תשרי תשי”ג - "שיחות קודש" (החדש)

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

שבת, א' דר"ה

קודם תפילת ערבית אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א תהלים עד פרק כ'. אחר התפילה דאל אותו הגבאי אם אפשר הכריז על זמן מוקדם יותר לתפילת שחרית, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדוע ממהרים? והוסיף בבדיחותא: "זאלן די חזנים ניט זאגן צווי מאל א ווארט".

בסעודה בדירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הי' מונח לפניו מאמר, והביט בו כל הזמן.

בשחרית עלה למטיר ובכה הרבה. בין פיוט לפיוט אמר תהלים, ופיוטים אחרים לא אמר כלל, רק אמר תהלים (כן הי' גם ביום ב' דר"ה).

ב' דר"ה

בשעה 10:00 נכנס לתפילה ועמו שני חבילות וג' שופרות, אחד מהם שחור (של אדמו"ר המהר"ש) ושניים לבנים. באצע התפילה כיסה כמה פעמים את פניו הק' בטלית. גם היום היו בכיות במפטיר, אבל לא כמו ביום הראשון, שאז הי' נראה מתוח יותר. אחרי ההפטרה זרק על עצמו את הטלית וראו איך כולה רטובה. סידור השופרות הי' כך: השופר השחור באמצע, ומשני צידיו השופרות הלבנים והצד הרחב שלהם כלפי חוץ. השופרות כוסו במטפחת האדומה ומעלי' מטפחת לבנה. אח"כ התחיל בקול פסוקי "למנצח", והי' מחריד מאוד. אמר את הפסוקים, בבכיה רבה, ואח"כ את הברכות. השנה, לראשונה, גם תקע בעצמו את התקיעה הראשונה, ואח"כ תקע ר' יוסף מ"מ טננבוים את שאר התקיעות. אח"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הפסוקים שאחר התקיעות, אך כבר לא הי' מואיים כמו מקודם, ודומה הי' שזהו קול שמחה. אומרים שבניגון הפסוקים הי' בניגון של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב. במשך כל הזמן היתה הצפיפות בבית-הכנסת בצורה שאין לתאר. אחר התקיעות חזר למקומו וכשהש"ץ אמר "הנני" אמר הוא תהלים.

אחרי מנחה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: דער עולם זאל גיין פאראויס (לתשליך) אן איך וועל דעריאגען", והסביר שלזקנים יהיה קשה ללכת מהר, שלכן ילכו מקודם. וכך הווה, שהלך במהירוץ, כי רצה שהסעודה וגמר הסעודה, היינו ברכת המזון, יהיו קודם השקיעה. בתחילת הסעודה אמר: מכיון שכל הסעודה שביום השני של ר"ה זהו חידוש, במילא, יכול להיות עוד חידוש, שכולם יגידו לחיים, יבקשו ברכה, און אז מען וועט כולל זיין מיט זיך דעם כלל, וואס געפינט זיך דא אן וואס בכל העולם, וועט מען דאס דורכפירן". כל המסובים אמרו לחיים. אח"כ ציוה לנגן את הבינוני. לפני ברכת המזון חשבו שיחלק חלה והביאו לפניו כמה חלות, ואמר: איך האב דאס ניט גורס געווען פאראיארן". אח"כ ברך ברכת המזון על הכוס, ובעת הזימון הפסיק מעט אחר שאמר "ברשות". אח"כ נתן לכל אחד מהמסובים בידו הק' מהכוס של ברכה. אח"כ אמר מאמר (ד"ה היום הרת עולם). אחר המאמר היתה שיחה קצרה, כחמש דקות. ואחרי' הלך לחדרו.

אחר תפילת ערבית והבדלה אמר: "ענין ההבדלה, הוא ההבדלה בין קודש לחול, היינו התעלמות הקדושה, אבל הכוונה היא, בכדי מ'זאל זוכן, כמשל האב שמססתר מבנו בכדי ער זאל אים זוכן. והעבודה דר"ה נותן כח אז מ'זאל אים זוכן. דער אויבערשטער זאל אייך געבן, מ'זאל אים זוכן, עס זאך זיין "דרשו הוי'" וועט זיין "בהמצאו". עס זאל זיין "קראוהו", וועט זיין "בהיותו קרוב". א כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה".

ערב יוהכ"פ

לערך בשעה חמש יצא לכפרות. תפילת שחרת בערך בשעה שש, ובשעה תשע החלה חלוקת הלעקאח בחדרו. מברך כל אחד ב"שנה טובה ומתוקה". החלוקה היתה בכמה הפסקות באמצע אח"כ נסע לאוהל.

