תמוז תשמ"ב - ר' אהרן קורנט

=== יום ג' א' תמוז ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת 10:10 [עם מגבעת חדשה. למעלה זהו פס ישר בלי 2 השקעים בקצה, בצד [כעבור יום עשה כנראה לייבל שלוש נקודות חלשות בקצה כמעט ולא מורגש] וכן הי' בקודם, כמדומני שהכובע הקודם הוא מתשרי תש"מ וכן הי' לפניו כמו זה מקומט בשוליים מסביב וכו' ורק אז החליף] יצא למנחה 3:45 [לפנ"כ בירך חתן] (שמעתי שהרש"ג נכנס אל אד"ש ב-9:15 ושהה לערך עד תפילת מעריב) מעריב 9:30.

=== יום ד' ב' תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב-10:10 חייך מאוד לזוג [מברזיל] שעמדו במזדרון ואמר להם 'מזל-טוב' [נולד להם נכד] יצא למנחה 3:30 כשחילק צדקה עמד ילד עם קופת צדקה והושיט אל אד"ש שישים בקופה אד"ש שם מטבע והילד הניח ידו על יד הרבי והפציר שהרבי ישים עוד הפעם אד"ש שם עוד פעם אח"כ עמד הילד שוב והרבי נתן לו מטבע בידו והראה לו בידו הק' שישים בקופה הקבועה (אח"כ הלך הילד לצד) אחרי התפילה בירך נוסעים (בימים האחרונים היו נוסעים שקיבלו ע"י המזכירות 10 שקל או 20 שקל בכדי לתת צדקה באה"ק) בשעה 9:25 לערך הודיע אד"ש כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות ומיד עם הבשורה המשמחת הי' אפשר לראות את כולם רצים מי למקווה מי לטלפן מי להודיע בביתו ולשכניו מי לתפילת מעריב ומי לסדר מהר את מקום ההתוועדות. כ"ק אד"ש יצא לתפילת מעריב ב-9:30 ב"אל תירא" אמר אד"ש בקול יותר מהרגיל ופניו היו רציניות [קימט את מצחו וגבות עיניו] וכעבור כ-5 דקות לערך ירד להתוועדות [כמובן שלא היו הרבה אנשים כי עדיין לא הספיקו כולם לדעת מזה] אד"ש דיבר שביום ג' תמוז הי' אדמו"ר הקודם בגלות בתוך גלות כי אנו נמצאים בגלות וכשהי' בבית הסוהר זהו גלות בתוך גלות וכפי שידוע שאז הי' שיפור במצב הגלות ועד שהי' הגאולה שזה הרי הוסיף ביתר שאת בהפצת המעיינות באופן של מס"נ ואמר שכעת הדפיסו את התניא בצור וצידון ובירות ולמדו זאת ברבים וכפי שאמר עוד בזמן היותו במקום הגלות שהנשמה לא הלכה בגלות ולא ברצוננו הלכנו לגלות ולא ברצוננו נצא מהגלות והיות והנשמה לא הלכה לגלות ע"כ אין רשות לגויים לעכב ענייני יהדות וזה שאנו עושים היום בהפצת המעיינות וכו' זהו הכל בכחו של נשיא דורנו הרבי מו"ח שאמר עמדו הכן כולכם וכל ענין המאסר הי' בעיקר מפני חינוך ילדי ישראל שהם "משיחי" לא סתם שהם משיח אלא משיחי המשיח של הקב"ה כמ"ש "אל תגעו במשיחי אלו תשב"ר" חוץ מפי' הפשוט שזהו משיח וכו'. [אח"כ] אמר בהמשך למה שדובר בש"ק על המשנה "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה" שצריך להסתכל על הגלות השלישי שזה שנמצאים בגלות זהו העבירה הכי גדולה כביכול שעי"ז שיצאו מהגלות לא תהי' העבירה ודיבר שצ"ל מחשבה דיבור ומעשה כדבעי למעבד "כל מעשיך לשם שמים" ו"כל דרכיך דעהו" ואמר שיש רמז בשם קרח ששמע מאביו וזה כבר כתוב ג"כ בספרים שב- ה' נברא העולם וה' זהו קשור עם שם הוי' וכל המילה קרח זה קשור עם ה' אבל בחסרון מסוים ענין ה-ה' הוא ב' קווים שהם מחשבה ודיבור שאחד קשור בשני שאצל אדם נורמלי הרי על דבריו ניכר שחשב קודם ועל מחשבתו ניכר שתהי' שייכת אח"כ לדיבור אח"כ ישנו ענין שלישי הנפרד מהאדם שהוא המעשה ולכן ישנו בה' נקודה הנפרדת משתי הקווים המחוברים שזהו ענין המעשה וכמ"ש בה' נברא עוה"ז שזהו אות קלילא שאין בה ממשא או כהנוסח אין בה מששא ובקרח ציור ג' האותיות שבו שונה מ-ה' ה-ק' זה ומראה על הקו המעשה שנמשך יותר מדאי שזהו ענין ש"לא תוסיפו" על מצוות ה' וה-ר' שזהו בלי קו המעשה זהו "לא תגרעו" במצוות ה'. וענין ה-ח' הוא שישנו אדם שהוא הגיע ע"י מחשבה ודיבר שלו למסקנה שצריך לעזור לפלוני ומיד בלי הפסק מקשר זאת עם המעשה והוא החליט בשביל עצמו הרי מספיק שיתן לעני ח"י פרוטות שאף שהעני צריך יותר אבל עבורו יש לו את ענין ה'ח"י' וזהו במקום שיתן ח"י דולר או לפי ערכו ומצבו שיכול לתת ח"י מאות דולר ולכן זהו ההוראה מאות ה' שצ"ל הפסק בין המחשבה ודיבור למעשה בכדי להעריך את כלי המקבל דהיינו שע"י המחשבה ודיבור יעשה לא ע"פ חשבונו אלא איך שתורתנו הק' אומרת ובאופן של סבר פנים יפות. [בין א' השיחות התחיל אד"ש לנגן "ווי וואנט משיח נאו"] אח"כ דיבר אד"ש על המצב באה"ק שאינו יכול לדבר הרבה אבל הוא אמר ומודיע מה שיכול ומה שיודע ואם הוא יודע הרי בטח כבר יודעים מזה מצרים קהיר ודמשק וירדן וצרפת וושינגטון וזהו בנוגע לתכנית שהייתה שלא היו צריכים להילחם על בירות ולא על הכבישים ועי"ז היו פחות פצועים ופחות קרבנות הי"ד ולא רק שהיו פחות מצד היהודים שכל אחד הוא עולם מלא אלא ג"כ מהצד שכנגד שהרי יהודי צריך לדאוג לכך שגם מהם לא ימותו כי הם נבראו בצלם אלוקים רק מהמעלה של צלם אלקים זהו אצל יהודים דווקא (כמו שהסביר הרבי בשיחה (לפנ"כ)) ומה שכן נלחמים זהו מה שהתורה אומרת שכשמגיע לביטחון צריכים להילחם. והבעי' היא שישנם פוליטקאים ומדינאים שהורידו את התכנית מסדר היום מצד פחד הגויים וצריך לפרסם זה בשביל שלא יבחרו בהם לכנסת להגיד דעה על עם ישראל אלא רק לנוצרים ולערבים ומחבלים שהם תומכים בהם ואמר הרבי שכמו שנשיא ארה"ב נסע ל-10 ימים בכדי שיגמרו את הפעולה כן ראש הממשלה של ישראל נסע בכדי שיעשו את הפעולה ויוכל לתרץ שלא הי' במקום וכו' והי' מודיע לאלו שהיו עושים את הפעולה רק שזהו "הלכה ואין מורים כן" שצריך לעשות כך אבל אינו יכול להורות לעשות ואמר שלא רוצה לצער יהודים רק שידעו לעשות זאת כעת וכן זה שמזכיר את "קפמ דיוויד" שזה עלה 17 בליון דולר מלבד בנפש וכו' וזה הי' לא נפש של יהודים וכו' וכו' ורואים את הטעות בכך שעשו פעמיים והעיקר שלא יעשו טעות זאת עוד הפעם וכפי שכעת בגלוי אומרים שבשביל בטחון צריכים לתת שטח מסויים ושם במצרים החזירו מאות ק"מ ולא כמו כאלו שאומרים שאם לא השלום לא הי' חזירת שנית מצרים אלא אפי' לא חזירת ראשונה לבנון זה הי' לישראל כח חזק שהיו מפחדים להתחיל מלחמה וכעת שנתנו על לא דבר את הנפט וכו' הרי כח ישראל חלש יותר וכבר הודה ע"כ [ראש הממשלה] זה שניהל  את המלחמות הקודמות שזה הי' שטות שהחזירו ואמר אד"ש שלא אומר שלא יעשו שלום אלא היו עושים שלום ומחזירים רק ד' על ד' אמות הקרובים לקהיר שאינם נוגעים לביטחון והיות ונשיא מצרים ונשיא ארה"ב היו צריכים זאת לבחירות הם היו חותמים כמו שרואים שעמדו בתוקף על ירושלים העתיקה ולא החזירו כך היו יכולים לעמוד בתוקף על השטחים שהחזירו בחוזה האומלל "קמפ דיוויד" וע"פ טבע הרי השטחים האלו שנוגעים לביטחון זה יותר חשוב מירושלים העתיקה. לבסוף אמר אד"ש ש"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" ובענין הג' קווים ולכן שיתנו צדקה במיוחד עבור חיילי צה"ל וצדקה עבור המדינאים שהם לא יתערבו בענייני בטחון כמ"ש בתורה ש"איש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" ולא אומרים שיפעלו שיפסיק לפחד אלא "ישוב לביתו" וילך לטייל עם מכונית ונהג וכו', וכן צדקה עבור כלל ישראל וכל אחד יתן בהוספה משלו ולכן יתן דולר לכל הנאספים ע"י הטנקיסטים וכל אחד ייתן את הצדקה לפני שחרית או מנחה ועוד עם הוספה. צוה לנגן "לכתחילה אריבער" בזמן הניגון נענע בראשו הק', אח"כ צוה לנגן הניגון של נפוליאון ומחא כפיים מעט בתחילה אח"כ נענע רק בראשו הק'. אח"כ התחיל לנגן "שיבנה ביהמ"ק" ובידו הק' הורה ג"פ להגברת השירה ונענע בראשו אח"כ התחיל "נייעט נייעט" הכריז על ברכה אחרונה וכו' חילק הדולרים אח"כ התחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה אח"כ נסע לביתו שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגביר.

