ניסן תשנ"ב - כפר חב"ד

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המזכיר הריל"ג שי' הקריא לרבי שליט"א כמה דוחו"ת, וכשהגיע המזכיר לדו"ח העוסק בהחלטותיהם של תלמידי התמימים כהכנה לי"א ניסן, והקריא זאת לרבי שליט"א – ציווה עליו הרבי לחזור ולקרוא זאת שוב, כאות לתשומת לב מיוחדת.

הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן והרב אריה לייב קפלן (מעיה"ק צפת) הוציאו לאור לקראת י"א ניסן ספר, ושמו "ליקוטי ערכים". בספר מוסברים ערכים שונים מתורת הנגלה מלוקטים משיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א וערוכים לפי סדר א"ב.

כששאל הריל"ג את הרבי שליט"א בשם הנ"ל, הסכמה על תאריך הדפסת הספר – י"א ניסן", הביע הרבי שליט"א את הסכמתו, אך כשהמשיך לציין את התאריך – "שנת הצדי"ק" תיקן הרבי ל"צדי"ק שנה".

תוכן עניינים

כך התחילו אירועי י"א ניסן בבית-חיינו - המעמד המרגש והמיוחד במינו של ברכת אנ"ש לכ"ק אדמו"ר שליט"א - חסידים נוהרים מכל העולם

הדיווח הזה, העוסק בתיאור רובו של חודש ניסן שנת "נפלאות בכל" בבית חיינו, מתמקד, מטבע הדברים, בתאריך המרכזי – יום הבהיר י"א ניסן, היום בו מלאו לכ"ק אדמו"ר שליט"א צדי"ק שנה לאורך ימים ושנים טובות ובריאות.

מעצם מהותו היה זה יום של שמחה וחדוות הלב שעלה על גדותיו ברגשי תודה לה' על החסד שעשה עם דורנו בדמות הפלאים של הרבי שליט"א, ולאידך הרגשות לנוכח המצב המיוחד, הלא בריא, הלא מובן והלא מתקבל בו אנו שרויים כעת. היה זה יום ששוב באה בו לידי ביטוי העצמה של זעקת התפילה, התחינה והבקשה לפני השי"ת שיחיש וימהר את רפואת כ"ק אדמו"ר שליט"א. אחת הצורות הבולטות של הביטוי הזה היתה הנהירה של חסידים מכם העולם לעשות את היום הזה בבית חיינו, סמוך ככל האפשר אל הרבי שליט"א. ההמונים שבאו לכאן בי"א ניסן מכל העולם כולו הרגישו שבנסיעה הזאת, למרות שלא זכו לראות את פני הקודש, הם נותנים ביטוי להתקשרות הנפשית הפנימית והאהבה וההערצה שלהם לאבינו רוענו.

בשורות הבאות נעשה מאמץ, איפוא, לתת תמונה של אירועי היום הבהיר הזה הן מצידו הבהיר לעיני בשר והן מבחינת הצדדים הפחות בהירים שבו, בהתאם למצב של שנה זו...

השיר החדש

התכונה לקראת היום הגדול החלה, למעשה, מאז תחילת החודש. היו אלו, בראש ובראשונה, שורה ארוכה של פעולות שניתנו כמתנה רוחנית לבעל יום ההולדת – ההוספות בלימוד של תלמידי המוסדות ואפילו של "בעלי בתים" והפעולות המיוחדות בהפצת יהדות (שעל חלקן סיפרנו בגליון הקודם). לצד כל אלו לא נפקד גם מקומו של שיר חדש כנהוג מידי שנה. השנה נבחר (ע"י ועדה מיוחדת) לחן חדש על המילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" – הסיום והחותם של פרק צ"א, הוא הפרק של שנה זו – שהולחן ע"י הבעל-מנגן החסידי הרב שלום ברוכשטאט שי'.

ביחד עם "המוספין כהלכתן" חיזקו את ה"תמידין כסדרן" – הפעילות שבמצב המיוחד, שבודאי ישנה במהרה, הפכה למעין דבר של קבע. המנינים לאמירת תהלים, השיעורים הנוספים בתורת הרבי שליט"א וכו'. ובהתקרב יום י"א ניסן כל אחד לפי דרכו מוסיף ומחזק את כל אלו וגם מכין את עצמו בהכנה נפשית פנימית לקראת האי יומא רבר. (דבר שבא לידי ביטוי גם ב... לוחות המודעות שהשבוע בלטו מהן מודעות של פירוט שמות המשתתפים בחלוקת מאמרים או שיחות ק' ובתחום הצדקה – בקופות שמשכו את העין, כמו קופה גדולה במיוחד שהוצבה ברחוב ועליה קריאה לציבור להשתתף בהוצאות 90 טנקי המצוות).

