תשרי תשכ"ד - ר' שלום דובער וואלף

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

א' דראש-השנה

לתפילת ערבית של חג ירד הרבי בערך בשעה שמונה והתחיל באמירת תהילים. אחרי כעשר דקות סימן בידו ושרו "אבינו מלכנו". הרבי בכה מאוד וסימן בידו לעידוד השירה, עליה חזרו כמה וכמה פעמים ואחר-כך התחילו להתפלל. בסיום התפילה קודם שהרבי יצא פנה אל הקהל ואמר: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו". מיד אחר-כך הסתדרו המשמרות לימי החג לומר תהילים ברציפות במשך 48 שעות.

מספרים שבסעודת הלילה שהתקיימה בקומה השנייה של 770 דיבר הרבי על-כך שברכת "שהחיינו" שאומרים בקידוש פוטרת מאמירת "שהחיינו" על הרימונים.

לשחרית ירד הרבי בעשר בבוקר. שרו "האדרת והאמונה" וכן "אבינו מלכנו". בזמן התקיעות וכן באמירת הפסוקים בכה הרבי ופניו היו מאויימות (עוד בהיותנו בארץ שמענו שיש כאן דחיפות נוראות וקשות, אבל עדיין לא כמו שראיתי כאן... מהתקיעות יצאתי רטוב לגמרי, כאילו טבלתי במקווה עם הבגדים...). בסיום התפילה פנה הרבי לקהל ואמר "א גוטן יום טוב".

מנחה התפללו בשעה חמש לערך ושרו "אבינו מלכנו". אחרי מנחה מסתדרים לתהלוכה ל"תשליך", כמה קילומטר עד לפארק. הרבי יוצא מפתח 770 עובר את כל השיירה וצועד בראש התהלוכה. ממש נפלא. אלפי אנשים היו בפארק בזמן התהלוכה שבאו במיוחד לראות את הרבי. בדרך חזרה הלך הרבי סביב הפארק בדרך ל-770. בזמן התהלוכה צילמו כתבים את הרבי. היה ניכר שהדבר חורה לו והוא שם את ידו על פניו. לפני שנכנס לחדרו הודה הרבי לשוטרים שליוו את התהלוכה וסימן בידו לאלו העומדים ליד הדלת שיתחילו לשיר "ופרצת".

ב' דראש-השנה תשכ"ד

ערבית כאתמול. מספרים שבמענה לדברי הרש"ג - בעת סעודת יום-טוב בקומה השנייה - על כך שהתהלוכה עברה בהצלחה, אמר הרבי שיש עם כך בעיה כי בין השוטרים היו גם יהודים. בין היתר אמר הרבי שייתכן ויצטרכו לעשות "תשליך" בעשרת ימי תשובה. דיברו גם על משפחת הט"ז והב"ח ועל משפחת רבי עקיבא איגר והחתם סופר.

אחרי הסעודה באתי ל-770 וראיתי את הרבי יורד מלמעלה ביחד עם אמו הרבנית. במדרגות שביציאה מ-770 החזיק הרבי ביד אמו ועזר לה לרדת ואחר ליווה אותה לביתה. כל הקהל, אנ"ש והתמימים, נעמדו לראות את המחזה המרשים. בשחרית שרו "אבינו מלכנו". במשך התקיעות בכה הרבי בלחש. אחרי ברכת הרב בסיום התפילה ("א גוטן יום טוב") ממהרים לתפוס מקום להתוועדות.

מספרים שבסעודת יום-טוב בקומה השניה שוחח הרבי עם הרב משה דובער ריבקין על מנהגי "כוס של ברכה" בליובאוויטש.

בחמש מנחה. אחריה הודיע הרב חודקוב שהרבי יצא בשעה 6:20 להתוועדות. הרבי ירד בדיוק בשעה היעודה. היו כמה שיחות ובהן איחולים ליהודי רוסיה, שאת גאולתם קישר הרבי לגאולה הכללית של כלל ישראל. הרבי אמר שבקרוב הם יצאו. המאמר היה על הפסוק "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש". במשך 30 דקות אמר הרבי "לחיים" לכל הקהל, אחרי שהורה שיאמרו זאת מעומקא דליבא. אחר-כך אמר ש"כוס של ברכה" לא יהיה היום, כיוון שיש כאלו שלא נטלו ידים ולא עשו קידוש, וממילא יהיה זה מחר (בשבת שובה). בסיום ההתוועדות עלה הרבי למעלה לתפילת קבלת שבת.

שבת תשובה

בשחרית שרו "האדרת והאמונה". בשעה 1:30 התוועדות. המאמר היה כמו המאמר מאתמול ולפניו היו שלוש שיחות, בהן קישר הרבי בין פרשת השבוע לראש-השנה. בסיום ההתוועדות "כוס של ברכה". יש מאות עוברים, אולי אלפים, והדחיפות גדולות. בסיום החלוקה אחר ברכה אחרונה התחיל הרבי לנגן "כי בשמחה תצאו" ועלה למעלה, שם התפללו מנחה.

אחרי מנחה נכנס לחדרו ואחר יצא והלך לביתו. בדרך עברה אישה ולה ילדה קטנה והרבי נופף לילדה לשלום.