קודם "כל נדרי", רצו הבחורים להיכנס לחדרו לקבל ברכה, ואמר שיכנסו רק אלו הלומדים חסידות. הי' לבוש קיטל וטלית והורידה על פניו והתחיל נוסח הברכה, "וידבר גו'", הכל בבכיות, וכן הוסיף ברכות. אח"כ נכנסו גם אנ"ש, אך לא כולם, וברכם.

ליל י"ג תשרי

אחר תפילת ערבית יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מבית הכנסת לחדרו, וכעבור כמה רגעים חזר ונתן לרב שמואל לויטין 21 דולר עבור משקה, ודיבר עמו אודות הרבי מהר"ש, שזהו ליל יום ההילולא שלו, ואמר: היום זהו שבעים שנה לאחר הסתלקותו, וצריך להיות הקיצו ורננו שוכני עפר", וכן אמר: בכלל העבודה שלנו היא כבזמן הגאולה.

סוכות

בימים הראשונים לא היתה התוועדות (שלא כמו בשנה שעברה). בחול המועד התוועד כ"ק אדמו"ר שליט"א פעמיים, פעם אחת כרגיל ופעם אחת עבור תלמידי הישיבות.

ליל שמע"צ

קודם ההקפות הלכו הבחורים לבתי הכנסת, כמו בכל שנה, ואנ"ש התוועדות לעצמם. בשעה שמונה יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א להקפות. כובד באמירת הפסוק הראשון והאחרון, ובפסוק השני כובד גיסו הרש"ג. בהקפה הראשונה רקד עם הרש"ג יד על יד במשך זמן ארוך, וגם עם הרב שמואל לויטין. באצע היו מי שדחפו את הרב לויטין הצדה, ואחר משך זמן משכו כ"ק אדמו"ר שליט"א בחזרה אל תוך הריקוד.

ליל שמח"ת

אחר תפילת ערבית ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות שנמשכה עד השעה עשר, ונכח בה גם הרש"ג. אח"כ החלו במכירת הפסוקים ג' פעמים, ונמשך עד השעה אחת אחר חצות. הרש"ג קנה את הפסוק השני וכיבד בו את כ"ק אדמו"ר שליט"א. כמה פסוקים נקנו ע"י יחידים ואחרים בשותפות כמה מאנ"ש, וכמעט רובם ככולם כיבדו את כ"ק אדמו"ר שליט"א. את הפסוק "ויהי בנסוע" הורה שיאמרו הבחורים. בהקפות הי' דחוק רב והרבה התעלפו. בהקפה הראשונה רקד כ"ק אדמו"ר שליט"א במשך זמן רב עם הרש"ג, כמו בלילה הקודם. ההקפות לא התארכו כל כך, ואחריהן הורה שילכו כל הבחורים להקפות, מאיזה ישיבה שהם, עד שיספיק לכולם. אחרי השעה שלוש בלילה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית-הכנסת וראה שהציבור עוד רוקד, ורקד גם הוא. ציוה שכל אחד מהתלמידים יאמר פסוק, תחילה המבוגרים ואחריהם הצעירים יותר. אחרי השעה ארבע חזר לחדרו וחק מהבחורים נשארו לרקוד. לערך בשעה ארבע וחצי נכנס שוב אל בית-הכנסת ואמר: עס איז שוין צייט אפצורוען זיך אביסל. אין אטליכע שעה וועט מען טאנצן נאך".

יום שמח"ת

קודם הקפות ציוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לרקוד. קנה בעצמו פסוק עבור אנ"ש דרוסי', וכיבד באמירתו את הרב שמואל לויטין. כן רנה פסוק עבור אנ"ש דפריז, וכיבד בו את הרב בנימין גורודצקיץ פסוק עבור אנ"ש דאנגלי' וכיבד בו את הרב בנציון שמטובץ עבור אנ"ש דברזיל וכיבד בו את הרב יהודה חטריק (שבנו ר' צבי הירש שליח שם).

בשעה חמש, אחר מנחה, יתא להתוועד בסוכה מפני שהיא גדולה בהרבה מבית-הכסנת, והשנה ציוה לעשות גדולה בכפליים. בהתוועדות זו נכח גם הרש"ג. ניגנו ניגון ואח"כ אמר מאמר "להבין ענין שמח"ת". בהתוועדות זו דביר הרבה דברים פרטיים עם אנ"ש והתמימים.

ההתוועדות הסתיימה בערך בשעה 12.