תשרי תשמ"ג - ר' אורי הולצמן

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

ליל א' דראש השנה תשמ"ג

יש הרבה לכתוב על ראש השנה ד"תהא שנת גאולת / גילוי משיח" – כלשון כ"ק אד"ש, ותקוותי שלא אחסר הרבה בפרטי הדברים.

כמחצית השעה אחרי תפילת המנחה, ירד אד"ש לביהמ"ד, ואמר תהלים במשך כ-10 דקות. לא ניגנו אבינו מלכנו לפני תפילת ערבית, שכן ר"ה חל בשבת.

לאחר התפילה, טרם צאתו, פנה הרבי שליט"א לקהל ואיחל "גוט שבת, גוט יום טוב, א כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה תכתב ותחתם" (בלשון יחיד). כעבור כרבע שעה יצא מ-770 אל הספרי'.

יום א' דראש השנה תשמ"ג

כ"ק הגיע ל-770 ב-9:05, ירד לביהמ"ד ב-10.

בשחרית ומוסף בעת חזרת הש"ץ, ישב כ"ק. בשנים הקודמות היה עומד יותר, ושמעתי שבשנה שעברה היה קם ממקומו בכל "ברוך אתה ה'" (כמנהג המקובל בזה). בשנה זו, בכל פעם שאמר הש"ץ "ברוך אתה ה'", התרומם כ"ק קצת ממקומו. כמו כן בשנים קודמות היה קם בכמה פסקאות, כמו "ונתנה תוקף" (ואזי נשאר על עמדו עד אחרי "כתר"), וכן בפתיחת הארון ועוד.

התפילה הסתיימה ב-2:55. מנחה 6:30.

ליל ב' דראש השנה תשמ"ג

לפני תפילת ערבית, בעמדו (כרגיל) נשען על הסטענדער, מרים ידו הק' לאות, והקהל מתחיל לנגן "אבינו מלכנו", מנגנים ב' פעמים. כ"ק אד"ש אומר קדיש ביום זה, יארצייט גיסתו הרבנית שיינא וב"ב הי"ד.

יום ב' דראש השנה תשמ"ג

בקריה"ת עולה אד"ש ל"מפטיר", לאחר ההפטרה הביאו שני ספרי התורה אל הבימה, כ"ק באמצע הבימה, מימינו ומשמאלו אוחזים שני אנשים את הס"ת. כ"ק מסתכל לימינו ולשמאלו על הס"ת (כמדומני שכעת עשה ה"סדר" עם השופר והמטפחות כו'), ואחר-כך מוריד טליתו על פניו הק', ויותר מזה, ומתכופף על הבימה במשך כדקה שנראית נצח. שלא כבשנים הקודמות, לא נשמעו שום בכיות בחשאי מתחת לטלית, ולייבל גראנער התכופף מאוד קרוב לכ"ק לנסות ולקלוט משהו...

לאחר מכן מתרומם, מגביה טליתו עד למטה מעיניו, ובעודו אוחז הטלית בשתי ידיו מתחיל בקול "למנצח לבני קרח מזמור", ומיד מוריד טליתו שוב על פניו ושב לכריעתו על גבי הבימה.

לאחר שסיימו לומר ז' פעמים את המזמור, מרים כ"ק שוב את טליתו עד עיניו ומתחיל לומר פסוקי "מן המיצר". אחרי שסיים "עלה אלקים בתרועה וגו'", מוריד שוב טליתו למשך דקה, מגביה הטלית מעל עיניו ומברך ותוקע (ומתאדם במאוד בשעת התקיעות). בכל אחד מה"יתודה בלחש", מוריד שוב הטלית כנ"ל במשך כחצי דקה.

אחר כך "אשרי העם" פסוק בפסוק, וחוזר למקומו, ומיד בהגיעו למקומו החזיר פניו על הציבור כנהוג, בהסתובבו סיבוב שלם לימינו. עד כאן סדר התקיעות בקצרה.

ב"הנני העני ממעש", מתיישב במקומו, וקם בעת עניית "אמן יש"ר" בקדיש שלפני מוסף.

בתפילת שחרית, בעת אמירת פיוט "מלך עליון", שכחו לסגור הארון ב"מלך אביון", וכ"ק הסתובב לכיוון הארון והחווה בתנועת שאלה, אך לא סגרוהו כי הש"ץ כבר התחיל "אבל מלך עליון", ועשה תנועת ביטול בידו...

והנה בתפילת מוסף, אירע שוב אותו הדבר בעת אמירת "עלינו", ושכחו לסגור הארון ב"שהם משתחווים וכו'", ושוב סימן אד"ש בידו בתמיהה, ומאחר שלא סגרו הארון (כנראה כי לא הבינו), עשה תנועת ביטול בידו והחל בעבודת הכריעה.

למיטב הבחנתי באמירת "ולריק", אינו נוהג לירוק כב"עלינו" שאחר התפילה. הכריעה בזריזות גדולה.

לאחר התפילה הוציא כ"ק את השופר(ות) והמטפחות (הבחנתי לכל הפחות ב-2 מטפחות לבנות), וגלגל השופר במטפחות. תוך כדי כך הכריז הגבאי "מנחה איז פערטל צו פינף", ושאל כ"ק ללייבל "ווען? פערטל צו וואס?" (כך בערך הי' לשון קדשו), וענה כנ"ל.

לאחר מנחה עולה כ"ק לכיוון חדרו, מסתדר שביל עד לחדרו, אולם כ"ק פונה לכיוון דלת היציאה, כמובן שבן רגע נבקע השביל, וכ"ק יוצא אל בריכת התשליך שבחצר. לאחרי תשליך ונענוע שולי הטלית-קטן, חוזר לחדרו.

התוועדות יום ב' דראש השנה. כ"ק אד"ש נטל ידיו לסעודה, הורה לנגן ניגון ד' בבות, אבינו מלכנו, ניגון אדמו"ר האמצעי, ניגון הצמח צדק, ניגון מהר"ש (לכתחלה אריבער), ניגון הרש"ב, הבינוני, אתה בחרתנו. אח"כ דיבר שהיות שראש השנה חל בשבת, יש בזה ביתר שאת הענין ד"ביום שמחתכם כו'", כדאיתא בספרי "אלו השבתות", והורה לנגן "וביום שמחתכם".

דיבר אודות אדמו"ר מהר"ש, שמתמלאים ק' שנה להסתלקותו (י"ג תשרי תרמ"ג – תשמ"ג), ואודות הנהגתו באופן ד"לכתחלה אריבער", ובזה ישנו הנתינת כח שכאו"א יהי' באופן דלכתחילה אריבער, כיוון שמזלו של הרבי מהר"ש גובר. והאריך בזה.

הורה לנגן (שוב) לכתחלה אריבער. ניגון הכנה למאמר. ואמר מאמר ד"ה "אדון עולם" , מיוסד על ד"ה זה מהמשך הידוע דשנת תש"ג. המאמר היה ארוך מאוד, זמן אמירתו היה לכל הפחות חצי שעה! (בעת החזרה, אמר ר' יואל כהן שי' שהמאמר קשה מאוד).

דיבר אודות מנהג אדמו"ר הרש"ב נ"ע לקבל על עצמו הנהגה חדשה בכל ר"ה, והזכיר על שיעור חת"ת, קרן השנה, ודיבר בענין ספרי תורה הכלליים, שכאו"א מבני ישראל יהי' לו אות בס"ת, וביאר שגם לפני כן ח"ו לומר שלא הי' בשלמות, אלא שזה כענין ד"מצטרף לטובה" כו', וסיים שינגנו שרוצים את המשיח עכשיו – נאו, ובשפת המדינה, כדי להוריד זה בגלוי בעולם הזה כו', והתחיל בעצמו "ווי וואנט משיח נאו".

ציווה לנגן ניגון הכנה, ניגון אדה"ז (בבא הד' – ג' פעמים), ניע זשוריצי, ניעט ניקאווא. אחר כך אמר שהרי צריך שיהיה בכל הענינים ה"לכתחלה אריבער", אז שינגנו אותו, ונגנו לכתחלה אריבער (בשלישית). אח"כ דיבר שיהי' "כי בשמחה תצאו". זימן וברך ברכת המזון, ונתן החלה והמים לר' משה ירוסלבסקי שי' עבור "הכנסת אורחים".