ההכנות האחרונות

זרם האורחים המגיעים ליום י"א ניסן גבר מיום ליום ובהם רבים מהשלוחים מכל קצוי תבל. בלב כולם פועמת התקוה שלקראת היום הזה בו מזלו של בעל יום ההולדת גובר נזכה להתבשר בבשורות טובות באמת.

והיום הבהיר הולך ומתקרב. לקראת השבת, שבת הגדול, התכונה שאופפת את הכל לקראת י"א ניסן מורגשת עוד יותר. קהל רב של אורחים, ובעיקר תלמידי התמימים השלוחים בישיבות ליובאוויטש בכל רחבי תבל, כבר הגיע לבית חיינו ורק ביום שישי נוספה על האורחים קבוצה גדולה מצרפת.

יום שישי, ערב שבת הגדול, נוצל להגברת ה"מבצעים", שהיום כוללים את הפעילות לזיכוי הרבים בעניני הפסח. הבחורים הפעילים (שביחד עם התלמידים השלוחים השוהים כאן בימים אלו גדל מספרם כ"י), יצאו לדרכם עמוסים חבילות מצה שמורה וחזרו עם כתובות למכירת חמץ וכד'.

לפני כניסת השבת נתלו בחוצות השכונה ועל כתלי בית חיינו מודעות על מעמד קידוש לבנה רבתי שיתקיים במוצאי השבת "ובאם יהיו השמים מעוננים יתקיים המעמד ביום ראשון" (וכך אמנם היה).

בליל שבת התאסף הקהלה הגדול בלעה"ר לקבלת שבת בצוותא, ונוכחותם של האורחים הרבים הורגשה היטב. תחילה אמר כל הקהל בציבור, כפי שהונהג לאחרונה, תהלים ליום השישי ואחר כך התפללו קבלת שבת וערבית. את "לכה דודי" שרו בניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו". השרה היתה בהתלהבות ואפילו נמשכה לריקודים פה ושם. לאחר התפילה הכריז הגבאי על אמירת ספר התהלים בשבת בבוקר כפי שהונהג כאן מאז מה שאירע.

שחרית. ליד חדרו של הרבי התקיים מנין מיוחד (ולקריאת התורה פותחים את דלת חדרו של הרבי שליט"א).

אחרי התפילה היסב חלק נכבד מהציבור להתוועדות ב-"770". סוף סוף הרי זה "שבת הגדול" ומלבד זאת – מיניה מתברך היום הבהיר. בין המדברים בהתוועדות זו היה המשפיע הרה"ח ר' פנחס קארף שליט"א, ועיקר דבריו היה בנושא ההכנה הנפשית הפנימית לקראת ביאת המשיח בקרוב ממש. ההתוועדות התנהלה באווירה נלהבת, ובמהלכה פתחו המתוועדים בניגון, שמילותיו מקבילות לניגון הידוע "ווי וואנט משיח נאו", אלא שהמילים הוסבו ל"ווי וואנט דע רבי נאו", וכו'. ההתוועדות הזו נמשכה עד עת תפילת מנחה. אחרי תפילת מנחה ואמירת ההגדה התיישב הקהל ל"סדר ניגונים" וחזרת מאמר דא"ח כנהוג ואחרי כן התפללו ערבית.

קורת רוח רבה מאד

בשעת לילה מאוחרת יותר התקיימה מסיבת סיום הלכות ברמב"ם. המעמד נוצל גם לאסיפת הסברה ותדרוך לנהגי ה"טנקים" של י"א ניסן בקשר למהלך המבצע. לאחר מכן התקיימה מסיבת הסיום ובתחילה הושמעה ברמקול הקלטה של כמה משיחות הקודש בעת האחרונה. במשך המסיבה עצמה סיפר המנחה הרי יקותיאל ראפ כי היום – קרי: ביום שבת קודש – הקריא המזכיר הריל"ג שי' לרבי שליט"א דו"ח על פעילות התמימים המוסיפים והולכים בשמירת הסדרים בשקידה והתמדה כהכנה ליום י"א ניסן, והרב גרונר סיפר ש"ניכרה על פני הרבי שליט"א קורת רוח רבה מאוד".

[בהמשך סיפר הרב ראפ כמה סיפורים מעניינים בקשר למשלוח המצות של הרבי שליט"א לאה"ק – דבר שהוא ממונה לעיו מזה שנים במסגרת תפקידו כמנהל מרכז חב"ד בנמל התעופה קנדי בניו יורק].

