שבט תשי"ג - "שיחות קודש" (החדש)

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדיה:שבט תשי"ג - "שיחות קודש" (החדש).pdf

יום ראשון, ט' שבט

כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שלעת מנחה שקודם יו"ד שבט כבר יהי' על הכותל נוסח המברק שנשלח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל ליום ההילולא (גם נוסח ההקדמה של המברק נכתב בהוראתו). באמירת המשניות שבתפילת ערבית התחיל בקול במשנת "מקוה שיש בו". במקומות רבים בתפילה בכה (וכן למחרת).

יום שני, יו"ד שבט

בשעה 2 נסע לאוהל. חזר מאוחר, עשרים דקות אחר השקיעה, והתפלל מנחה במהירות, אך באמצע חזרת הש"ץ, באמירת "ולירושלים עירך", בכה הרבה. התפללו ערבית, ושעתיים אח"כ, בשעה תשע בערך, נכנס להתוועדות. כשנכנס ניגנו "אך לאלקים". אח"כ ציוה לנגן את הבינוני, אח"כ אמר מאמר ד"ה "באתי לגני" ואח"כ דיבר קצת עם יחידים.

את הרב יהושע קארף שאל מדוע אינו אומר לחיים: "אין פאריז איז באַ אַייך אַזאַ מנהג?". כשענה הר"י קארף: "מ'גיט ניט", השיב לו בשחוק: "אין פאריז וואַרט מען ביז מ'גיט?". כעבור זמן אמר לו שאנשי פאריז ימנו מישהו שיחלק להם לחיים, וחילק הר"י קארף. אחד אמר לחיים וביקש "אַז די אסורים פון רוסלאַנד זאָלן האָבן אַ גאולה", והשיב לו: "בקרוב".

אחר השיחה הראשונה היו עוד כחמש שיחות. ציוה לנגן את ניגוני הרביים, החל מניגון ג' בבות (הבעש"ט, הרב המגיד ואדה"ז). כן הורה לנגן "קול ביער", ואמר: "אויב עס איז דאָ אימיצער וואָס איז געווען אין ליענינגראד רפ"ז נאָכן פאַרברענגען פון רבי'ן האָט מען זיך אָפּגעשטעלט פאַרברענגען, האָט מען דאַמאָלסט געזונגען דעם ניגון". וציוה לרב שמואל זלמנוב שבתחילה יאמר רק התיבות בלי ניגון, "בכדי מ'זאָל וויסן וועגן וואָס עס רעדט זיך". ישנם כאלו שמלאכתם היא ציבורית ובמילא כו' וסיים: אפשר וועלן זאגן לחיים די וואָס האָבן אַ שייכות צו דעם והזכיר הרבה בשמותיהם, שזה יטול עבור עירו, ביהכנ"ס וכו', ואמר דאָ זיינען דאך פאַראַן די בחורים וואָס גייען חזר'ן חסידות זאָלן זיין זאָגן פאַר די שולן, ואח"כ אמר און די אנדערע זאָלן זאָגן אָן טעמים.

בסוף ההתוועדות אמר, אויב עס איז נאָך פאַראַן משקה זאָלן צוטיילן די משקה וועט מען קאָנען פאַרענדיקן, וחיכה עד שפסק כל היי"ש, ואמר כמ"פ נו מ'האט שוין פארענדיקט, אחרי הברכה האחרונה אמר אודות שזהו שנה השלישית ודיבר בענין ערלה וכו'.

בכלל הי' כ"ק אד"ש בשמחה עצומה שעדיין לא הי' כזאת, ובפרט ביו"ד שבט זולת מפורים, ([יתיר] באמצע איזה שיחה אמר, איך ווייס ניט צי איך דאַרף דאָס אייך זאָגן אָבער די גמרא זאָגט).

כשניגנו הי' כ"ק אדמו"ר שליט"א מורה שינגנו יותר בחיות והכל רקדו על מקומם. הי' קהל גדול והזאל לא יכל להכיל את כולם. הצפיפות היתה גדולה ואחדים התעלפו. בסוף ההתוועדות ציוה לנגן "כי בשמחה" ושאל מדוע מנגנים שלא בחיות, וניגנו תיכף בחיות רבה, ואח"כ אמר: "אַ גוטן יו"ט ביז אַ צווייטע חסידישע התוועדות". ההתוועדות הסתיימה בשעה 4 לפנות בוקר. כשיצא המשיך הקהל לרקוד משך זמן רב ליד חדרו.