סקירה: כפר חב"ד - גנרטור

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית משיח 428

היו אלו הימים הראשונים להקמת כפר חב”ד. כשבעים משפחות יוצאות רוסיה איכלסו את בתי ספרייא הנטושים, והחלו להפיח חיים חדשים במקום. רבים מהם הגיעו מערים גדולות ברוסיה בהם היה חשמל בבתים ומים בברזים - ודווקא בארץ ישראל הם נאלצו לרדת ברמת החיים, כאשר במשך שנים ספורות חיו ללא חשמל וללא מים בברזים.

מספרת הגב’ חיה חן, מנקודת מבטה של אחם: “היינו מהמשפחות הראשונות שייסדו את כפר חב”ד. הקשיים היו בלתי רגילים. בכל הערים בהם גרתי בברית המועצות - ולאחר מכן באירופה - היה חשמל בבית ומים זרם בברזים. דווקא פה נאלצנו להאיר את הבית בעששיות נפט, כאשר את המים שאבנו מהבאר. למים ששאבנו לא היה צבע שקוף, אלא צבע אדמה... בלי חשמל וגז היה מאוד קשה להסתדר. היינו משפחה עם ילדים קטנים, ולא היה לנו תנור חימום. התאורה בלילות הייתה עמומה. את הבישולים עשינו על מדורה קטנה שהדלקנו בחוץ”.

לעומת הגב’ חן, היו תושבים אחרים שהכירו סגנון חיים שכזה. הרב שלוימק’ה מיידנצ’יק, יו”ר אגו”ח, שכיהן במשך שנים רבות כיו”ר הועד, מספר כי הוא הורגל לכך עוד ברוסיה: “נולדתי בעיירה קטנה באוקראינה, שם לא היה חשמל, מים וגז. כך חייתי עד גיל 17. אמנם לאחר מכן חייתי בערים שונות ברוסיה שם היה חשמל בבתים, אך כשהגעתי לכפר, התרגלתי מהר מאד לסגנון החיים בו גדלתי. מובן שכיום קשה לתאר כיצד חיינו אז בתנאים כה קשים, אבל זו היתה המציאות”.

באותן שנים היו ממונים מיוחדים שתפקידם היה לנקות את מנורות הנפט ולהדליקן מידי ערב. מנורות אלו האירו באור עמום את רחובות הכפר. ניתן היה לראות את הרב ישראל יצחק זלמנוב ע”ה הולך מידי ערב כשמוט בידו, והוא מדליק את מנורות הנפט ב”רחובות” הכפר, ואילו ר’ צבי ליברמן ע”ה, שהיה שמש בית הכנסת, דאג לנקות את עששיות הנפט.

על החיים ללא חשמל מספר מי שהיה באותם ימים מזכיר הועד, הרב יצחק מענדל ליס:

“חשמל זה אור. חשמל זה גם מקרר. היו לנו מקררים של פעם - ארגזים בהם הונחו בלוקים של קרח. מוכר הקרח היה מגיע לכפר חב”ד, ומידי פעם נעצר כשהוא מצפצף בצופר צפצוף ארוך. כך ידענו שמוכר הקרח הגיע... תנורי חימום ואפייה לא היו בכפר חב”ד של אז. היתה בכפר מאפייה בה היו אופים לחם בימי חול, ולקראת שבת וחג חלות.

“כך חיינו אבל לא השלמנו עם המצב. טרחנו והשתדלנו רבות למען חיבור כפר חב”ד לרשת החשמל הארצית. המכשול המרכזי שעמד בפנינו היה סכום עתק שנדרשנו לשלם לחברת החשמל עבור החיבור.

“כשנודע הדבר לעסקן הנודע הרב פנחס אלטהויז, הוא החליט לסייע בעניין. הוא ניצל קשר טוב שהיה לו עם הנדיב ר’ שלמה פלמר, חסיד חב”ד משיקגו, והוא תרם עשרים אלף דולר עבור המטרה - ויהי אור בכפר חב”ד. בתחילה חוברה תאורת הרחוב, ולאחר מכן כל תושב דאג לחבר את ביתו לרשת החשמל.

