מר-חשון תש"ל - ר' שלמה זלמן לבקיבקר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב ממוצ"ש כ"ז מרחשון תש"ל

התוועדות שבת מבה"ח כסלו

שיחה א'. כסלו הוא החודש הג' מתשרי כמו שסיון וניסן הגם שימים מונים מתשרי אבל חודשים מניסן אעפ"כ ישנם החדשים איך שהם נמנים מתשרי שהרי קודם שהיתה בחירת יעקב ובניו היו גם החדשים נמנים מתשרי שזהו מצד הטבע שאז הוא תחילת הבריאה רק כשהיתה בחירת יעקב אז נהי' הענין דראשון הוא לכם לחדשי השנה ונפ"מ ביניהם דמניסן הוא מלמעלמ"ט וכסלו הוא החודש הג' בדוגמת סיון וכמו שאז הי' מ"ת כמו"כ בכסלו היא התגלות פנימיות התורה ואין הכונה שהי' עוד מ"ת שהרי לא יהי' יותר מאז מ"ת שבמעמד הר סיני וזה ע"ד נרות חנוכה שהיו ז' נרות גם קודם לכן אלא שע"י הגלות שהיתה אז מה שהזית כשכותשין אותו מוציא שמנו עד"ז הי' הגילוי דחנוכה וגם בזמן הבית היו צריכים לכתשו אבל בזמן הגלות הי' באופן ברור יותר ועי"ז נתגלה הנר הח' שז' זה כנגד הז' מידות סדר ההשתל' שבהם נברא העולם והח' זה למעלה מזה. וע"ז אמרו כל המועדים בטלים חוץ מפורים וחנוכה שישארו גם בזמן המשיח ועד"ז גילוי פנימיות התורה שיש ז' ספרים (במדבר נחלק לג') ופנימיות התורה זהו הח' ואין הכונה שקודם זה לא הי' שהרי אם אומרים נגלה ע"כ שישנו פנימיות אלא שזה הי' ליחידי סגולה ולא בהבנה והשגה משא"כ עכשיו שנכתש יותר נתגלה לכולם ובהבנה והשגה וגם זה יהי' לעתיד לבוא ובעיקר אז וזהו מה שנר חנוכה מדליקים להאיר את החוץ וכליא רגלא דתרמודאי בשוקאי שלא רק שלא מתפעלים מרתמוד אותיות מורדת אלא שמכלים אותם אפי' משוקא כ"ש מהד' אמות וכ"ש בא זיך אליין.

שיחה ב'. דיבר מהפס' בתולדות יום ג' ששייך לר"ח כסלו כי הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ רש"י "ופרינו בארץ" – כתרגומו וניפוש בארעא וקשה מספיק כתרגומו לבד ומה צריך להעתיק ועוד מה מוסיף שקשה לו ועוד מספיק להעתיק "ופרינו" – וניפוש ומה מוסיף בארעא. יש שלומדים שרוצה להסביר שופרינו אינו לשון עבר והו' מוסיף אלא שהו' מהפך מעבר לעתיד. א' קשה ע"ז דבר למדנו כאלה מאות פעמים ולא פי'. ובפסוק זה גופא "ויאמר" ש"יאמר" זה לשון עתיד והו' מהפך לעבר ובפס' אח"ז יעל-עתיד ויעל-עבר. ועוד קשה אותו דבר זה בתרגום. אלא התי' דרוצה להוציא מפשוטו – שפרינו מלשון פרו ורבו, פירות אלא כאן הכוונה וניפוש כלומר אנו בעצמנו נתפשט וכמו זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך ופרדה אינה מולידה. אלא שמזה גופא בכזו התרחבות ומדוע באמת אינו לומד מלשון פירות כיון שהיו לו רק שני בנים ואין מסתבר שזה ה"ופרינו" ומדוע מוסיף "בארץ" דלכאורה הי' אפ"ל דהופרינו קאי על בני בנים ב"ד וארבה את זרעו שהכונה על בני בנים ע"ז מביא רש"י המילה בארץ והבני בנים נולדו בחו"ל לכן מסביר מלשון וניפוש ומה שמעתיק ולא מסתפק עם המילה כתרגומו זה פשוט מאוד כיון שישנם ב' גירסאות.

שיחה ג'. המשיך ממעלת התורה וחנוכה ופנימיות הכונה ברש"י שבשיחה ב'. לפני המאמר לאחר שהוציא המטפחת קם לפתע ורקד. הכסא כמעט ולא נפל תפסוהו מאחורה. מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה. רש"י פרק כ"ד ל"ו שטר משנה הראה להם. אגה"ת פ"ו וז"ש רז"ל אין בידינו וכו'. מדוע מבאר זאת מה זה נוגע לכאן. והסביר דלכאורה קשה ע"פ המבואר כאן שהוא נוטל חלק בראש מדוע ישנם כאלה שאפי' בתחילה אין להם הרבה חיות כשממשיכים לסט"א וע"ז אומר אין בידינו שאיננו מבינים זאת וכו'. פנימיות התורה ברש"י שאברהם דאג להשיא ליצחק אשה הראוי' לו למרות שהי' עולה תמימה ובן 37 ובודאי שיבחר מעצמו אעפ"כ כדי שיקפצו נתן את כל אשר לו ועד"ז בנים אלו תלמידים שצריך לדאוג להם בענין הבחירה בדרך טובה וכו'.