כסלו תשמ"ב - ר' אהרן קורנט

אמר שמי שאחז את הבית יד קלאמקע של תו"ת... וסיפר שהי' אחד ושמו יצחק למד בהיותו ילד בליובאוויטש שנה וחצי עברו השנים והוא התגלגל והגיע לארה"ק הגיע לקיבוץ ועזב את התומ"צ עד שאפי' ביוה"כ לא שמר מובן עד כמה שהי' 'מהדר במצוות' כשהגיע הרבי הריי"ץ לארה"ק הי' בבית מלון שהנ"ל הי' עובר דרכו בדרכו לעבודתו. הוא החליט שלא יכנס כלל לרבי בכדי שלא ישפיע עליו, בכדי לגדור את עצמו שאפי' אם ירצה לא יכנס לבש מכנסים קצרים וכל הלבושים שאיתם לא יכנס בשום אופן הוא עבר כרגיל דרך המלון וראה הרבה חסידים בחוץ וכו', ולא יכול להתאפק והלך לביתו לבש מכנסיים ארוכים וכו', ונכנס לאדמו"ר הריי"ץ מיד שנכנס אמר לו אדמו"ר הריי"ץ שהכירו מיד: 'מעדרייצאך און מעדרידצאך און צום סוף זעט מען זיך'. [מסתובבים לכאן ומסתובבים לכאן וסוכ"ס מתראים] והוא  התייפח מבכי (זיך געגאסן) וזהו שאפי' שלמד בקטנותו ורק שנה וחצי אבל היות ואחז בידית סוכ"ס חוזר למקורו. הדין הוא הוא אם ישנו אדם שיודע בדיוק את עניינו של עמלק וכל חוקיהם ונימוסיהם הרי אין צריך למחות אותו אבל אם יהי' חמור שאינו מבין ואינו יודע מה זה עמלק רק שהוא חמור של עמלק הרי צריך למחותו מן העולם מצד ששם עמלק נקרא עליו לכאורה מה הביאור בזה. אלא כדי להבין צריך להבין בענין התנשאות עצמית של עמלק שזהו מציאות עמלק ולכן זה שמשתייך לעצם עניינו של עמלק צריך למחות שזהו ענין עצמי ולא ענין גילויים כי מצד הגילויים הרי זה שמבין יותר ענין עמלק הרי צריך למחותו אבל היות ובעצם אינו שייך לעמלק הרי אין צריך למחותו כי במחיית עמלק זהו ענין עצמי שזהו רצון ה' שימחו אותו כי הוא זלע"ז לשם הוי' כמ"ש אין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. לבעש"ט היו 60 תלמידים ולמגיד פי שנים ברוחו 120 תל' ואדמוה"ז אמר על ר' שלמה מקרלין שהי' טפח יותר גבוה מהעולם ולכן הרעיש עולמות והצ"צ מסביר שהעולם זהו ספי' המלכות מקור לנברא וטפח יותר נעלה זהו ספי' היסוד ולאין ערוך עם כל העילוי של ר' שלמה אדמוה"ז הרי לאין ערוך ענין זה בנוגע למעלת אדמוה"ז זה באופן אובייקטיבי לא אישי כי לא כהשוטים שחושבים שמדובר כאן על אנשים גשמיים וממילא סתירה בין אחד לשני כשאומרים שאחד יותר נעלה וכיו"ב ולכן אומרים הם שלהבעש"ט היו 60 תלמידים ולכן נהי' 60 שיטות בעבודת ה' אלא שזהו היות ויש 60 מדריגות בעבודת ה'. ולכן נעשה 60 תלמידים נשמות בגופים שיתגלה ה-60 עניינים רוחניים והיות ומדובר בעניינים רוחנים ולכן כל זה מדובר באופן אובייקטיבי לא בנגיעה אישית, לדוגמא א' שאל את אד"ש שידוע שהבעש"ט אמר שאם הי' רוצה הי' עולה בסערה השמימה כמו אליהו הנביא רק שרצה לקיים את עפר אתה ואל עפר תשוב. ושאל אחד את אד"ש וכי לאליהו הנביא הי' חסר השלימות של ענין זה והרבי האריך בזה אבל הנקודה בזה שדיבר כמו שוטה כי דיבר בנגיעה אישית כי כאן לא מדובר באנשים כאן מדובר בעניינים והמשכות רוחניות וכל אחד המשיך את ההמשכה שהי' צריך וממילא אליהו הנביא לפי עניינו לא הי' צריך והבעש"ט כן הי' צריך לפי עניינו ולא מדובר בבני אדם רק בעניינים רוחניים. וממילא אדמוה"ז היות עניינו הי' המשכת העצם ולכן נמשך בכל מקום ומקום ע"ד כמו החיות שנמצא בראש כמו ברגלים משא"כ הגילויים הרי כל דבר לפי אופנו 'שכל' צריך להגיע בהבנה דווקא ועניין ה'רצון' צריך להגיע בשליטה וממשלה ולא ח"ו שרוצה להגיד חסרון בעבודת ר' שלמה אלא כך הי' עניינו [נפש בעה"ב על הגוף בזה רואים ענין הבעה"ב היות שהחסידות זהו לא הגדר שלו].