנו לו מאכל בלתי כשר אמר איך יכול לאכול מאכל בלתי כשר הרי הניח תפילין, זה לא הי' בכותל המערבי אלא באוירון. והנה כשפעלו על אברך שיסע לכותל המערבי והוא סובר שהוכח תוכיח שייך גם לא' שהוא לא אחיך בתורה ופועל עליו שיניח תפילין, באים ביום הש"ק ומדברים דבורים כאלו שיכולים לקרר שאומרים שזה שייך רק לליובאוויטש ואומרים שעושים את זה שלא לשמה, כדי שיפרסמו את זה בעתונים, כדי לעשות תמונה מזה, ואומרים שיש להם מכתב מפורש מירושלים שזה שלא לשמה, לכן חובה עלי להתערב בזה.

באמת הטעם שהם מדברים כך כי הי' פעם מחלוקת במילא מנסים ללבות המחלוקת הישנה ובכל הזדמנות מנסים ללבות המחלוקת, הי' לא תהי' הדבר, כידוע מה שאמר אדמו"ר הריי"צ שאלו שנמצאים בעולם האמת מתחרטים על זה שהתנגדו למטה ולכן אין כדאי לחזור על המעשה כי גם להם לא נוח, ואם ישנם כאלו שרוצים משהו לעשות לא יצליחו, ממילא דער אלטער רבי האט גיהאט גרעסרע מנגדים וניצח אותם, ואחרי שדיברו ע"ז ועברו שבועיים ולפני זה חיכיתי שבוע הרי עברו כבר ג' שבועות ואין פוצה פה ומצפצף עד היום הזה, וכיון שיכול לפעול חלישות על אברך שיסכים לבוא מקצה האחד שבא"י למשנהו להניח תפילין על הספק אולי יצליח, ואין כאן ענין של נשיא הכבוד ולא יעשהו ליו"ר ויש לו צרות מאשתו שטוענת הרי יש לך בנים בבית לחנכם, א"כ תישאר כאן לחנכם. בירושלים יש ראשי ישיבות רבנים בחורי ישיבות, א"כ מדוע אתה צריך לנסוע, והוא כן נוסע, וא"כ כשמדברים באסיפה ענין שיכול לגרום חלישות, צריכים למחות ע"ז.

מהדיבורים שדברו לפני שבועיים יצאו שמועות שונות ומשונות כאמור שזה שדיברו (בהתועדות פ' תולדות) הי' על פי שמועה שאני בעצמי לא הייתי שם ואמרתי בפי' שכל הדברים הוא רק על סמך השמועה, ואם זה לא נכון לא דיברו, כי אין מה לדבר ומהדבורים האלו יצאו ענינים משונים, עד שאמרו שצריכים לקרוא לי לדין תורה כי אמרתי שאותו ר"י שדיבר על יצחק דיבר על ליובאוויטש ובאמת דיברו שני ר"י א' על יצחק והשני על ליובאוויטש, ובאמת לפני שבועיים לא הזכירו שם, ובעיקר הי' הטענה על השומעים שלהם אין נפק"מ אם שמעו מאחד או מב' כי הם שמעו ב' הענינים ועליהם היתה הטענה שהם שמעו ב' הענינים ולא מיחו, אבל בנוגע לזה שדיבר הדבורים לא הזכירו שם, ובפי' אמרו שזה על סמך השמועה, ואם זה לא נכון לא חל הדיבור כידוע הסיפור עם הצ"צ, שאמר אני עושה כובעים שלכתחילה עושה הכובע ותולהו על מסמר, ובא אחד ומודד הכובע אם זה לפי מדתו או לא, ואם לא מתאים לו אין לזה שייכות אליו, ואח"כ אמר הצ"צ אים האב איך גימיינט (ז.א. אם זה מתאים לפי מדתו הרי אליו התכוונו), כן הוא בנדו"ד דיברו ענין ומי שמשתייך לענין טוט ער דאס אן, ואם לא הי' שייכות אליו א"כ לא צריכים לעשות רעש הרי לא חל עליך, ובעיקר לא דיברו על המדברים, יענער ר"י זאל האבען א רפו"ש בכל עניניו, בעיקר נתכוונו על השומעים שלא מיחו.