התפללו מעריב, כ"ק הבדיל, ואח"כ התחיל לחלק לכל הקהל "כוס של ברכה", היו הרבה "גילויים" במשך החלוקה, לא זכור לי שהיו אי פעם כל כך הרבה בבת אחת, וארשום כמיטב זכרוני:

א) ילדה קטנה עברה עם אביה, לאחר שחילק להם יין מכוסו, הורה אד"ש לילדה לומר הברכה בקול רם, לאחר שסיימה לברך, ענה אמן וחייך.

ב) שאל אברך (ר' בן ציון כהן שי' מהכולל בצפת) שניגש עם ילדו, האם זוגתו גם באה, וכשענה בשלילה, שאלו כ"ק האם הביא רק את בנו, ואח"כ שאלו האם ביקר כבר אצל הוריו, ומזג לו יין גם עבורם.

ג) ר' חייקל חאנין שי' ניגש עם ר' זלמן טייבל שי', הוא נמצא במושב זקנים וכמעט שאינו מבין וזוכר מאומה, הרבי נהג לכבדו בהתוועדויות לנגן הניגון "אנא עבדא" שהוא הביא מרוסיא. וביקש ר' חייקל ברכה עבור ר' זלמן לשמחה, וכמענה לזה החל כ"ק לנגן הניגון "אנא עבדא", ותוך כדי נגינה הניף בידו הק' לכיוון פניו של ר' זלמן הנ"ל כמה וכמה פעמים, כמו שרוצה להזכירו דבר מה. בתחילה הקהל החל גם לנגן, אבל כשראו שכ"ק אד"ש מנגן בעצמו כל הניגון – שתקו, וכ"ק המשיך לנגן בעצמו (כמעט כל הניגון) עד שהלה הצטרף והחל אף הוא לנגן! ואחר כך אמר לו אד"ש (בערך): הרי היה ראש השנה, והולכים לצום גדליה, עשי"ת, יום כיפור, סוכות זמן שמחתנו, שמחת תורה, ונזכה לנגן ביחד עם משיח צדקנו באופן ד"אנא עבדא". ופנה לר' חייקל באמרו "מיט אייך צוזאמען"...

ד) הצלם לוי יצחק פריידין שי' (אגב, הוא גידל את זקנו במשך השנה האחרונה), דיבר פעמיים עם כ"ק. בפעם הא', הבן הקטן של לייבל (כבן 10) ביקש מלוי"צ הנ"ל את המצלמה, ופנה הרבי בחיוך ואמר לו: ממתי הילד מתעסק בדברים כאלו? ופנה אל הילד, באמרו: הענין שלך הוא ללמוד חסידות, הזיידע'ס שלך לא ידעו מעניינים כאלה...

בפעם הב', כשהביאו את הכסא לכ"ק לקראת ברכה אחרונה, ונעשה דוחק מסביב, והחל לצעוק "אל תדחפו את הכסא, להיכן אתם נדחפים!", הגיב הרבי "הם הרי רוצים שיהיה "אחישנה"".

ה) יהודי ספרדי א' עבר ולאחר שקיבל היין נטל את ידו הק' כדי לנשקה כנהוג אצלם, מיד משך כ"ק את ידו הק' אל תוך הסירטוק (מלמעלה), אך אח"כ הוציא ידו והלה נישקה, אבל היה נראה אי שביעות רצון במקצת על פניו הק'. שוב עברו 4 יהודים מאיראן, וכ"ק הושיט להם (כנראה ע"פ בקשתם) את ידו לנשקה.

ו) כשר' יעקב יוסף ראסקין עבר, הגביה אד"ש את ידו ועודד בחזקה את השירה במשך כמה רגעים.

ז) שמועה שאינה בדוקה: כש"צ'ארלי" (בעל הכובע והסמלים על-גביו וכו'..) עבר, הושיט 3 כוסות לרבי, והסביר שהוא צריך 1 לעצמו, 2 ליצה"ר שיתהפך לטוב, ו-3 להיצ"ט בעצמו. כ"ק חייך ומילא הכוסות ביין.

ח) כשניגש גרשון בער יעקבסון שי', אמר לו אד"ש שהייתה לו הזדמנות לקרוא את המכתב (?) עוד הפעם.. (אמר לו את זה פעמיים).

ט) ניגש א' שהוא יו"ר של קיבוץ, אד"ש לקח כוס מזכוכית שהשתמש בו בשעת ההתוועדות לשתות ה"סודה", הריק אותו ומילא אותו יין, נתן ואמר לו: הצלחה רבה (בהברה ספרדית).

י) אחד ביקש יין מכ"ק בשביל ראש הממשלה מנחם בגין, והוסיף שבגין עשה טוב ונכון (במבצע "שלום הגליל"), ענה כ"ק שרק יעמוד בתוקף על זה.

יא) אחד ניגש עם ילדו שהיה חבוש בכובע עם סמל צבאות ה', וכ"ק אד"ש הצביע בידו הק' על הסמל ואמר לאבא שיסתכל על זה.

בסיום החלוקה חילק כ"ק אד"ש לעומדים מסביבו, אח"כ התיישב וברך ברכה אחרונה על הגפן, התחיל לנגן "כי בשמחה", ועלה לחדרו הק'. כרבע שעה אח"כ (9 לערך) נסע לביתו.

יום ב', ג' תשרי, צום גדלי'

כ"ק הגיע ל-770 ב-10. 10:30 לערך ירד לביהמ"ד הגדול, לאמירת סליחות (אחרי שמונה-עשרה). יש להעיר שבימי הסליחות קודם ראש השנה, היכה כ"ק על החזה 5 (ויש טוענים שלפעמים 6!) פעמים באמירת י"ג מדות (חלקם כנראה באמירת "וסלחת וגו'"), ואילו בסליחות אלו לא הבחנתי שנהג כן.

אגב, לאמירת הי"ג מדות מתרומם קצת מן העמוד, וכן גם באמירת "שמע קולנו", וכמדומה גם בפיוטים שאומרים "חזן וקהל" (כמו "במוצאי מנוחה" וכיו"ב) – בכל ימי הסליחות וכן בסליחות דצום גדלי'.

לאחר הסליחות לא אמרו אבינו מלכנו הארוך, כי הי' חתן. לאחר מכן קריאת התורה, כ"ק עלה לשלישי. לאחר הקריאה חזר למקומו, וכשהביאו הס"ת אל ארון הקודש, ירד מן הבימה ונגע בס"ת (כדרכו בק' שלא לנשק), ולאחר הכנסתו לארון, המשיך בדרכו לחדרו הק'. (בביהמ"ד העליון אין כ"ק ניגש אל הס"ת, כי מקומו על יד הדלת ואין הס"ת עובר על ידו).

למנחה ירד כ"ק לביהמ"ד בזמן הרגיל (3:15), עלה למפטיר, את ההפטרה אמר בקול רם יותר מבשבתות. לאחר גמר התפילה, דיבר כחצי שעה "דברי כיבושין", אמר שהתענית הוא "עת רצון לה'", וממילא גם לאדם, ובעיקר בצום גדלי' שחל בעשי"ת, שאז ישנו גילוי י"ג מדות הרחמים כו', והקב"ה מצוי אף ליחיד.

ודיבר על הוראה משיעור התהלים היומי: "למנצח לעבד ה' לדוד" (פרק חי), "למנצח גו' השמים מספרים"(פרק יט), ו"למנצח גו' יענך" (פרק כ) – שמכל זה יש ללמוד על הצלת ותשועת בני ישראל. וכן הוראה מפרשת השבוע האזינו: "האזינו השמים", שכשהשמים כו' יודעים שדברי היהודי הם דברי הקב"ה, הרי הם מקשיבים לדבריו, והוראה עיקרית מהאמור בשיעור היומי "זכור ימות עולם גו'", שאומות העולם אינם מנסים לפגוע בבני ישראל, כי הלא כל קיומם הוא ע"י בני ישראל, אלא אדרבה כו', והמשיך לדבר בענין בטחון הארץ, וסיים בברכה.

7:32 מעריב. 7:40 חזר לחדרו. 7:55 נסע לביתו.