בשמונה מתפללים מעריב. אחרי שמונה-עשרה אומר הש"ץ קדיש וכשהוא מגיע לפני "תתקבל" הוא מפסיק. הרבי עדיין עומד על המקום אליו הגיע בסיום השלוש פסיעות ואינו חוזר למקומו. הש"ץ ממשיך ב"תתקבל", מסיים את הקדיש והרבי חוזר למקומו, נשען על הסטנדר ולא אומר כלום. לא אמרו "ויהי נועם וגו'" אך גם לא המשיכו לומר "עלינו" - השאלה התעוררה בגלל שיום-הכיפורים חל בשבת. הש"ץ שותק - ועמו גם הקהל - לערך שתיים או שלוש דקות. ניגשים לרב חודקוב לשאול והוא לא יודע מה לומר. לפתע הרבי מסתובב ושואל על ר' שלום חסקינד (שהיה אצל אדמו"ר מהוריי"צ וזוכר איך התנהגו במקרים כאלו). אומרים לרבי שהוא איננו והרבי אומר שצריך לשאול רב. הרב אומר שיש לומר "ויהי נועם" ולא להגיד עוד הפעם "תתקבל". פתאום מגיע ר' שלום חסקינד והרבי שואל אותו האם הוא זוכר "הוראה פון שווער?". ר' שלום עונה שהוא לא זוכר שום דבר. הרבי עושה תנועה בידו ואומר "אה...", וממשיך: "נו, מ'זאל פרעגן דעם גבאי אדער ר רב [=שישאלו את הגבאי או את הרב]". לפועל החל הש"ץ לומר "ויהי נועם" וקדיש, אבל הרבי עצמו לא אמר*.

)* הערת המלבה"ד: במקרה דומה, בשנת תשמ"ח, בו חל יום א' דחג הפסח בשבת, הרי שבמוצאי-שבת שלפניה - כאשר הרבי שליט"א עבר לפני התיבה בשנת האבלות אחר הרבנית נ"ע - הוא אמר "ויהי נועם וגו'" (ובספר 'שבח המועדים' ע' 7 הערה 35 הובא כן בשמו של הגרז"ש דווארקין ז"ל, למרות שב'לוח כולל חב"ד' כתוב שבקביעות כזו אין אומרים). קביעות דומה חלה בתנש"א ואז עבר לפני התיבה אחד האורחים מארץ-הקודש ואחרי שמו"ע אמר קדיש "תתקבל" ואחריו "עלינו", וכך נהג גם הרבי מבלי להעיר דבר.

יום ראשון, ד' תשרי תשכ"ד

הרבי יצא לסליחות של צום גדליה ונשאר עד אחר קריאת התורה. בשחרית ומנחה שרו "אבינו מלכנו". מנחה ב-3:15 בדיוק. הרבי עולה למפטיר. מעריב בשעה 7:40 ואח"כ הרבי יצא לביתו.

אור ליום שלישי, ו' תשרי תשכ"ד

מעריב בשעה 9:30. הערב מתחילה ה"יחידות" לאורחים, בעיקר אלו שבאו לחגים. ההתחלה בשעה עשר בלילה והסיום בשעה 3:40 לפנות בוקר.

אור ליום רביעי, ז' תשרי תשכ"ד

הערב התחילה ה"יחידות" בשעה שמונה. באמצע ה"יחידות", בשעה 10:30, יצא הרבי למעריב. אחר-כך המשיך לקבל בחדרו עד לשעה ארבע לפנות בוקר. לביתו הלך בשעה חמש לפנות בוקר.

יום חמישי, ח' תשרי תשכ"ד

גם הערב, מוצאי יום רביעי, התחילה ה"יחידות" בשעה שמונה. בעשר הפסקה למעריב ושוב "יחידות" עד שלוש לפנות בוקר. בשחרית יצא הרבי לקריאת-התורה. בדיוק בשעה אחת בצהריים נסע לאוהל והמתינו בתפילת מנחה עד שיחזור. חזר לפנות ערב, בשעה 6:20, ואחרי חמש דקות יצא למנחה. שרו "אבינו מלכנו", כרגיל בכל עשרת ימי תשובה. אחרי מנחה נכנס לחדרו וכעבור כמה דקות נסע לביתו. בערך ב-7:30 חזר מביתו. הערב תפילת ערבית בשעה 9:45.

יום שישי, ערב יום-הכיפורים תשכ"ד

קהל רב מאנ"ש ובעיקר מהתמימים מתאסף על-יד 770 לראות את סדר הכפרות. בשעה 6:20 בבוקר יוצא הרבי מחדרו ובידו התרנגול, אותו הוא מוסר לשוחט הממתין מאחורי בית-המדרש הקטן. אחרי השחיטה מרימים את העפר המיוחד הנמצא בשקית והרבי מברך "על כיסוי דם בעפר" ומפזר את החול כמה פעמים, הלוך ושוב, ואחר חוזר לחדרו. לערך בשעה 6:30 נסע הרבי למקווה וחזר ב-7:10. השוחט נכנס ומקבל מהרבי 50$. שחרית בערך 9:05 בבית-הכנסת הקטן למעלה.

חלוקת הלעקאח מתחילה ב-10:10 לערך. לכל אחד שעובר אומר הרבי: "לשנה טובה ומתוקה". החלוקה הסתיימה בשעה 12:30 לערך. למנחה יצא הרבי לבית-הכנסת הגדול ב-3:10 לערך ובידו הק' שקית גדולה עם מטבעות. הוא ניגש לשולחן שעליו מונחות כמאה וחמישים קערות ובכל קערה וקערה שם הרבי כמה מטבעות. התחלת התפילה לערך ב-3:35. בסיומה, 3:55, עלה הרבי על השולחן ואמר ברכה לאנ"ש. אחרי הברכה עלה לחדרו והתחיל שוב לחלק לעקאח לאלה שלא קיבלו בבוקר.

