שבט תשט"ו - שיחות קודש (החדש)

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדיה:שבט תשט"ו - שיחות קודש (החדש).pdf

יום שלישי, ט' שבט

כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל כל הג' תפילות של יום ההילולא לפני התיבה. לערבית נכנס חמשה רגעים לפני שבע ואמר בקול רם החל מ"ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך".

ההרכנות בקדיש: שמי' רבא, משיחי', ובזמן קריב (ואמרו אמן – בהגבהה). יהא שמי' רבא, הגבהה. יתברך-ויתנשא, הרכנה (ויתרומם – בצירי). עושה – ימין. שלום – אמצע. במרומיו – שמאל. הוא כו' – אמצע.

בקריאת-שמע, אני ה' אלוקיכם (מבלי להוסיף אמת), וחוזר ה' אלוקיכם אמת. באמצע שמונה-עשרה הפסיק כמה רגעים, כנראה בשומע תפילה, כי תיכף אחרי זה הרכין במודים.

בקדיש שאחר עלינו – מתחלה לשמאל (כמו בלחש). המשניות התחיל בקול רם מאת נ – נפל לתוכו יין וכו'.

יום רביעי, יו"ד שבט

לשחרית נכנס חמש דקות לאחר עשר. התחיל בקול רם מאיזהו מקומן. בברוך שאמר החזיק את הציצית בין אצבע לאגודל (כמו שאוחזים דבר ביד) ואחז אותם בשתי ידיו. קודם שנישקן העבירן על העיניים. בפותח את ידיך וכו' נישק את התפילין ביד ולא ברצועה, והעביר את אצבעותיו על העיניים. קרחו – בקמץ. באהבת עולם מתחלה לוקח את שתי הציציות שלפניו, אח"כ השמאלית ואחרי' הימנית, ותיכף התחיל בקול רם ושבור עול הגויים. סיום הברכה, מברוך עד באהבה – בלחש. בוקשרתם, בין בפרשה ראשונה בין בשני' – לא נשק את התפילין. הפסיעות קודם שמונה-עשרה אחר גמר ברכה גאל ישראל. קודם חזרת הש"ץ המתין מעט, תיקן את הקשר בתפילין של ראש (וכן במשך התפילה מתקן הרבה פעמים). אומר בקול רם גם נקדישך, קדוש, ברוך, וימלוך. מתחיל מעט מאוחר אחר הקהל. ההרכנות בברכת כהנים – אחרת מהנרשם במנהגים.

כשהקהל גמר ובא לציון עמד אז בברוך ה' יום יום, ואמר בקול רם עד גמירא. בברוך הוא אלוקינו מישש בתפילין של יד ושל ראש, אבל לא נשקם. גם כשגומר הקהל את היום, עדיין לא גמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר ג"כ בקול רם. בסוף שיר של יום בכה. וכן בהושיענו וכן בקדיש.

בשעה 1:30 נסע לאוהל. מנחה בשעה 5:25 – עשר דקות אחר השקיעה. באמצע שמע קולנו (בוקבל ברחמים) בכה, ונמשך בהפסקות קטנות עד גמר חזרת הש"ץ.

ההתוועדות היתה בזאל הגדול ששכרו במיוחד. כ"ק אדמו"ר שליט"א הופיע באולם בשעה 9. ישב על מקומו. כל הקהל אמר "לחיים" וציוה לנגן ניגון. אחר הניגון שיחה. אחר השיחה ציוה לנגן "אַ שמחה'דיקן ניגון". אח"כ ציוה לנגן ה"בינוני". ואמר המאמר "באתי לגני", ביאור על סעיף החמישי של מאמר אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע. המאמר ארך כארבעים דקות. אח"כ ציוה לנגן "ממצרים גאלתנו". אח"כ ציוה לנגן ניגון מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – וניגנו הניגון מרוסטוב. אח"כ מאדמו"ר מהר"ש – וניגנו איינס צוויי כו'. אח"כ, בהפסק שיחה, ניגון מהצמח-צדק וניגנו "ימין ה'". ומאדמו"ר האמצעי – וניגנו הקאַפעליע. אח"כ מאדמו"ר הזקן אמר שינגנו "אבינו מלכנו". אח"כ היתה שיחה ואחרי' ציוה לנגן הג' בבות. שיחה, ואחרי' ציוה לנגן "צמאה לך נפשי", "קול ביער", וניגון ד' בבות לאדה"ז. הבבא הרביעית ניגנו שבע פעמים. אח"כ "ניע זשוריצי", וסימן בידיו שינגנו בחיות וירקדו. באמצע ההתוועדות, כשניגנו ניגון שמח, עמד מלוא קומתו ורקד על מקומו בשמחה רבה, וגם סימן בידיו שירקדו בשמחה. לאחד אמר שיקח "אַ קליינע גלעזעלע מיט אַ גרויסע כוונה".