מנחם-אב תש"מ - "יחי המלך"

===יום ב', ר"ח מנחם-אב=== 

אחרי תפלת מנחה נכנס הר' עלבערג לחדרו הק' של כ"ק אד"ש ושהה שם כג' שעות. 

===יום ה', ד' מנחם-אב=== 

====ראלי====

היום התקיים כינוס ילדים ב-770 בהשתתפות כ"ק אד"ש שהתפלל איתם תפלת מנחה. בעת חזרת הש"ץ דפדף כ"ק אד"ש בקונטרס הל' ביהב"ח שהביא עמו. לאחר התפלה אמרו הילדים את י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל, וכ"ק אד"ש אמר לפניהם  שיחה ארוכה, להלן נקודות קצרות מאוד מהמדובר: 

א) הגלות היא "מפני חטאינו" וימי האבילות מדגישים את הצורך להוסיף בתורה ומצוות. ב) גלות השכינה היתה רק "כיון שגלו תינוקות" ובכחם להביא הגאולה. ג) ביאר הלשון "בית הבחירה", וההוראה: הבחירה נתונה בידי כאו"א לעשות ביהב"ח. ד) ההוראה מפ' השבוע: לא לכבוש עממין בדרך לא"י אלא לכבוש בא"י – מה שניתן לבנ"י הוא השייך להם ואילו מה שאינו שייך הוזהרו שלא לכבוש. ה) לימוד מעלת הילדים מסיפור הזהר (בפ'  דברים) – "זכאה דרא" שבו גם הקטנים לומדים (רזי) תורה. ו) יום ההילולא של האריז"ל (ה' מנ"א) ויש ללמוד מהנהגותיו: 1) שלא לחוס על ממון בעבור מצוה. 2) תוספת באהבת  ישראל (ע"פ התקנה דנכון לומר קודם התפלה הריני מקבל כו'). ובנוגע לפועל: מה' במנ"א  עד ט"ו יוסיפו הוספה מיוחדת בתורה, תפלה וצדקה, ובשמחה, והילדים ירשמו את  מעשיהם ובר"ח אלול יקבלו פרסים. 

בסיום השיחה נתן כ"ק אד"ש להמדריכים והמדריכות שי' מטבעות של 10 סנט לחלקם לכאו"א מהילדים והילדות שי' – 2 מטבעות לכ"א. אח"כ קרא להר' ר. ונתן לו עבור הילדים דכאן (שבאו בלי קעמפ). טרם צאתו הורה כ"ק אד"ש להכריז שאת החומר שישלחו עבור  מבצע "תורה עבודה גמילות חסדים" יאספו ע"י של"ה. 

===יום ש"ק פ' דברים, שבת חזון, ו' מנחם-אב=== 

====התוועדות====

בשעה 1:30 לערך נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות, שארכה זמן רב מהרגיל (כ-4 שעות), להלן נקודות קצרות מאוד מהמדובר: 

שיחה א': הדגשת ענין הגאולה בשבת זו, וביאר באריכות את הסיבה לאריכות הגלות והקיצין שנאמרו על זמנים שונים. ביאור בפרטיות בתורת הרלוי"צ מברדיטשוב שבשבת חזון מראים לכאו"א את ביהמ"ק וענינה בעבודת האדם. 

שיחה ב': המעלה בשבת חזון דמיני' מתברכין גם ימי הנחמה שלאחר ת"ב. מאורעות היום דז' מנ"א "נכנסו נכרים אכלו ושתו וקלקלו" – ע"י גודל הירידה תהי' עלי' גדולה יותר ע"י ההיפך דהנ"ל בקדושה – כשרות האכו"ש, טהרת המשפחה והדלקת נש"ק – בנין ביהמ"ק ברוחניות. ענין ת"ב שחל ביום ג' בשבוע "שהוכפל בו כי טוב" – להפוך את ת"ב ליו"ט כפול ע"י אהבת ישראל. 