במשך יום ראשון הגיעו אורחים נוספים והיום אפשר לקבוע ללא ספק כי אוירת י"א ניסן ניכרת גם ברחובות השכונה. ביטוי בולט לכך מהווה העובדה שהרחובות הסמוכים ל"770" הולכים ומתמלאים בעשרות רבות של "טנקים" החונים לקראת ה"פאראד" הגדול ביום שלישי, יום הבהיר י"א ניסן.

בקשו את דוד מלכם – יחי המלך!

ביום ראשון בערב התאסף ציבור גדול מול "770" והפעם למעמד "קידוש לבנה" ברוב עם. הנחה את המעמד הגבאי הרה"ח ר' זאב כץ שליט"א שפתח בהודעה ותזכורת על החשיבות הרבה שהרבי שליט"א ייחס למצווה זו, כפי שהוסבר בהתוועדות דש"פ נח השתא.

לאחר אמירת קידוש לבנה בצוותא מתוך התעוררות וכוונה מיוחדת חזר הרה"ח ר' נחמן שפירא שליט"א על שיחת הק' של הרבי שליט"א במעלת קידוש לבנה, תוך דגש על הקשר המיוחד של מצוה זו לבקשה על הגאולה – "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם" ואחר כך אמרו ביחד את פרקי התהלים – כ' צדי"ק (פסוק בפסוק), צ"א, ק"ל וק"נ. הש"ץ היה הרה"ח ר' חשד"ב ליפסקר שליט"א. [הקהל קיבל דפים מיוחדים, ובהם נוסח קידוש לבנה עם פרקי התהלים האמורים].

כעת קראו ילדים את י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל המפורסמים והציבור ענה אחריהם מילה במילה והסיום היה בקריאה-צעקה של הילדים ועמהם כל הקהל – "יחי המלך"! לבסוף בירכו את כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים והרה"ח ר' דוד ראסקין שליט"א ערך "מי שברך".

כך הסתיים כינוס מיוחד לתפילה ולתורה, המנחה הזכיר לציבור לקיים גם את קו הצדקה והוסיף את ההודעות הבאות: א. החגיגה הגדולה שתערך מחר בארץ הק' תועבר בשידור ישיר ל"770" ותשודר בקוי הטלפון של המנויים על מרכז השידורים. ב. מחר תתקיים, כמידי שנה, ברכת אנ"ש שיחיו לרבי שליט"א ליום הולדתו הצ"א. מבקשים מכל הקהל לבוא ולהיות נוכח בשעת מעשה בבית-חיינו.

אחר כך פרץ הקהל בריקוד ספונטני בתקוה שפעולה זו, בתוך שאר הפעולות הטובות, פעלה את פעולתה להחשת הרפואה של הרבי שליט"א תיכף ומיד ממש.

מאוחר יותר, בשעה תשע בערב, התקיים המנין הקבוע לאמירת תהלים ע"י אנ"ש שיחיו ולאחר מכן היסב הקהל להתוועדות חסידית מיוחדת שהשתלבה במסיבת סיום הרמב"ם – והפעם סיום של ספר שלם הוא ספר קרבנות. ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר ובין המתוועדים בלט הרה"ח ר' גרשון מענדל גרליק שליט"א ועמו הרב רשד"ב ליפסקר, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב (אגב, שני האחרונים חזרו היום מביקור ברוסיה, שם סיירו בציונים הקדושים של רבותינו נשיאנו זי"ע, ושם הקריאו את פסקי-דינים של הרבנים שהרבי שליט"א יבריא תיכף ומיד ממש).

הסדרנים, שתפקידם לערוך את בית הכנסת ולהכינו לקראת הכינוס הגדול שיתקיים מחר בלילה, עמדו אפוא בפני בעיה רצינית: לא קל להזיז שולחנות וספסלים כשיש צורך לתמרן לשם כם בין קהל גדול. אך הבעיה הזו לא מנעה מאף אחד לעשות את המוטל עליו, וכך התנהלו כל הענינים כסדרם, כשמהלך ההתוועדות לא הופרע ולא הופר בגלל "עריכת סדר" בבית הכנסת.

למחרת, ערב יום הבהיר י"א ניסן, זיכה משרד השידורים את הקהל ב"770" בשידור חי של האירוע הגדול שהתקיים אותה שעה ב"יד אליהו" בתל אביב. קהל רב, ובעיקר ציבור האורחים הגדול שהגיע לשהות ביום הבהיר בסמוך לד' אמותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ישב והאזין בהקשבה ובתשומת לב לכל מהלך המסיבה (שדיווח מיוחד עליה מתפרסם בגליון זה).