=== יום ה' ג' תמוז ה'תשמ"ב ===

כשהגיע מביתו ב-10:10 נעמד ע"י ברוך נחשון מחברון ושאל מה שלום בנו [נפצע במלחמה בלבנון] וענה 'בסדר', אח"כ ענה שהוא נמצא בצידון ושאל אד"ש 'ומה עם הבריאות?' וענה: 'ב"ה (טוב)'. אח"כ יצא לקרה"ת. נסע למקווה ב-11:35 נסע לאוהל 3:10 לפנ"כ נתן סידור לחתן בגעה"ת חילק ונתן צדקה עד המכונית. חזר מהאוהל ויצא למנחה 9:05 יצא למעריב אחרי החופה ב-9:40 (הסתכל אם החו"כ נמצאים בפרוזדור) אחרי התפילה בירך את החו"כ וכשחיוך נסוך על פניו, בברכת 'מזל-טוב, מזל-טוב' נסע לביתו לערך ב-10:20 שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגברת השירה.

=== יום ו' ד' תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:20. הלך לספרי' לערך ב-8:00, וחזר כעבור כמה דקות. ירד לקבלת שבת 9:05. אחרי התפילה שרו [בלחש] "שיבנה ביהמ"ק", באמצע דרכו הורה בידו להגביר השירה. הלך לספרי' לערך ב-10:05.

=== ש"ק פר' קרח ה' תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מהספרי' 9:35. ירד לשחרית 10:00. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". אד"ש לקח את התהילים והביט מה שכתב שם החתן ששם את התהילים. הנ"ל כתב את שם כלתו ואת שמו ושמבקשים 'שיבנו א חסידישע היים וכל טוב בגו"ר...והעיקר משיח נאו' אד"ש הביט בזה זמן ממושך [החתן סיפר שטעה בשני השמות של כלתו...] אח"כ קרא בתהילים פרקים פ,פ"א,פ"ב. אח"כ דפדף לאחור לערך בפרק ס"ט והסתכל שם (אולי דפדף קצת קודם לתהילים דיום י"א שבו הוא יום חתונתם כמו שכתב). אחרי התפילה הכריזו [ע"פ הוראת אד"ש] שיצטרפו לחצי יום תענית [תענית שעות], ביום שני ז' תמוז שהכריזו 'אגודת הרבנים' החתום ע"י הרב משה פיינשטיין, לאור המצב באה"ק, וכל עם ישראל בכלל. אחרי התפילה שרו [בלחש] "שיבנה ביהמ"ק" ובאמצע דרכו הורה להגביר השירה. הלך לספרי' ב-2:45. חזר ב-3:55. בפתח 770 עמד ילד [שבתאי פ.] אד"ש אמר לו 'גוט שבת'. אח"כ התחילו לשיר במסדרון, ואד"ש הורה פעמיים להגברת השירה. יצא למנחה 8:00. קראו בס"ת דמשיח, עלה לתורה. אחרי התפילה התחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה בידו להגביר השירה יצא למעריב 9:25. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה.

=== יום א' ו' תמוז ה'תשמ"ב ===

לפני מנחה כשחילק צדקה נתן לר' זלמן בוטמן כמה מטבעות [כך שמעתי] ולאחרי מנחה אמר לו 'פארט געזונטערהייט ואריכות ימים ושנים טובות'. 