שיחה ג': הקביעות דשבת חזון בשנת השמיטה שענינה שבת, תענוג, מדגישה יותר את שלילת הגלות, בדוגמת שבת שבה עומדים למעלה מהגלות. בשמיטה "כל מלאכתך עשוי'", כולל  עבודת התשובה ואעפ"כ צ"ל ב"קב שלו" – מעשינו ועבודתינו המביאים את הגאולה. 

כ"ק אד"ש אמר מאמר (כעין שיחה) "ד"ה ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". 

שיחה ד': ביאור בפרש"י (א, ו), לקוטי לוי"צ (ע' שצה), פרקי אבות (פ"ג מ"ג), הל' ביהב"ח (בסופן), המשך הביאור בהל' ביהב"ח מש"פ מטו"מ והמשך הביאור בתורת הבעש"ט בענין ההתהוות בכל רגע.

שיחה ה': הביאור בפרש"י ובפ' אבות. עריכת סיומי מסכתות וכינוסי ילדים בט' הימים. 

שיחה ו': המשך הביאור בפרקי אבות וההוראה בעבודה. 

שיחה ז': ע"ד ההגבלה בשתיית משקה לא יותר מג' כוסיות והורה כ"ק אד"ש שלא יעשו "קונצים" לשתות ג' כוסות גדולים או אפי' בינונים, אלא הכוונה לכוסות קטנים! בסיום השיחה הורה לערוך אסיפה כיצד לבצע את כל הענינים המדוברים לעיל באופן הכי "שטורעם'דיק", ושכאו"א ישתתף באסיפה זו והמעשה הוא העיקר. 

באמצע בהתוועדות, בעת שניגנו "זאל שוין זיין די גאולה" עודד כ"ק אד"ש את השירה בתנועות ידיו הק' משך זמן מה. 

בסיום ההתוועדות מסר כ"ק אד"ש את המזונות והיין עבור האסיפות. 

===יום א', ז' מנחם-אב=== 

====ראלי====

היום התקיים ב-770 כינוס ילדים בהשתתפות כ"ק אד"ש. לאחר אמירת י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל אמר כ"ק אד"ש שיחה בפניהם אודות המאורעות דיום ז' מנ"א וההוראה מהם. הוראה משיעור תהלים היומי בענין דרישת הגאולה. 

בסיום השיחה נתן כ"ק אד"ש לכאו"א מהילדים והילדות (שלפני גיל בר ובת מצוה) שי' 2 מטבעות של 10 סנט: אחת לתת לצדקה, והב' לעשות בה כטוב בעיניהם. אח"כ אמר כ"ק אד"ש להריל"ג שעתה יגשו המבוגרים ובסדר מסודר, ונגשו כל הקהל לקבל ב' מטבעות, לאחר שנגשו הגברים רמז כ"ק אד"ש בידו לאנ"ש והת' וכן לאלו שעמדו על הבימה של כ"ק אד"ש לצאת את ביהכ"נ ונכנסו הנשים לקבל כנ"ל. 

===יום ב', ח' מנחם-אב=== 

כ"ק אד"ש מסר להר' חדקוב שבשבת הבאה לא תתקיים התוועדות.

===אור לט"ו מנחם-אב=== 

====התוועדות====

אחרי תפלת ערבית נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות לרגל ט"ו מנ"א, להלן נקודות קצרות מהמדובר: 

שיחה א': ע"ד ההלכה דט"ו באב שמכאן ואילך, כשהלילות מתארכים, מוסיפים בלימוד התורה. וביאר פרטי ההלכה ודיוק בל' אדה"ז בענין זה. 

שיחה ב': ההלכה דט"ו באב בזמן שביהמ"ק קיים – "בנות ירושלים יוצאות כו' בחור שא עיניך": כל דבר בעולם צ"ל נבחר ו"קחו מקחכם לש"ש". הדגשת תפקידן של נשי ובנות ישראל – בכלל, ובפרט במצוות הח"ן ובחינוך הבנים והבנות – בקשר לכינוס הנשים באה"ק. 

שיחה ג': מעלת ה"קיימא סיהרא באשלמותא" דט"ו באב לגבי ט"ו שבכל החדשים (כולל – ניסן ותשרי); ע"ד הענין ד"דרך חיים" שלאחר "נר מצוה ותורה אור". 