בשעה שש בערב הגיע מביתו אחרי הסעודה המפסקת ונכנס לחדרו. ב-6:25 יצא מחדרו ונעמד ליד הדלת. "גן עדן התחתון" מלא תמימים. המקום צפוף מאוד ושורר בו דוחק רב. כולם מתאמצים לשמוע את הברכה הנאמרת כשהרבי לבוש בקיטל והטלית מכסה את פניו הק'. נוסח הברכה: "וידבר גו' יברכך גו'. דער אויבערשטער זאל געבען יעדערן פון רייך און רלעמען [=הקב"ה יתן לכל אחד מכם ולכולם] ר חתימה און גמר חתימה טובה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים. עס זאל זיין א [=שתהיה] התעוררות תשובה, תשובה אמיתית תשובה פנימית א שבת'דיקע תשובה. איר זאלט מצליח זיין אין [=שתצליחו ב-] לימוד הנגלה און לימוד החסידות און עס זאל זיין [=ושיהיה] א לימוד המביא לידי מעשה און די קיום המצוות בהידור. און די עבודת התפילה מתוך בריאות הנכונה און עס זאל זיין מוסיף והולך מוסיף ואור ביז צו [=עד ל-] לילה כיום יאיר... ומשיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון".

יום-הכיפורים תשכ"ד

ב-6:30 ירד הרבי ל"כל נדרי". אומרים תהילים. אחר-כך מתחילים לשיר "אבינו מלכנו" כמה וכמה פעמים. לפני "כל נדרי" ניגש הרבי לקבל את הספר-תורה הראשון, אותו הוא מחזיק בידו בעומדו ליד הש"ץ, עד אחר "כל נדרי". שרים "דרכך אלוקינו" ו"כי אנו עמך". אחרי מעריב אומרים תהילים והרבי נשאר עד גמר אמירת הספר. אחר-כך עלה לחדרו ולביתו הלך בשעה 11:00.

שחרית בעשר. שרו "האדרת והאמונה" הן קודם פסוקי-דזמרה והן בחזרת הש"ץ. ב"ואנחנו כורעים" הרבי ממש מפיל את עצמו עד ששומעים את המכה ברגלים מהרצפה. לאחר הכריעה הרבי מרים עצמו מבלי להחזיק בכיסא. לכריעה השניה, ב"והכוהנים", הוא כבר מחזיק בידו בהרמה בכיסא. כך גם בפעמים הבאות. בכריעות האחרונות הרבי החל לכרוע וקם עוד לפני שהחזן התחיל לומר "והכוהנים". כשהגיעו ל"כאוהל הנמתח" נענע הרבי בראשו שיתחילו לשיר וכן ב"כי אנו עמך". לאחר מוסף עלה לחדרו לשעה בערך.

מנחה ב-5:20. את ההפטרה אומר הרבי בלחש וניכר שהוא מתאפק מלבכות. בתפילת לחש של נעילה בכה מאוד. חיכו מעט ושמעו את הרבי בוכה בקול חלש. במארש שלפני התקיעה עודד בידו שישירו חזק ופתאום הסתובב לקהל וסימן בידו שישירו יותר ויותר חזק. והנה בפתאומיות הוא עולה על כיסאו ומעודד את השירה בכל התוקף. פניו הק' ממש מאירות. אחרי שהרבי יורד מהכיסא תוקעים וממשיכים בקדיש.

אחרי מעריב והבדלה התחיל הרבי לשיר "הושיעה את עמך" ואחר עלה לחדרו. כעבור כמה דקות יצא מחדרו כשהוא מלווה את אמו הרבנית עד לדלת, שם נעמד ללוותה במבטו עד שהסתובבה לרחוב קינגסטון. הקהל שמסביב, לערך 300-400 איש, נעמד דום. מה נהדר לראות כל זה.

התמימים מהקבוצה נסעו לדירה בה התאכסנו, היא דירתו של הרב משה לייב רודשטיין ברחוב רוג'רס אווניו. לאחר שסעדתי חזרתי ל-770 וראיתי את הזקנים יורדים מהסעודה בקומה השניה ואת הרבי יורד לחדרו. מספרים שבסעודה הזו דיבר הרבי עם הרב שמואל לוויטין על המנהג לומר "גוט יום טוב" במוצאי יום-הכיפורים. גם דיברו הרבה על אתרוגי יאנובער והמקור לאתרוגים אלו.

עמדתי ליד המעלית ולאחר כמה דקות יצא הרבי באופן פתאומי מחדרו. הרבי הסתכל עליי כאילו רצה לומר משהו, הסתכל שוב והמשיך ונכנס לבית-המדרש הקטן. כשראיתי שהרבי נכנס לזאל הקטן קפצתי לרגע למזכירות להודיע שכפי הנראה הרבי רוצה להתוועד. במזכירות ישבו אותו זמן הרב חודקוב, שחיכה לרבי שייסע לביתו, והרב שלמה שי' מיידנצ'יק. הערתי להם בבהילות: "התוועדות!". מיידנצ'יק אמר בהומור לרב חודקוב: "בערקע'ס ליצנות" ואכן הם נשארו לשבת שם עד לסיום המאמר...