באותם ימים נעשה מאמץ מיוחד להספיק לחבר את הכפר לרשת החשמל עוד קודם חג הגאולה י”ט כסלו, שנחוג היה ברוב עם, כאשר אלפים מכל רחבי הארץ היו מגיעים להשתתף בארוע. המאמצים הכבירים אכן נשאו פרי, ובניין בית הכנסת היה מואר בהתוועדות הגדולה של י”ט כסלו. היה זה הישג כביר, שכן הימים היו ימי קום המדינה, ורוב הכפרים והמושבים טרם זכו ל”לוקסוס” הזה של חיבור לחשמל...

על המאורע ההיסטורי של חיבור כפר חב”ד לרשת החשמל, כתב באותם ימים הרב ישראל ליבוב ע”ה בביטאון חב”ד: “לחג הגאולה י”ט כסלו הושלם חיבור קו החשמל לכפר בהשתדלותו של ר’ פנחס שי’ אלטהויז. כן השתדל בדבר מר זלמן שז”ר והודות להם הותקן קו החשמל לכפר. חברת החשמל עשתה מאמצים בכדי להשלים את העבודה לי”ט כסלו”.

זמן קצר לאחר מכן כתב הרבי מלך המשיח מכתב תודה למר שז”ר על סיועו: “בנועם קיבלתי הידיעה אשר הארת החשמל בכפר חב”ד נסתדרה בפועל, וכבר התוועדו לאורו ביום הבהיר י”ט כסלו. וכפי שכותבים לי נסתדר הענין הודות להשתדלות כבודו ומרצו, ויישר חילו ות”ח ת”ח” (י”ד טבת תשי”ד, אג”ק חלק ח’).

בחודש אלול תשט”ז הגיע לבית חיינו ר’ איצ’ה מנדל ליס, מזכיר ועד כפר חב”ד. יחד עמו נשא פרוטוקול מישיבת ועד כפר חב”ד. אחד הנושאים שנדונו בישיבה, היתה התאורה ברחובות כפר חב”ד שטרם סודרה כדבעי. במהלך היחידות התעניין הרבי אצל הרב ליס לפרטי פרטים אודות תאורת הרחוב. הוא אף שלח מכתב לועד כפר חב”ד בה עודד אותם להשלים את התקנת תאורת הרחוב: “וכנראה מהפרוטוכול הנ”ל גם אורות החשמל אינן במקומן עדיין. ותקותי שגם בזה ימהרו ככל האפשרי, כיון שמט”ו מנחם אב הימים מתקצרים”.


כעשר שנים לאחר מכן, בשנת תשכ”ו, ביקש הרבי מלך המשיח מתושבי כפר חב”ד להתקין גנרטור אליו תחובר רשת החשמל בכפר חב”ד עבור שבתות וימים טובים. עד אז היו רק משפחות מעטות מתושבי כפר חב”ד שהחמירו על עצמן בשימוש בחשמל בשבת, ובשבתות התחברו למצבר קטן. היו שאכלו את סעודות השבת לאור הנרות.

כדי להבין את המכשול ההלכתי בשימוש בחשמל המיוצר בשבת, כדאי להקדים את דבריו של הרב אליעזר מלמד מישיבת בית א-ל על הנושא:

“ברור לכל שיש הכרח לספק חשמל לכל רחבי ישראל בכל ימות השבוע כולל שבת, וכל פגיעה באספקת החשמל כרוכה בסיכון נפשות, שכן בבתי החולים מכשירים רפואיים רבים תלויים באספקת החשמל, ואף בבתים רבים ישנם חולים הנזקקים למכשירים רפואיים לשמירת והצלת חיים. כמו כן כוחות הבטחון נעזרים במכשירים חשמליים, שאם לא יעמדו לרשותם לא יוכלו להגיב כראוי במצבי חירום. ובימים קרים בבתים רבים חימום הבית נעשה בעזרת מכשירים חשמליים, ואם תיפסק אספקת החשמל עלולים תינוקות וחולים להסתכן. ואף בימים חמים מאוד יתכן וקיימת סכנה מסוימת לגבי חולים הזקוקים למיזוג אויר. בנוסף לכך, הואיל וכיום רגילים לאחסן אוכל למשך ימים רבים במקררים ומקפיאים, אם ייפסק החשמל המאכלים עלולים להתקלקל, ומתוך קבוצה גדולה של אנשים יהיו כאלה שיחלו עקב הרעלת קיבה ויסכנו את נפשם.

“לפיכך ברור שחברת החשמל חייבת לדאוג להמשך אספקת ביום השבת, וכן אם ארעה הפסקת חשמל במקום מסוים, יש לבצע את כל הנצרך כדי לחדש את אספקת החשמל, משום החשש שיש באותו איזור צרכים הכרוכים בפיקוח נפש.