שיחה ד': ביאור בשיעור ביומי בחומש – "המוליכך במדבר הגדול והנורא גו'", וההוראה: הפצת המעינות חוצה בתוך חושך הגלות. 

שיחה ה': במענה לשאלת רבים ע"ד התנאים לנסיעה לחודש תשרי ל-770: לכל לראש באופן שהנסיעה לא תגרע מהענינים שפועל במקומו (ע"י מינוי ממלא מקום מתאים וכדו'), הנשואים – בהסכם עקרת הבית, לא להכנס לחובות גדולים (גם לא רוחניים כבתנאי הראשון), והיוצאים מאה"ק – בהיתר רב מורה הוראה. 

בסיום ההתוועדות צוה כ"ק אד"ש לנגן ניגון הכנה, ניגון אדה"ז, "ניע זשוריצי", הושיעה את עמך, עוצו עצה, ופרצת. אח"כ החל לנגן בעצמו "ניעט ניעט", הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה ואח"כ הורה לחלק מחצית מהמזונות בעזרת נשים, החל לנגן כי בשמחה וחזר להיכלו הק'. ההתוועדות נסתיימה בשעה 12:20 לערך. 

===ליל ש"ק פ' עקב=== 

לשבת זו הגיעו ילדי ה"קעמפ" ד"גן ישראל" לשהות בבית חיינו, זאת בנוסף לאורחים רבים מכל רחבי תבל, ועקב כך הי' דוחק גדול ב-770 בקבלת שבת, וכ"ק אד"ש המתין בכניסתו עד שיפנו דרך עבורו בין הקהל. 

כ"ק אד"ש ניגש לפני התיבה ומחמת הצפיפות הרבה עמדו הקהל קרוב מאוד לכ"ק אד"ש (מרחק של מטר בערך). בעת אמירת אמן יהא שמי' רבא כו' שרו הילדים והמתין כ"ק אד"ש באמירת הקדיש עד שיסיימו. כמו-כן כשניגנו הילדים "עוצו עצה" רמז בידו הק' להגביר השירה, וכן בדרכו לצאת. 

===יום ש"ק פ' עקב, יום ההילולא כ"ף מנחם-אב=== 

כבר בשמונה בבוקר הי' קהל ב-770 ששמרו על מקומותיהם לקראת התפילה וההתוועדות. 

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 8:20, ירד לתפילה בשעה הקבועה (10:00), וניגש לפני התיבה. הסדר הי' יותר מסודר מהלילה והקהל נדחף פחות. 

ב"האדרת והאמונה" ניגנו ילדי ה"קעמפ" וכ"ק אד"ש הורה בידו הק' להגביר השירה. לפני "ברכו" אמר כ"ק אד"ש בקול רם את כל הקטע מ"מי ידמה לך" עד "ובקרב קדושים תתהלל". 

בעת פתיחת ארון הקודש ניגנו הילדים "אנא עבדא" וכ"ק אד"ש רמז בידו הק' להגביר השירה. כ"ק אד"ש לקח את ספר התורה הקטן, העלה אותו לבימת הקריאה והמתין עד שיסירו את הכתר מהס"ת וכן עד שיעמוד מישהו בימין הבימה, אח"כ חזר לעמוד התפילה. לקריאת התורה הגישו לכ"ק אד"ש את כסאו וישב עד אחרי שביעי כשבידו החומש, אח"כ עלה לבימה לומר קדיש ונשאר למפטיר. 

בעת אמירת "כתר" בחזרת הש"ץ המתין כ"ק אד"ש עד שיסיימו הקהל לנגן "הוא אלוקינו" ואח"כ שר בעצמו ("שנית בקרוב" ניגן כ"ק אד"ש כהנוסח באה"ק). במודים דרבנן ניגנו הילדים וכ"ק אד"ש המתין עד שיסיימו. בסוף התפילה ניגנו הילדים "עלינו לשבח" ו"עוצו עצה" וכ"ק אד"ש רמז להגביר השירה, וכן כשיצא. 