יום ג' האזינו, ד' תשרי

היום התקיים כינוס ילדי צבאות ה' – "ראלי", לפי הוראת הרבי לא היה קהל של מבוגרים באולם 770, אך ורק ילדי צבאות ה' (כמובן למעט בודדים שנדחפו פנימה, וכן הבחורים המדריכים). 2:05 ירד כ"ק לביהמ"ד, התפללו מנחה, י"ב הפסוקים, זעקו "יחי אדוננו מורנו ורבינו"!, וניגנו "ווי וואנט משיח נאו", ואח"כ אמירת השיחה.

בין הדברים בשיחה: כאשר היצה"ר בא להסית ילד, אזי הילד עונה לו "זה עתה המלכתי עלי את המלך (בראש השנה), עליי אפוא לשמוע לפקודתו, ואיני רוצה להתווכח איתך" וכו'. דיבר גם אודות הנהגת אדמו"ר מהר"ש "לכתחלה אריבער".

בעת אמירת י"ב הפסוקים על ידי הילדים, צהבו פני קדשו. ילד מקזבלנקה, מרוקו, נתכבד ע"י המנחה ר' יעקב יהודא שי' העכט להכריז פסוק, כשסיים – אמר הר' העכט בצרפתית "מערסי בּוּקוּ" [=תודה רבה], וכ"ק חייך מאוד. כמו כן כאשר תירגם דברי כ"ק לאנגלית, בדברו על ענין "לכתחלה אריבער", הורה הר' העכט לילדים לחזור פעמיים על התיבות "לכתחלה אריבער", וכ"ק חייך.

בסיום, הורה כ"ק לנגן עוצו עצה, אך צדיקים, ווי וואנט, הושיעה את עמך. לאחר מכן ניגנו "שיבנה" (ההתחלה ע"י החזן טעלעשעווסקי). חילק מטבעות 10 סענט למדריכים/ות לחלקן לילדים, ועלה לחדרו בשירת "שיבנה" (3:55).

6:55 נסע לביתו, בדרכו אמר ליהודי שהמתין ליד היציאה והתכונן לנסוע היום: פארט געזונטערהייט, א כתיבה וחתימה טובה. 7:50 חזר ל-770, ואמר בדרכו ליהודי שהמתין ליד היציאה: פארט געזונטערהייט, א כתיבה וגמר חתימה טובה. – היהודי הזה לא התכונן לנסוע כעת, ועמד בטעות על יד הדלת, במקום בו עומדים הנוסעים המבקשים להתברך מאת כ"ק, אך מעניין – הוא מתכונן לנסוע אחרי חג הסוכות לסיבוב ברחבי ארה"ב, וכ"ק בירכו בברכת "גמר חתימה טובה", המתאימה להושענא רבה...

מעריב בזמן (למעלה). 12:10 נסע לביתו.

יום ד', ה' תשרי

10:20 הגיע ל-770, נסע למקוה אחרי 11, וחזר ב-12. 3:35 נסע לאהל, וחזר ב-7:15, לאחר כמה רגעים נכנס לביהמ"ד הקטן למנחה, 7:35 חזר לחדרו (צאת הכוכבים: 7:37).

9:30 מעריב בביהמ"ד הגדול, כ"ק אד"ש מתפלל לפני העמוד (ו' תשרי – יארצייט אמו הרבנית חנה נ"ע. לפני מעריב הדליקו 5 נרות נשמה, ואחד מהם נר גדול של שעוה – הדולקים מעל"ע). 9:45 הסתיימה התפלה וחזר לחדרו. בשעה 10 נסע לביתו.

יום ה' האזינו, ו' תשרי, יארצייט הרבנית חנה נ"ע

9:20 הגיע ל-770. 9:33 יורד לביהמ"ד הגדול ומתפלל שחרית לפני העמוד. בקריאת התורה, עלה לשלישי (כרגיל בד"כ), התפילה הסתיימה ב-10:43. בדרכו לחדרו הק', על יד געה"ת עמדה קבוצת ילדים, וכ"ק חייך אליהם ועודד בידו להגביר השירה וחילק להם מטבעות לצדקה.

3:20 ירד למנחה. קוריוז מעניין במהלך התפילה: הצלם לוי יצחק פריידין החל לפתוח הארון לאמירת "אבינו מלכנו" בעוד כ"ק יושב בנפילת אפיים – לייבל זינק אליו וסימן לו להמתין עד שכ"ק אד"ש יקום ממושבו, הוא החל לסגור הארון וכ"ק התרומם באותו רגע, אז הוא פתח בחזרה והתחילו לנגן אבינו מלכנו, בסיום הניגון הביט כ"ק עליו, ומתוך בלבול סגר שוב לרגע את הארון... התפילה הסתיימה ב-3:43.

10:33 יצא כ"ק לתפלת מעריב למעלה. כפי הנראה יתפלל כל הזמן תפילות מנחה ומעריב למעלה, לא כבשנה שעברה שירד למטה מחמת הדוחק, וזאת בגלל מצב רגלו כידוע. כשנכנס לתפילה, היה שם הרב אפרים אליעזר יאללעס מפילדפיה שהגיע להתוועדות, וכ"ק חייך אליו. 10:43 חוזר לחדרו, 10:46 ירד להתוועדות.

בשיחה הא' דיבר אודות ענין האחדות. לאחר השיחה ניגש הרב יאללעס ומסר לכ"ק מעטפה (של המגבית?). בשיחה הב' המשיך בענין הנ"ל, ובין היתר הורה שהרבנים ידברו על ענין האחדות בדרשותיהם בשבת שובה וביום הכיפורים.

בשיחה הג' אמר שההתוועדות הרי מתקיימת לרגל יארצייט (אמו הרבנית נ"ע), ודיבר בענין חיבור נשמות וגופים, וכן דיבר בענין 'יזכור', אמר שידוע שבעת אמירת 'יזכור' יוצאים מביהכנ"ס כל מי שיש לו אב ואם, כי הנשמות יורדות כו'. וסיפר שאדמו"ר הריי"ץ סיפר לו מנהגו (שעבר בסוד מנשיא לנשיא. והעיר הרבי: עד עכשיו היה זה בסוד, ואילו אני לא יכולתי להתאפק מלגלות זה, וכעת מתפרסם הדבר...) להזכיר נשמות בלחש ביום ב' דראש השנה. וסיים, שאינו יודע אם זו הוראה לרבים או לאו, וכל אחד יעשה כפום מה דמשער בליבי'.

אחר כך דיבר בענין מלאות מאה שנה להסתלקות אדמו"ר מהר"ש, שעניינו "לכתחלה אריבער", ושייך לענין האחדות – כי נסתלק ביום "אח"ד" (י"ג) בתשרי, וכידוע שאדמו"ר מהר"ש רמז בענין זה דאח"ד את יום הסתלקותו זמן מה קודם לכן. לאחר השיחה הורה לנגן "לכתחלה אריבער".

בשיחה הד', ערך סיום על מסכת ראש השנה, בהשוואת דברי הבבלי והירושלמי בתחילת המסכת ובסיומה. לפני ההדרן, הקדים ואמר שבעצם המסכת שהזמן גרמא היא מסכת יומא, אך מכיון שכבר ערך סיום על מסכת זו כמה פעמים, וכן השווה בין דברי הירושלמי והבבלי בה – יעסוק במסכת ששייכת גם כן לימים אלו (עשי"ת). בין הדברים, הקשה בדברי שו"ע אדמו"ר הזקן והבית יוסף וכו'. עדיין לא תירץ הכל, רק הסביר יסוד הביאור, שתלוי בחילוקי השיטות בין הבבלי לירושלמי – פרט וכלל.

לאחר מכן דיבר אודות ארץ הקודש, שיש לעמוד בתוקף וכו', ודיבר על "אי אלו פחדנים". הורה לעשות מגבית במהלך ההתוועדות, כרגיל בהתוועדויות אלו.

בסיום ההתוועדות אמר, שהיות וישנם עוד עקשנים טפשים שאינם רוצים לעשות רצון ה', אזי שינגנו עבורם "עוצו עצה", ו"שיבנה" – שזה ענין הגאולה, וכן יחלק דולרים לטנקיסטים, כי צדקה מקרבת הגאולה. ניגנו עוצו עצה, והחזן טעלשעווסקי התחיל יהי רצון, והקהל שר שיבנה, וכ"ק הורה לנגן שוב לכתחלה אריבער. אחר כך חילק דולרים, התחיל "כי בשמחה", יצא ועלה לחדרו הק' בשעה 12:48.