חזרתי לזאל הקטן ושם ראיתי את הרבי מתיישב ליד שולחן מלא ספרים וקצת מלוכלך. הרבי הוציא את המטפחת והחל לומר מאמר חסידות.

בבית-המדרש היו באותה עת כשבעה-שמונה איש בלבד. מאיר הארליג קפץ מיד מעל השולחן ונעמד מול הרבי. היה שם בחור אחד בשם בראנדעל, שישב בפינה. הת' ישראליק פרידמן היה אף הוא עם עוד שני תמימים, אחי הת' נתק'ע והת' זיסל פיקארסקי שהיו בחדר הסמוך. הת' שלום ישראל חודקוב רץ מיד לתאו להביא טייפ קטן (אולי הספיק להקליט שמונה דקות אחרונות). התמימים מתחילים לרוץ לביהמ"ד מכל המקומות. המאמר ארך כ-12 דקות. הוא התחיל כשש דקות לפני השעה 11 בלילה עד 11:08 שאז יצא הרבי וחזר לחדרו.

ב"ה שהייתי בין היחידים שהיו בהתחלה אבל תוך 5 דקות היה כבר די מלא. פשוט לא האמנתי למראה עיניי שאני עומד 50 ס"מ מהרבי, ליד השולחן. חשבתי שאני חולם או משהו כזה. המאמר התחיל "להבין - דאס איז א מאמר פון אלטען רבין פון ביכל תקס"ב פון [=זהו מאמר של אדמו"ר הזקן מ'ביכל' תקס"ב מ-] מוצאי יום כיפור - להבין החילוק פון קיום תורה און מצווה פון דורות קדומים ביז די היינטיקע דורות, וואס ביי זיי איז דאס גיווען מלמעלה למטה און היינט איז דאס דא למטה [=החילוק בין הדורות הקודמים לדורות שלנו, שאצלם זה היה מלמעלמ"ט והיום זה למטה]". אינני זוכר בדיוק אבל נדמה לי שכך זה היה. הרב יואל כהן לא היה בהתחלה והחזרה הייתה קשה, אבל ישראל פרידמן היה ובזכותו היה יותר קל.

כעבור כמה דקות יצא הרבי מחדרו, נכנס לרכבו ונסע עם הרבנית לביתו. הרבנית נוהגת.

יום שלישי, י"ג תשרי תשכ"ד

לערך בשעה 11 הלך הרבי לאמו וחזר ב-11:30. לאוהל נסע ב-1:40. כשחזר ל-770, 6:15, הניח את החבילה עם הפדיונות על המדרגות שליד חדרו והלך לקצה הפרוזדור ליטול ידיו. אחרי עשר דקות נכנס להתפלל מנחה.

אחרי מנחה הכניס הרבי ידו לכיס מעילו, הוציא משם סכום דולרים ונתנו לרב שמואל לוויטין. כשראו זאת הבחורים התחילו להידחף והרבי פנה אליהם באומרו "צום לערנען שטופן מען זאך אויך אזוי? [=ללימוד גם נדחפים כך?]". יש אומרים שהרבי אמר: "בעסער שטופט זאך צום לערנען [=יותר טוב להדחף ללימוד]". אחר-כך אמר: "איר וועט פארבריינגען שמחת-בית-השואבה אויכעט [=תתוועדו גם בשמחת-בית-השואבה]". אחר-כך אמר: "איך בין נישט שולל היינט ביינאכט אויכעט פארבריינגען [אינני שולל התוועדות גם הלילה]" וסיים: "איר זאלט דערלעבען איבער א יאר [=שתזכו לשנה הבאה]". אחר נכנס לחדרו ולאחר זמן נסע לביתו. ב-7:30 חזר וב-9:30 התפללו מעריב.

יום רביעי, ערב חג הסוכות תשכ"ד

שחרית ב-9:30. ב-3:50 נכנס הרבי לסוכה לסדר את ארבעת המינים שלו וסיים כעבור עשר דקות. מנחה התפללו אחרי הדלקת נרות.

א' דחג הסוכות תשכ"ד

ערבית של חג בשעה 7:30. הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ בקומה השניה נגמרה בשעה 11:30 ואחריה הלך הרבי לביתו עם הרבנית.

מביתו הגיע בשעה 8:20 בבוקר וכעבור עשר דקות נכנס לסוכה לברך על הלולב. כעבור רבע שעה, 8:45, פתח את הדלת לקהל. הסדר הוא שהרבי עומד בסוכה הקטנה שלו, מרכיב משקפיים ומעיין בספר מאמרים של אדמו"ר מהר"ש. כולם עוברים לידו, נוטלים את הלולב והאתרוג, מברכים ומנענעים שנייה ויוצאים. אני בירכתי בשעה 9:00 והרבי אמר "א גוטן יום טוב". ב-9:40 נסגרה הדלת וכעבור עשר דקות נכנס הרבי לחדרו.

לשחרית, בעשר, נכנס כדרכו כשבידו הסידור ותניא. בתניא למד עד שהמניין הגיע ל"אז ישיר" ואחר-כך התחיל "ברוך שאמר". היה נראה שבודק אם כנפות הטלית שלפניו מגיעים עד הגארטל. מנחה בשעה 3:10. שרו "הושיעה את עמך".