“אלא שלמרבה הצער נודע כי עובדי חברת החשמל מבצעים בשבת פעולות שאין בהם צורך חיוני להמשך אספקת החשמל, אלא מגמתם חסכון בהוצאות. יתר על כן, אילו היתה מודעות לשמירת השבת, ניתן היה להפעיל את כל מערכת יצור החשמל באופן אוטומטי בלא התערבות אדם, ורק לצורך מקרי חירום היה צורך להשאיר בתחנת החשמל פועלים שישגיחו על המערכת ויתערבו במקרה של תקלה. כיוון שבפועל אין חברת החשמל משתדלת להימנע מביצוע מלאכה בשבת, נטו כמה מגדולי הרבנים להחמיר שלא ליהנות בשבת מהחשמל המיוצר בחברת החשמל, וזאת כדי שלא להנות ממעשים של חילול שבת, וכדי שלא להיות שותף בחילול ה’ הזה”. (עוד יעויין באנציקלופדיה התלמודית, חלק יח בהוספות מביא שם את דעות הפוסקים בזה באריכות).

גם הפוסקים שמחמירים בשימוש בחשמל בארץ הקודש, יש מהם שמקילים במקרה והחשמל מיוצר עבור גויים ויהודים גם יחד, כמו בחוץ לארץ.

הרבי מה”מ, ששמירת ההלכה היא יסוד היסודות בכל משנתו, רצה כי בגין סיבה זו יחמירו תושבי כפר חב”ד על עצמם, וישתמשו בשבתות באור המיוצר על ידי גנרטור, ולא על ידי חשמל המיוצר על ידי עובדים יהודים בשבת קודש.

בתחילה הרבי לא הביע עמדה מפורשת בעניין. בשנת תשי”ז פנה הרב אליעזר קרסיק אל הרבי בבקשה שיעורר על ענין החשמל המיוצר בשבת בארץ הקודש, כפי כמו שהרבי עורר על נסיעות האוניות הישראליות בשבת. על כך ענה לו הרבי כי האוניות מגיעות לניו-יורק ולכן הוא מתערב, אבל בעניין החשמל “זהו שאלת ארץ הקודש ת”ו ובייחוד שכבר ידועים ומפורסמים החילוקי דיעות בזה של רבני ארץ הקודש ת”ו עם הטעמים ונימוקים משלהם”.

יומיים לאחר מכן, כתב הרבי מכתב ליהודי ששאל בנוגע לחשמל בשבת, והרבי ענה שוב כי כבר דנו בכך בארץ הקודש.

רק בשנים מאוחרות יותר, עורר הרבי שוב ושוב את תושבי הכפר, ובראשם את הרב והעסקנים, לעשות הכל כדי לעבור לחשמל פרטי בשבתות.

מעניין לדעת כי כמה מחסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, “בכל זאת, על פי מה שנאמר ‘חבר אני לכל אשר יראוך’, מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור” (אג”ק חלק י”ט עמוד ח’).


בשנת תשכ”ד שוב נכנס הרב יצחק מענדל ליס ליחידות, ובמהלכה עורר אותו הרבי שצריך להתקין גנרטור בכפר חב”ד. באותה יחידות הורה לו הרבי לקחת כסף עבור השתתפות בהוצאות ממזכירו הרב חמ”א חודקוב. “מיד לאחר היחידות הלכתי לרב חודקוב והוא אמר לי שאין לו מה לתת לי כיון שהקופה ריקה. מסרתי את דבריו לרבי, ובשבת בעת התוועדות, הרבי נתן לי מענה. הרבי אמר כי אם הגזבר אומר שאין כסף יש להחליף אותו!

“אין צורך לומר כי מיד לאחר שבת קיבלתי סכום כסף מהרב חודקוב...”

בשנת תשכ”ו כתב הרבי על כך לתושבי הכפר באופן רשמי. “שמחתי במאוד להתעוררות כמה וכמה (כן ירבו) מתושבי כפר חב”ד - בתוככי כל תושבי כפר חב”ד - שליט”א - לתקן גענערטור בשביל כל צרכי כפר חב”ד בימי שבת קודש וכו’”. הרב שלוימק’ה מיידנצ’יק אומר כי ידוע בבירור שהרבי מעצמו באופן של ‘אתערותא דלעילא’ ביקש לתקן תקנה חשובה זו על מנת שיהיה בכפר חב”ד חשמל כשר לכל הדעות.