המעמד המרגש של ברכת אנ"ש לכ"ק אדמו"ר שליט"א

היום הגיעו עוד קבוצות של שלוחי המלך הקרובים והרחוקים, ולקראת הערה היה בית חיינו מלא קהל רב, ממש כמו בעת התפילות וההתוועדויות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בימי המועדים.

אחר הצהריים נודע כי ברכת אנ"ש לכ"ק אדמו"ר שליט"א לרגל יום הולדתו תתקיים הלילה בשעה שמונה בערב בדיוק (בזמן התחלת כניסת יום הבהיר). כל קהל אנ"ש והתמימים שיחיו התבקשו להיות נוכחים אותה שעה בבית הכנסת. ואכן, קהל עצום נהר לבית חיינו לקראת מעמד הברכה לרבי שליט"א, ולקראת העצרת הגדולה שתתקיים הערב. [כמה כלי תקשורת סקרו את אירועי הערב במרכז חב"ד העולמי].

סמוך לשעה שמונה היו אולם בית הכנסת, המעברים וגם החצר מלאים בקהל רב כשבעצם הנוכחות נותן כל אחד בטוי לעובדה שאף הוא בין המברכים ועונים אמן אחר הברכות והתפלות לרפואתו הקרובה של הרבי שליט"א והמשך הצלחה אלוקית בכל פעולותיו הק' עד לקיום משאת נפשו הט' – הגאולה השלימה.

בשעה שמונה בדיוק התיצבו כמה מזקני החסידים, הרבנים, המשפיעים, והשלוחים שליט"א ליד פתח "גן עדן התחתון" (דלת חדרו של הרבי שליט"א נפתחה) והגה"ח ר' שניאור זלמן גוראי' שליט"א השמיע את הברכה בשם כל הציבור.

בקול חנוק מהתרגשות הביע הרב גורארי' שליט"א את האיחולים הלבביים שהרבי שליט"א יהיה בריא וחזק פשוטו כמשמעו ובמהרה יתרפא ויחזור לעבודת הק' כמאן ומקדם. בתוך דברי הברכה שולבו אי אלו אמרות ובין הדברים סיפר הרב גורארי' את הסיפור הבא:

תביעות בנ"י ומענה הקב"ה

אחד מתלמידי הרב המגיד ממעזריטש זי"ע שאלו: קאפיטל צדי"ק שבתהלים כולו מלא טענות ותביעות כלפי הקב"ה, "תשב אנוש עד דכא", "כי כלינו באפך", "שובה ה' עד מתי" וכו', אך עד סוף המזמור אין אנו מוצאים כל תשובה של הקב"ה. היתכן?

ענה לו הרב המגיד: התשובה לכך היא בתחילת המזמור הבא, קאפיטל צ"א – "אומר לה' מחסי ומצודתי", היינו שהקב"ה אכן עוזר ופודה מכל הצרותץ הנמשל מובן – במהלך שנת הצדי"ק אירעו כמה ענינים בלתי מובנים, אך עתה עם היכנסנו לשנת הצ"א של הרבי שליט"א נזכה בע"ה ל"מחסי ומצודתי" בפועל, והרבי שליט"א יבריא לגמרי תיכף ומיד ממש.

עם סיום דברי הברכה ענה כל הקהל "אמן" וכל הנוכחים בבית חיינו ועמם כח אלפי המאזינים בכל העולם קראו יחד שלשה פעמים בקול רם ובהתרגשות רבה – "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"!!! מיד אחר כך קרא הגאון החסיד רבי יצחק הכהן הענדל שליט"א ממונטריאול, פסק דין ברור מטעם הרבנים בו נאמר כי ע"פ ההלכה כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא המתאים, לפי כל הסימנים והתנאים שמונה הרמב"ם בהלכות מלכים, להיות מוגדר "בחזקת שהוא משיח". פסק הדין קובע כי גם ע"פ ההלכה חייב הרבי שליט"א להיות בריא תיכף ומיד ממש. הרב הענדל שליט"א הודיע כי בראש החותמים על פסק הדין עומד הגאון המפורסם רבי פנחס הירשפרונג שליט"א.

לסיום בירך הרב הענדל את כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים ואליו הצטרפו כל הכהנים והציבור ענה "אמן".

המעמד כולו היה מרגש ומרטיט ועוד בטרם היתה שהות להפיג את ההתלהבות וההתרגשות הלא רגילה פנה הציבור להתוועדות הגדולה שאורגנה מטעם גבאי בית הכנסת והוגדרה כ"התוועדות חסידים רבתי ועצרת תפילה".