1:06 נסע לביתו.

יום שישי, ז' תשרי

10:15 הגיע כ"ק מביתו, 10:45 לערך נסע למקווה וחזר לאחר כשעה. 2:15 נסע לאוהל, וחזר ב-5:45. נכנס לחדרו ויצא כעבור כמה דקות לביהמ"ד העליון לתפילת מנחה – בהפתעה, דבר נדיר בערב שבת קודש! ולכן לא זכיתי לראות – היה ציבור של כ-3 מניינים בלבד (כולל חברי המזכירות, גרונר, קליין, קרינסקי)!

הלך לביתו (ספרי') כשעה ורבע אחר סיום תפילת ליל שבת (8:00).

ש"ק האזינו – "שובה", ח' תשרי

ההתוועדות נמשכה לערך 4 שעות (1:30 – 5:30). היו ג' שיחות, מאמר ד"ה שובה ישראל, ועוד ב' שיחות נוספות (כמדומה).

היו ביטויים מעניינים, דיבר על כך שישנם הדוחפים וצובטים ("ציפן") בהתוועדות, ומחשיבים זאת למצווה, שכוונתם לשם שמים כו'... ואמר כ"ק, שבזה יש גם לקלוגינקער חלק. והסיק, שיתכן שכוונתם לשם שמים, אך בודאי אין זה מצווה...

הזכיר ע"ד הערות התמימים, ואמר שתפקידה של המערכת לבדוק את החומר המודפס, ולא להעתיקו בעלמא. והביא דוגמא משאלה ששאלו על שיחת כ"ק לאחרונה – הייתכן שאמר כך וכך, בשעה שבתשל"א אמר אחרת. והתבטא כ"ק: הרי עברו 11 שנים, ובטח הוספתי ידיעה במשך הזמן כו'.

לאחר ההתוועדות – מנחה. כ"ק חזר לחדרו, ולאחר כמה דקות הלך לביתו (ספרי'), וחזר לאחר קצת יותר משעה ל-770.

7:30 מעריב. כרבע שעה אחרי מעריב נסע לביתו.

יום א', ערב יום הכיפורים

6:55 הגיע כ"ק ל-770. הובא לחדרו תרנגול לכפרות, ולאחר 10 דקות יצא למוסרו לשוחט, השוחט ר' ישראל שמעון קלמנסון הושיט אחרי השחיטה 4-5 נוצות ועפר, וכ"ק כיסה בעפר (ע"י הנוצות) את הדם.

7:39 נסע למקוה, בדרכו למכונית חילק מטבעות לצדקה לילדים רבים, ביניהם גם כמה למעלה מבר-מצוה. לאחר שנתן ל-2 נערים בני 14-15, אמר להם "גייט לייגט עס אין צדקה פושקע", בהחוותו בידו הק' על הקופה הנצבת מאחוריו. 8:13 חזר מהמקוה. 9:10 ירד לתפילת שחרית בציבור בביהמ"ד הגדול, לפני ירידתו חילק לילדים מטבעות לצדקה. 9:50 מסתיימת התפילה וחוזר לחדרו הק'.

10:15 לערך מתחילה חלוקת "לעקאח" לקהל, התור משתרך עד סוף הבלאק דאיסטערן פארקוויי ויותר, כשכל העת ניתוספים עוד ועוד אנשים. כ"ק מאחל לכל אחד "לשנה טובה ומתוקה", אך דומני שאמר גם לשונות נוספים, כמו "גמר חתימה טובה". 12:18 נפסק התור, ונכנס לחדרו הק', ולאחר 5 דקות התקבץ תור חדש, כ"ק פתח הדלת והמשיך בחלוקה עד 12:27.

2:10 נסע לביתו. לפני כניסתו למכונית נתן מטבעות לצדקה ל-2 ילדים. כאשר התכונן להיכנס למכונית, ניגש ישראלי אחד (שסיפר אחר כך שזו לו הפעם הראשונה שהוא רואה את הרבי וכו'), וביקש גם כן מטבע מהרבי, וכשקיבלה מכ"ק – נישק בלהט את המטבע...

הייתה עוד קבוצה של כמה ישראלים, מבוגרים וילדים, שנגשו לאחר שהרבי כבר נכנס למכונית ויודל החל לנסוע, כאשר הבחין בהם הרבי, הורה ליודל לעצור, פתח עבורם בידו הק' את חלון המכונית והושיט להם מטבעות לצדקה.

2:45 חזר מביתו, ירד לביהמ"ד הגדול למנחה בזמן (3:15), ביהמ"ד היה מלא מפה אל פה. בידו של כ"ק (נוסף על סידורו כמובן) שקית נייר מלא במטבעות, ועבר בין כל הקופות שהיו מסודרות בשורה לאורך ביהמ"ד, והשליך לכל קופה חופן מטבעות עד שהשקית התרוקנה, ואז מסר השקית הריקה ללייבל והמשיך למקומו במזרח. כל זה ארך כ-5 דקות.

לאחר התפלה (3:40) בירך אד"ש את כלל ישראל, כדרכו בקודש מידי ערב יו"כ. השיחה ארכה כמחצית השעה, בתחילה לא פעל המיקרופון משך זמן מה (אגב, גם בהתוועדות ו' תשרי הייתה תקלה במיקרופון, והתנתק למשך כדקה, וכשהבחין כ"ק שקולו אינו נשמע ברמקול, הושיט ידו הק' למיקרופון ולאחרי זה פנה לאחוריו ללייבל בסימן שאלה (ומיד אח"כ חזר לעבוד)). לאחר השיחה התחיל זושא "שיבנה", וכ"ק עלה לחדרו, ומיד יצא והחל לחלק שוב "לעקאח" לאלו שטרם קיבלו בבוקר, התור הסתיים ב-4:35. לאחר כמה דקות נסע לביתו לסעודה מפסקת, וחוזר זמן מה קודם כל נדרי.

לקראת ברכת אד"ש לתמימים, כל קומת הכניסה ל-770 (היינו הקומה דחדרו הק' וביהמ"ד הקטן) הייתה סגורה עד 6:15, ואז נפתחו כל הדרכים. בחדר הגדול בביהמ"ד הקטן, נכנסו הת' בני 23 ומעלה והחתנים (לפי הרשימה שראיתי – היו לכל הפחות 210 בחורים בחדר זה!); בחדר הקטן נכנסו הת' בני 22 וה"קבוצה" מארץ הקודש לשנת תשב"מ (היינו אלו שחוזרים לאה"ק אחרי תשרי). שאר הת' נכנסו דרך ה'כולל' לחצר והצטופפו על יד החלונות, כמובן שכל החלונות הוסרו ממקומם קודם לכן.

בצדו הצפוני של ביהמ"ד הוקמה בימה משולחנות, ועליה הונח ה'עמוד' של כ"ק אד"ש. 6:25 לערך (הדה"נ 6:30), נכנס לברך את התמימים כשהוא לבוש כבר בקיטל ומעוטף בטלית (כרגיל), הסיט את הטלית על פניו ואמר הפסוקים דברכת כהנים, ובירך את הת' במשך כ-5 דקות, ניכר היה קצת רעד בקולו (וכמדומני – גם בידיו הק').

בסיום הברכה חזר לחדרו, ואחר 5 דקות ירד לביהמ"ד הגדול. אמרו "על חטא", ואח"כ לפי אות מהרבי מתחיל הקהל לנגן "אבינו מלכנו". החזן טעלשעווסקי הזקן. כ"ק אד"ש מקבל ספר ראשון לכל נדרי ונעמד לימין החזן, ליד מקומו הקבוע של הרש"ג, בתחילה עמד כשפניו אל עבר הכותל, ולאחר מכן הפנה פניו אל החזן.

בשעת התפילה, במקומות שהשליח ציבור מנגן, טופח כ"ק בידו על העמוד, והקהל שר. לאחר התפילה, מתחילים באמירת כל התהלים, החזן כרגיל ש"ז שמערלינג. לאחר סיום התהלים, עולה כ"ק לחדרו ונשאר שם במשך כל הלילה, אין מנהגו ללכת לבית בליל יו"כ.