=== יום ב' ז' תמוז [תענית שעות] ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת ב-10:05. ירד לתפילת מנחה ב-1:30. חילק צדקה. בא עם ספר תהילים [כמה דפים בקצה היו מקופלים]. לחזרת הש"ץ התיישב, והוריד את התהילים, הסתכל על סיום החת"ת של יום זה בפרק מ"ג. אח"כ השאיר את התהילים פתוח, ושם עליו את הסידור פתוח, והקשיב (עיין) בחזרת הש"ץ. כשנעמד למודים הרים את הסידור והתהילים יחד והניחם על הסטענדר. בתפילת לחש אמרו ב'שמע קולנו' 'עננו', הש"ץ אמר 'ברכת כהנים', ואד"ש הסתכל עליו (כרגיל). [נפלה פיסת נייר מהסידור, לייבל הרימה ושם בצד הסטענדער, אד"ש לקחה ושם באמצע הסידור] אחרי התפילה הייתה שיחה. אד"ש אמר שהיות ונמצאים עדיין בצום, לכן לא יעכב את הקהל שלא יבאו בתרעומת על שציערו אותם. שהרי ידוע שאין עניין לענות את הגוף היהודי, ולכן כל רגע הוא יקר וצריך לנצל אותו. כן אמר שצריכים ללמוד הוראה מפרשת השבוע דיום זה, שהיא חו"ב בחו"ל (משא"כ בא"י פ' בלק) ששם נמצאים רוב מנין בנ"י, וקוראים זאת בשבוע זה וביום זה. שבה כתוב על החילוק הגדול בנוגע לקידוש השם שמשה הי' יכול לדבר אל הסלע בכדי שיצא מים, לבין זה שהכה בסלע, ויצאו מים. ומזה רואים שעד כמה שבנ"י היו במצב ירוד עד שמשה הי' צריך לברוח מפניהם אל אוהל מועד עכ"ז נעשה להם נס כזה שיצאו מים מן הסלע. כ"ש כיום, לאחרי כל הגזירות והשמדות ר"ל שהיו על עם ישראל, ובכ"ז עדיין הם מאמינים בקב"ה. הרי בוודאי שהקב"ה יעשה להם ניסים. וכמו שראינו בשבועות האחרונים ובימים האחרונים. ולא כאלו שחושבים שנס יכול לעשות דווקא הכי גדול בישראל, אלא כמ"ש בספורים ואגדות חז"ל ומרז"ל, שיכול להיות נס ג"כ ע"י חיות. כ"ש כאן שזה נעשה ע"י אדם, ולא רק אדם אלא יהודים, שזכו להגן על העם הדרים באה"ק. וזה התחיל מזה שנשיא מדינה זו נסע מכאן לעשרה ימים, ואח"כ ראש הממשלה דשם נסע משם, ואח"כ הנס שלאחרי שהי' כאן, הבינו את המצב באה"ק, למרות שקודם היו רוב נגד. ועוד נס שאין ידוע מה גדול ממה, והוא, שכעת הי' חילופי גברא [שגריר ארה"ב], שזוהי הוראה ברורה שיוכלו לגמור את הפעולה, שכל יושבי אה"ק ישבו בשלום, ואפי' חרב של שלום לא תעבור בארץ. שזה כולל האו"ם ש'אוך און וויי' לשלום שלהם. אח"כ אמר, שיתנו צדקה עוד לפני שהולכים לאכול, שזה יהי' המעשה טוב שיעשו עוד ביום צום ורצון זה. וכן שיוסיפו ויתחזקו בכל המבצעים. מתחיל מרישום יהודים לס"ת וכו'. אח"כ שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה אד"ש בידו להגביר השירה. [אד"ש לא נסע לביתו אחה"צ כי משלים התענית כן הוא בד"כ] יצא לתפילת מעריב בגעה"ת בשעה 9:00. נסע לביתו ב-9:20, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה אד"ש בידו הק' להגביר השירה.

=== יום ג' ח' תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:30 נענע לשלום בראשו הק' לר' חיים ליברמן שעמד בפתח 770. יצא למנחה 3:15 לפנ"כ נתן סידור לחתן אחרי התפילה בירך נוסעים. יצא למעריב 9:30 אח"כ בירך נוסעים. נסע לביתו שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו וכן מהמכונית הורה להגברת השירה.

=== יום ד' ט' תמוז ה'תשמ"ב ===

כשנסע לביתו אחה"צ ב-6:45 נתן לילד א' מאה"ק [ש.ב.פ] צדקה ואמר לו 'לך שים בצדקה', ואתמול אמר לו הרבי 'תזכה למצוות' [כך אמר לי]. בשעה 9:10 יצאו בני ה'ספר' מכ"ק אד"ש, ה'ספר' עצמו יצא ב-9:20 עם התיק וכלי עבודתו. אד"ש יצא למעריב ב-9:35 [הפאה הימנית עד תחילת האוזן והפאה השמאלית ג"כ בגובה האוזן].

שמעתי היום [ממ. טיפלבוים] שבשנה שעברה הגיע ל-770 ביום שישי, והלך לאכול, ובקש מבנו שיזכיר לו לברך ברכה אחרונה. אך בנו שכח להזכיר לו, ושכח לברך. בדרכו למקווה נזכר, ואמר לעצמו שאחרי המקווה יברך. אך אז ג"כ שכח. כשאד"ש הלך לביתו, הנ"ל פתח את דלת 770 ואד"ש בדיוק הגיע אד"ש אמר לו 'אַ דאַנק'. אח"כ שאלו 'האם יש לך היכן לאכול ולשתות?' וענה שיש לו ב"ה! [הוא אמר איפה שנמצא בש"ק], והוסיף אד"ש לשאול 'האם יש לך פרנסה?' וענה 'ב"ה!' ושאלו אד"ש 'א"כ מה אם ברכה אחרונה...?'

=== יום ה' י' תמוז ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת 10:10. נסע למקווה 12:53. חזר מהמקווה 1:30. נסע לאוהל 4:00. חזר מהאוהל ויצא למנחה 9:05. יצא למעריב 9:35. נסע לביתו 10:30, שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגברת השירה.

=== יום ו' י"א תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב-10:20. חזר מהספרי' בשעה 8:00. א' ניגש עם בתו הקטנה שאד"ש ייתן לה צדקה [והיא לא רצתה]. אד"ש שאל את אבי' 'האם הדליקה כבר נש"ק?' וענה בחיוב. אמר אד"ש, 'א"כ אינה צריכה' (לתת כעת צדקה). בפרוזדור התחילו לשיר "שיבנה ביהמ"ק" ואד"ש הורה בשני ידיו הק' להגברת השירה. ירד לקבלת שבת לערך ב-9:10. ב"לכה דודי" הש"ץ [ש.ק.] שר ב"ימין ושמאל" וב"בואי כלה" את הניגון "יפרח בימיו" ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה. אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה אד"ש להגברת השירה.