כשאמרו לי שזה כל הטענה שאמרתי שא' דיבר ובאמת דיברו שניים ניחא דעתי, שמשמע שרק זה לא נכון שלא א' דיבר אלא ב', אבל שאר הדברים נכונים, אוי ואבוי לכזה ניחא דעתי שהגיעו לזמן כזה שצריך להיות ניחא דעתי ששומעים דברים כאלו ולא מוחים, בפרט שיש מודעה בא"י שחתמו שם ראשי ישיבות רבנים ממועצת גדולי התורה ראשי המוסר היו צריכים למחות ולהראות המודעה, והמודעה הזאת נדפס בב' עיתונים, ובכלל איך באו למחות בזמן שנתפרסם מודעה כזו, רק זה אלי' וקוץ בה יש לה שייכות לליובאוויטש, ועברו כבר שבועיים ואין פוצה פה ומצפצף. וכיון שאומרים שמצד מעמדי ומצבי אינני יכול להתנצל ולומר דברים שאמרתי טעות הם בידי, אבל האמת הוא לא כך, ראשית זה היפך התורה, ועוד משה הודה ולא בוש, אלא זה רש"י בחומש הרי לא צריכים לדעת את זה אלא זה גמ' בחולין שרבא הודה ולא בוש הגם שהי' ר"י ועשה מופתים, ואלי' הנביא הי' רגיל לבוא אליו ולומר שלום עליך משמיא, ובכ"ז הודה ולא בוש, ואני אומר בפני קהל ועדה שהדברים שאמרתי בהתועדות הקודמת שידעו שלא ר"י א' אמר אלא ב' זה הכל בנוגע למדברים אבל בנוגע לשומעים מדוע לא מיחו, וזה שטוענים שהליובאוויטשער עושים שלא לשמה, העצה לזה שיקנו כרטיס ולנסוע לכותל המערבי.

והנה כשם שמצוה גוררת מצוה כך גם להיפך ששמעתי שמועות שמטלפנים לפלוני בן פלוני ואומרים לו שדברו עליך בליובאוויטש שבכלל לא הזכירו שם, ובפרט שההוא לא הי' באסיפה, ומטלפנים ואומרים לו שכך וכך דיברו עליך, ובודאי לא אמרו לו שהזכרתי את שמו כי זה שקר, ושקר אין לו רגלים, אלא אומרים מסתמא מתכוונים עליך וברית כרותה שתתקבל על הלב, שזה קאי גם עליו, וכך מטלפנים לכמה אנשים ואח"כ באים בטענות אלי, ובאמת לא דיברו עליו ולא חלום שחלמו אחרים על אחרים, אמרתי להם איך גלויב נישט אז ליובאוויטשער זאלן זיין אזעלכע עמי הארצים בפרט אז זיי וייסען אז דורך דעם שיינדן זיי האפ די התקשרות מיט מיר און פון דעם אלטען רבי'ן (אינני מאמין שליובאוויטשער יהיו כאלו עמי הארצים בפרט שהם יודעים שמנתקים ההתקשרות אתי ועם אדמו"ר הזקן) וכששמעו כך נזדעזעו איזה ע"ה יש כאן, אמרתי לו שכתוב מדבר שקר תרחק כי כתוב בן ה' שנים למקרא, ובכן מלמדים אותו כל התורה כולה ובטוח אני שליובאוויטשער יודעים מזה, אבל יש לנו עסק עם לומדים, צריכים להביא ראי' מגמ', ואי' בגיטין ששלח מר עוקבא לר"א בני אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות וענה לו ר"א שלא ימסרם וא"ל מר עוקבא שהם מצערים לו הרבה, ענה לו ר"א דום לה' והתחולל לו, והעצה היא השכם והערב עליהם לבית המדרש וכו', און איך האלט אז די ליובאוויטשער וייסען פון די גמ' ובכלל ליובאוויטש איז ניט פון נעכטען אין אמריקה, כבר למע' מ-٢٠ שנה ליובאוויטש באמריקה ולא עשו כך.