ב' דחג הסוכות תשכ"ד

סדר התפילות כמו אתמול. בבוקר הגיע הרבי ל-770 ב-8:30 וכעבור חמש דקות נכנס לסוכה. אחרי עשר דקות פתח את הדלת לקהל. אני עברתי בשעה 8:50 והרבי הביט עלי במבט חזק (אולי בגלל שהייתי בלי מעיל, או שהז'קט היה מכופתר שמאל על ימין). ב-9:30 נסגרה דלת הסוכה וכעבור עשרים דקות נכנס הרבי לחדרו.

בשש בערב התוועדות בסוכה שבחצר. הרבי נוטל ידיים, ארבע פעמים על כל יד. כשנכנס לסוכה לא היה אור. היו דחיפות איומות. הרבי הסתכל ונראה היה שהדבר לא מוצא חן בעיניו. בשיחה היו מילים חריפות, כשהרבי אומר שהוא לא חשב להתוועד היום, אך מי ירוויח מזה, ולא נשאר לו אלא לקצר בהתוועדות, ו"די להאריך בדברים המצערים והמבהילים". אחרי שיחה כזו היו כולם במרירות. אחר-כך דיבר הרבי על הדמיון בין ראש-השנה לחג הסוכות. ההתוועדות נגמרה לערך בשעה שמונה.

שבת חול-המועד סוכות תשכ"ד

בשחרית אמר הרבי בתניא עד שהש"ץ הגיע ל"נשמת". גם בחזרת הש"ץ למד בתניא.

ב-1:30 נכנס הרבי להתוועדות בסוכה. הדחיפות היו איומות עד שאחד הספסלים - שבו קרש המחזיק את הסוכה - נשבר. הרבי אמר שיחה חריפה בעניין הדחיפות ובשל כך קיצר אף הפעם בהתוועדות ובכוס של ברכה. בסיום ההתוועדות אמר: "מ'זאל נישט פאריבל האבן די וואס האבן נישט באקומען ווייל ס'איז 'כאילו', אן דעם כאילו זיי האבן באקומען [=שלא יהיו טענות לאלו שלא קיבלו בגלל שזה 'כאילו', בלי ה'כאילו' הם קיבלו]". כשקם לצאת שרו "הושיעה את עמך" והרבי עודד חזק בידו.

מנחה בשעה ארבע לערך. שרים "הושיעה". בחמש הלך הרבי לביתו, חזר בשבע וכעבור חצי שעה לערך התפללו מעריב.

יום שני, ג' דחול-המועד סוכות תשכ"ד

אחרי תפילת שחרית היה כינוס לילדים והרבי הסתכל מהחלון עד שהילדים עברו. ב-1:25 נכנס לסוכה, כנראה להחליף את ההדסים.

יום שלישי, ד' דחול-המועד סוכות תשכ"ד

ב-3:35 יצא הרבי לסוכתו ובעוברו אמר לסובבים: "פאר וואס גייט מען נישט אריין טאנצן [=מדוע לא הולכים לרקוד?]". ב-5:45 הלך לביתו וב-7:15 חזר, כנראה מבית אמו הרבנית.

הושענא-רבה תשכ"ד

ב-9:20 בערב הביא לו הגבאי ר' יוחנן גורדון את ההושענות בשביל שחרית. ב-1:10 אחר חצות ירד לאמירת תהילים, עד 2:35. כששרו "הושיעה" עודד בידו הק'.

ב-9:40 בבוקר בא מביתו ובירך על הלולב. שחרית התפללו בשעה עשר (ולא באחת-עשרה, כפי שהכריזו אתמול בצהריים). אחרי התפילה חילק הרבי במשך חצי שעה לעקאח לאלו שלא קבלו בערב יום-כיפור. כשניגשתי לקבל עבור מישהו שביקש שאקח עבורו אמר "גמר חתימה טובה" ואחרי שכבר הלכתי קרא לי ואמר: "האסט נישט גענומען ערב יום כיפור פאר זיי? [=לא לקחתי בערב יו"כ בשבילם?]. אמרתי שלקחתי רק לאבא, והם ביקשו. הרבי אמר "נו, גמר טוב". החלוקה הסתיימה ב-1:15.

שמיני-עצרת תשכ"ד

מעריב של חג ב-7:25. לפני התפילה ציווה הרבי לנגן, עלה בעצמו על שולחן והתחיל לשיר "הושיעה את עמך". ב-9:20 ירד ל"אתה הראת". בין "אתה הראת" הראשון לשני אמר לנגן ניגון שמח ועודד חזק בידיו. לפני "הקפות" התחיל לשיר "ופרצת" וכשהגיע ל"ימה וקדמה" הראה בידיו לכל הרוחות. הקפה ראשונה ושביעית רקד ביחד עם גיסו הרש"ג. אחרי עלינו ממש צעק ג' פעמים "א גוטן יום טוב" ואחר עלה לחדרו. ב-11:30 עלה לסעודה בקומה שניה, עד 12:05.