=== ש"ק פר' חו"ב חג הגאולה י"ב תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מהספרי' ב-8:30. [לא הבחינו שאד"ש הגיע] כשפתח את הדלת של געה"ת הסתובב והסתכל אל ה'זאל'. ירד לתפילת שחרית ב-10:05. אמר הפטרה דפר' בלק "והי' שארית יעקב" במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו", ומתחילת 'כתר' הסתכל בתהילים לערך פרק ק"ב, ק"ג שדיבר בהתוועדות, עד סיום חזרת הש"ץ (את הסידור הגביה יותר למעלה בסטענדר ושם את התהילים קרוב אליו יותר על הסטענדר ולא אחד על השני).

התוועדות 1:30-7:00. אחרי שקידש שתה רוב כוס. רימז להרב מענטליק שימזוג משקה לכוס הנ"ל. הנ"ל מזג לכוס אד"ש משקה כמעט מלא לגמרי אח"כ אמר לו אד"ש שיחלק המשקה בין המסובים ג"כ. כששרו הוא אלוקינו מחה אד"ש כפיים. כששרו ניגון של אדמו"ר הקודם של י"ב תמוז הורה בידו הק' להגביר השירה. וכן כששרו שיבנה ביהמ"ק ציוה לנגן ניגון הכנה ואדמוה"ז וניזוריצ'י כלפצי ונענע בראשו להגברה. התחיל נייעט נייעט ומחה כפיים במהירות. הי' מאמר ד"ה "עשרה שיושבים". בשיחה אד"ש דיבר על המעלה של לימוד התורה ברבים, שזהו ענין הצדקה, יחד עם לימוד התורה. שיש בזה ענין הכמות והאיכות. כן דיבר על ההוראה מזה שכשבאו לכבוש את יריחו נפלה החומה עד רידתה, שכן יהי' היום. ועוד דבר רואים, שכמו שאז הי' אחד שלקח כסף של קדושה לעניינים אחרים, כן היום. ואמר הרבי, שהנ"ל צריך לומר לפני תלמידיו דברים שאמרתי טעות בידי וכו'. ולבסוף חייך ואמר שנכנסנו לענין שלא היינו צריכים לדבר עליו. אח"כ דיבר על 10 ולא 9, 10 ולא 11 בענין הספי' וכו' וכו'. הי' מאוד באריכות נפלאה וכו'. ובענין ?? אמר שאפי' ה"ציונים" מודים שהכל נס, ו"בגדול זרועך ידמו כאבן", ורק מעט מהם והשמאלנים, הם עדיין אומרים ר"ל כוחי ועוצם ידי. וח"ו לומר כך כי הכל זהו "בגדול זרועך וכו'". וכן הסביר שחוקת זהו צדיקים מה שצריך לעשות. ובלק זהו בע"ת. שזהו ענין "הנה עם יצא ממצרים" שזהו מצרים וארציות. אח"כ תפילת מנחה. קראו בס"ת משיח [כן בבקר]. אד"ש עלה לתורה. אחרי התפילה התיישב לומר פרקי אבות. אח"כ 7:45 התחיל שיבנה ביהמ"ק ובדרכו הורה להגברת השירה. אח"כ הלך לספרי', שרו שיבנה ביהמ"ק ובדרכו הורה להגברת השירה. חזר מהספרי' ב-8:35. הסתכל על מצב הסדר בשולחן במסדרון. יצא למעריב 9:20. ד"ר וויס יצא מכ"ק אד"ש ב-10:20 [ומכשיר ביד אולי של לחץ דם]. אד"ש נסע לביתו ב-10:40. עמדו זוג (מבוגרים) במסדרון אד"ש חייך אליהם, ואמר להם 'מזל-טוב' שרו שיבנה ביהמ"ק, ובדרכו הורה להגברת השירה.

=== יום א' י"ג תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:15. נסע למקווה ב-12:00, חזר ב-12:40. נסע לאוהל ב-4:05. חילק צדקה עד שנכנס למכונית, וכשנכנס התחיל שיבנה ביהמ"ק, ובידו הק' הורה להגברת השירה.

חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-9:05. אחרי התפילה הודיע את הבשורה המשמחת כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות. כמובן מיד התחילו בהכנות בחפזון. ב-9:30 יצא לתפילת מעריב. אח"כ ירד להתוועדות. ציוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה "עשרה שיושבים". אח"כ דיבר ע"כ שצ"ל הימים האלו נזכרים ונעשים, שע"י שנזכרים בהם איך שהיו בפעם הראשונה, הרי יגיע ג"כ למעשה, כמו בפעם הראשונה, ועוד יותר מזה. כי בכל שנה ושנה מתווספים עוד עניינים חדשים. וכן דיבר ע"כ שעיקר המאסר הי' בענין החינוך, במיוחד של תשב"ר. והיות וכעת זהו זמן שיש חופש -כפי שזה נקרא- מלימודי חול. ואמר שאינו רוצה לקרוא לזה לימודי חול, כי הלימוד הזה צ"ל כפי שכותב אדמוה"ז בתניא "קרדום לחפור בו", דהיינו להשתמש בזה לעבודת ה', שע"י לימוד החשבון יודעים הל' קידוש החודש וכו'. ועכ"ז הרי כעת הזמן שיש חופש אפי' מלימודים אלו, בכדי ללמוד תורה על טהרת הקודש, ועוד יותר מזה קודש בעצמו. אח"כ דיבר ע"כ שצ"ל זירוז מיוחד בנוגע לרשום חיילי צה"ל לס"ת. ובפרט בזמן זה כי כעת הזמן גרמא. אד"ש אמר 'לפי דעתי' אח"כ אמר 'לפי עניות דעתי' עכ"פ שזהו פקו"נ ממש! כי עי"ז הרי "ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" וכן בנוגע להנחת תפילין. רק שצא"ח באה"ק הולכים בעצלתיים ובזרוז בכפי הפחות שאפשר ועכבו ענין זה עד כעת. ואם אותו אחד אינו יכול לעשות זאת, שימנה מישהו אחר שיעסוק בזה. ואם הוא רוצה להיות זה שיקרא על שמו, שייתן לאותו אדם פרוטה או ח"י פרוטות, שעי"ז יקרא שהוא עושה זאת עבורו. והעיקר שהענין יעשה בפועל. וא"א לבא אליהם בטענות, כי הם מתנהגים כפי שרבנים צריכים להתנהג, הכל בישוב הדעת. ולא מפני כבודם, אלא מפני כבוד התורה. אד"ש סיפר שפ"א בא אדם אחד שהי' תלמיד חכם, שהרבי הקודם חיבבו וכו', שהי' נותן כסף לכל מיני מוסדות וגם למסודות של כאלו שהם... ולכולם בהשוואה אחת. ופ"א הי' בין חסידים, ואחד מהצעירים אמר לו מילה. הוא הגיע מיד אל אדמו"ר הריי"צ ואמר שעל כבודו הוא מוחל, אבל מה יהי' על כבוד תורתו? כי הוא סה"כ ארון נושא ספרים, הרי אין לו מציאות לעצמו רק דואג לכבוד התורה. וכן בענייננו הרי למעשה לא עשו שום דבר. אח"כ דיבר על המצב באה"ק. שהולכים ועושים ישיבות ממשלה, ואת מבצע שלום הגליל לא מסיימים. בפרט שנמצאים קרוב לעיר ולא מרחק של 20 ק"מ ופחות, אלא סמוך לחומה. ואפי' נמצאים בתוך העיר, והראי' שהדפיסו שם תניא בבירות ובצור. וכפי שהקהל תמיד רוצה דברים מיוחדים, הרי הנה התניא שהדפיסו ולמדו בו בשמחה וטוב לבב. וכשאד"ש אמר מילים אלו לקח מהחבילה 3 תניות הוריד את הגומי ושם תניא עם כריכה לבנה בצד ותניא עם כריכה חומה, פתח את עמוד השער ואמר שישנם צילומים וכו' [אד"ש ירד להתוועדות עם 6 תניות וכן חזר איתם], וישנם עוד תניא'ס משאר הערים שם, ועוד מדפיסים הלאה. ואמר שאין צריכים להיכנס לעיר אלא מבחוץ והעיקר שיראו להם שמתכוונים ברצינות ואז יברחו ולא יצטרכו להפיל ח"ו הרבה קרבנות, או שבכלל לא יהיו קרבנות. וגם מהגויים שלא יהיו קורבנות. כי יהודי צריך לדאוג מה שביכולתו שלא יהרגו גויים. אד"ש אמר שדבר זה כבר טעו 3 פעמים שהשאירו ולא גמרו את המבצע. במבצע סיני, במלחמת ששת הימים וביוהכ"פ. וזהו כמו שעושים ניתוח ומגיע באמצע אדם ויגיד שיניחו מלעשות את הניתוח כי יוצא קצת דם, וכך יעשו עוד פעם ניתוח ויצא קצת יותר דם, אזי שוב יפסיק וכמובן שלא ישמעו לשוטה זה. וכך בעניינינו שצריך לגמור מתחילה עד סוף. ובפרט שישנם 2-3 שבידם הדבר תלוי לגמור את המבצע, שה' יעזור והם יסיימו זאת עוד לפני ג' השבועות ושלא יתחשבו בפוליטקאים. כי לעשות שהפוליטקאים יגידו את הדעה הנכונה ואפי' שהם באמת יודעים את האמת, הרי משיח יבא עוד לפני זה. ולכן לא שייך לשנות דעתם אלא לא להתחשב אתם. לכן -אמר הרבי- לאחרי שהתפללנו תפילת מעריב, ואמרנו מאמר שזהו ד"ת, כעת נגיד עוד תפילה שיבנה ביהמ"ק, ויתנו צדקה. ולכן יחלק דולרים ע"י הטנקיסטים ושכל אחד יוסיף משלו ויכוון שזהו בשביל הצלחה של חיילי צה"ל, וכן עבור 2-3 שבהם תלוי סיום המבצע.  אד"ש אמר שנוסף על הניסים שקרו, מה שדיבר בהתוועדות הקודמת, הרי שהנשיא הלך ממקומו למשך זמן מסויים לראות נחיתת חללית. אף שיכל לראות זאת בטלוויזי' כמו שעשה הנשיא הקודם, אלא בכ"ז נסע, בכדי שבאה"ק יוכלו לסיים את המבצע. ואמר הרבי שידוע לו עוד מה'חדר' שילד שמבין הרי מספיק שמראים לו את המקל וכבר עושה את הרצון. וישנו ילד שצריכים דווקא להכות בו ורק אז יבין. וכאן הי' שארה"ב הראו לישראל את המקל, בזה שאמר הדובר של הנשיא כי ידבר נגד ישראל, ולבסוף דיבר בעד ישראל. והרי כמובן שבתחילה רצה לדבר נגד, כפי הכלל אין אומן משנה אומנותו ואם הדובר אמר כך, באמת חשב כן. אלא זה הי' באמת נס שדיבר בעד ישראל. ובפרט שלא הגיבו ע"כ, וכ"ז הי' רק באופן שהראה את המקל, והמקל נשאר, רק שלא הכה בו ח"ו. אח"כ אמר, היות וישנו כאן החזן טלישבסקי, אזי יתחיל מיה"ר. החזן קם ממקומו והתחיל מיה"ר, וכשהגיע למילים "שיבנה ביהמ"ק", התחיל אד"ש להורות ביד ימינו להגברת השירה כו"כ פעמים, ואח"כ עשה כמ"פ בשני ידיו הק', ואח"כ הרכין ראשו ועצם את עיניו, ונענע ראשו כל זמן השירה במשך זמן ממושך. אח"כ התחיל "נייעט נייעט" ובידו הק' הורה להגברת השירה. לפנ"כ נתן משקה שהתוועדו עמו בלבנון, ועשו שם את הג' קווים בשמחה ובטוב לבב. ואמר שהמרא דאתרא יחלק כאן את המשקה, כי גדולה לגימה שמקרבת. הוא לא הי' (נמצא בקעמפ) ואד"ש נתן למזכירו ש.ב. ליפסקר ואמר לו שנותן לו בתור מזכיר, וג"כ שימסור לו שיחלק למסובים כאן, ובקעמפ. אח"כ אמר שיתוועדו במשך הימים האלו שעד ג' השבועות, ולכן נתן את המזונות והיין שהי' בגביע לדוד רסקין [וכרגיל כשנותן לו, רק מזיז לצד] בתחילת ההתוועדות ר' מ. מעטליק רצה למזוג יין, ואד"ש אמר שקודם ימזוג המשקה מלבנון. אחרי שמזג אד"ש מהמשקה, מזג הנ"ל יין [בש"ק ג"כ הי' המשקה מלבנון]. לאחרי שיחה א', אד"ש קרא לר' גודין מאה"ק ואמר לו, שבכללי דרך ארץ לא מצא שצריכים לחכות לומר לחיים רק עד שיגידו לומר. אח"כ הכריז על ברכה אחרונה. חילק דולרים לטנקיסטים. זקן א' אמר משהו. אח"כ היו כמה שאד"ש שאל האם הם טנקיסטים. לא' ששם השטרות בכיסו, אמר אד"ש שזה לא רק בשבילו, אלא בשביל לחלק לכולם. ולאחד אחר אמר, שזה בכדי שיחלק לכל הנמצאים דולר אחד, והשאר שייתן במזכירות. אח"כ דיבר אד"ש משהו בחריפות עם ליבל, כנראה ע"ז שאין סדר ועוברים ג"כ כאלו שאינם טנקיסטים. ליבל צעק על הממונה דוד רסקין והכל הסתדר אח"כ. לבסוף לקח אד"ש את התניות ואת הסידור עליהם, והתחיל "שיבנה ביהמ"ק במהירה בימינו" ובדרכו הורה להגברת השירה. לא' שאל האם קיבל דולר, והנ"ל הוציא מכיסו דולר. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. ההתוועדות הסתיימה לערך בשעה 1:00.