ההתוועדות ועצרת התפילה בליל י"א ניסן - הודיה ותפילה – שעות שלא ישכחו לעולם - אוירה שלא זכורה כמוה

ההתוועדות ועצרת התפילה התחילה בהתחלת הערב והחלק הראשון שלה הסתיים קרוב לשעה שתיים לפנות בוקר וכל אותה שעה היה בית הכנסת מלא בקהל גדול שישב מרותק לדברים החשובים ואולי ניתן לומר גם שבוי באוירה המיוחדת במינה. היה זה ערב יוצא מן הכלל. בפירוש לא עוד התוועדות אחת מני רבות. היום הגדול, רוב העם, רצינות השעה וגודל המעמד יצרו אוירה שלא זכרוה כמוה.

כל אחד מאלפי הנוכחים ציפה ליום הזה מי ימים, מי חדשים ומי שנים. מובן שאיש לא תיאר לעצמו כי היום הזה יבוא במצב הנוכחי אבל שום דבר לא עצר את ההרגשה של היום והשעה ההיסטוריים. המצב הלא יאומן רק הגביר את ההתרגשות, כפי שהוא יצר תופסת פעולות בתחומים שונים.

מאותה סיבה שאלפי יהודים הגיעו לכאן מעבר לארצות וימים למרות שהם ידעו שבדרך הטבע אינם עתידים לראות את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א, מאותה סיבה כל אחד מהאלפים. גם מי שלא השמיע קולו ורק ישב מכונס בפינתו ואולי אפילו לא נתן להתרגשות שלו ביטוי ב"לחיים" או בניגוני השמחה או הדביקות – הלילה הזה הוא גם "התוועד" בכל עומק נימי נפשו.

האלפים שנכחו כאן בודאי מבינים היטב מה חפצנו לבטא במילים מעטות אלו ולמען שאר הקוראים – נביא תיאור "יבש" של העובדות כדי לעשות מלאכתנו.

בשעה היעודה, שעה תשע ושלושים בערב, כבר היה ביהכנ"ס מלא בקהל גדול ביותר בלעה"ר ועל הבימה היסבו זקני החסידים, רבנים וגם אורחים חשובים "מבחוץ". פתח את המעמד הגבאי הרה"ח ר' זאב הכהן כץ שליט"א ובהמשך הנחה הרה"ח ר' משה קטלרסקי שליט"א.

החלק הראשון היה עצרת התפילה. כולם יחד אמרו תהלים ליום השלישי עם הש"/ הרה"ח ר' לוי יצחק שפירא שליט"א ואחר כך אמר הש"/ הרה"ח ר' משה טלישבסקי שליט"א קאפיטל צ"א בתהלים, וכל הקהל ענה אחריו פסוק בפסוק. לאחר מכן פתחו את ארון הקודש ואמרו תפילת "שמע קולנו" בהתרגשות בלתי רגילה ובהתעררות גדולה, הרב טלישבסקי ערך "מי שברך" לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ובהמשך לכך פרץ הקהל ספונטנית בניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

כעת החלה ההתוועדות המיוחדת הרב משה שי' קטלרסקי פתח בדברים נלהבים ונרגשים על גודל המועד – יום הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א, ותיאר כיצד מחר – חובה עלינו לשמוח ביום כזה, בו זכינו שירדה לעולם נשמה שהאירה את כל העולם כולו, ומאידך – איך אפשר לשמוח במצב הנוכחי...

ההתכנסות הזו, אמר הרב קוטלרסקי, הינה "חסידישע פארבריינגען" במלוא מובן המלה, אף שמפאת ריבוי הקהל העצום אין זה אפשרי לשבת סביב שולחן אחד, ולכן מדברים ברמקול, אך התוכן הפנימי נשאר בעינו, וסיים בברכה שנזכה לראות את הרבי שליט"א, ועוד בי"א ניסן זה.

אחר-כך הוזמן לשאת דברים הרב בנימין קליין. הוא בישר כי בכל יום ניכר שינוי ממשי לטובה, אך עם זאת, אל לנו להסתפק בכך, אלא יש להוסיף ולהגביר כל פעולה שמסייעת לבריאותו והחלמתו המהירה של הרבי שליט"א ושם דגש על נושא האחדות. נושא שהרבי שליט"א כה הרבה לעורר עליו דוקא בתקופה האחרונה.

בין גברא לגברא ניגן הקהל – בניצוחו של ה"בעל מנגן" הרה"ח ר' מנחם מענדל שניאורסון – מניגוני כ"ק אדמו"ר שליט"א: "הוא אלוקינו", "צמאה לך נפשי", "והיא שעמדה", וכו. במיוחד ניגנו בהתעוררות עצומה וברגש רב את הניגון "דרכך אלקינו".