יום הכיפורים

10:00 נכנס לתפילה, ומתחילים לנגן "אבינו מלכנו" (זושא ניסה להתחיל "שיבנה" בעת כניסת כ"ק לביהמ"ד בליל יום הכיפורים, וגם כעת לפני תפילת שחרית, אולם כ"ק לא הגיב).

בחזרת הש"ץ יושב [ראה לעיל בתפילות ראש השנה], קם ל"האדרת והאמונה" ומתיישב אחרי קדושה (כ"ק עוקר רגליו ממקומו לאחר "וקדושים בכל יום יהללוך סלה"). קם שוב לאמירת "שמע קולנו", והתיישב לאחר שהניחו את ספרי התורה על בימת הקריאה.

בקריה"ת קראו בטעות לרש"ג לעלות ל'שלישי' (הרש"ג עולה בקביעות בקריה"ת במנחה ל'מפטיר יונה' במנין מיוחד שעושים בשבילו; אכן גם היום עלה למפטיר יונה, למרות שעלה גם בבוקר), ואז פנה כ"ק ללייבל והורה לו למסור לגבאים שלא יטעו גם לגביו ושלא יקראוהו למפטיר – כי כ"ק מקבל במנחה מפטיר יונה, ואילו בשחרית עולה המזכיר רחמ"א חדקוב למפטיר, וכך היה גם היום.

כ"ק אד"ש התרומם על עמדו לקראת הגבהת ס"ת הא', פסע כמה צעדים כדרכו על גבי הבימה לכיוון הס"ת, ועמד שם עד גמר ההגבהה, ולאחר מכן שב למקומו ונותר לעמוד בהישענו על עמוד התפילה. בהגבהת ס"ת הב' לא התקרב, רק הסתובב מעט למערב.

כשהתחיל הש"ץ דמוסף "הנני העני ממעש" – התיישב כ"ק. קם ממקומו בעת אמירת אמן יש"ר בקדיש. לאחר סיום תפילת לחש כשעקר את רגליו, נותר על עומדו, עד שהש"ץ סיים לומר "מסוד חכמים ונבונים", ואז פסע בחזרה למקומו והתיישב.

הרבי קם ל"ונתנה תוקף", ואופן עמידתו בעת אמירת פיוט זה שונה במיוחד, הרבי עומד בקומה זקופה ואינו נשען על העמוד. מתיישב שוב לאחר "כתר" (ואמירת הש"ץ "יהללוך סלה", כאמור בשחרית).

[אגב, כאשר הש"ץ אומר "ברוך אתה ה'" בתחילת הברכות ובסופן, מתרומם כ"ק קמעה מכסאו, מלבד בברכות "מגן אברהם" ו"מחיה המתים" שאיננו מתרומם].

קם ממקומו בעת אמירת "עלינו" שבחזרת הש"ץ, חזר לשבת בתחילת הפיוט "ובכן מה נהדר מראה כהן", והחל לעודד כדרכו בקודש את השירה "כאוהל הנמתח". ב"שמע קולנו" קם, ולאחר אמירת "על חטא" ירד מבימתו והלך לקרן צפונית-מערבית של הבימה, שם הכינו סטענדער קטן בשביל כ"ק, והכהנים עולים על בימת כ"ק לנשיאת-כפים.

לאחר אמירת תהלים יורדים הכהנים מן הבימה, וכ"ק עולה לבימתו. כנראה שאמר יישר כח לכהנים, איחל לכל הקהל גוט יו"ט. התפילה הסתיימה ב-3:45 לערך, ועלה לחדרו הק' בעת ה'הפסקה' שבין תפילת מוסף למנחה.

לאחר כשעה נכנס כ"ק לבית המדרש עם סידורו, סידור עם דא"ח, לבוש טלית וקיטל והכובע על ראשו. בהגיעו למקומו, מכניס את הכובע בתוך הארון שבעמוד התפילה (את הכובע מניח כששוליו כלפי מעלה), וטופח בידו הק' על גבי העמוד כאות לניגון "אבינו מלכנו".

החזן במנחה ר' מענדל מרוזוב שי', כ"ק עולה למפטיר יונה, דוחק רב סביב בימת הקריאה. הרבי קם ב"שמע קולנו", ומכאן ואילך עמד עד לאחר תפילת הלחש דנעילה. בנעילה קם באמירת "פתח לנו שער", והתיישב ב"אתה נותן יד". לאחר מכן, הייתה ניכרת למרבה הצער חלישות גופנית, בתחילת ברכת "מלך מוחל וסולח" התרומם ממקומו באופן ממש קלוש, ואילו בסוף הברכה לא התרומם כלל, לאמירת מודים דרבנן אחז כ"ק בעמוד בכדי לקום, אך התרומם רק קימעא, וחוזר חלילה, ובפעם השלישית התרומם לגמרי. יהי רצון שיחזק השי"ת את בריאות כ"ק אד"ש ויוליכנו קוממיות לארצנו!

לאחר חזרת הש"ץ קם כ"ק ל"אבינו מלכנו", ואותת בידו הק' לחזור על הניגון ה' פעמים. אחרי אמירת "שמע ישראל", "ברוך שם" וכו', בתחילת קדיש תתקבל – מהדק כ"ק את אבנטו ומסדרו מאחוריו, כדרכו בקודש, מסדר טליתו על גופו הק', משרבב הטלית מעט על גבי מצחו. החזן (טלעשעווסקי הזקן) מסיים אמירת חצי הקדיש, וממתינים כרגיל לאות מכ"ק להתחלת ה"נפוליונ'ס מארש", כ"ק שוהה מעט בהכנותיו האמורות, ולאחר מכן מניף את ידו הק' לאות תחילת המארש...

בתחילה מנגן הקהל בנחת, אולם אט-אט מתגבר הקול, וכ"ק מתחיל למחוא כפיים, ולמרות שהחלישות ניכרת מאד בתנועותיו, הקהל שר בחוזקה יותר ויותר.

בשנים קודמות היה הרבי עולה על כסא בעיצומו של המארש ומעודד השירה בעוז ותעצומות. בשנה זו התקינו בפינת הבימה הדרומית-מזרחית (על יד עמוד התפילה) מדרגות מיוחדות, בעלות ריפוד ומעקה, לנוחיות כ"ק. ואכן, הניגון מגיע לשיאו כאשר כ"ק עולה על גרם המדרגות המיוחד, ומוחא כפיים בחוזקה ובמהירות, וכל הקהל מנגן בקול רעש גדול ובהתלהבות רבה!

כ"ק ירד מהמדרגות ושב למקומו, הס מושלך בקהל, ונשמעת תקיעה גדולה, "לשנה הבאה בירושלים".

מיד לאחר נעילה – מעריב. אחרי התפילה – הבדלה (המבדיל אזאגווי), וכ"ק מאחל בקול רם ג' פעמים גוט יום טוב. ר' זושא מתחיל "שיבנה", והפעם כ"ק מעודדו בתנועת יד, וצועד לקול השירה אל חדרו הק'.

לאחר דקות אחדות יצא לקידוש לבנה (לאחר שלייבל הלך, כרגיל, לבדוק האם יש לבנה ואינה מכוסה בעננים כו'). כרגיל בקידוש לבנה יש דוחק גדול סביב אד"ש (היו אברך וילד שממש נגעו בו), בסיום הואיל כ"ק לברך את הקהל "גוט יום טוב, גוט וואָך און אַ גוט חודש", וחזר לחדרו. כעבור דקות אחדות (8:15) יצא, עודד בחוזקה שירת "שיבנה" בעת הליכתו, ונסע לביתו.

יום ג', י"א תשרי, "ג-ט'ס נאמען"

סוכת כ"ק אד"ש הוקמה היום, וכן הסתיימה בניית סוכת 770.

כ"ק הגיע ל-770 ב-10:45. לאחר כרבע שעה, נסע אל המקוה, וחזר ב-11:40. ב-3 נסע אל האוהל, וחזר ב-7:20. 7:25 נכנס למנחה בביהמ"ד העליון. לאחר התפילה נכנס לייבל לחדרו הק', וביצאו הודיע שמעריב יהיה ב-8 לערך. 8:35 נסע אד"ש לביתו.

