תמוז תשכ"ט - ר' שלמה זלמן לבקיבקר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב ממוצש"ק י"ב תמוז, חג הגאולה, תשכ"ט

כעת אכתוב מהשיחות בהתוועדות של שבת זו – בתחילה אמר מאמר על הפס' וידבר וגו' זאת חקת התורה וגו'.

בשיחה א' דיבר בענין זאת חקת התורה ולא כתוב חקת הפרה זה מראה שלענין הפרה יש שייכות לכל התורה שהרי יש ג' סוגי מצוות משפטים – מובן מעצמו ע"פ שכל, עדות – שהם בכלל היפך השכל ובפרט פרה ששלמה המלך השיג כל החקים מחמת גודל חכמתו משא"כ על פרה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ובאמת גם כל המצוות זה שעשוע המלך (בעצמותו) ובענין הפרה זה מובלט, שזהו ענין שצריך לקיים המצוות למעלה מטו"ד אלא משום שכך ציוה הבורא, וזה ענין המס"נ שלמעלה משכל. וצריך להבין, דמדרש אומר שהקב"ה אמר למשה לך אני מגלה טעם פרה וא"כ שהבין פרה בשכל אז לא הי' ענין המצוות שלמעלה מטו"ד וא"כ איך הי' ענין המס"נ אצל משה, שהרי רק מהמצוות יש ענין המס"נ ואצל משה רבינו הכל הי' ע"פ שכל וח"ו לומר כך. וביאר, דהנה בכל מאדך מס"נ, זהו ענין חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ואח"כ מוסיפה הגמ' לקבולי בשמחה ולכאורה אם מקבל בשמחה לא יש כאן ענין המס"נ אלא הביאור דע"י שמרגיל עצמו במס"נ עד שזהו כל ענינו אז המס"נ גופא זה אצלו בשמחה (זה נתבאר במאמר) ולכן אצל משה שכל ענינו הי' מס"נ אז זה לא הי' חסרון שיורד בשכל שזה גופא אצלו גם במס"נ וביאור יותר עמוק הנה ידוע פנימיות אבא – פנימיות עתיק וחיצוניות עתיק זהו ענין נעתק שהוא מקור (סוכ"ע) לעולמות משא"כ פנימיות עתיק שזהו עצמות לא שייך שיומשך שהרי זה עצמות ומה שהוא בעצמו זה הוא, וא"כ פנימיות אבא, זה גופא פנימיות עתיק ועד"ז בענין חקת הפרה הטעם גופא זהו החקה והיינו שגם כשירד בטעם זה נשאר חקה וא"כ יש גם אצל משה במצות פרה גופא – מס"נ.

בשיחה ב' דיבר בקשר לקפיטל צ' תפילה למשה, שזה הקפיטל של אדמו"ר הריי"ץ בענין מעון וגו' בטרם הרים יולדו וגו' ויהי נעם וגו' אח"כ תבע כמה ענינים הן בלימוד נגלה וחסידות והן בהתנהגות.

בשיחה ג' דיבר על רש"י פרק כ"א פס' ח' וברש"י פ' שלח, שם פי' בזמנו פרק ט"ו כ"ב, שראיית רש"י שאין הכונה על כל התורה כפשוטו אלא על ע"ז ששקולה כנגד כל המצוות ופי' שראייתו – כיון שאדם אחד אינו יכול לעבור על כל התורה, דיני מלך וכהן וכו' ואמר שחיכה עד עכשיו שישאלוהו וכיון שלא שאלו מוכרח בעצמו להסביר, דתי' זה אינו תי', שהרי מדובר כאן שהורו ב"ד וא"כ יכול להיות שהורו בכל התורה, והכהן המלך והאשה וכו' עברו ע"פ פס"ד ב"ד שהי' בטעות. ולכן תירץ צי' אחר ועדיין אינו ברור לי. כמו"כ השלים באותו פס' על ענין אחת דבר אלקים וכו'. אח"כ דיבר בקשר לאגה"ת ופי' רש"י ע"פ פנימיות.