וכיון שמצוה גוררת מצוה שואלים מדוע נזכרתי כעת למחות ע"ז שדיבר על יצחק והלא דרך המגידים הוא זיך טשעפען מיט די אבות, עניתי שזה מיוסד על גמ' בנדרים דף לט, שהגמ' מביאה ששמש וירח עמדו זבולה לגבי מחלוקת משה וקורח דארף מען באווארענען, אז איך האלט זיך ניט ויא משה און זייא ויא קורח, אלא אפשר ללמוד מהגמ' איך להתנהג, שואלת הגמ' איך באים שמש וירח בזבול, הלא מקומם ברקיע, ומתרצת הגמ' שלא רצו להאיר עד שיעשה הקב"ה בכבודו של משה, ומיד ירה בהם חצים ואמר להם על כבודי אינכם חסים שמשתחוים לשמש ולירח ועל כבודו של בו"ד אתם חסים, ומאותו יום אינם רוצים להאיר, וא"כ רואים שכאשר רוצים לחוס על כבודו של בו"ד צריכים לחוס גם על כבודו של הקב"ה, כן הוא בנדו"ד. וסיפר באמצע שהי' בשנת תש"ג שליובאוויטש עדיין לא הי' מפורסם וכאשר הפיצו את ה'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה' סיפר לי יהודי שנסע ברכבת ושאל א' את השני מי זה ליובאוויטשער, וענה השני אלו שמאמינים שמשיח יכול לבוא מחר ס'איז וילדע מענטשען, כן היום בענין תפילין, וא"כ זה כבודו של בו"ד הגם שזה מצוה הלא גם משה מינה את אהרן ע"פ דבר ה' ובכ"ז נק' כבודו של בו"ד וכן גם בנדו"ד וכיון שהוכרחתי למחות בענין תפילין הוכרחתי למחות בענין יצחק, וזה שטוענים שעושים שלא לשמה, א"כ שהם יסעו דהלא הם עושים רק לשמה און זאלן מכריז זיין אז זיי זיינען פון כת ענוים כידוע הסי' מאדה"ז.

והי' עוד שאלה איך אמרתי שצריכים לנסוע למערת המכפלה דהדין הוא רק אם ביישו בחייו ובאמצע נפטר אז צריכים לילך על קברו, אבל כשביישו כשלא הי' בעולם אין צריך לנסוע על קברו א"כ מדוע אמרתי שצריך לנסוע על קברו של יצחק, אבל זה מיוסד על גמ' בחגיגה גבי ר"י בן חנניא שאמר בושני מדבריכם ב"ש ונסע על קברו ואע"פ שזה הי' לאחר פטירת ב"ש וא"כ מדוע הדין הוא שאין צריך לילך על קברו, והנה מקור הדין שאין צריך לילך על קברו אם ביישו לאחר מיתה הוא בשלטי הגיבורים בב"מ דף נח-נט, ומקשה שם מדוע הלך ר"י בן חנניא על קבר ב"ש הלא לפי הדין אין צריך לילך. ומתרץ שעשה לפנים משוה"ד, וא"כ מה תובעים ממנו שיעשו לפנים משוה"ד זה שייך רק לחסיד, ובאמת כאן עפ"י דין צריך לילך על קברו של יצחק, דזה שיכול לבקש מחילה לא על קברו זה רק באותו מקום ובאותו מעמד שבייש, וכאן בכדי לעשות באותו מעמד ובאותו מקום קשה: א) זה תלוי במי שעשה האסיפה וצריכים הסכמתו ו-ב) גם צריכים שיהי' מספר האנשים כמו בשעת שביישו, וזה קשה, וע"כ אין ברירה אלא שיסע על קברו, ועד שיעשו עוד אסיפה יעבור ר"ה ויוהכ"פ און ער וועט זיין צוקריגט מיט יצחק'ן, וע"כ צריך להוריד הקפידא ולנסוע על קברו, דאם הי' מתראה עם יצחק הי' יכול להוריד הקפידא, אבל מתי רואהו בשעה שאומר אלוקי יצחק, ואם הי' רואהו בתפלה לא הי' מדבר עליו.

