סיון תשכ"ט - ר' שלמה זלמן לבקיבקר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב

היתה שיחה בפ' במדבר תשכ"ט בה תבע הרבי שלא לעסוק בדברים חיצוניים – להסתכל עליו בשעת התפילה וכשחוזר מהאהל כי אם ללמוד ולהתפלל.

המשך - קיצור מהתועדות יום ב' דחה"ש תשכ"ט

הביאור במאמר הבעש"ט שאיש"ר זה ר"ת אשרי שעל אשרי כתוב אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטור ביתך קדוש היכלך – שענין זה ישכון חצריך – ביתיך – היכליך זה חילוקי מדריגות שיש ביהודים, משא"כ אשרי תבחר אמיתית ענין הבחירה זה למעלה מטו"ד שזהו"ע ואהב את יעקב ואת עשיו שנאתי, שלמרות איך שהם למעלה הם אחים כמו שכתוב בתחילת הפס' אח עשיו ליעקב (משא"כ למטה שהם אינם שייכים זל"ז) ואעפ"כ ואהב את יעקב וכו' שזה מצד הבחירה שלמעלה מטו"ד וכמו"כ אשרי תבאר בזה שוים כל היהודים מהמדריגה הקטנה ועד הגדולה שזהו"ע ענית אמר יהא ש"ר שבזה כולם שוים ועל ענין איש"ר כתוב שהקב"ה מנענע את ראשו כביכול – ענין התענוג שאז מנענעים בראש, וכמו"כ אשרי - באשרי כי אשרוני בנות ענין התענוג שזהו הקישור הפנימי בין אשרי לאיש"ר.

אח"כ הי' המאמר ולאחריו היתה שיחה המחלוקת מתי שבועות בו' או בז/ אבל בזה כולם מודים שהשבועות הראשון – כלומר שמ"ת – הי' בשבת ובא"י לפי הקביעות אף פעם לא יכול להיות בשבת ולפני הקביעות ע"פ החשבון יש מחלוקת אם הי' או לא (שכחתי את השמחות) אם איני טועה ר' סעדי' סובר שאפי' כשקידשו ע"פ הראי' אף פעם לא חל בשבת והנה יום אחרי שבועות אסור בתענית מן הדין (משא"כ עד י"ב – מנהג) ואומר אדה"ז מפני שהוא יום טבוח של קרבן הראי', ולמרות שלב"ה מקריבים בחג גופא אבל בשבועות הרבי מב"ה נהגו כב"ש וכיון שמקריבים ממילא אסור בהספד ותענית וכו' המ"א אומר סיבה אחרת מכיון שכששבועות חל בשבת אז היום טבוח אפי' לב"ה הוא ג"כ לאחר שבועות ולכן אסור בהספד תמיד אפי' כשלא חל בשבת ולמרות שבהרבה מקומות פוסק אדה"ז כמ"א (אע"פ שבסוף ימיו אמר שמתחרט על שכ"כ ערהאט נאכגיגעבן למ"א, אעפ"כ בפסק למעשה כך פסק) אבל כאן אינו מסביר טעם זה. מכיון שע"פ החשבון לא חל שבועות בשבת. ואפי' לפני כן לדעת ר' סעדי' גם לא חל ואפי' אם נסבור שכן חל הנה בזמן הצדוקים – שסברו ששבועות הוא למחרת השבת בראשית יום א' להוציא מדעתם אז הי' מותר בהספד ותענית. וא"כ כבר בזמן הבית בטל מה שהי' קודם הצדוקים וא"כ ע"כ מה שאסור ביום א' בתענית ע"כ משום שנהגו ב"ה כב"ש – הרבי אמר ששיחה זאת היא הששתפות בכנס תורה שנערך למחרת ביום א', בה אמרו פלפולים הרב פיקרסקי – הראש ישיבה, הר' העלברג – עורך הפרדס ואברכים מהכולל – והנה היום טבוח בשנה זאת הוא בא"י ובחו"ל באותו יום, יום א', כיון שבשבת אין יום טבוח, ששבועות הוא ענין האחדות, ולכן הוא רק יום אחד ולא כפסח וסוכות ובשנה זו היום טבוח ששוה בא"י ובחו"ל זה גם מורה ביות על ענין האחדות – לאחר מכן היו כמה שיחות בביאור השיחה דשבועות תש"ד. ר' נחמן קובלסקי כל שנה מביא ביכורים עוגה גדולה ופירות והרבי לוקח קצת והשאר מחלקים.