בהמשך המכתב מודיע הרבי כי ישלם עשירית מההוצאות: “ובלי נדר אשתף קופת כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיאינו - מייסד כפר חב”ד ומנהלו - לסלק חלק העשירי מכל ההוצאות הקשורות בזה”.

כבר במכתב הראשון הרבי מעודד ודוחף ואפילו כותב כי הוא משתוקק לבשורות טובות בזה: “ויהי רצון שיעשו בכל זה בזריזות הכי גדולה ויפה שבת אחת קודם, וזכות הרבים מסייעתם וברכת כ”ק מו”ח אדמו”ר תלוום ותצליחם בזה ובכלל המצפה ומשתוקק לבשורות טובות בזה” (אגרות קודש חלק כד עמוד פח).

כעבור זמן קצר מונתה וועדה מיוחדת לצורך העניין בראשה עמד הרב מאיר צבי גרוזמן. הוועדה כונתה “ועד הגנרטור”, על שום תפקידה המיוחד. היא מונתה על ידי הרב שניאור זלמן גרליק ע”ה, רבה של כפר חב”ד. הוא עצמו נהג לחבר את זרם החשמל בביתו למצבר מידי ערב שבת.

בחודש אלול באותה שנה כתבו חברי ועדת הגנרטור לרבי על הפעולות שנעשו עד אז ועל כל המכשולים הכרוכים בכך. הם שאלו האם למרות כל המכשולים להמשיך בפעולות לקניית גנרטור? על כך השיב להם הרבי במכתב מערב שבת כ’ אב, מכתב כללי פרטי, בשוליו הוסיף בכתי”ק (ההדגש במקור): “נתאכזבתי רבות מה”פעולות” בענין הגנרטור. קיויתי שככתבי יוקם שבת אחת קודם, ומאז עברו כמה וכמה חודשים! וסוף סוף באו בשאלה ...הלקנות גנרטור!! אף על פי כן (וכולי האי וכו’) כותב הנני עוד הפעם (ויהי רצון שעל כל פנים עתה לא יהיו דברים בטלים) המענה לשאלתם - בפרש”י בלק (כב, ז): באם יקנוהו בשעה הזאת (תיכף ומיד לקבלת מכתב זה) יש בזה ממש, ואם כו’”.

מוסיף ומספר הרב שלוימק’ה מיידנצ’יק: “מיד אספו כסף מתושבי כפר חב”ד ונקנו הגנרטורים המיוחלים. בתחילה היו שניים ולאחר מכן נוסף השלישי. לאחר התקנת הגנרטור היה צורך לתפעל אותו, וכך מידי חודש שילמה כל משפחה סכום כסף עבור הוצאות התפעול. מי שעסק במרץ בעניין היה הרב מאיר גרוזמן ועוד מתושבי כפר חב”ד - כל זאת בעידודו הבלתי פוסק של הרבי”.

כפי הידוע, הרבי עצמו השתתף בקניית הגנרטורים. באחד ממכתביו (ראה צילום) הוסיף הרבי ושאל בכתב יד קודשו: “כמה בדיוק מגיע ממני ע”ח הג’נרטור?

על הקשיים שהיו בעקבות הגנרטור מספר מי שהיה באותם ימים חבר ועד כפר חב”ד ופעיל נמרץ בעניין הגנרטור הרב אלעזר גרליק: “בשבילי חשמל מגנרטור היה ענין משפחתי. סבי הרב שנאור זלמן גרליק הקפיד תמיד להשתמש במצבר, וכפי שהוא עצמו התבטא “כמו שעושה הרב יעקב לנדא”. קשיים רבים נלוו לתפעולו של הגנרטור שלא תמיד עמד בעומס הביקוש לחשמל. לעיתים נאלצנו לשלוח כרוז ביום שישי שיעבור ברחובות הכפר ויכריז שלא להפעיל בשבת תנורי חימום, ובשנים שלאחר מכן את המזגנים, זאת כדי שהגנרטור יעמוד בעומס.

“עם השנים כפר חב”ד התרחב והתפתח בקנה מידה רחב, והגנרטורים לא עמדו עוד בעומס ולעתים תכופות נוצרו בעיות. ואכן זה כמה שנים שמפני סיבות שונות, הגנרטורים בכפר חב”ד לא מופעלים בשבתות, וחבל, כיון שזהו רצונו הברור של הרבי”.