היום הגיעו עוד אורחים לחצרות קדשנו, ביניהם הרב חנוך גליצנשטיין (מנהל תורת אמת בירושלים). אגב, כפי הנראה שלא יבואו עוד הרבה אורחים לחג הסוכות, ובכלל השנה כמות האורחים היא אולי מחצית משנה שעברה, ובכלל בשנים האחרונות. טוענים שמיעוט האורחים נובע מכך שרבים באו לי"א ניסן העבר (תשמ"ב) – שנת השמונים, במקום לבוא בחודש החגים.

יום ד', י"ב תשרי

10:08 הגיע כ"ק ל-770. 3:20 יצא למנחה. 6 לערך נסע לביתו, וחזר ב-6:43.

היום הגיעו ר' זלמן יפה וחתנו ר' שמואל לו ממנשסתר, ור' הלל פעווזנער מצרפת.

כ"ק יצא לתפילת ערבית למעלה ב-9:30, לאחר התפלה (9:40) חזר לחדרו, ולאחר כ-10 דקות ירד לביהמ"ד הגדול להתוועדות אור לי"ג תשרי, מאה שנה להסתלקות דכ"ק אדמו"ר מהר"ש. מחר ישנה חתונה, וגם כ"ק נוסע לאוהל בעז"ה, ולכן ערך ההתוועדות בערב זה, ולא כפי הרגיל במוצאי יומי דפגרא.

התחיל להתוועד, קולו צרוד מאוד וחלש. לפני המאמר היו 3 שיחות, תוכן הדברים בקצרה:

הזכיר פתגם בעל ההילולא אדמו"ר מהר"ש בענין מאה שנה, שהוא "כללא דכולא", והיינו שהוא ענין נעלה. ובמאמר המוסגר הוסיף שאף שמאמרו מיוסד על דברי אביו הצמח צדק וסבו אדמו"ר הזקן, אך הסביר שישנם מדרגות בענין קבלת דבר, בתחילה נקרא הדבר "בשם אומרו", אך ע"י היגיעה וכו' נקרא הענין על שמו, וכן הוא כאן שפתגם זה נקרא "תורתו" של אדמו"ר מהר"ש.

כמו כן חזר וסיפר כ"ק מה שסיפר בהזדמנות אחרת (והקדים שלא שמע זאת מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אבל שמע זאת מחסידים וזה מתקבל על הדעת) – שאמרו על אדמו"ר הצמח צדק ובנו אדמו"ר מהר"ש את הפסוק "אח"ד באח"ד יגשו . . לא יפרדו", והרי שניהם הסתלקו ב"אח"ד" בגימטריא י"ג (הצמח צדק בי"ג ניסן תרכ"ו, ואדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג).

והאריך בענין זה ד"אחד", וקישר זה גם עם הידוע שאף שאצל כל רבותינו נשיאינו היה חיבור נגלה ודא"ח, אך אצל הצ"צ ובנו מהר"ש היה הדבר ביתר תוקף ובאופן ד"אחד באחד . . ולא יפרדו" ממש, כפי שרואים זאת במאמריהם.

דיבר אודות המצב בארץ הקודש, ובין הדברים הזהיר שעומדים לחזור על אותה טעות שעשו כבר ג' פעמים, והמציאות המרה טפחה על פניהם. אמר שיש אחד שמתכוון לטובה ומתאמץ בזה, ומישהו אחר מערים עליו קשיים. וגם אמר שאילו היו כל הזמן נוהגים לפי פסק-דין התורה, הרי הכל היה מסתדר בכי טוב.

[בשעה שדיבר אודות המצב בארץ הקודש, התגברה הצרידות בקולו, אולם קולו לא נחלש, ולאידך לא הרים את קולו (כרגיל בדברו על המצב בארץ הקודש)].

בין השיחות דיבר קצת עם ר' יהודא שי' חיטריק מזקני אנ"ש, וכן פנה אל ר' זלמן יפה ורמז לו לומר לחיים.

אחרי השיחות, הורה לנגן ניגון שקודם המאמר, ואמר מאמר ד"ה ובחג האסיף במשך כ-20 דקות. באמצע המאמר התקרב אחד מאנגליא ונתן לר' יעקב יהודה העכט כוס תה שישים על-יד אד"ש... העכט נרתע מלעשות זאת, ופנה אל זלמן יפה ומסר לו הכוס, הלה (כיאה לג'נטלמן בריטי..) שאל אצל המזכירים האם להגיש את הכוס, כמובן שסימנו לו בלאו רבתי...

לאחרי המאמר, באמצע אחת השיחות, ניגש יהודי מירושלים ושם על שולחן ההתוועדויות מול הרב חדקוב שוב כוס תה עבור הרבי, למרות שבנימין קליין סימן לו קודם לכן שלא יביא בשום אופן. בנימין ניגש אל השולחן, לקח את הכוס ומסרה לילד שישתה לבריאות... אגב, הרבי באמצע דיבורו, הבחין באותו ירושלמי שניגש, והפנה אליו מעט את מבטו.

באמצע המאמר התגברה הצרידות יותר, ובעיקר הקול נחלש לפי ערך. ובשיחות שאחר המאמר, בכל פעם שכ"ק סיים משפט, היה הדבר נשמע כזעקה חרישית, בגלל הצרידות.

בשיחה הא' שאחר המאמר, אמר כ"ק שהיות שההתוועדות היא בפרסום ושומעים בשאר מקומות, הרי כאן המקום להודות לכל אלו שבירכו אותו לרגל השנה החדשה הבעל"ט (והרי זה כאילו לחץ יד לכל אחד ואחד, או כפי שכל אחד לפי דרגתו מבין כיצד יש להודות לו...).

אחר כך אמר שישנה "קלאץ קשיא", וכמדובר כמה פעמים שאף אחד לא תופס לשאול "קלאץ קשיא'ס", שהנה כבר שעתיים שיושבים ומטריחים את הציבור וכו', וכל הענין הוא בגלל ההילולא ומלאות מאה שנה וכו'. והנה כשמגיעים לנגן משהו, הרי מנגנים ניגונים שונים, ויש שקלא וטריא באיזה ניגון לבחור, אך הניגון המתאים משום מה נשכח... אז לכל הפחות שיתרצו כעת את ה"קלאץ קשיא", ושישירו הניגון ד"לכתחלה אריבער".

כשסיימו לנגן, אמר כ"ק שישנה עוד "קלאץ קשיא", שבאמת אין הרגילות לדבר על כגון דא בשעה שההתוועדות מושמעת בפרסום (בשידור וכו'), אך מכל מקום ידבר כעת. והחל לדבר בחריפות על כך שבשעת התפלה מסתכלים על "בשר ודם", בשעה שצריכים לחשוב "לפני מי אתה עומד". כיצד יתכן שאבא מרים את ילדו ואומר לו: הסתכל לשם, הרי על האב לומר לבנו שיסתכל בסידור בשעת התפלה!

והוסיף ש"בדידי הוה עובדא", שלמד מכ"ק מו"ח אדמו"ר להתפלל ולומר הכל מתוך הסידור, שכך נהג מו"ח אדמו"ר שחוץ מכמה ענינים, הרי היה מתפלל תמיד מתוך הסידור.

כמו כן בשעה שיוצאים או חוזרים [כוונתו על עצמו, בעת כניסתו ויציאתו מ-770], עומד הוא כמו בול-עץ ("סטאלב") לראות איך ילך, האם ימינה או לאמצע.. מה יוצא לו מכל זה? גם אתמול ראה כל זאת ו...?

כ"ק דיבר בנושא זה בכאב לפחות כ-20 דקות. וסיים שיהיה חרטה על העבר, וקבלה על להבא, וסיים בברכה קצרה. לאחר שאמר 'לחיים' ושתה מכוסו, הוסיף בחיוך, שאם מישהו או מישהי נפגעו מהביטויים וכדומה, הרי זה כאילו ביקש מכל אחד ואחד בפרטיות סליחה ומחילה, ולא רק "כאילו", אלא הרי הוא מבקש.

אחרי הדברים הללו, התחיל כ"ק אד"ש "כי אנו עמך", און ס'איז געווארן א מחי' אויפן הארצי'ן... אחר כך סיים כדרכו שיתחיל החזן "שיבנה", כאשר ניגנו הקהל, מחא כ"ק כפיו ופנה אל הילדים שהצטופפו על הארץ בסמיכות מקום אליו, במחיאות כף כלפיהם.