אחר-כך חולקו צילומים של המאמר ד"ה "מצה זו" תשמ"ט, שי"ל ז"ע בהוצאה מיוחדת (והוא המאמר האחרון, לפי שעה, שהרבי שליט"א אמר בניגון המקובל ובהקדמת הניגון שלפני דא"ח), והרה"ח ר' יעקב יהודה לייב שי' אלטיין לימד את המאמר ברבים. כולם האזינו ברוב קשב והיו שותפים לתקוה שבקרוב נזכה לשמוע מהרבי שליט"א תורה חדשה.

"יחי המלך"

לאחר דברי ברכה מפי הגר"י קלמן מארלו שליט"א, יו"ר הבד"/ דקראון הייטס, וכמה ניגונים נוספים ע"י הקהל, הוזמן חבר המזכירות, הרב שלום מענדל שי' סימפסון לומר את דברו.

הרב סימפסון עורר אף הוא, כקודמו, על הצורך להתחזק מאוד במצוות אהבת ישראל ואמר דברי התעוררות בקשר לכך.

לאחרי אמירת י"ב הפסוקים ע"י ילדי "צבאות השם", קרא הרב נחמן שי' סודק, שליח בלונדון, קטע משיחת ב' ניסן תשמ"ח מה מדובר על משמעות ההכרזה "יחי המלך".

הנואם הבא היה השליח הרב שלום בער שי' ליפסקר ממיאמי, שנאם בשפה האנגלית והסביר כיצד עלינו לפעול בהכנת העולם לביאת המשיח "באופן המתקבל" בכל מקום ומקום לפי ענינו, והאריך להוכיח כי אם רק רוצים אפשר להסביר זאת לכל אחד ואחד ממש.

כאן דיברו גם שני המזכירים הרב י.ק. והרב יהודה לייב גרונר, וכן הנגיד הרב יוסף יצחק הכהן גוטניק.

בהמשך הודה המנחה לכל צוות המזכירים, הרופאים, חברי ועד 'הצלה', העוסקים כולם ללא לאות ומקדישים את כל זמנם ומרצם לטיפול ברבי שליט"א.

לסיום נאמו גם הרב ש.ז. גורארי' שדיבר בקצרה על המצב בו אנו נתונים, הרב יוסף יצחק שי' ווילשאנסקי, ראש ישיבת תות"ל בצפת, שדיבר דברים מעניינים בשפה העברית, והרב דוד שי' רסקין. כן נאם הרב חיים מלול מצרפת שדיבר בצרפתית, למען הציבור הגדול של אורחים מצרפת שנכח בהתוועדות.

אחר-כך המשיכו לנגן את כל הניגונים של כ"ק אדמו"ר שליט"א וזה היה סיום החלק הראשון של ערב מיוחד זה.

אי אפשר ללכת לישון

וכאמור, במשך כל הערב הארוך היה בביהכנ"ס ומחוצה לו קהל גדול במיוחד שהשתתף בכל גופו ובכל נפשו. גם אחרי שהחלק הזה הסתיים לא התפזר הקהל איש לביתו ולאכסניתו אלא כמעט כולם נשארו להתוועדויות רעים.

[אופיינית היא שיחותו של אחד השלוחים שקלטה אוזננו בשוחחו עם חבירו. הלה שאל את חבירו לאחר סיום הנאומים הרשמיים: נו, ומה עכשיו? נתיישב יחדיו להתוועד? ענה החבר: מה אתך? הרבי שליט"א אינו מרגיש טוב, ואנו נתיישב להתוועד כאילו לא אירע דבר? – ובכן, נלך לישון? – מה איתך? ביום הבהיר י"א ניסן אפשר ללכת לישון סתם כך?!]...

זו היתה ההתחלה ואחרי כן הם וחבריהם המשיכו את ההתרגשות וההתעוררות עד עת תפילת שחרית... ובית הכנסת לבש את הצורה המכובדת כאן בר"ח כסלו ויומי דפגרא דומים לו כאשר קבוצות קבוצות יושבים השלוחים, משפיעים, רבנים, ראשי ישיבות ו'סתם' אנ"ש והתמימים, איש איש בין קבוצת מכיריו או חביריו ל'מקצוע', ומתוועדים יחדיו שעות ארוכות.

התעוררות יהודית אדירה בתהלוכת 90 הטנקים בחוצות ניו-יורק, ביום י"א ניסן - מפגן היהדות הגדול מסוגו בעולם - מכינים את ה'טנקים' לקרב הגדול...

מי שעבר ברחובות קראון הייטס בשעות הקטנות של הלילה שקדם לי"א ניסן, יכול היה לחשוב כי השעה היא שתים עשרה בצהריים. הרחובות שקקו פעילות. ה"טנקים" צריכים להיות מוכנים למחר, והפעילים שוקדים על התקנת מערכת הגברה לכל טנק, עיטור הטנק בכרזות ושלטים וכל שאר ההכנות שעושות את הטנק ראוי למשימתו – הפצת יהדות במשך יום שלם ע"י צוות פעילים.

