ניסן תשל"ב - ר' מענדל וולוסוב

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קובץ:ניסן תשל"ב - ר' מענדל וולוסוב.pdf

שבת קודש פרשת צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן

שרו 'האדרת והאמונה', קראו בספר תורה של משיח, שרו 'הוא אלקינו'.

בהפטורה, אמר ההפטורה של צו, וכשבא לפסוק "גזי נזרך והשליכי", דילג ואמר: "כה אמר ד' אל יתהלל חכם בחכמתו וגו'".

היתה התוועדות. לפני שהרבי נכנס להתוועדות חילקו בקבוקי משקה בין הקהל (בכדי שלא ישאר לפסח).

בשיחה הראשונה דובר אודות הפסוק בתהלים "בך ה' חסית אל אבושה לעולם" (פרק ע"א), אודות שאלת המדרש, האם יהודים אינם ביישנים? והתירוץ שהכוונה היא לעולם הבא. הרבי שאל: הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו ועוד כמה ראיות שזה צריך להיות גם עכשיו, ותירץ שזה הוא הענין של "עולמך תראה בחייך".

בשיחה השניה דובר אודות "למכה מצרים בבכוריהם", שזו הסיבה שהשבת נקראת שבת הגדול. ושאל, לכאורה מה זה שייך לישראל, אם הפשט הוא שהנס היה שלא היה מלחמה אם ישראל, הרי העיקר חסר מן הספר. ותירץ שצריך לפעול גם באומות העולם, שהם צריכים לקיים שבע מצות דבני נח, כמו שהיה אז שישראל לקחו שה לשחוט ועשו באופן כזה שהם ישאלו מה אתם עושים, ואומרים להם "בדרך פשיטות און מיט א קאך..." ואז הם קולטים את זה ומבינים שיש מנהיג לבירה זו, ועושים מלחמה זה בזה.

וגם בעבודתנו עכשיו, שאומרים להיצר הרע שבעוד כמה שעות מגיע משיח ובפסח זה "נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים וכו'".

מאמר כעין שיחה על הפסוק "למנצח מזמור לדוד להזכיר וגו'", דיבר אודות המדרש בסוף פרק ס"ט שכתוב שם שהיה הגאולה, מה הענין של זכירה שאומר "למנצח להזכיר". והמדרש תירץ משל לרועה שהיה לו צאן בדיר כשנתמלא כעס פזר את הצאן ובמילא לא היה עז בדיר ולא רועה, ועכשיו כשהחזיר הצאן ונתן אותם בדיר, שזה ענין "כי אלקים יושיע ציון וגו'", ולא הזכיר הרועה, לכך אמר דוד למנצח להזכיר.

ושאל ע"כ, מדוע באמת לא הזכיר, ואם אכן היתה לו איזה סיבה, מה הסיר כעת את הסיבה שלכן עכשיו יכול להזכיר. ותירץ, שעצם ענין הרועה היה. דאם לא כן, לא היה יכול להיות הצאן בדיר, אלא שבקשתו היא שיהיה זה בשלימות וכו'.

אחר כך היה מאמר ד"ה "בעשור לחודש הזה". פרש"י ו' ד' ד"ה "ופשט את בגדיו". זוהר בדף ל"ד ול"ה על הענין תנינן כל בר נש דאשתדל במלי דאורייתא וכו'.

דיבר אודות מיהו יהודי ואמר הלכה שעשיו שונא ליעקב, אלא שעכשיו הוא כמו שהיה אצל לבן שהקב"ה אמר לו שלא יפגע ביעקב.

אמר: "אזיי ווי מארגען איז דאך מיין טאג" [= מכיון שמחר הוא היום שלי], היו גם לשונות אחרות [ברשימה אחרת מובא הלשון: "בנוגע צו מארגן זונטאג, וואס דאס איז דאך א יום חשוב לעצמו"], ולכן אלו שמקבלים ע"ע להניח תפילין, הנני נותן להם זוג תפילין כשרות, ואולם בכדי שלא יהיה נהמא דכסופא שיתנו שקל אחד, ובארצות הברית דולר אחד, וגם כל הישיבה הזקוקות לכסף שיודיעו.

אודות התפילין אמר גם: שיקחו את הכתובת וישתדלו שבעוד יומיים התפילין יהיו אצלם.

דיבר גם אודות חלוקת מצה שמורה.

השלים הרש"י של ויקרא, ונתן המזונות להמלוה מלכא, סיום ההתוועדות בשעה 5:40.

ניגנו שני הניגונים שהלחינו על פרק ע"א. על הניגון של טלישבסקי ענה (כשהלה כתב על כך לרבי): תשואות חן.

מנחה למטה. ניגנו 'אנא עבדא' ועודד חזק בידו הק', קראו בספר התורה של משיח והרבי קיבל עליה.

אמר הגדה כשהוא יושב. כשיצא התחיל 'על אחת כמה וכמה'.

במוצאי שבת היו שני יחידויות כלליות, האחד לאורחים מאנגליה. הם נתנו לרבי ספר התניא שזה עתה נדפס באנגליה.

הרבי החזיר לכל אחד מהם, תניא שנדפס בארץ ישראל, ולר"ז יפה נתן הרבי תניא עבור בנו, ולר' יוסף ליברמן נתן הרבי תניא עבור אביו, ואמר להם שילמדו בזה ולא יהא מונח על המדף.

היחידות השניה עבור זקני אנ"ש, ר' זלמן שמעון דוורקין לא היה במקום והרבי הורה לקרוא לו, וכשכולם יצאו הוא נשאר עוד מעט בחדר.

יום ראשון, יום הבהיר י"א ניסן

הרבי נסע לאוהל.

כשהרבי עמד לחזור מהאוהל רקדו זמן רב ברחוב, הרבי הגיע מהאוהל בשעה 8:30, וכפי הנראה היה אז הקהל הגדול ביותר שהגיע אי-פעם ל-770.

לפני ההתוועדות חילקו משקה, כנראה שלא ישאר לפסח.

כשהרבי נכנס להתוועדות המשיכו לשיר ורק כשהתיישב על כסאו הפסיקו לשיר. והתחיל 'פותחין בברכה' ובירך ברכה ארוכה, ולאחר מכן שתה מהיין.

בארבעה שיחות הראשונות באריכות דובר אודות עמל שיחה עמל מלאכה עמל תורה, שכל ישראל צריכים להיות בשלושת הדרגות, הואיל שס"ד של תורה נמי תורה.

מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר".

סיום מסכת פסחים. דיבר בין היתר אודות יהודי רוסיה, ומיהו יהודי.

אודות חלוקת שמורה מצה אמר שזה נחוץ מאד. מזג יין מכוסו להרה"ח ר' שמואל לויטין.

אמר שבמשך השנה יפתחו ע"א מוסדות חדשים ושלא ירתעו מכך. ובקשר לכסף אמר שיתן מעשר.

ניגנו ניגון הכנה, ד' בבות, ניע זשוריצע, הרבי קם ממקומו ועודד חזק בידיו הק'. כשיצא התחיל לנגן 'על אחת כמה וכמה' ועודד חזק בידיו הק'.

ההתוועדות הסתיימה בערך ב-2:20 לפנות בוקר.