אח"כ היתה שיחה על היהודים שהם במצב שלא נותנים לקיים התומ"צ ומקיימים במס"נ בפועל שיצאו כולם וכספם וזהבם איתם בקרוב ממש. ומיד אח"כ שוב דיבר שאלה שבאו ושם עסקו בתומ"צ במס"נ, שלא יתפעלו מהנסיונות שיש להם כאן עולם אחר, ושיהי' כמו ששם צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, בארץ צי' ועיף בלי מים כך גם "כן בקדש חזיתיך לראות עוזך וכבודיך" ועי"ז שהם יקיימו כאן אז גופא בתר רישא אזיל וכולם יצאו ושוב כפל ואמר שזה לחיזוק, וכספם וזהבם אתם בקרוב ממש. ציוה לחלק משקה ונתן לכהן לוי ישראל לחלק הוא בעצמו, לאחר הברכה שתה כל הכוס. ואח"כ שר לבד צמאה לך וכו' היתה גם שיחה בענין חינוך (זה הי' עוד קודם לכן) שגם לילד בן שבוע כששרים לו אז אסור לשיר שירים או ניגונים לא טובים, למרות שהוא לא מבין אבל יש לו נשמה פתוחה, ויש מנהג לשיר אז דיר תורה איז די בעסטע סחורה, כי טוב סחרה מכל סחורה, אז ס'איז בעסער פון רוזשנקלעך מיט מאנדלען שזה מנהג נשים זקנות והרשב"א אומר שמנהג נשים זקנות זה למעלה מתשובה של גאון. אח"כ בסוף בירך וחילק לאחר מעריב והבדלה כוס של ברכה.

התוועדות שבת פ' נשא

בשבת זו פ' נשא, דיבר הרבי בשיחה א' שבשבת עולים שאר ימי השבוע, וכמו"כ בשבת מיני' מתברכין כולהו יומין של השבוע הבא א"כ בשבת זו עולה השבת הקודמית בענין ששייך לימי השבוע וממילא כל השבת – שזה כולל את שבועות כמו"כ בשבוע זה היו ימי התשלומים שיש בהם גם עיקר כיון שיכולים להשלים, וכמו"כ יום טבוח שהי' ביום א', וא"כ כמה דברים שלא הוסברו לגמרי בשבועות כאן המקום להשלימם (חלקם כללתי בשיחה של שבועות) אח"כ אמר שבזמן שמקבלים מהרב עומדים בביטול ולא שייך כ"כ ענין ההבנה, ועיקר העבודה אח"כ וכמו"כ בשבועות היתה קבלת התורה והעיקר עכשיו ללמוד בתוספת התמדה ושקידה וכו'.

שיחה ב'. דיבר מרשימה מאדמו"ר הקודם שהמאמר הי' ביום ג' י"ד סיון ואחרי חצות אור ליום ט"ו שיש בזה אריכות מדוע זה י"ד פשיטא שזה אור ליום ט"ו והאריך והסביר שזה מצד הגוים שלילה הולך אחר היום ועפ"ז מסבירים איך אברהם שבת חומרא דאתי לידי קולא שנכרי ששבת חייב מיתה ובתי' אם הוא יהודי אז שבת ואם בן נח אז אצלו שבת זה גם מוצ"ש ואז עשה מלאכה וכו' וכו'. אח"כ מאמר.

שיחה ג'. בחומש שאל פ' ה' פס' ט' וכל תרומה וגו' אמר ר' ישמעאל וכו' שאלה א' מדוע כל האריכות שיאמר שא"א לומר שהכונה על תרומה שזה לא מביאים לכהן אלא מחזר אחרי' ולכן הכוונה על ביכורים ועוד מדוע מביא אמר ר' ישמעאל שמשמע שעי"ז שמזכיר השם תיושב שאלה שאפשר להקשות ועוד מה אומר ואיני יודע מה יעשה בהם הרי זה כתוב בפ' קרח תביא בית ה' אלקיך אח"כ שאל באגה"ת פ"ד מדוע אומר ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, מה זה מוסיף במילה "בכתוב" ועוד מדוע אומר ב"שם" אלקים ועוד מדוע אומר ויבואו בני האלקים "להתייצב" מספיק גם בלי מילה זו ויאמר וכו' כמו בפסוקים הקודמים.