====התוועדות====

בשעה 1:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות, ואמר ה' שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 844 ואילך), אך לא אמר מאמר. להלן נביא כמה נקודות קצרות ממה שאירע בהתוועדות (בעיקר בין השיחות): 

בתחילת שיחה ב' כשדיבר ע"ד ההפטורה פתח כ"ק אד"ש את החומש והסביר פסוק מתוך ההפטורה בחומש. בסיום השיחה הורה כ"ק אד"ש לכל ילדי ה"קעמפ" לומר "לחיים" ולנגן ניגון של שמחה ושהבנות בעזרת נשים ימחאו כף. הילדים אמרו "לחיים" וניגנו וכ"ק אד"ש מחא כפיו הק'. כשסיימו הילדים לנגן החל כ"ק אד"ש לנגן "הושיעה את עמך". 

בסיום שיחה ד' הורה כ"ק אד"ש להילדים לומר שוב "לחיים" ושיהי' "כפליים לתושי'", ולנגן ניגון שמח. בעת הניגון מחא כ"ק אד"ש את כפיו הק'. לאחר הניגון הורה לר' א. ש"ט לומר לחיים, ולאח"ז שאל אם הילדים אמרו "לחיים". 

בסוף ההתוועדות דובר ע"ד יסוד כולל "תפארת זקנים", ובסיום אמר כ"ק אד"ש: ''היות שכל דבר שתובעים מהשני רוצים קודם להתחיל בעצמו, וכיון שדובר ותבעו אודות כולל "תפארת זקנים" לכן יקחו מהמזונות דהתוועדות זו עבור התוועדות נוספת שתתקיים היום בלילה בשעה העשירית בתור ההתחלה של הכולל.'' 

צוה לנגן "לכתחילה אַריבער", אח"כ החל לנגן בעצמו "ניעט ניעט ניקאַוואָ", הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה ומסר המזונות והיין להר' חודוקוב. 

אחרי תפלת מנחה החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט ניקאַוואָ". 

===מוצש"ק=== 

====התוועדות====

ע"פ הוראת כ"ק אד"ש התקיימה הלילה התוועדות נוספת בשעה 10:00. כ"ק אד"ש אמר ה' שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 887 ואילך). להלן נביא כמה נקודות קצרות ממה שאירע בהתוועדות (בעיקר בין השיחות): 

בסיום שיחה ב' צוה כ"ק אד"ש להילדים לומר "לחיים", ושינגנו "ופרצת". 

בשיחה ה' דיבר כ"ק אד"ש ע"ד הכולל "תפארת זקנים" (שאודותיו נקבעה התוועדות זו), והורה להוסיף לשם הכולל גם את שמו של בעל ההילולא "לוי יצחק", ואמר שכל מי שיקבל ע"ע לייסד כולל כזה במקומו יקבל עתה בקבוק משקה, והוסיף שדבר הכי נכון אשר פעם בשבוע ימסור הרב – "מרא דאתרא" – שיעור בהכולל, והדגיש שרק אלו המסוגלים לזה (לייסד כולל) יעלו לקבל בקבוק משקה. 

בסיום אמר כ"ק אד"ש שכדי לא לבלבל תתקיים החלוקה לאחרי אמירת ברכה אחרונה. 

אח"כ צוה לנגן ניגון הכנה, ניגון אדה"ז, "ניע זשוריצי חלאָפצי". כ"ק אד"ש החל לנגן "ניעט ניעט ניקאַוואָ". 

הזכיר כ"ק אד"ש ע"ד אמירת ברכה אחרונה, ברך בעצמו ואח"כ אמר: ''מסתמא אלו שצריכים לקבל בקבוק משקה יגשו לקחת, ויעלו מצד אחד ואח"כ יצאו מצד שני.'' באמצע החלוקה שאל כ"ק אד"ש ''היכן זה שנוסע לאוסטרלי','' ונגש הר' ל"ל. 

