תמוז תשי”ב - ר' יואל כהן

מתוך Yomanim

גרסה מתאריך 22:23, 12 ביוני 2013 מאת MendelMamesh (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עש"ק פ' חו"ב, י"א תמוז תשי"ב

כ"ק שליט"א מסר שהבחורים שחוזרים דא"ח בהבתי כנסיות, ידברו (לבד חזרת הדא"ח) בהבתי כנסיות אודות כ"ק אדמו"ר, המס"נ שלו, אודות פרשת החג, ובעיקר אודות תקנותיו ללמוד בכל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י, אמירת תהילים כפי שנחלק לימי החודש, שיעור תניא כפי שנחלק בהמורה שיעור.

עכשיו יוצא לאור רשימת המאסר מכ"ק אדמו"ר זי"ע.

א' פנחס, י"ג תמוז תשי"ב

אתמול, היינו י"ב תמוז הי' כ"ק שליט"א זייער אופגעלייגט, בליל ה' העבר, הי' אצל כ|ק שליט"א ר' דובער טעלישעווסקי (כמדומה ששמו דובער) על יחידות, אחרי שגמר את עניניו, אמר לו כ"ק שליט"א, שאם יתפלל לפני התיבה קבלת שבת, שיאמר בשמחה ובצהלה כמו ביו"ט, וכמובן שכבר התפלל לפני התיבה ואמר בנוסח הזה.

אחרי קבלת שבת בצאת כ"ק שליט"א מביהמד"ר רמז שירקדו, וכ"ק שליט"א עמד על יד דלת חדרו (רקדו בביהמד"ר, ודלת ביהמד"ר להפרוזדור הי' פתוח, וכ"ק שליט"א עמד בהפרוזדור ליד חדרו) ורמז בידיו הק' שירקדו לעבעדיקער, אחרי כן הלכו לעשות קידוש, וכבר אחרי שתים עשרה היתה איזה התוועדות קטנה, כמובן בהגבלות כדי שיוכלו לשמוע מחר את המאמר.

ביום ש"ק אחרי התפילה היתה התוועדות, כ"ק אמר דא"ח ד"ה מי מנה עפר יעקב גו', שיחות לא היו הרבה, רק כל הזמן הי' כמעט ניגונים ואמירת לחיים.

יום ג' דברים תשי"ב

כפי הידוע שבכל שנה בחודשי הקיץ, שולח כ"ק אדמו"ר שליט"א את התל' על כמה שבועות לערי השדה כלשונו, לקרב את ליבם של ישראל לאביהם שבשמים, ביום ד' פ' פנחס נכנסו כל התל' הנוסעים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר לפניהם שיחה כו'.

גם בשבת העבר היתה התוועדות כמו בכל ש"ק מברכים, והי' גם דא"ח, וכ"ק שליט"א דיבר הרבה אודות מעלת הנסיעה, ואמר שישנם כאלו שחושבים אַז זיי טוען גאָרנישט אוף, הנה לבד זה שגם אם אמת כדבריהם, הנה העיקר הוא דער "טאָן" ולא דער "אופטאָן", היינו, שלהם אינו נוגע שום חשבונות וצריכים לעשות את המוטל עליהם ואת תפקידם שתובעים מאיתם, הנה לבד הם טועים, ובאמת טוען זיי יע אוף, כי לבד זאת שהולכים בשליחות אדמו"ר, הנה בכל מקום שהולכים הם מטהרים את האויר, לבד זאת פועלים גם במטרת הנסיעה והיא לקרב את ליבם של ישראל.

ואמר: אַז אַ איד זעהט ווי עס לויפט אים אַ בחור מיט אַ באָרד, דערמאָנט ער זיך אַז זיין זיידע האָט אויך אויסגעזען אַזוי, און ער דערמאָנט זיך אַז זיין זיידע האָט אים אָנגעזאָגט, זאָלסט זאָגן אַלע אינדערפרי מודה אני כו', און ביינאכט שמע ישראל, ובעת מעשה הוא חוזר בדיבורו או במחשבתו פסוק שמע ישראל או מודה אני, הרי ברגע זה הוא בתנועה דהרהור תשובה, שהיא בשעתא חדא וברגעא חדא. ומ"מ סיים שהבחור הלזה צריך להיות לו לב נשבר ונדכה , כי אם הי' זוכה הי' פועל פנימיות'דיקע פעולות, והי' מפיץ גם הרבה ספרים, ולא פעולות הנ"ל שהם פעולות מקיפים, אך מ"מ לאידך א"א לומר שלא פעל מאומה, כנ"ל.