שמחת-תורה תשכ"ד

למעריב ירד ב-7:10 אך עלה בחזרה להתפלל למעלה. אחרי התפילה התוועדות בשעה 8:35. קידוש ומזונות. הרבי ציווה לכל הזקנים לרקוד וגם רקד בעצמו 20 דקות. במשך ההתוועדות רקד 3 פעמים בעמידה. בשיחות דיבר באריכות אודות ברכת שהחיינו של שמח"ת ומדוע לא מברכים שהחיינו על שמחת בית השואבה. כמו כן דיבר על סוגי העבודה השונים של חנה ופנינה. באמצע ההתוועדות אמר שזה ששתו עד עכשיו יעשו כעין הפסק, ועכשיו יתחילו מחדש. אחר-כך אמר לאלו שהלכו לבתי כנסיות שגם זה לא נכלל בחשבון.

ההתוועדות הסתיימה ב-12:40. אחרי שעה ירד הרבי ל"אתה הראת". בפעמיים הראשונות אמר את כל הפסוקים ובפעם השלישית אמר רק פסוק ראשון ואחרון. כאשר רקד בהקפה עם גיסו הרש"ג, יד על יד, נתן לאנשים לנשק את הספר-תורה. שרו "וכל קרני רשעים אגדע" כמו בלילה הקודם. לפני ההקפה השנייה דיבר עם אנשי הקונסוליה הישראלית. ההקפות הסתיימו ב-3:55. כשיצא את בית-הכנסת עבר ליד ברוך נחשון ומשך פעמיים במגבעתו. ליד חדרו סימן לילדים לשיר.

ב-5:10 ירד הרבי ללמד את הניגון החדש ולחלק משקה. התחיל לדבר בעניין המשקה שהוא רק לאלו שקיימו את התנאי. באמצע הראה בידו לאלו שקיבלו שילכו. לימד את הניגון "כי אנו עמך" [בבא אחת], ואמר שהניגון הקודם [של שתי בבות, שלימד בליל שמח"ת תשי"ז] הוא ניגון של צדיקים והניגון הזה הוא לבעלי תשובה. הרבי שר כמה פעמים את הניגון הזה והמשיך לחלק משקה. היו דחיפות איומות. בשעה 5:30 אמר הרבי: "נאך 15 מינוט שפעטער דארף איך גייען דאווענען [=עוד 15 דקות. אחר-כך אני צריך ללכת להתפלל]". אחר-כך אמר: "נאך [=עוד] 5", "נאך 3", "נאך 2" - ונשאר עוד שתי דקות מיותרות.

בין הדקות האלו אמר (בערך) שמכיוון שכבר לא מקיימים את התנאי וילדים קטנים לוקחים, ממילא אינו יודע אם בשנה הבאה יהיה משקה, וכן בנוגע לניגון - אבל את הניגון ילמד עכשיו ובנוגע למשקה נראה. התחיל ללמד את הניגון "הוא אלוקינו" ואמר שאת הניגון הזה שרו ברוסטוב ובליובאוויטש לפני הרבי רש"ב ונדמה שגם לפני הריי"צ בראש-השנה ב"כתר". התחיל לשיר פעם ופעמיים ועודד בידו. ב-5:55 עלה לחדרו ואחר-כך הלך לביתו. כשהגיע בבוקר לשחרית - בעשר - עדיין לא היה מניין בבית-הכנסת.

בפעם הראשונה של מכירת "אתה הראית" מכרו את הפסוקים על דעת הרבי ובפעם השנייה שלא על דעתו. במכירה השלישית הורה שימכרו גם את הפסוק "ופרצת". כן הורה למכור גם את הפסוק "הושיעה".

כאמור, המניין בבוקר היה קטן. הרבי חיפש את ה... מכפר חב"ד שלא היה. אחר חיפש אחד מהעסקנים מהכפר ולא מצא. אחר-כך הופיע ר' ישראל לייבוב. הראו לרבי את ר' פאלע כהן ואת גרינברג והרבי שאל מי מהם המבוגר. אמרו שגרינברג והרבי אמר לו שיראו לגבות את הכסף מכפר חב"ד. בהקפות רקדו הרבי ורש"ג בערך עשר דקות. לקריאת התורה עלה הרבי לחתן בראשית. לפני שהכניסו חזרה את הספר-תורה ציווה לנגן ושרו יותר מהרגיל.

בתפילת מוסף שרו ב"כתר" את הניגון החדש והרבי התחיל בעצמו בצעקה "הוא אלוקינו". אחרי התפילה ניגנו "הושיעה". התפילה הסתיימה ב-3:30 והרבי עלה לחדרו ומשם לסעודה בקומה השנייה.

ב-4:50 ירד הרבי למנחה וציווה לנגן את הניגון החדש "הוא אלוקינו". אחרי מנחה ניגנו שוב "הושיעה". בשש בערב ירד הרבי להתוועדות. נטל ידיו ארבע פעמים על כל יד. התחיל לומר שישירו את הניגונים החדשים ואמר לרב שמואל זלמנוב שהיות והוא חזן שיכניס את הניגון לאותיות. הרב זלמנוב התחיל כמה פעמים אך לא הצליח. הרבי צחק והתחיל לשיר, והרב זלמנוב המשיך אחריו בשקט. על-כך אמר לו הרבי שאם ר' יחיאל החזן - המחבר של הניגון - היה שומע שמתחילים את הניגון הזה בלחש הוא היה צועק "גוואלד"...