הזכיר על דבר ברכה אחרונה, והתחיל לחלק דולרים לטנקיסטים. אחר כך התחיל "כי בשמחה תצאו", וב-1:15 יצא מביהמ"ד ועלה לחדרו. 1:50 נסע לביתו.

יום ה', י"ג תשרי

10:30 הגיע כ"ק ל-770. לאחר כמה דקות ששהה בחדרו הק', נכנס לבית המדרש העליון לשמוע קריאת התורה. אח"כ חזר לחדרו, וכעבור כחצי שעה נסע אל המקוה.

ב-3 אחה"צ נסע אל האוהל, וחזר ב-7. 7:15 נכנס לביהמ"ד למנחה. 7:50 נכנס למעריב. לאחר התפלה נכנס לייבל אחרי כ"ק לחדרו, ויצא בהודעה בהולה ליודל שי' שהרבי מתכונן לנסוע בכל רגע, ואכן כעבור דקה יצא ונסע לביתו.

לכבוד מלאות מאה שנה להסתלקות אדמו"ר מהר"ש, יצא לאור היום ע"י קה"ת ספר המאמרים תרל"ו חלק ב'.

יש להעיר, שניכרת ההשפעה מדברי כ"ק בשיחתו החריפה בהתוועדות אמש, בכמה וכמה פרטים. התמימים ואנ"ש נזהרים ביותר להתפלל כל התפילה מתוך הסידור, דבר שהורגש ובלט בתפילות היום.

יום ו', ערב ש"ק וערב חג הסוכות

ב-9 הגיע כ"ק ל-770. 9:30 שחרית בביהמ"ד הגדול. לאחר התפלה חילק ד' מינים לנציגים מרחבי תבל וכו' במשך כשעה.

היום שלח אד"ש מברק לכללות אנ"ש בעולם, וכן מכתב כללי למשתתפים בהקפות שניות (במוצאי שמיני עצרת) בארץ הקודש (בירושלים ובכפר חב"ד).

בזמן הדלקת נרות שהה בספרי' כמה רגעים.

ש"ק ט"ו תשרי, יום א' דחג הסוכות

אחרי תפילת ערבית איחל לקהל: גוט יום טוב (פעם אחת). אחר כך אמר שיחה (35 דק'). אחר כרבע שעה אמר שיחה לאורחים (10-15 דק').

כנהוג, בהוראת ובעידוד כ"ק אד"ש לפני שנתיים (סוכות תשמ"א), נערכת שמחת בית השואבה ברוב עם, בשירה ובזמרה, ברשות הרבים דשכונת קראון הייטס בכל לילה מלילות חג הסוכות, מתחיל מליל יו"ט ראשון. בחול המועד – בליווי כלי זמר וכו'.

ט"ז תשרי, יום ב' דחג הסוכות

אחרי תפילת ערבית: גוט יום טוב (ג' פעמים). אחר כך אמר שיחה במשך 45 דקות.

בשעה 7:50 בבוקר מגיע אל חדרו הק', לאחר כמה דקות נכנס אל סוכתו, מוסר להארליג את הלולב על מנת שיוכלו הקהל לברך עליו, ולאחר כחצי שעה יוצא מהסוכה לחדרו.

אחרי תפילת שחרית: גוט יום טוב (ג' פעמים). אחר שעה הלך אל ביתו (ספרי'), בצאתו פגש את ד"ר לארי רזניק (רופאו של הרבי) ורעייתו, ושוחחו במשך כמה דקות, חייך הרבה.

אחרי כשעה חזר ל-770. אחרי מעריב בצאת החג – שיחה במשך כ-45 דק'. אחר כך עלה רגלית (לא במעלית!) לחדרו.

יום ב' י"ז תשרי, א' דחול המועד סוכות

8:30 הגיע ל-770. לאחר כמה דקות יצא מחדרו לסוכתו, כעבור דקות אחדות פותח הדלת ומוסר להארליג הלולב, וכעבור חצי שעה יוצא מהסוכה לחדרו (כך הוא הסדר הרגיל בסוכות). תפילות (כרגיל בחול המועד): שחרית – 10; מנחה – 3:15; מעריב – 7:30, אחר כך שיחה. 11 נסע לביתו.

יום ג' י"ח תשרי, ב' דחול המועד סוכות

9 הגיע ל-770. 2:15 כינוס צבאות ה', במהלכו דיבר הרבי שיחה (כרגיל). ילד ממרוקו צעק את הפסוק בקול רם ונישא וכו'... וכ"ק חייך חיוך רחב ומיוחד ביותר. המנחה הר' העכט חזר על בדיחתו הקבועה, והודה לילד בצרפתית "מערסי בוקו"...

7:30 מעריב, ואחר כך שיחה במשך שעה (!), כמדומה שזו הפעם הראשונה שמעורר על שמחת בית השואבה בעת התוועדות בסוכות, נוסף על הריקודים ברשות הרבים.

12:05 נסע כ"ק לביתו.

יום ד' י"ט תשרי, ג' דחול המועד סוכות

בעת התפילות בחג הסוכות, בהליכתו וחזרתו של כ"ק אד"ש, שרים הקהל "ושמחת" (בניצוחם של ר' זושא ור' זלמן יפה...).

4 אחה"צ נסע לביתו וחזר כעבור זמן מה. 7:30 מעריב, ואחר כך שיחה בת שעה וארבעים דקות (מוסיף והולך ואור!). דיבר על ענינם של האושפיזין ביום זה – יוסף הצדיק ואדמו"ר מהר"ש. לבסוף דיבר באריכות על המצב בארץ הקודש, על כך שלא כובשים את ביירות והסכנה הגדולה בהתעכבות וכו'.

11:30 נסע לביתו.

יום ה' כ' תשרי, ד' דחול המועד סוכות

4:20 אחה"צ נסע לביתו וחזר כעבור זמן מה. מעריב בזמן (7:30), בכניסתו ניגנו 'ושמחת' ועודד בידו הק' להגביר השירה, והמשיך בכך בעת עומדו על מקומו (כשפניו אל כותל המזרח) במשך כדקה. אחרי התפילה, שיחה במשך כ-50 דקות, לאחריה התחיל "ופרצת", ועודד את שירת הקהל.

אנ"ש והתמימים רקדו זמן מה (כשעתיים) ברחוב על-יד 770. ב-1 בלילה ירד כ"ק לאמירת תהלים דליל הושענא רבה.

יום ו' כ"א תשרי, הושענא רבה, ערב ש"ק וערב שמיני עצרת

שחרית בזמן בביהמ"ד הגדול. לאחר התפילה הארוכה (הושענות וכו'), חילק כ"ק אד"ש בפתח סוכתו 'לעקאח' לכל מי שלא קיבל בערב יום הכיפורים, בתחלה לגברים ואח"כ לנשים – החלוקה נמשכה עד 3 אחה"צ.

מנחה בזמן בביהמ"ד הקטן, כ"ק על מקומו דמנחת שבת ותפילות חול המועד, בסיום התפילה הוכרז שמעריב דליל שמיני עצרת יהי' בשעה 7:15, והקפות בשעה 9. לאחר התפילה חזר לחדרו, ואחרי כמה דקות פנה לסוכתו וחילק שוב 'לעקאח' למתי מעט גברים ונשים שלא קיבלו קודם, כעבור כ-5 דקות פנה כ"ק מן הסוכה אל הרכב ונסע לביתו, וחזר כעבור כשעה.

בכל יום מימי חג הסוכות היה תור לברכה על לולבו של אד"ש, לפני התפלה ולאחרי', לגברים בלבד. מלבד היום (הושענא רבה), בו ישנו תור בבוקר לגברים, ולאחר התפלה מתקיים גם תור לנשים, ואחריהן – לילדים (קטנים).


ליל שמיני עצרת

בשעה 9 ירד כ"ק להקפות, והתחילו לחלק הפסוקים ד"אתה הראת", כרגיל מכובד כ"ק בפסוק ראשון ואחרון, ובשאר הפסוקים מכבדים רבנים, אורחים, שלוחים וכו'. כ"ק הולך כרגיל להקפה הא' והז'. לאחר הסיבוב, הוא רוקד עם גיסו הרש"ג שי', ומפעם לפעם מביט כ"ק על הרש"ג (אם ביכולתו להמשיך לרקוד).