=== יום ב' י"ד תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ויצא לקרה"ת 10:20. א' [נכה] ממצוייני צה"ל, אמר לאד"ש שרוצה ברכה, אד"ש אמר לו 'הקב"ה יברך אותך ברפוא"ש ובכל המצטרך' (אד"ש נתן לו בתוך ידו מברזל ר"ל מטבע לצדקה – וכן נתן לבנו). יצא למנחה 3:30, אח"כ בירך נוסעים. 

משעה 8:00-9:00 נכנסו ליחידות האורחים שהגיעו לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז. היו קבוצות: צרפתית, אידיש עברית, אנגלית, בר-מצווה, חו"כ. 

[כשנגשו לקחת דולרים, אחת ביקשה ברכה למשפחה וכו', אד"ש אמר 'שיהי' בשמחה ובהצלחה'. אחד ביקש ברכה לרפו"ש, אד"ש בירכו ברפו"ש ובשמחה. אחת ביקשה שיהי' לה שלום בית, אד"ש בירכה לש"ב. אחד ביקש ברכה עבור מישהו, אד"ש אמר שיכניס פתק שמו ושם אמו. אחת ביקשה ברכה לשידוך, אד"ש אמר לה 'רפו"ש'. ילד אחד, לא הסתכל על אד"ש כשבא לתת לו את הדולר, הסתכל אד"ש וחייך אליו חזק ונתן לו את הדולר.

=== יום ג' ט"ו תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:10. נסע למקווה 12:50, נתן צדקה. חזר מהמקוה 1:30, בירך נוסעים. נסע לאוהל 3:50. חזר מהאוהל ויצא למנחה 8:55. אח"כ הודיע כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות קצרה. ב-9:30 יצא למעריב, אח"כ ירד להתוועדות. צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה "עשרה שיושבים". אד"ש אמר כי טו"ב זהו בגימטרי' י"ז. על י"ז בתמוז, שצריכים להסתכל על יום זה מה שיהי' לע"ל, שיהפכו ימים האלו לימי שמחה, וכבר כעת צריכים לעשותם ימי שמחה. וכשהאבא או הסבא שואל את בנו או נכדו היכן מוזכר בתורה בי"ז ענין של טוב? ע"ז אומר הבן או הנכד: אבא, סבא אתה כבר שכחת! ואני זוכר, שכתוב בחומש בראשית על יוסף, שהוא הי' בן זקונים, שזה מראה על החביבות והטוב שהי' לו אצל אביו. והוא הי' בן י"ז שנה, שעי"ז הי' גלות מצרים, ועי"ז תהי' אח"כ הגאולה. כן דיבר הרבי ע"כ, שפעם הי' לנשים בביתם קרבן מנחה, שבו הי' כתוב איך למלוח בשר וכיו"ב. וכיום אין את זה בבית, וכשהקצב נוסע מהעיר למלון או ל'קאנטרי' – נופש בהרים, אזי האישה אינה יודעת איך למלוח בשר, והבעל עושה א גאנצער טומעל. ללמוד מאמה, הרי לא למדה, כי אמה ג"כ לא למדה זאת. כשמדובר ב-9 הימים (אד"ש חייך) אזי אין בעי', כי עושה מאכלים אחרים. אבל בשאר הימים, מטעם זה אין בשר. והאמת, אפי' אם יהי' לה קרבן מנחה, ישנם כאלו שלא יודעים את שפת זאשרגאן -כפי שזה נקרא- ולא יוכלו לקרוא בזה, ולכן צריכים לעשות עבורם את סידור זה בשפת לה"ק או לתת להם שו"ע ללמוד. אח"כ הזכיר הרבי בענין ושוב במאי זכאין, שנותנים לבעליהן ללמוד תורה, ועוסקים בחינוך הילדים. ואמר הרבי איפה זה כתוב והדף בדף טו"ב, ואמר שאם טעה בדיוק בדף, הרי זה כבר אבוד, כי כבר אמר בין כה וכה. לבסוף אמר הרבי, שיעשו את הג' קווים עבודה, תפילת מעריב. ותורה, אמרו מאמר וכו'. וכן התפילה "שיבנה ביהמ"ק", ואח"כ אחרי הניגונים וברכה אחרונה יחלק דולרים לצדקה. 

לאחרי השיחה אמר, היות וישנו כאן הש"ץ אזי יתחיל מיה"ר. הבן טלישבסקי קם ממקומו והתחיל לשיר. אח"כ כששרו המילים "שיבנה ביהמ"ק" כולם ג"כ הצטרפו, אך אד"ש לא הגיב. באמצע הפסיק אד"ש ואמר שאע"פ שכתוב "בכל מתקנא אדם חוץ מבנו ותלמידו", שיתחיל שוב ג"כ מיה"ר, אד"ש חייך אליו, והוא ישב והתחיל (בשקט). אמר לו אד"ש מפני כבוד הציבור שיקום, הוא קם, אז עדיין לא הי' רציני, אמר לו אד"ש שישיר כמו שעומד לפני התיבה. והוסיף אד"ש, לפני התיבה הכוונה, מ"ש על התיבה, דע לפני מי אתה עומד...

וכשהגיע למילים "שיבנה ביהמ"ק" כולם שרו, ואד"ש מחה כפיים. (אח"כ) ציוה אד"ש לנגן "עוצו עצה" ומחה כפיים. אח"כ התחיל "אך צדיקים", ומחה כפיים (חלק במהירות). ואח"כ התחיל "נייעט נייעט". הכריז לומר ברכה אחרונה, ואח"כ פתח את הסידור בסליחות לי"ז תמוז [בחזרת הש"ץ דמנחה התיישב והגביה את הסידור והסתכל בסליחות, אח"כ הסתכל בחזרת הש"ץ ושוב הביט בסליחות, ואחרי מודים שם סימני' (דף שכתוב בו), במקום הסליחות] ואמר, פסוק ראשון מדבר ע"כ שלא צריך לתת מנוחה להקב"ה לבקש ממנו את הגאולה, ובפסוק השלישי מדבר על החזרה בתשובה, שעי"ז כבר הבטיחה תורה שמיד נגאלים. והחזרה בתשובה זהו ע"י חרטה על העבר וקבלה על העתיד, וזה מה שצריך להחזיר את הגזילה, זהו עוד פרטים נוספים, אבל התשובה זה מה שחוזרים לקב"ה. וזהו אפי' מה שאומר בפסוק הראשון, והוא הפני' לקב"ה שמבקשים את הגאולה שירושלים תיבנה.

אח"כ כשסיים אמר שוב לחיים, אח"כ חילק דולרים לטנקיסטים. התחילו לשיר "שיבנה ביהמ"ק" ובידו השני' הורה להגברת השירה. האבא טלישבסקי נעמד ממול, וביקש דולרים. אד"ש נתן לו דולר אחד, אך המשיך לבקש, כדי לחלק לאחרים (כטנקיסט). אז הוסיף לו אד"ש עוד דולרים. לבסוף התחיל אד"ש "שיבנה ביהמ"ק במהירה בימינו" ובדרכו הורה להגברת השירה. וכן כשנסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק", והורה להגביר השירה. ההתוועדות הסתיימה ב-12:00.

