מנחם-אב תשכ"ט - ר' שלמה זלמן לבקיבקר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב ממוצש"ק ד' מנ"א תשכ"ט

שיחה א'. דיבר מענין שבת חזון שכולל ימי השבוע הבא מיני' מתברכין כולהו יומין. וידוע הסימנים בא"ת ב"ש ד"א'" דפסח הוא "ת"שעה באב והשייכות בפנימיות הענינים הוא דט' באב הימים האלו יהפכו לששון ולשמחה אתהפכא ודוקא ע"י שיש ענין לא טוב אז מזה רואים אח"כ את עצם הטוב כמ"ש אודך הוי' כי אנפת בי שאח"כ מודים על האנפת גופא שזה גופא נהי' הטוב בגלוי. ומר' לוי"צ מברדיצ'וב ידוע ומוזכר בהגה"ה בלקו"ת מהצ"צ שבשבת חזון אפשר לראות הביהמ"ק הג' שזהו אותו ענין וכו'.

בשיחה ב' דיבר הרבי ידוע שהבעש"ט הי' מלמד זכות על אלה שעוסקים במלאכתם לא איך שצריך ואפי' שלא ע"פ השו"ע, שזהו מכיון שליהודי ישנם הרבה הוצאות למסור בניו למלמדים להשיא בנותיו לת"ח וצריך ליתן קעסט ולכן עוסקים בתורה זאת. וניכרים דברי אמת שזה מתאים לבעש"ט. דהיינו שהסיפור אמיתי וע"י הלימוד זכות פועלים שלא רק בפנימיות זה אצל היהודי כך אלא אפי' בחיצוניות דמרובה מידה טובה וכו' ובלה"ר כתוב שזה שמספרים עליו ג"כ נענש ומבארים כיון שע"י שמספרים עליו מעוררים בו את הרע שבו בגילוי ומרובה מידה טובה ובודאי שאם מלמדים זכות מעוררים בו את הטוב שיהי' כך באמת אפי' בחיצוניות וכ"ז הקדמה, שלכאורה הרוב עסוקים בענין הנסיעה לירח וחוץ מזה שבאותו הזמן שמדברים מזה זה ביטול תורה הרי אין ליהודי לעסוק אלא בתורה ומצוות וע"כ צריך ללמד זכות ורואים מענין נסיעה זאת כמה ענינים בעבודת ה'. א' הענין דכל ישראל ערבים זל"ז כמו שכאן ע"י שהנוסע למעלה לא נוהג במדויק כפי ההוראות אז מקלקל הרבה ואת כל ההכנות למטה. ב' מעצם הענין שבן אדם כ"כ קטן יכול להגיע לכאלה הישגים זה מראה שאין הכמות העיקר אלא האיכות, ולכן כל יהודי יכול לפעול בכל העולם למרות שהוא קטן בכמות וזה ע"י תומ"צ, שזה רואים מזה שאם רוצים לנסוע לירח צריך לפני כן לא ישר לנסוע אלא לשבת במקום שקט וללמוד וכו' ורק אח"כ עושים כמו"כ בגשמיות לא ע"י שזורעים וחורשים אפשר לקבל פירות אלא בפרט והעיקר ע"י קיום תומ"צ ואח"כ דרך לעשות ג"כ. וג' רואים שכל העולם מתפללים שיצליחו וכל האפיקורסיות זה בחיצוניות שרוצים לתרץ עצמו על שאינו נוהג איך שצריך.

הרבי דיבר גם ששאלוהו אם יש ברואים חיים בכוכבים וענה שזו גמ' מפורשת בב' מקומות. וזה רש"י בשופטים ה' על מח"ז שמפרש שזה כוכב ויושבי' כפשוטו הכוונה ברואים ואין זו קושיא מה עם מ"ת כיון שזה ניתן למבחר הברואים וכו'.

בשיחה ג' דיבר שהעיקר ללמוד וע"י שתלמיד מתייגע הוא מוצא וזה למעלה מכל ההישגים אפי' של הדורות האחרונים.

אח"כ מאמר עה"פ ציון במשפט תפדה. אח"כ שיחה על רש"י בדברים שמדבר מוטרף זרוע אף קדקדק. אגה"ת פ"ד בסוף דיבר מענין וטרף זרוע בפנימיות ושרואים מהרא"ש שע"י שיהודי אחר מניח זה פועל באנשי המלחמה כיון שכל ישראל ערבים וזה פועל כל מצוה בכלל ולתפילין יש שייכות מיוחדת וכדאי לכל אחד לבדוק התפילין א' לשנתיים כמו שכתוב במכילתא וזה אפי' אמור בצדיק גמור שלא יאונה לצדיק כל און ומה טוב א' לי"ב חדש ולהפיץ בין כולם הנחת התפילין ועי"ז יקויים וטרף זרוע אף קדקד ובאופן דולא נפד ממנו איש ונקרב את קרבן הוי' וכו'. אח"כ התחיל הרבי לשיר הוא אלקינו וכולם שרו אח"כ קם מלא קומתו והכה כף אל כף בכח כמה זמן וכולם רקדו במקומם עד שהפסיק וישב נשמו ונשפו בכח. והרבי סיים שמענין וטרף זרוע ע"י הנחת תפילין מגיעים לואתחנן שמבקשים מתנת חינם ואפי' צדיק גמור ועי"ז מהגאולה הפרטית לכללית וכו'.