וזה שטוענים שעושים שלא לשמה, הלא זה פס"ד לעולם יעסוק שלא לשמה, א"כ יכולים לסמוך אויף די ברייטע פלייצעס וזה חוב לעסוק בזה כמ"ש הסמ"ג שהלך מעיר לעיר ואפי' שיש מי שפוסק אחרת, אבל מה העוולה שעושים כמו הסמ"ג. ואח"כ אמר שיהי רצון שאלו שעסקו בזה שלא יהי' להם חלישות, דאלו שלא עשו עד עכשיו גם להבא לא יעשו כך, און זיי ועלען טאן צוויי מאל אויף צו להכעיס מצד מדת הנצחנות, וסיים שמבצע תפילין וועט איינעמען די וועלט, אח"כ אמר שמי שיש לו שאלה בענינים הנ"ל שישאלו ובשבת הבאה יענו, כי הם בחרו לדבר בשבת גם כן צריכים לענות להם בשבת. ואח"כ שאל השאלות על רש"י שבפסוק גרתי והמשיך לבאר הרש"י מפ' תולדות, וההוראה מפסוק לא ידעתי יום מותי שיצחק דקדק בנוגע לשני חייו, ז.א. שרק על עצמו צריך לדקדק ולא על השני, נעגעל האלט פאר זיך אדער שנייד זיי האפ (צפרנים תחזיק לעצמך או חתוך אותם).

בי"ט כסלו אמר הרבי קדיש בכל התפילות, ביום חמישי בלילה התחילה ההתוועדות ב-٨.٣٠, השיחות הראשונות ביאר ענין הפדייה בתורה תפילה וגמ"ח, גם דיבר שיחה ארוכה בנוגע לחינוך, שאלו שאוחזים בשיטה שההורים לא צריכים להתערב בעניני בניהם ראו התוצאות הרעות בזה, והדור הצעיר לא רוצה פשרות, הי' אריכות גדולה בזה. אח"כ דיבר שיחה ארוכה בתור סיום על מסכת מכות בנוגע לד' גזירות גזר משה וארבעה נביאים ביטלו הגזירה. הסיום ארך למע' משעה כן ביאר שעהיו"א פ"י בענין מאור וכו', וההוראה בעבודת ה' שבעניני תומ"צ צריך להיות כל מציאותו אלקות, ובדברים גשמיים אין ואפס. אח"כ המאמר ד"ה פדה בשלום, אח"כ דיבר באריכות על ההתעוררות שהי' בזמן המלחמה וביאר זה שזה הי' הרהור תשובה כי צריך לדון לכף זכות, והביא ראי' מהגמ' מהמקדש אשה ע"מ שאני רשע גמור וחוששין לקדושין אפי' כשמחזיק גזילה בידו ואינו רוצה להחזיר בכ"ז הוי קידושין כי אולי יחזיר. לאחר כל הנ"ל דיבר באריכות גדולה, כן דיבר לנשי ישראל, וגם עורר על מבצע תפילין שבימי חנוכה צריך לעסוק בזה ביחוד, כן דיבר על מגבית ועל כפ"ח. סיום ההתוועדות ב-٥.٣٠. באמצע ההתועדות אמר שיאריך מצד ליל שישי שיש נוהגים להיות ער. ניגן הושיעה את עמך וכן אמר לנגן הניגונים של הרביים, ניגון אדמוה"ז הבבא הרביעית ג' פעמים, כן אמר לנגן אני מאמין והריקותי לכם ברכה, ובסוף ניגן כי בשמחה.

בשבת וישב השיחה הא' התחיל לבאר שבשבת יש ב' ענינים סיום השבוע וגם התחלת שבוע הבא, וכיון שהי' י"ט כסלו וגם השבוע יהי' חנוכה, והקשר ביניהם הוא כי י"ט כסלו הי' נס גלוי וגם בחנוכה. ובפרטיות יותר כי המנורה ענינה להאיר שענין האור הוא לא לגלות דבר חדש, אלא להבחין בין אוצר של זהב וכן רואים גומא, כי בלא אור יש הסתר, ולומר שהכל מתנהג ע"פ טבע, ומאיפה זה בא בעולם, מצד שבתורה ג"כ יש ענין כזה שיכולים לומר שמ"ת הי' לפני כמה אלפים שנה אבל כעת זה ענין של שכל בלי יר"ש, וזה פעל חסידות.