השלטים והעיטורים היו מאוד מגוונים. הם כללו, למשל, את הציור המקורי האמן מיכל שוורץ, שסיים זה-עתה לקראת י"א ניסן, ונושאו – "מראה העולם בימות המשיח". (כזכור, כל הפרוייקט התחיל לפי הוראה של הרבי שליט"א שגם הורה לו לפני חדשים ספורים לסיים זאת עד לי"א ניסן). הציור מרהיב עין ביפיו והוא כולל שילוב של פסוקים רבים מהתנ"ך במראות נהדרים של בית המקדש, עליה לרגל, ועוד ועוד/ על כל טנק היתה כרזה המודיעה על בית חב"ד בעיר מסוימת בעולם שנטל חסות על טנק זה, שלט אודות 90 שנה לרבי שליט"א, וכמובן – השלטים על מבצעי המצוות ושלט מיוחד שקורא להתכונן לביאת המשיח. ועוד עיטורים מיוחדים: תמונת כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלט גדול באנגלית – "מצווה טנק", הפירסומת החדשה לחג הפסח, ועוד.

מעניין לציין כי כל השלטים הללו הודבקו גם על גגות הטנקים עבור האנשים המביטים מהחלונות של הבנינים הגבוהים במנהטן. וגם זה לא הקל על מלאכת ההכנה הרבה.

תשעים שנה – זו רק התחלה

המאמץ נשא פרי ת"ל ובשעה אחת עשרה בבוקר בדיוק היו כולם מוכנים לצאת לדרך. תהלוכת הענק של תשעים טנקי המצוות יצאה לפשיטת יהדות הגדולה מסוגה. המשטרה חסמה את שדרת איסטערן פארקוויי לתנועת כלי רכב, וכמה מכוניות משטרה ליוו את השיירה מלפניה, בתווך ומאחוריה. בראש התהלוכה נסעה מכונית שעל גגה "הולבש" כתר ענק בצבע זהב, עם שלט גדול אודות נושא התהלוכה – על השלט היה כתוב בין היתר "90 שנה – זו רק התחלה"... – ואחריה נסעו בשיירה כל שאר הטנקים, כשעליהם בולט הכיתוב של שנה מסוימת. משנת תרס"ב עד שנת תשנ"ב.

מול 770 עמד באוה שעה ציבור גדול שליווה את השיירה בקול רינה ושירה חסידית, ורבים הביטו מהגגות וצפו במראה הנפלא. המחזה הונצח ע"י מסוק שחג באויר וצילם את כל האירוע.

המארגן הראשי הנמרץ הת' שמואל שי' שטרסברג, ועוזריו החשובים הת' ירחמיאל שי' יעקבסאן, והת' משה שי' סופרין, התרוצצו עדיין בשטח לדאוג שהכל יתנהל כשורה, מתגברים על קשיים של הרגע האחרון ועושים הכל לוודא שכל 90 הטנקים יצאו לדרך.

כשהגיעו הטנקים לככר "גראנד ארמי פלאז'א" בברוקלין הסתדרו בצורת המספר 90, ומסוק שחג מלמעלה צילם את המחזה הנהדר. משם פנתה השיירה לפלטבוש אוו., ומשם לגשר מנהטן שכולו "נכבש" מקצה אל קצה. עודם על הגשר נעצרו הטנקים והצוותות המפעילים יצאו החוצה לריקוד חסידי. מה שניתן לכנות כ"תדלוק אחרון". התהלוכה הגיעה ללב מנהטן – פארק עוו. והשדרה החמישית והשישית.

דבר כזה עוד לא ראו

לא יהיה זה מוגזם לקבוע כי קידוש שם שמיים כזה לא ראתה מימיה העיר הגדולה בעולם. במשך היום ראו מליוני יהודים את הטנקים הקוראים להם להתעוררות יהודית בשמירת תומ"צ ואלפים רבים יצרו מגע ישיר של השפעת עם הטנקיסטים. במשך כל הנסיעה עמדו ברחובות ניו-יורק מאות אלפי יהודים, ולהבדיל אף שאינם יהודים וצפו בטנקים. במקומות רבים היה ניכר כיצד אנשים יוצאים מהמשרדים כדי להביט בטנקים. רבים נופפו בידיהם לשלום בקריאות של "יום הולדת שמח" ו"החלמה מהירה".