מנחלת-הר-חב"ד נגשו ב' אנשים לקבל בקבוק ואמר כ"ק אד"ש שיתן לשניהם. אח"כ שאל כ"ק אד"ש ''מי ישנו מירושלים,'' וקראו להר' גוטליב ומסר לו כ"ק אד"ש בקבוק. אח"כ התעניין כ"ק אד"ש אצל הריל"ג אם יש מישהו מכפר חב"ד, וכשלא נענה הכריז בקול: ''מי ישנו מכפר חב"ד? יש מישהו? איך זה יכול להיות?'' הריל"ג אמר לכ"ק אד"ש שישנו אחד מלוד, ואמר כ"ק אד"ש: ''נוּ,'' ושאל בקול רם: ''יש כאן מישהו מכפ"ח?'' ונגש הר' ח. מלוד ואמר לו כ"ק אד"ש: ''טוב, אבל אתה תזרז אותם. 
''
סיום ההתוועדות בשעה 12:45 לערך. 

===יום ש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול=== 

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 6:30. 

====התוועדות====

בשעה 1:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות, ואמר ה' שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 920 ואילך), ומאמר חסידות ד"ה "ראה אנכי נותן גו'" (אחר שיחה הב'). 

באמצע שיחה ג', לאחרי הקושיות בפרש"י ובפרקי אבות החל כ"ק אד"ש לדבר על יסוד כולל "תפארת זקנים – לוי יצחק", וע"כ שבמקום לייסד מיד כולל (לאחרי שדובר ע"כ בהתוועדויות הקודמות) התחילו לעסוק בשקו"ט מאיזה גיל אפשר להצטרף לכולל, ומה יעשו אלו שכבר קבעו שיעורים בעבר וכו' וכו', ואמר כ"ק אד"ש שהתכוון לאלו שיש להם זמן פנוי, שיפחיתו כמה דקות מקריאת העיתונים (אשר ע"כ אינם מוותרים) ובהם ילמדו בכולל. בהמשך דיבר כ"ק אד"ש ע"כ שאין מקפידים על נקיון ביהכנ"ס ובמקום להרים את הלכלוך דוחפים אותו לפינה כדי שהשני לא יראה, אבל  הרי הקב"ה רואה! 

אח"כ חזר כ"ק אד"ש לענין הכולל והשקו"ט שהיתה מי יהי' המגיד שיעור ומי ינהל את הכולל, ואמר כ"ק אד"ש: ''מדובר כאן על כיבוש העולם, אף פעם לא הי' זמן כזה מוכשר לפעול על יהודי ללמוד תורה כמו עכשיו שיהודים ממתינים שיבואו להציע להם ללמוד תורה – ואעפ"כ ישנם כאלו המתלבטים מי יהי' המגיד-שיעור?!'' והוסיף: ''יש מספיק מקומות עבור כולם, בניו-יורק ישנם 2 מליון יהודים שמתוכם 1.999.990 אינם בגדר "תורתם אומנתם" ר"ל, ובאויר של נ. י. לא מורגש לימוד התורה ולא מורגש מה שהי' באויר של  ליובאוויטש בשבת מברכים אלול – וצריכים לפעול שיהי' כך!'' 

בהמשך אמר: ''הודיעו לי מכו"כ מקומות שכבר ייסדו בפועל כמה שיעורים והחלו ללמוד בהם, אך כנראה לא תפסו שהכוונה היא לעשות זאת "מיט א ברייטער פארנעם"! לא רק בד' אמות הפרטיים אלא לצאת לרחוב ולפעול על כ"א שאפשר להגיע אליו – שיישב ללמוד תורה. ואין זה נוגע לחוג מסויים אלא לכל בנ"י: לליטאי, ל"גאליציאנער", לליובאוויטשער, לחסיד ולמתנגד, לשחור וללבן, לספרדי ולאשכנזי, לכל יהודי בכל מקום שהוא! אך לשם כך זקוקים לצאת מהד' אמות, לחפש יהודים במקומות אחרים ולהציע להם זאת.'' בהמשך הוסיף כ"ק אד"ש שאחד המקומות המוצלחים לפעול בזה הוא "מושב זקנים", והתפלא שלא שמו לב לזה עד עתה, וביקש שיעשו זאת בשיתוף פעולה עם הרב המקומי. 