=== יום ד' ט"ז תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:30. יצא למנחה 3:35. כשחילק צדקה ע"י הדלת של הזאל אמר לט. פלס 'פארט געזונטרהייט זאל זיין בשו"ט', והמשיך לחלק. אח"כ הסתובב אליו, ונתן לו מטבע, ואמר לו 'פארן טאטן'[עבור האבא]. אחרי התפילה נכנס הרב פיקארסקי ראש הישיבה ב-770 אל אד"ש, לפני נסיעתו לאה"ק. [ישבו בגעה"ת], ושהה עד השעה 4:50. בין היתר, אד"ש חזר לו מה שדובר בהתוועדות, ע"ז שכתוב בספרים, שנגד כ"א ימי בין המצרים ישנם כ"א חגים. וזה כלל שבת ור"ח. ושאל אד"ש הרי ישנם בשנה כמה ר"ח וכמה שבתות וכו'? אלא, ע"ד כמו ר"ה שלא מונים כל השנים, אלא את ר"ה של שנה זאת וכן בשבתות, הרי השבת היא ראש של השבוע, ושבת הבאה זהו כבר התחלת ענין חדש, ולא שייך לשבת הקודמת, וכן בענין ר"ח וכו'. נסע לביתו 7:05 חזר ב-8:03 יצא למעריב 9:30.

=== יום ה' צום י"ז תמוז ה'תשמ"ב ===

יצא לסליחות ולקרה"ת עם סידורו ב-10:25. הש"ץ התחיל "אל תתנו דמי לו". וכמדומני, שאד"ש התחיל מ"א-ל ארך" [כי עדיין לפני התפילה]. וכן אד"ש אמר ג"כ 'אשמנו'. ב"א-ל ארך", הסתכל אד"ש חזק על הש"ץ, הש"ץ אמר לאט ובשקט. ב"רחמנא דעני", הורה לשיר זמן רב. וב"אבינו מלכינו" ג"כ הורה לנגן. בקרה"ת, התחיל הבעל קורא לקרוא פר' פנחס, וכשאמר "וידבר ה' אל משה" נעצר. ואמר אד"ש שיגמור את הפסוק. הוא לא הבין, ואז אמר אד"ש שוב '(הוא) אמר ה', צריך לגמור הפסוק'. וכבר התחילו לגלול חזרה לקריאה, וכשאמר אד"ש את זה, התחיל לגלול חזרה לפר' פנחס. ואמר אד"ש: 'שיגמור לאמר'. אח"כ אמר הבעל קורא בקול "אל משה לאמר". אחרי הקריאה, קרא בתהילים פרקים: פ' פא' פב'. אח"כ לקח התהלים עם הסידור ביחד, ומיד הוריד את התהילים,  ולקח רק הסידור. ירד למנחה 3:15, בדרכו חילק צדקה. אחרי הגבהת התורה, הראה באצבעו הק' להעיגול של העץ חיים הימני, שיהי' על השמאלי. אחרי ההפטרה, אמרו 'יהללו', והש"ץ לא חיכה עד שאד"ש יגע בס"ת. אד"ש הושיט ידו, והוא המשיך. לבסוף אד"ש נגע בס"ת, ונישק את ידו הק' [כך הי' נראה]. אחרי התפילה, דיבר שיחה, ע"כ שבאופן כללי הרי תענית, זהו הפיכת זמן בלתי רצוי ליום רצון. זמן לחזרה בתשובה, וללמוד תורה בשקידה והתמדה. וכ"ש ביום זה, שזה הי' שהובקעה העיר. כמ"ש "אני חומה זו תורה", אזי צריך להתחזק יותר, בכדי שבקיעת העיר לא יהי' מה שהי' עניינים בלתי רצויים. לבסוף אמר, שיתנו צדקה שוב אחרי התפילה, שיהי' הקו השלישי ג"כ. וכן דיבר, שבמיוחד במה שצריכים להוסיף בלימוד התורה, הוא בהל' בית הבחירה. וכן בענין רישום יהודים בס"ת, כל הנמצא כתוב בספר. יצא למעריב 9:05. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובידו הק' הורה להגברת השירה. 

=== יום ו' י"ח תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב-10:15, נתן וחילק צדקה. הלך לספרי' ב-7:55. חזר כעבור כמה דקות, חילק צדקה. לקבלת שבת ירד לערך ב-9:15. הלך לספרי' ב-9:55.

=== ש"ק פר' פנחס י"ט תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מהספרי' 8:55. ירד לשחרית ב-10:00. אחרי שמו"ע אחז הציציות ובדקם, אך במוסף שלא כבד"כ שמחזיק את הציציות, הפעם אחז את קצה הגארטל, ועזבו, ושוב תפס, עד אחרי שחזר לקדושה. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובידו הק' הורה להגברת השירה. הלך לספרי' 2:45. חזר ב-3:40. יצא למנחה 8:00. אחרי התפילה, שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובידו הק' הורה להגביר השחרה. יצא למעריב ב-9:25. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק", ואד"ש הורה בדרכו ומהמכונית להגברת השירה.

=== יום א' כ' תמוז ה'תשמ"ב ===

כשנסע לביתו אחה"צ ב-6:10, הצדיע [עשה שלום] בידו הק' לשוטרים שישבו בניידת מול 770. כשחזר מביתו ב-7:00, עשה 'שלום' בידו הק' לאורח מאה"ק שעמד בצד אחד, ואח"כ לאורחת שעמדה בצד שני. המשיך בדרכו, ובאמצע המדרכה בנו של הנ"ל, נתן לרבי יד, ואד"ש החזיר לו יד, ואז ניגש ג"כ הנ"ל ואד"ש נתן לו יד לשלום. אח"כ חילק ונתן צדקה, אמר 'א דאנק'.

=== יום ב' כ"א תמוז ה'תשמ"ב ===

לפני מנחה, לאחרי שחילק צדקה, עשה בידו הק' לילד קטן שלום. אחרי תפילת מעריב, א' ביקש ברכה עבור נכדיו, אד"ש בירכו ברפו"ש, ואמר, שיכניס למזכירות את שמו ושם אמו [כך שמעתי].

=== יום ה' כ"ד תמוז ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת ב10:20. עיין ברש"י. אחרי קרה"ת כשאד"ש הלך לחדרו, נגש אחד שכבר עשה 'מי שברך' לחולה בקרה"ת, ובקש מאד"ש ברכה עבור אותו חולה, אמר לו אד"ש 'רפואה קרובה עשו מי שברך[!]' יצא למנחה 3:20. לפנ"כ, נתן סידור לחתן [הנוסע למקום חתונתו]. אחרי התפילה ברך נוסעים. בשעה 4:50, נסע אד"ש לביתו עם בנימין [לא כרגיל עם קרינסקי], ובשעה 5:20 חזר לבד ברגל (לפנ"כ הודיע חסד האלברשטם (לבחור שילך) שאד"ש הולך ברגל וקרא לבחור שילווה את אד"ש). [שמעתי שאחיינית [בת אחיו] של הרבי באה לביתו. ועוד שמעתי שבשנים הקודמות פ"א החזירה את אד"ש ל770 עם הרכב שלה. שמעתי שבנימין נסע לשדה התעופה לקחת את הנ"ל לנסיעתה חזרה לאה"ק. יצא למעריב 9:30 נסע לביתו 11:30  [המזכירות התכוננו לנסיעת אד"ש כמעט אחרי מעריב].

