תשרי תש"ל - ר' שלמה זלמן לבקיבקר

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתב מיום ב' כ"ד תשרי תש"ל

התוועדות ב' דחה"ס

ביום ב' דחה"ס היתה התועדות בה דיבר מענין התכללות פסח שבועות וסוכות שמחה חירות ותורה, התכללות הד' מינים, ג' מדריגות בשמחה המקיפה מהראש עד כף הרגל. אחר המאמר דביר מענין שינה שחב"ד אינם יושנים בסוכה וביאר ע"פ נגלה, דאדמו"ר האמצעי אמר איך אפשר לישון בסוכה דכיון שמאירים מקיפים דבינה בפנימיות זה אינו נותן לישון וכמו שבואר אתמול במפורט ששינה זה מפני שהאדם מוגבל ומתעייף אבל בכזה אור יכול שלא לישון וחבל לאבד זמן השינה ובמקום זה כדאי לעסוק בתומ"צ כשהוא ער ואפי' שאנחנו איננו מרגישים את זה אבל כיון שאנחנו חסידי חב"ד והולכים באורחותיו צריך לנהוג כמותו ע"ד שרואים בגמ' שרב כהנא מכשיר גם הדס שאינו ב' עלים בקנה אחד אלא ב' וא' עולה על גביהם אמנם יותר מהודר זה ג' ותלמידו הוה מהדר ליקח ב' וא' עולה הואיל ונפיק מפומי' דרב כדי להראות את שיטת רבו שמכשיר הגם שיש מצוה התנאה וכו' וג' זה יותר מהודר אבל כיון דנפיק מפומי' דרבו אז אצלו זה יותר מהודר ועוד יותר מה שאנו איננו ישנם זה בגדר מצטער כיון שהוא אמר כך ולנו הגיעה הידיעה הזאת וממילא כשיתעורר באמצע הלילה ויזכר בזה ושהוא לא במדריגה זאת ושלא כואב לו על שאינו במדריגה זאת ממילא יצטער ע"ז ומצטער פטור וגילוי זה נתגלה ע"י אדמו"ר האמצעי. והאריך ע"פ נגלה מאוד יפה שיש ב' גדרים מצטער מגוף הסוכה או מדבר צדדי, וע"ד פסק הרמב"ם גבי עבר על ג' דברים דיהרג, מחמת שאיימו עליו שיהרגוהו פטור ומחמת חולי וע"י שעבר נתרפא – לוקה וע"ד מה שכתב הצ"צ גבי תליוהו וזבין לאו זביני ותליוהו סתם וע"י שזבין ניצל – הוי זביני וכו' אמנם בסוכה רואים שגם מחמת דבר צדדי פטור – ע"ד גשמים. היתה עוד סיכה בקשר לאושפיזין ולא שמעתי ברור.

בחוה"מ התועדויות הרבה כל בוקר בירכו על הלולב והאתרוג של הרבי, בליל שמע"צ הלכו כל אלה שיכולים ללכת על רגליהם או רובם ככולם קרובים ורחוקים לשמח את היהודים בשמחת תורה. כשחזרו עשו קידוש באיזו סוכה והתחילו אתה הראת, פעם ראשונה אומר הרבי ופעם ב' וג' פסוק ראשון ואחרון. והוסיף גם הפס' והי' זרעך וגו' ופרצת וכו'. הקפה א' וז' רקד הרבי עם הרש"ג. זה נגמר לערך ב 3-2 ביחד עם ההקפות של כולם שאח"כ ג"כ רוקדים. בערב שוב הלכו לבתי כנסיות והיתה התועדות מ 8.30 אמנם אלה שהלכו למקומות רחוקים חזרו מאוחר. גם אני חזרתי לערך ב 10 עם עוד איזה עשרה בחורים ועוד הרבה קבוצות. דיבר מענין שהחיינו וכו' והגיענו מעלת היגיעה המביאה שמחת הגוף. ב 12 לערך החלו אתה הראת, אלה שמכרו, בליל שמע"צ, לא מכרו. והמחירים היו כמה אלף דולר והרבה הרבה מאות. אחרי כל אתה הראת הי' ניגון. בלילה הראשון היו הניגונים יותר ארוכים ויותר חזקים בקול ובתנועה לפי הקצב שהרבי נותן בתנועותיו, בליל ב' ובפרט ביום ב' כנראה שהרבי ריחם עלינו. גם שירי ההקפות לפי איך שהרבי שר ומפסיקים כשמפסיק. כל הקפה לערך 7-5 דקות. היו אנשי הקונסולי' והרבי גם כיבדם בהקפות. למחרת לפני התפילה ניגון וכמו"כ לפני אתה הראת, הרבי התחיל. מקומו הוא כרגיל בדרום מזרח אלא שהוא על במה. וההקפות הם מסביב לשולחן הקריאה שעומד על הארץ.

התוועדות שמח"ת

ההתועדות (שמח"ת) החלה ב 6.30 ממש לפני שקיעה עד 1 לערך. שיחה א'. כי אזלת לקרתא אזלת בנימוסא הכונה ע"י נימוסי המדינה עולים למדריגת אזיל מהלך וזה מה שאמר אדמו"ר הקודם בשיחת שמ"ע תש"ה שיגיע זמן שיראו בסטריט ויכירו שזה בן תורה, תפס לשון סטריט דאפי' כאלה שאינם מכירים מילת רחוב וגאס וכיו"ב ואפ"ה יכירו בם. שזהו מה' שמתקרבים עכשיו רואים בפועל כאלה שאינם יודעים לה"ק ואידיש. והולכים עם ציציות בחוץ שזה לא הי' אפי' במדינות שהיו במדריגה נעלית יותר בתומ"צ, ואפי' יראים, לא הלכו מחמת שנמצאים בין נכרים וכו' וכאן הולכים מחמת שנימוסי המדינה הם לעשות כל דבר בפרסום ובלי להתפעל – ומנצלים זאת בקדושה והאריך. באמצע אמר שעד כה הי' מותר לשתות ד' כוסיות (אמר מפורש ד') ועכשיו בש"ת ע"ד מנהג המדינה כששמחים צריך לשתות מותר לשתות כפלים ח'. ע"ד שמוצאים בתורה גבי כנב כפל ועד"ז בצד ההפכי וע"ד שמוצאים באגה"ת בחסידות הי' רגיל לקרות ב' דפים יקרא ד'. דיבר שיחה מנוי סוכה והנקודה תמיד זה א-לי ואנוהו זה בעצם המצוה וכאן זה הוספה כלים נאים לתלות בסוכה ומכיון שסוכה יש לה קדושה לכסך מדאורייתא ודפנות מדרבנן ע"ד קרבן חגיגה לייגט זאך נישט אפ אין שכל שקרבן חגיגה מייפים עם כלים נאים ובתנאים זה ביטלו יפה יפה משא"כ אצלינו.