ראוי לציין כי זמן קצר לאחר התקנת הגנרטורים בכפר חב”ד, בחודש אדר שני תשכ”ז, אמר הרבי ביחידות לרב ברוך שמעון שניאורסון ע”ה, ראש ישיבת טשעבין: “בוודאי הגיעה לידיעתכם השמועה על דבר הקמת הגנרטור בכפר חב”ד הפועל בשבתות וימים טובים. לפי עניות דעתי איז דאס רגיוורלדיקער ענין (זהו ענין עצום). והעיקר שממנו יראו וכן יעשו, שמכפר חב”ד יתפשט העניין בכל מקום בארץ הקודש ת”ו”.


בעקבות הרבי מלך המשיח

רצונו של הרבי שיהודים ישתמשו בשבת בחשמל שאינו מיוצר על ידי יהודים, נתפשט במשך הזמן גם בקהילות נוספות ברחבי ארץ ישראל. הנה ציטוט ידיעה מהעיתונות מחודש כסלו אשתקד:

“תושבים בישובים ובשכונות חרדיים דורשים לספק להם גנרטורים, באומרם כי רצונם לנתק את עצמם מחילול השבת של חברת החשמל.

“נציגי הציבור החרדי דורשים לספק להם חשמל בסופי שבוע באמצעות גנרטורים, כדי למנוע אפשרות של חילול שבת בידי “חברה כמו חברת חשמל שמחללת שבת.

“פנייה בנושא הועברה באופן רישמי על-ידי ח”כ יעקב ליצמן מיהדות התורה, נציג חסידות גור, החסידות הגדולה ביותר באגודת ישראל, אל דוד אסוס, יו”ר הרשות לשירותים ציבוריים לחשמל המתוקצבת על-ידי הממשלה. ח”כ ליצמן אמר כי יש ליצור מודל מיוחד של אספקת חשמל לציבור החרדי, שמבקש לא להשתמש במערכת החשמל הכללית בישראל, שבימי שבת עובדים בה כרגיל ומאפשרים אספקה שוטפת לציבור תוך חילול שבת. החרדים דורשים להפעיל את מנגנון הגנרטורים “שומרי השבת” קודם כל בשכונות גדולות בירושלים ובבני-ברק, ואחר כך בישובים חרדיים מובהקים כקריית ספר ובית”ר עילית”.

ואכן רצונו הק’ של הרבי מתממש ממש בימים אלו. אחד העיתונים בישר לאחרונה: “גנרטור שבת ‘מכסה’ את ביתר. תושבים רבים בביתר עילית החלו להשתמש בחשמל שמסופק מגנרטור שבת שהופעל בכל השכונות ביישוב”.



“כח החשמל הוא מהכוחות הנסתרים"

במכתב שחלקו מובא בגוף הכתבה בו מודה הרבי למר שז”ר על חיבור כפר חב”ד לקו החשמל, מוסיף הרבי ומסביר על דרך הצחות את כוח החשמל:

“...הנה כוח החשמל הוא מהכוחות הנסתרים שבטבע, כי כוח זה עצמו אינו בגדר השגה באחד מחמשת החושים, ורק על ידי פעולותיו ומסובביו נודעה מציאותו. ואור כח נסתר זה דוחה האפילה ומגיעה חשכת הלילה. והוא בגשמיות כעין ענין הנ”ל ברוחניות, שהנסתר שבתורה רזי דרזין מתגלה על ידי החסידות ואורח חיי חסידות, דוחה אפילת החומר ומאיר חושך הגשם...”.



דיונים עם חברת החשמל

בעיות לא מעטות צצו בעקבות התקנת הגנרטורים בכפר חב”ד. בדרך כלל פעלו הגנרטורים בשבתות ובימים טובים. אולם גם בימי חול, כאשר אירעה הפסקת חשמל, החלו הגנרטורים לפעול באופן אוטומטי.

בחברת חשמל לא אהבו את הרעיון. הם חששו למקרה של הפסקת חשמל יזומה מצידם, כאשר אנשי החברה יטפלו בחשמל ויסכנו את עצמם. לאחר דיונים ממושכים הוחלט שבמקרה של הפסקת חשמל, הגנרטורים לא יופעלו לפני בירור עם חברת חשמל האם אפשר לחדש את זרם החשמל.