בהתוועדות דיבר הרבי גם על הניגון "כי אנו עמך" ועורר על אמירת שניים מקרא ואחד תרגום. בסיום, בשמונה לערך, בירך ברכת-המזון ואמר שאת הכוס של ברכה יחלק מחר (שבת בראשית) בהתוועדות הראשונה. כשעלה לחדרו היה שם הד"ר אברהם זליגסון שבדק את בריאותו, כי התקרר קצת. מעריב התפללו למעלה ובתפילה זו אמר הרבי קדיש [אחרי זקנתו - אם אמו - הרבנית רחל].

שבת בראשית, כ"ד תשרי תשכ"ד

השבת מברכים את חודש מר-חשוון ולפני שחרית אומרים כרגיל את כל ספר תהילים, כאשר הרבי אומר את הקדישים [היום הוא היארצייט של זקנתו - אם אמו - הרבנית רחל]. לשחרית ירד הרבי בשעה 10:50 בשעת התפילה, כאשר הש"ץ אמר "האדרת והאמונה" עד "נשמת כל חי", אמר הרבי משניות. בתפילת "א-ל אדון" שרו את שני הניגונים החדשים שלימד הרבי בשמחת-תורה ("כי אנו עמך", "הוא אלוקינו") וכך גם ב"נקדישך". בסיום קריאת-התורה, כשאמרו "יהללו", החל הרבי לשיר ושרו משך זמן. הרבי הורה שלא יסגרו את הארון בכדי שלא יהיה הפסק. בתפילת מוסף התחיל הרבי לשיר ב"כתר" את "הוא אלוקינו".

התפילה הסתיימה ב-1:10 וכעבור עשרים דקות החלה ההתוועדות הראשונה של היום. ההתוועדות הזו נמשכה שעתיים ובמהלכה דיבר הרבי על-כך שיש להשלים את ההתוועדויות על תעניות בה"ב. כן דיבר על מעלת שבת זו שהיא השלישית הצמודה לימי החגים. בסיום ההתוועדות חילק כוס של ברכה מההתוועדות של אתמול, ואחר-כך עלה הרבי למעלה לתפילת מנחה.

ההתוועדות השנייה החלה בשעה 6:10. הרבי נטל את ידיו, ארבע פעמים על כל יד. בהתוועדות דיבר הרבי על הנחיצות להתעסק עם ילדים קטנים עד למסירות נפש, והזכיר שבשעת לימוד חסידות בעל השמועה עומד כנגדו.

בסוף ההתוועדות דיבר בנוגע לאיגרת הרבי הריי"ץ המופנית אל תלמידי תורת-אמת ותומכי-תמימים , ואמר לכל אלו שלמדו שם ולומדים עדיין שיאמרו 'לחיים'. הרבי אמר משהו לגיסו הרש"ג בעניין קבלת תלמידים לתומכי-תמימים, והרש"ג אמר לאחד - כפי הנראה לפוזנר - שיכריז שמקבלים תלמידים לתו"ת עבור כסף. הרבי הכריז בקול רם "חס ושלום" והתחיל לשיר "עך טי דורין מארקו".

בהמשך דיבר הרבי על-כך שבשביל להציל נפש של יהודי נדחית כל התורה, ועל ההוראה שהתמימים צריכים ללמוד מכך.

אחר-כך אמר פוזנר שב-$400 אפשר להיות תלמיד בתו"ת, ועשה הרבי בידו תנועת ביטול. אח"כ דיבר בעניין יהודי רוסיה ואמר לכל אלו שיצאו מהמדינה ההיא בזמן השלטון הנוכחי שיגידו 'לחיים'. בהמשך דיבר אודות כפר חב"ד ואמר לכל תושבי הכפר וכן לתלמידי הכפר שיאמרו 'לחיים'. כל הפעמים האלו היו חוץ מן החשבון. בין הדברים דיבר קצת עם ר' זלמן שמרלינג ואמר לרש"ג ששמרלינג תובעו לדין תורה.

אחר-כך הורה הרבי שתינוקות של בית רבן ישירו את "המלאך הגואל". ר' זלמן דוכמן התחיל לשיר ולא הזכיר את המילים "מכל רע", כשהוא מסביר שאצל הרבי אין רע. אחר-כך החל הרבי לשיר "דרכך אלוקינו" בלי המילים "לרעים ולטובים". ר' זלמן דוכמן צחק והרבי עשה בידו "נו נו" וזרק עליו מפיות.

באמצע ניגש אל הרבי ר' לייבל מוצ'קין לבקש ברכה. הרבי אמר לו לתת סך $5018 על החשבון על דעת שקנה פסוק מ'אתה הראת'. הוא ניגש שוב והרבי אמר לו: "ווען סי וואלט נישט געווען ברבים, וואלט איך אייך געזאגט אז איר זייט א שי"ן מיט דריי פינטלעך... [=אם זה לא היה ברבים הייתי אומר לך שאתה...]". אחר-כך אמר הרבי משהו וביקש שאלו הבקיאים ב'לקוטי דיבורים' שיספרו את הסיפור, אך לא יכלו לספר את כולו. הרבי אמר להם שיאמרו 'לחיים' ג' פעמים על כוסות גדולים. אח"כ אמר לר' אברהם שמטוב שיספר ולא רצה, ואמר לו: "אפילו אף דעם איז נישטא קיין ביטול [=אפילו לזה אין ביטול]".