בסוף השיחה אמר כ"ק אד"ש, ש''כוונת הדברים היא שיגיע לפועל ממש ולא כמו בכל פעם שמדברים על משהו, שהשומעים לא רק שאינם כמו משפך (שמכניס בזו ומוציא בזו) – אלא הם כ"טיט היון" (שבולע כל דבר ומבטלו ממציאותו)... שומעים את המדובר בהתוועדויות, רושמים את הדברים ומניחים אותם על המדף, מקפידים שלא יחסר שם מאומה ועושים בטוח שהשני לא יקבל את רשימת הדברים... – אלא כוונת הדברים שיגיע לפועל ממש, ואם אינך רוצה לעשות תמסור את הרשימה לשני שיעשה!'' 

וסיים כ"ק אד"ש, ש''יהודים בכל מקום מחכים שימסרו להם את השליחות דכ"ק מו"ח אדמו"ר, וכל יום שמתקרבים לביאת המשיח גדלה השליחות, ואם חסר יום במילוי השליחות ח"ו, חסר בעצם נצחון המלחמה! 
''
בסיום ההתוועדות, טרם צאתו, החל כ"ק אד"ש לנגן "כי בשמחה". 

===יום ג', א' דר"ח אלול=== 

בשעה 8:30 בבוקר הודיע כ"ק אד"ש למזכיר הריל"ג (ע"י הטלפון) שהערב תהי' התוועדות (והי' זה להפתעת כולם שציפו להתוועדות אתמול בלילה כיון שכ"ק אד"ש חזר אז מהאוהל הק'). 

====התוועדות====

בהתוועדות אמר כ"ק אד"ש ד' שיחות (נדפסו בשיחו"ק תש"מ ח"ג ע' 960 ואילך), וכן מאמר (כעין שיחה) ד"ה "אני לדודי ודודי לי" (אחר שיחה הב'). בחלק השני של ההתוועדות הזכיר כ"ק אד"ש על הוספה בלימוד התורה בקשר עם כולל "תפארת זקנים – לוי יצחק", ואמר שהכוונה לקחת פשוט זקנים שאין להם מה לעשות עם זמנם, וכן אלו הנמצאים במושב זקנים, וללמוד עמהם וכו' וכו'. בסיום צוה לנגן "אבינו מלכנו" ואח"כ החל לנגן "ניעט ניעט". הזכיר את ענין המבצעים וכן שלימות הארץ, ואמירת ברכה אחרונה. טרם צאתו החל לנגן "כי בשמחה".

=מענות קודש=

נוסח מענה כ"ק אד"ש בהתחלת החודש: ''"נת' ות"ח ודבר בעתו – בסמיכות לר"ח דמזלו ארי' בו יבוא ארי' זה הקב"ה דכתיב בי' ארי' שאג מי לא ירא ויבנה אריאל בונה ירושלים הוי' נדחי ישראל יכנס (ילקוט ירמי' בראשו ותחילתו) אזכיר עה"צ".''

יהודי ממנהטן ביקש ברכה מכ"ק אד"ש לבנו שנמצא בבית הרפואה במצב קשה, ונתקבל ביום ב', ח' מנחם-אב המענה מכ"ק אד"ש: ''"הנהגה יום יומית ע"פ שו"ע, בדיקת תפילין ומזוזות, אזכעה"צ".'' ולאחר שקיבל זאת על עצמו יצא הילד תוך יומיים מבית הרפואה. 

במענה על כמה שאלות בענין התייסדות כולל "תפארת זקנים – לוי יצחק", ענה כ"ק אד"ש (בימים שלאחרי שבת קודש פ' עקב): ''"הדגשתי שהצעתי רק כללים כיון שצ"ל באופן שלב המשתתפים חפץ. ב) שכוונתי שהזקנים שע"ע אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום. (ולא שהתכלית – הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית). ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו וגם "מאנ"ש שי'" מסתובבים בכל יום כמה שעות – ואין יודעים איך למלאות הזמן?".''
[[Category:יומנים]] [[Category:מנחם-אב|5740]]