בשיחה הב' דיבר שגם בחכמות חיצוניות ההנחה הראשונה היא לבטל את דעותיו ולגשת לענין בלי פניות, וגם אחר שביטל דעותיו צריך לדעת פנימיות הדבר כי אחרת גם את החיצוניות הוא לא רואה לאמתתו. שיחה הג' דיבר שאפשר ללמוד מיוסף איך שעשו לו רעה ובכ"ז לא שילם רעה אלא התנהג אתם כמו יהודי, וזה לקח את יעקב. דלכאו' למה הי' צריך יוסף ליתן סימן ליעקב הל' עגלה ערופה שלמד אתו וזה ראי' שהוא חי הלא י"א בניו מספרים לו שראוהו, אבל יעקב ידע שכשנמצאים כ"ב שנה במצרים והוא משנה למלך הנה לכאו' צריך לעשות רעה לאלו שעשו לו רעה, אבל כשספרו לו הל' עגלה ערופה, ז.א. שמתנהג ע"פ תורה זה ענין את יעקב. לא מה שהוא חי בגשמיות אלא בתור בנו של יעקב. אח"כ הי' מאמר בניגון שיחה ע"פ אלה תולדות יעקב, אח"כ ביאר בנוגע למדובר בי"ט כסלו על שעהיוה"א. ואח"כ התחיל לבאר הרש"י על פסוק ותשבץ (לח, כד) ושאל רק הקושיות, וכן אמר שבנוגע לפרשת וישלח על הרש"י שבפסוק גרתי שאחדים תי' נדחה התי' ואמר שיבאר בשבוע הבא, ובפ' מקץ יבאר את מה שרש"י לא אומר כדי לא לייגע את הקהל, ע"פ וטבוח טבח וכל הג' רש"י'ס קשורים ביחד.

אח"כ אמר שבנוגע למעשה הידוע שאלו ב' שאלות: א) הלא זה מלאכה שעשאהו שנים ובמילא הדין הוא שפטורים, ז.א. שב' ר"י אמרו אבל זהו עם הארצות דמתי נקרא שנים שעשאוהו, כשעושים מלאכה אחת, אבל כאן שנים עשו ב' מלאכות. ב) סוכ"ס הלא אמר שא' דיבר ובמציאות שניים דיברו ג"ז לא קשה כהמעשה דקמצא ובר קמצא שאמר שכיון שישבו רבנים ולא מיחו אודיי אודו ליה, וכך גם כאן הראשון שמע מה שהשני אמר ולא מיחה, וכן השני שמע דברי הראשון, א"כ כ"א דיבר ב' הענינים ובכלל הלא הטענה היא על השומעים.

בי"ט כסלו אמר א' לרבי בהתועדות שהוא א גאנצער חסיד, והעיר לו הרבי אויב א חסיד איז ניט קיין גאנצער, א חסיד איז א לב נשבר ונדכה.

אור ליום ג' כ"ד כסלו

הנני רושם ממה שסיפר ר' אבא פליסקין כשהתועד אתנו לפני י"ט כסלו: א) אדמו"ר הריי"צ בא פעם לוילנא והציג עצמו כסוחר נרות ונדב במי שבירך, ושם בעיר היו מנדבים נרות לבתי כנסיות של פרושים ללמוד בלילה, אך לפועל לא היו לומדים, וכך הצטבר סכום ניכר של נרות, והיות שאדמו"ר הקודם בא בתור סוחר נרות הציעו לו לקנות הנרות, וכך עשה ופרע בנרות האלו את נדבותיו שנדב במי שבירך, וכך נתגלה שהפרושים לא למדו. כשהגיעה השמועה לר' חיים עוזר אמר מסתמא הי' זה ליובאוויטשער רבי.

ב) ר' דוד הורודוקער שאל פעם את אדמו"ר הריי"צ כשהי' מנהל פועל של תו"ת מה ללמוד באלול, וענה לו שילמד חסידות אך יש עוד דלת (התכון לומר לו שישאל את הרבי נ"ע) ושאל את הרבי נ"ע וענה לו שילמד נגלה.

