שבט תשכ"ב - ר' אהרן הלפרין

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אור לי"ב שבט תשכ"ב

אמש בשעה 8:30 לערך בערב נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות והתחילו לנגן ומיד עשה בידיו הק' תנועות של שמחה. כמו"כ כל ההתועדות הי' מאד שמחה וכ"ק אד"ש הי' זייער אויפגלייגט. ההתועדות נמשכה עד 1:45 ונסתיימה בשיר של אני מאמין שכ"ק אד"ש בעצמו התחיל אני מאמין באמונה שלימה ואח"כ המשיך כל הקהל.

הי' ט' שיחות ומאמר באתי לגני, ביאור על אות י"ב שנמשך 40 דקות. בשיחה שאחרי המאמר דיבר הרבי שליט"א שיחה שזה הי' מכוון אלינו - דיבר בענין הקליפות שגוברים בעוה"ז וצריך לשבור אותם וזה צריך להיות ע"פ טבע אבל הטבע הוא למעלה מהטבע.

כשגמר שיחה זו שאל איפה הממונה על הבחורים מא"י, משלא ענה לו הרב מנטליק, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו נדמה לי - היילפרין ונגשתי.

נתן לי בקבוק משקה ואמר שאחלק את זה לעשרה הבחורים ושלא אשכח עלי (כידוע אלו שיש להם בעיות בנוגע לצבא הם רק עשר ו3 אין להם בעיות).

אחרי שנגשתי למקומי הפנה ראשו הק' אלי ואמר "הושיעה את עמך", היינו שאשיר את הושיעה, והתחלתי וכולם שרו ואני חלקתי את המשקה לבחורים, ובאמצע השירה קם ממקומו ומחא בכפיו הק' בחוזק ורקד על מקומו. וממש כל האולם שהי' מלא מפה אל פה התרומם למעלה מעשרה טפחים שמחה כזו באיכות לא הי' אפילו בשמח"ת. א"א לתאר זה

יש לציין שבשיחה שלפני זה אמר שצריך לשבור את הקליפות וע"י שמחה.

חושבני שזה יספיק לך לדעת אם אני נשאר או לא. ע"פ טבע נדע כפי שאני חושב עד סוף השבוע, אבל מההתוועדות, מהשיחה, מהמשקה ו"הושיעה" ברור שנשארים. כאן ראו שלא הם מנהיגים את העולם אלא כ"ק אד"ש.

אם תבחין תראה שהמכתב שכתבתי נשרה במשקה כי אחזתי בכיס ולא הי' פקק ובעת שרקדו הנה נרטב הכיס וכל מה שהי' מהמשקה, הנה יהי' לך גם הארה מהמשקה. אח"ז דיבר על יהודי רוסיא, ואח"ז שר הוא בעצמו. התחיל "ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו, ממצרים" ואח"כ כל הקהל השתתף ועשה בידיו הק' בחוזק ושוב התרומם. כל הקהל אומרים שלא הי' אף פעם ביו"ד שבט כזה התועדות שמחה כו' בדרך כלל ההתועדות של י' שבט הוא רציני. מאפס מקום אסיים.

שלכם אהרן.