ואת הענין הציבורי הרב שהתהלוכה עוררה יש לזקף לזכות הפירסום המוקדם על תהלכות הטנקים שהיה מאד מאסיבי. הוא כלל כרזות צבעוניות בששת אלפים קרונות רכבת בניו יורק ושלטים בחוצות העיר שהודיעו מראש על 90 המוקדים שבהם יפעלו הטנקים במשך היום הגדול הזה, וגם באמצעות סוכנויות הידיעות המרכזיות וכן ברדיו בימים הסמוכים לי"א ניסן.

ממרכז מנהטן התפזרו הטנקים לתשעים מוקדים ברחבי העיר ניו יורק לפעילות שנמשכה עד שקיעת החמה וכללה הנחת תפילין, חלוקת מצות-שצורה ורבבות דפים של חומר הסברה בנושאי יהדות.

יכירו וידעו כל יושבי תבל

ובסוף היום כאשר הפעילים חזרו עייפים אך מרוצים והחלו להתאסף הדוחו"ת התברר שת"ל היו השיגים מרשימים. אלפים רבים של יהודים הניחו תפילין, מתוכם קרוב לשש מאות אנשים שהיו בגדר "קרקפתא" (שלא הניחו עת עתה תפילין בחייהם); חולקו אלפי פמוטות להדלקת נרות שבת קודש ומאות קופות צדקה; נמכרו קרוב לעשרת אלפים מצות וכמה מאות אנשים מכרו את החמץ שלהם; כחצי מיליון (!) חוברות של חומר הסברה בנושאי יהדות בשש שפות חולקו להמונים.

רבים מהעוברים ושבים שנפגשו עם הפעילים בירכו בלבביות את הרבי שליט"א לאורך ימים ושנים טובות. אחרים סיפרו על מופתים שהיו להם על ידי ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א במעמד חלוקת הדולרים בימי ראשון, ועתה באו הם להביע את ברכתם העמוקה שהרבי יבריא במהרה. והיו גם כאלו שזו היתה להם הזדמנות להגיד תודה על כך שבמהלך שירותם בצבא נתקלו רבות בפעילות החב"דית וחלק חשוב גם הכירו את הטנקים כאשר אלו באו לבקרם במהלך המבצע בלבנון...

אין ספק גם כי למבצע יש השפעה רבה ביחס לימים הבאים בין הדוחו"ת יש דיווחים על יהודים רבים שקיבלו על עצמם מכאן ולהבא להניח תפילין, נשים קיבלו על עצמן להתחיל להדליק נרות ש"ק, וכהנה רבות, והכל לזכות בריאותו הקרובה של הרבי.

כל רשתות הרדיו וכל תחנות הטלוויזיה דיברו במשך כל שעות היום על פעילות הטנקים, כשהם מרחיבים את הדיבור על פעילותה של תנועת ליובאוויטש בעולם כולו, ועל המנהיג הגדול הרבי מליובאוויטש.

(גם במדור סיקור התנועה בכבישים נדרשו כלי התקשורת לנושא "התהלוכה", ופקקי התנועה שנוצרו בעקבותיה... אגב, לשם כך נדרש צוות שלם של פעילים להסדרת התנועה בצורה שקטה).

זאת מלבד הליווי הצמוד של כלי התקשורת במהלך התהלוכה עצמה. חלק מהכתבים היו על גגול הטנקים ובתוכם, ואחרים בקרו במשך היום במקומות בהם עמדו הטנקים. כל עיתונאי קיבל שקית לדוגמה ובה היה מכל החומר שהיה לחלוקה על ידי הטנקים.

יום גדול של התעוררות יהודית

לסיכום, היה זה יום גדול ליהדות, של התעוררות יהודית, ויום גדול לתנועת ליובאוויטש בעולם כולו. הפעילות שנעשתה היתה בקנה מידה ענק, ומי יודע כמה יהודים התקשרו והתקרבו ליהדות ולחסידות, לענייניו הק' של הרבי שליט"א ולנושא הגאולה הקרובה לבוא – בזכות מבצע כביר זה והכל לזכות זירוז והחשת רפואתו השלימה של הרבי שליט"א שכל ימיו ולילותיו קודש לפעולות קדושות מעין אלו.

ובחתימת היום, כמו בתחילתו, שוב נאספו רבים מהאורחים להתוועדות פנימית של שבת אחים גם יחד. וכפי שהתבטא אחד השלוחים האורחים – את הרגשות המעורבים הבלולים שמחה רבה וצער גדול של י"א ניסן השתא אי אפשר "להעביר" ללא התוועדות נוספת. והפעם מדובר היה בקהל קטן יחסית והעשרות היסבו ליד הכותל המזרחי. בין המתוועדים בלטו השלוחים הרב שלום בער ליפסקר והרב משה ניו.