ג) המשגיחים של נגלה היו אומרים לבחורים המאריכים בתפלה נרפים אתם נרפים ע"כ אתם אומרים נלכה נזבחה.

ד) סיפר בשם ר' מענדל פוטרפס ששמע מגוי בעת שבתו בבית הסוהר סדר שלם שיש סוסים שעולים כרגיל ויש סוסים שמחירם ביוקר והם מסורים לבעליהם. איך מחנכים אותם, ראשית כל מביאים אותם לנהר וסוסים יודעים לשחות אבל הסוסים הצעירים קשה להם לשחות, והסוסים המבוגרים שעוזרים לצעירים לשחות סימן שיש בהם הרגש הזולת ובהם מתחילים לטפל. והסדר הוא שקושרים רגליהם ואח"כ מושכים אותו למעלה ומכים אותו בחזקה, וכך עושים כמה פעמים והסוס הזה עולה ביוקר ומסור לבעליו.

מוצש"ק מקץ

השיחה הא' בהתועדות הי' מאמר בניגון שיחה, נתב' ענין רבת את ריבם מיוסד על מאמר אדמו"ר מהר"ש תרכ"ח. בשיחה הב' דיבר קצת המשך לזה, וכן ביאר הגמ' במכות שנתב' בי"ט כסלו, וכן הענין בשעהיוה"א. ואח"כ התחיל לבאר הרש"י של וישלח ע"פ גרתי וכן ע"פ תשרף בוישב וע"פ וטבוח טבח וגו' ע"פ מקץ, וקישר כל הנ"ל בביאור ענין קיום המצות שקיימו האבות קודם מ"ת, ומהרש"י של וטבוח טבח הי' הוראה בעבודה דלכאו' כיון שאחי יוסף חשבוהו למצרי הרי בודאי לא יאכלו הבשר שהכין עבורם, ובכ"ז הוא הכין עבורם כי חשב שקיימו התורה בא"י אבל לא בחו"ל, וזהו ההוראה שמשפט וצדקה צריך לעשות ע"ע לא לתת צדקה לשני באופן שיספיק ללחם צר ומים לחץ, בסיום ההתוועדות אמר להתעסק במבצע תפילין בימים אלו ולא נוגע כאן הממון אלא להכניס הרבה יהודים שיניחו תפילין, וביאר השייכות בין חנוכה לתפילין ששניהם ענין השמאל. וגם אמר שכמו לגבי י"ט כסלו הנה המנגד הי' אביגדור והטעם הוא כי בבואה דבבואה אית לי' ולכן דוקא הוא הי' מנגד כן גם למבצע תפילין שהמנגדים לזה הם כאלו שיש להם בבואה דבבואה שזה מורה על גודל הענין, וכבר פסק בי"ד של מעלה דדידן נצח ויד חסידים על העליונה.

אור ליום ב' ל' כסלו

העתק כי"ק מכ"ק אד"ש שהוציא ביום ו' עש"ק מקץ בנוגע למבצע תפילין וזלה"ק: ועיקר הנמסר עד"ז למחוץ לעיר ולמדינה? למקום שלא – אולי בכדי שיעשו לטלפנם שיפרסמו עד"ז בשק"מ, חנוכה ר"ח וזאת חנוכה וכו', אלה שיקחו ע"ע לפעול בזה בימים אלה בתוס' מרץ – השמות ואזכירם בל"נ עה"צ ביום ה' דחנוכה. עכלה"ק.

כשמסרו לו היום שמות המקבלים ע"ע לפעול בזה ענה בזה"ל: ויה"ר שיהא כהנ"ל באופן שיביא פירות ופירי פירות כו' עד סוף כל העולם (מל' העלם – כמפורש בדא"ח) ועד – לונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר – ובעגלא דידן והרי הימים ימים זכאין דוַהוי' יגי' חשכי ובאופן דמוסיף והולך ח' ימי חנוכה ח' נסיכי אדם ישי ושאול וכו' ומשיח ואליהו (תו"א, גל, עד) עכלה"ק.