=== יום ו' כ"ה תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב-11:00. הלך לספרי' 7:55, חילק צדקה. כעבור כמה דקות חזר, חילק צדקה. נפלו לאד"ש כמה מטבעות, וזה שהרימם הושיט את המטבעות לאד"ש, אד"ש הראה באצבעו הק' שישים בקופה, אח"כ הראה באצבעו הק' על עוד מטבע שנשארה על הריצפה, שירימו וישימו בקופה. ירד לקבלת שבת 9:05. אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה.

=== ש"ק פר' מטו"מ כ"ו תמוז ה'תשמ"ב ===

ירד לתהילים 8:30. ירד לשחרית 10:30. אחרי 'מודים', פתח את החומש והשעינו על הקיר אבל לא שם על הסידור. ב"חזק" קם ממקומו. בהפטרה קרא בסוף את הפסוקים כפי שכתוב במנהגים. במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. ירד להתוועדות ב-1:35. בהתוועדות, כמעט בכל ניגון נענע בראשו הק' להגברת השירה, בשירים "רבונו של עולם", "הוא אלוקינו", "כי אלקים", "שיבנה ביהמ"ק", "וביום שמחתכם", אד"ש התחיל "ווי וואנט משיח נאו" ומחה כפיים. אד"ש דיבר, שע"פ תורת ה' הרי בשבת צ"ל בשמחה, ולכן אפי' בשבת של ג' השבועות צ"ל בשמחה, ואם שרים ומורגש ענין של היפך השמחה, הרי זהו היפך הענין שכתוב "ביום שמחתכם אלו השבתות". אד"ש דיבר בתחילה על שם החודש מנחם-אב, ולכאורה הי' צריך לומר הפוך שהאב מנחם וכו', אלא הסביר שזהו שניהם יחד וכו'. אח"כ דיבר הוראה מפר' השבוע, ש'מטה' זה מורה על ענין של חוזק ותוקף, ואילו 'מסעי' זהו התרחקות מהמקור. וכן בענייני הל' הרי מסעי זהו הסברה של עצמו, ואח"כ צ"ל ע"פ הל' כרצון ה', עי"ז שיהי' את החוזק, כי נשמתו הייתה בהר סיני. ושאל הרי הסדר צ"ל הפוך וכו' [כשדיבר על ענין של בחירה, אד"ש הוציא ידו מהמפה ובאצבעו והבוהן הוא נענע לפי אופן מה שדיבר אח"כ שדיבר שכך הוא ברמב"ם ... הכניס חזרה ידו תחת המפה. וכן הי' בהתוועדות הקודמת כשדיבר בענין של 10 ולא 9 ואיך שנמשך לבי"ע וכו' ג"כ הוציא ידו הק' ועשה לפי אופן הדיבור]. מאמר כעין שיחה "אלה מסעי". 

אד"ש שם החוברת של 'יחזקא-ל והלכות בית הבחירה להרמב"ם' ושם מפית לסמני' ודיבר על הרמב"ם, שאל כמה שאלות וכו' כן בנוגע למנורה. ואמר שזהו כמו הטעות של ענין הלוחות שאפי' בדפים של ישיבות עושים עם לוחות עגולות למעלה, שזהו להבדיל כמו שהגויים מציירים... וכך בנוגע למנורה כפי שמצוירת במטבעות של ארץ ישראל שזהו עם קנים של חצי עיגול, וכן יש תחתית למנורה ולא 3 רגלים כמ"ש בתורה ואפי' במנורה שהי' בחנוכי' ב-770 ג"כ כך. אלא הקנים היו יוצאים מהקנה האמצעי כמין "ווי". 

וכן דיבר ע"כ שצריך להניח רש"י ור"ת, וע"מ שכתוב ב'סדר הדורות' שר"ת התווכח עם מרע"ה ולבסוף הודה לו משה רבינו וכו', ע"כ צריך להניח ר"ת. וכן דיבר שבחורים מעמידים תנאים שדווקא כשיהי' מזגן אויר ותה וכו' אזי ישבו וילמדו אחרת לא, אמנם מצד ההנהלה הרי צריכים לדאוג שזה יהי', אחרת הם לא ממלאים את הדרוש, אבל מצד הבחורים הרי זה לא נוגע, כי עניינם לשבת וללמוד תורה. סיום ההתוועדות 5:45, בדרכו מישהו נתן לאד"ש יד לשלום ואד"ש החזיר לו את ידו הק' לשלום. ישב בקרה"ת, ובחזרת הש"ץ עמד. אחרי התפילה התיישב לומר פרקי אבות, אח"כ שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. אח"כ הלך לספרי', חזר ב-7:25. יצא למעריב 9:15, אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו וכן מהמכונית הורה להגברת השירה.

=== יום א' כ"ז תמוז ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:20. נסע למקווה ב-11:05, חזר מהמקוה 11:45, לא נסע לאוהל. יצא למנחה 3:30, אח"כ בירך נוסעים. כעבור כמה דקות נכנס הר' העלבערג אל אד"ש, ישבו בגעה"ת כרגיל אד"ש בראש השולחן יושב עם כסאו והשני (כאן הנ"ל) יושב עם כסא עץ מתקפל בצד השולחן. הוא יצא ב-6:50, כשיצא אד"ש עמד בפתח והביט עליו עד שיצא את פתח געה"ת. וכעבור כמה דקות נסע לביתו. כשחזר מביתו ב-7:50, א' ניגש אל אד"ש וביקש ברכה אד"ש אמר לו 'הצלחה בכל העניינים'. בחזרת הש"ץ במנחה אד"ש התיישב, והגביה את הסידור בשני ידיו הק' והסתכל בהקדמה (השכמת הבוקר), אח"כ פתח בסוף הסידור, ואח"כ הסתכל בסידור לחזרת הש"ץ התרומם ב'ימלוך' (בד"כ מתרומם רק ב'קדוש' וב'ברוך') כשכולם אחזו ב'עלינו לשבח' אד"ש אמר ג"כ, הסתובב ב"ולריק", ולפני 'קדיש בתרא' אד"ש שוב הסתובב וירק, ובפעם הזאת ג"כ ניגב את פיו עם המטפחת כמו שעושה בד"כ ואמר הלאה עוד הפעם (כפי הנראה) 'עלינו לשבח'. ובסיום הקדיש, סגר את הסידור, ויצא והמשיך לומר בע"פ.

=== יום ג' כ"ט תמוז (ער"ח) ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:35. נסע למקווה 10:45 (נתן צדקה). נסע לאוהל 2:30. חזר ויצא למנחה 9:15. יצא למעריב 9:45, אח"כ נסע לביתו.
[[Category:יומנים]] [[Category:תמוז|5742]]