באמצע אמר לר' שמואל אבידור הכהן "אז אין ליטא גלוייבט מען נישט אף איין ווארט ["שבליטא לא מאמינים למילה אחת]" והורה לו לומר 'לחיים' פעמיים על כוס גדולה. לרב יצחק רייטפורט אמר: "מיין מחבר זאל זאגן 'לחיים' [=המחבר שלי יאמר 'לחיים']". לאחד הרבנים אמר שיפסוק אם זה מפריע לברכת-המזון שלא, ואמר לרב רייטפורט: "נו, מיר גלוייבסטע נישט, האסט א פסק פון א רב. זאג א דריטע מאל [=נו, לי אינך מאמין, יש לך פסק של רב. אמור פעם שלישית]".

אחרי ההתוועדות אמר ר' זלמן דוכמן "תודה רבה" על התוועדות של שמחת-תורה, והרבי ענה לו בחזרה: "טענק יו ווערי מאטש". ההתוועדות ארכה שמונה שעות והסתיימה בשעה שתיים.

אחרי הבדלה החל לחלק כוס של ברכה. אני לקחתי כוס של ברכה עבור אבי והאחים שיחיו, ואשלח בעזרת-השם עם אחד החוזרים. במשך החלוקה עודד הרבי בידיו בחזקה את את השירה, ואף שר לבד. לקראת הסוף התחיל לשיר את השיר החדש "כי אנו עמך" והחבר'ה עשו "ששש...". הרבי הגיב בקול רם ובתרעומת: "ווער איז דער חכם וואס שרייט ששש... [=מיהו החכם שצועק ששש...]" והתחיל שוב לשיר. כשראה שאין הקהל שר סימן בידו תנועת ביטול והפסיק לחלק, התיישב ואמר ברכה אחרונה. לפני שיצא אמר: "אזוי ווי שבת בראשית איז ארויס פון [=היות ושבת בראשית יוצאת מ] מוצאי שמחת-תורה, איז מען מודיע און מכריז אז 'ויעקב הלך לדרכו', און ס'זאל זיין [=ושיהיה] 'כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון'", והלך לחדרו. זה היה בשעה 3:50 לערך. אחרי עשר דקות יצא בדרכו לביתו כשהוא מעודד בידו את השירה.

יום ראשון, כ"ה תשרי תשכ"ד

מנחה התפללו בשלוש ורבע, אך הרבי לא יצא. הלילה הייתה 'יחידות' משעה 8:20 עד 10:10 אז הפסיק הרבי ויצא למעריב. ה'יחידות' נמשכה מ-10:30 עד 6:30 בבוקר.

יום שני, כ"ו תשרי תשכ"ד

הרבי הגיע ל-770 כמה דקות לפני אחת בצהריים ובשעה 1:15 עשו מניין לקריאת-התורה בפרוזדור שלפני חדרו. למנחה יצא הרבי ב-3:25 ואחריה יצא ללוות את האורחים החוזרים ללונדון, כשהוא מעודד את השירה בידו. הרבי נשאר על עומדו בכניסה ל-770 עד שהאורחים לא נראו עוד. כשנכנס בחזרה הסתובב והביט אל תוך הזאל, כנראה בכדי לראות מי לא יצא החוצה.

יום שלישי, כ"ז תשרי תשכ"ד

ממזכירות הרבי הודיעו של יחכו לרבי לתפילת מנחה, כיוון שלא יצא. למעריב יצא ב-7:02 ובשעה שמונה התחילה ה'יחידות', שנמשכה עד 5:30 לפנות בוקר.

הלילה הייתה אסיפת הנהלה של הישיבה והרש"ג אמר שעל הבחורים לארוז את חפציהם ביום שני הקרוב ולחזור כלעומת שבאו (הוא חושב כנראה שהבחורים באו ביחד עם כל הישראלים ומאחר ושמע שהם נוסעים ביום שני, לכן אמר שגם אנו ניסע ביום שני), כי אין לו כסף להחזקת 13 בחורים, החזקה שלדבריו עולה קרוב ל-$2500 לתקופה של שלושה חודשים.

הבחורים שמעו זאת והיה כאן שמח. את הפרטים מאותה אסיפה סיפרו הרבנים מענטליק, מרוזוב ורסקין. הרב מענטליק סיפר שעוד מישהו דיבר איתו (עם הרש"ג) והוא נרגע קצת. כנראה שזה היה ר' שמערל גוראריה מתל-אביב.

יום רביעי, כ"ח תשרי תשכ"ד

ל-770 הגיע הרבי בשעה 1:15 בצהריים, והביט במבט חודר אל תוך הזאל. מהמזכירות הודיעו שלא ייצא לתפילת מנחה. בשעה 5:50 יצא הרבי, כנראה לביתו, וב-7:05 חזר בהליכה מהירה, כשהוא עולה בקפיצה קלה את המדרגות של 770 ונכנס לחדרו. אחרי שתי דקות יצא למעריב.

יום חמישי, כ"ט תשרי תשכ"ד

היום נסע הרבי לאוהל ושב בשעה 6:20, שש דקות אחר השקיעה. מנחה בשעה 6:27 וכשנכנס הוציא משהו מסידורו ונתנו לרב חודקוב. בערב קרא הרב סימפסון לאהרן הלפרין ואמר לו שבימים אלו יצטרך כל בחור להכניס לרב חודקוב סכום של $300, אחרת עלולים לשלוח אותנו הביתה. לחלק מאתנו יש כסף, אך איננו רוצים להכניסו, בכדי שלא לקלקל לאלו שאין להם.