ניסן תשכ"ח - ר' אלתר בנימין יהודה לייב ברנשטיין

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אור ליום ב' י' ניסן

מהתועדות של שבת שעברה פ' צו אינני זוכר פרטים ולכן אינני רושם. בהפטורה אמר הרבי הפסוקים כמנהג האשכנזים ולא כמצויין בסדור. בשבת זו ביאר מדוע נקט אדה"ז בטעם של שה"ג כשיטת התוס' שהי' נס שהבכורים שאלו לישראל מדוע שוחטים הפסח ואמרו שיהא מכת בכורות ונלחמו א' עם השני וז"ש למכה מצרים, ולא כשיטת הטור שזבחו ע"ז של מצרים והיו שניהם קהות. כי הטעם השני הוא בפועל ובגלוי. ובשיחה הב' ביאר המעלה שיש בשבת הגדול עכשיו לגבי הפעם הראשונה. אח"כ אמר מאמר מיוסד על מאמר אדמו"ר מהר"ש סה"מ תרכ"ח ע"פ כימי צאתך, ואח"כ ביאר הרש"י ע"פ אם על תודה יקריבנו פרשה ז' פסוק י"ב, גם עורר למי שיש לו השפעה על איזה חוג שיעורר בנוגע למצה שמורה.

יום ה' ד' אייר

היות ולא רשמתי מערב חגה"פ ארשום על הסדר. בי"ג ניסן הגיעה קבוצה ת' מא"י ובערך בשעה 12 בלילה יצא הרבי מחדרו ושם עמדו חלק מהבחורים שהגיעו ואמר להם בחיוך רחב "א כשר'ן און א פריילעכען פסח און אפריילעכע הכנה צוא חגה"פ". בע"פ בא הרבי לשריפת חמץ בערך בשעה 10.45 ירד למרתף לשרוף החמץ וזה ארך כמה דקות, בשעה 2 התפלל תפילת המנחה ואח"כ התחיל לחלק מצה לכ"א אומר "א כשר'ן און א פריילעכען יו"ט".

בלילה לאחר תפילת ערבית בא לחדר האוכל של הת' וסקר השולחנות, אח"כ ניגש לר' מרדכי מנטליק ושאלו אם כולם נמצאים כאן, וענה בנדנוד ראש לחיוב. אח"כ שאלו: גם הבחורים מא"י? ענה כנ"ל. שוב שאל אפי' דיא וואס זיינען גיקומען די לעצטע טעג (גם אלו שהגיעו בימים האחרונים) וענה כנ"ל ושאל שוב זיי זיינען ניט גיגיינגען צו קרובים און צו בעה"ב (הם לא הלכו לקרובים ולבעה"ב) וענה בשלילה ואח"כ המשיך ואמר בחיוך קצת זיי זאלען ניט גיין צו קרובים און בעה"ב (שלא ילכו לקרובים ולבעה"ב). אח"כ אמר הברכה (בערך): שיהי' א כשר'ן און א פריילכען פסח ויהי' כלי לעונג וחירות אמיתיים.

כשגמרנו הסדר כ"ק אד"ש עוד לא עלה מחדרו ובא בערך בשעה 10. את המצות הוא שם במפה. אומרים שמתחת המפה יש טס כסף, ועל המפה מסדר הקערה. בזרוע הוא מסיר הבשר ואח"כ הביצה ותחת זה המרור, למרור לוקח חריין בכף ושם בידו וכך שם כמה כפות ואח"כ עוטף החריין בעלים של חסה, ואח"כ מניח כשש עלים חסה ע"ז. לפני שמניח העלים מנערם ממים. החרוסת שם כמות שהם על המפה. לכרפס לוקח בצל. הקידוש אומר בלחש. טבילת המרור בחרוסת וכן החרוסת עצמו הכל לוקח מהקערה. לפני שטובל המרור בחרוסת שם את החרוסת ביין שבתוך צלחת הגביע. בלילה הראשון לא הי' שאלות, המרור שמטבל בחרוסת הוא לא טחון. מזיגת כוסו של אליהו קודם בהמ"ז. בסיום שופך היין של כוס אליהו לבקבוק הרבה פעמים מהכוס לבקבוק ושוב לכוס. ביום הא' וכן ביום הב' אחרי נ"כ אומר יישר כוח לכאו"א. בלילה השני כן שאלו בסדרים אך לא הייתי בעת השאלות. אחרי גמר הסדר ניגנו א-לי אתה והרבי נענע בידיו. כשירד להתועד הי' ב-1.30 וסיים ב-4.

בחוהמ"פ התפלל עם המנין גם בשחרית, בשש"פ הלכו לתהלוכה לנאום בבתיהכ"נ וכשחזרו חיכו לרדת כ"ק אד"ש מהסעודה לחדרו וניגנו האפ קאזאק, ואמר לחדקוב למסור "מיא זאל אריין האפקען אין די גאולה השלימה זאל מען זינגען האפ קאזאק".

באחש"פ התחילה ההתועדות לפני השקיעה ונמשך עד אחרי חצות, אח"כ בירך ברכהמ"ז והבדיל ואח"כ כוס של ברכה, לשלוחים נתן גם בקבוק יין. בתוך ההתועדות הזכיר למנהג לשתות ד' כוסות, ואח"כ אמר שהטעם שאין עושים ג' סדרים כי אז יהי' חזקה לסדר, אבל מאידך גיסא גם לבלתי סדר אין חזקה, ולכן שיעשו כמו בשמח"ת להכריז עד כאן כוס א' וכו' ועד שיכריזו עד כאן כוס א' כל הענינים שיעשו נכללים בכוס א', אחרי שהכריזו עד כאן כוס ב' הראה לר' זלמן דוכמן בסידורו שכתוב שאפשר לאכול ולשתות בין כוס ב' לג' והנ"ל הכריז, ואח"כ אמר כ"ק אד"ש שאם כתוב לאכול ולשתות הכוונה לאכול כמו שהגוף צריך ולא כמה שמספיק לנשמה און דא איז גארנישט, נו, זאל זיין לחיים ולברכה, ועשה בתנועה של ביטול על כל הקהל.

לפני נסיעתנו הי' יחידות פרטי ואח"כ כללי (כנרשם כבר במ"א) ואחרי מנחה נסענו וכ"ק אד"ש יצא ועמד עד שנסענו.