לאחר אחת משני ההקפות הנ"ל (א' או ז'), כשחזר כ"ק למקומו, והרש"ג הולך אחריו לאיטו, הוציא ילד את ראשו מתחת השולחנות שב'שביל', וכ"ק שהסתובב לראות מה עם הרש"ג – התבונן בילד ממושכות. בכלל מסתכל כ"ק במבטים קצרים בכל אלו שבולטים קצת ב'שביל' (בדרך אגב – כאשר מסתכל לאחוריו אל רש"ג).

לאחר ההקפות עלה לחדרו, ואחרי כדקה הלך לביתו (ספרי').

יום שמיני עצרת וליל שמחת תורה

כ"ק רמז לנגן "אנא עבדא" בעת פתיחת הארון בשחרית. אחרי התפילה הכריזו שמנחה יהי' ב-5:45; מעריב ב-7:15; התוועדות אד"ש ב-9. אחר הצהריים מתפזרים אנ"ש והתמימים לשכונות שונות בברוקלין לשמח אנשים בשמחת תורה, וכפי ששמעתי, שוהה כ"ק בהתוועדותו עד שהקבוצה מ"ברייטון ביטש" (שהיא השכונה המרוחקת ביותר שהולכים אלי') חוזרת ל-770, ושהוא שואל את לייבל האם הם כבר הגיעו. כמובן שבעצמי לא נכחתי במנחה, מעריב, ובתחלת ההתוועדות...

בהתוועדות הזכיר כ"ק להעביר את הסדרה דברכה שניים מקרא ואחד תרגום בשמיני עצרת, וכן לומר את כל פרשת ברכה עם פירש"י בתור שיעור חת"ת בשמחת תורה. ההתוועדות הסתיימה קרוב לחצות הלילה. לאחרי' עלה כ"ק לחדרו, והקהל יצא לקידושא רבה על פני המדרכה הסמוכה ל-770, בו היו אוכל ושתי' כיד המלך, נדבת כמה מאנ"ש ובראשם ר' שמואל שי' מלמד.

לאחר כמחצית השעה ירד כ"ק להקפות, וכמדומה שהתחיל לנגן "מלכתחלה אריבער", וכובד לומר כל הפסוקים שב"אתה הראת" הראשון, ובב' הפעמים הנוספות אמר הפסוק הראשון והאחרון. כפי שהיה אמש, הלך להקפות הא' והז', ורקד עם רש"ג. ההקפות הסתיימו ב-3 לערך.

מה"פכים קטנים" בעת ההקפות:

א) לאחר אחת ההקפות שרקד כ"ק (הא' או הז'), כאשר חזר למקומו, ראה את ר' זלמן יפה שי' שהיה בין אלו שנתכבדו בספר תורה באותה הקפה, ועקב הדוחק הגדול כל לבושו נעשה 'שמאטע', ופנה אליו כ"ק בחיוך בהחוותו (או אף נגע בידו) על קצה חליפתו, בשאלה האם נקרע מעילו? הלה ענה בשלילה, אך אמר שכובעו התקמט לגמרי.. והחווה אד"ש בידו כמי שרוצה לומר "ס'פאסט נישט"...

[הנ"ל ממה שראיתי בליל שמח"ת, ותיקנתי הפרטים לפי מה שסיפר ר' זלמן יפה בעצמו בכינוס תורה באסרו חג. הוא ציין שהרבי שאלו גם בליל שמיני עצרת (בין ההקפות) האם נקרע מעילו. והוסיף בבדיחותא, שהיו כאלו שחשבו שהרבי הורה לו לקנות קפוטא, כאשר הצביע על חליפתו...]

ב) אחרי שסיים כ"ק להקיף את הבימה בהקפה, עמד ברחבת הריקודים להמתין לרש"ג שהלך מאחוריו. א' מאנ"ש נעמד – בלי כוונה כמובן – באופן כזה שחסם את הדרך לרש"ג. בן רגע ניגש אליו כ"ק, תפסו בכתפות מעילו ומשכו עד לצד הרחבה והושיבו (ויש אומרים: התיישב בעצמו. ועוד אומרים, שאמר לו כ"ק בעת שמשכו: "אָן התפעלות!").

ג) א' מאנ"ש השתכר כדרכו, ונדחף אל בימת כ"ק עם בקבוק יי"ש (1/2 גאלון..), כאשר כ"ק עמד על מקומו כרגיל, ולבסוף נעמד מאחורי כ"ק. כשהרבי הסתובב וראהו, פנה אליו וניסה להוציא מידיו את היי"ש, אך הלה אחז בכח רב בבקבוק, כ"ק משך מעט ולבסוף הרפה ממנו.

לאחר מכן הוציא ממנו אחד את הבקבוק והעבירו אל הרבי, הרבי הניח את הבקבוק על גבי עמודו ולאחר זמן קצר מסר זאת לילד שעמד בקרבתו. או אז ניגש שוב אותו אחד ורצה לקחת את הבקבוק מהילד, כאשר הבחין בכך הרבי – נטל הבקבוק מהילד והניחו שוב על עמודו, ונשאר מונח שם עד לאחר ההקפות, ואז לקח כ"ק את הבקבוק עמו לחדרו הק'...

כמה רגעים לאחר ההקפות, ניסה הנ"ל להיכנס אל געה"ת ומנעו ממנו, ולבסוף התפרץ לשם והתנפל על השולחן העומד בגעה"ת, והתחיל לזעוק (באנגלית) שאינו יכול לסבול.. כמובן שמיד גררו אותו יחד עם השולחן אל חדר הכניסה, והוא המשיך לצעוק ולנסות להיכנס שוב, כאשר לפתע נפתחה הדלת וכ"ק הופיע, הוא פנה אל כ"ק בזעקות כנ"ל, והרים כ"ק ידו האחת אליו בתנועת תמי', ולאחר מכן את שני ידיו.

לאחר מכן פנה כ"ק להמשיך בדרכו, אך הלה לא הרפה. כ"ק הסתובב שוב לעברו, הניף ידו הק' והחל לנגן "הושיעה את עמך", והקהל החרה אחריו, ופנה לדרכו אל הספרי' .

יום שמחת תורה

9:30 הגיע כ"ק ל-770, בבואו היה מנין קטן שהתפלל בביהמ"ד הקטן (סתם מנין של בעלי-בתים) וסגרו הדלת קודם היכנסו, אנשים בודדים עמדו במבוא הכניסה, ורוב הקהל בקומת הכניסה מורכב מכשני מנייני אנשים שתפסו תנומה בביהמ"ד הקטן ובחדר שני וכו'...

כ"ק ירד לשחרית בזמן, הקהל מועט כמובן – לאחר אירועי ליל שמחת תורה... מיד בהגיעו למקומו התחיל לנגן "לכתחלה אריבער"; לאחר קדיש דרבנן שקודם הודו התחיל "שיבנה בית המקדש"; בעת אמירת הודו, התחיל לנגן "הושיעה את עמך" (כשגבו אל הקהל) - בכל הניגונים הללו מעודד ומגביר השירה בתנועות ידו הק'. בפתיחת הארון, מסמן לנגן "אנא עבדא".

לחתן תורה עלה ר' אברהם פרשן מטורונטו, כ"ק אד"ש עלה לחתן בראשית כרגיל (זאת אחת בשנה שקוראים לו (בעת אמירת ה"רשות" לחתן בראשית) לעלות בשמו ובשם אביו, וכן קוראים לכ"ק אדמו"ר הריי"ץ בשמו ובשם אביו – כך נהוג כל השנים), למפטיר עולה רז"ש דווארקין (מרא דאתרא).

כ"ק חוזר למקומו בסיום הקריאה, מבלי להמתין לשמוע ההפטרה. לפני שהגביהו הס"ת הב' בו עלה כ"ק, נגע בטליתו בס"ת ונשקה, וכן לפני הגבהת ס"ת הג'. טרם פנה ללכת למקומו, ניגש ונישק את שלושת ספרי התורה (קרוב לודאי בטליתו).

לאחר התפלה הכריז הגבאי (בעמדו על בימת כ"ק ממש בסמוך אליו) שמנחה יהי' ב-5:30. לאחר ההכרזה פנה כ"ק אל הגבאי ואמר לו שיכריז שכל אלו שהבטיחו סכומים בהקפות דאתמול והיום עבור המרכז לעניני חינוך וכו' – שישלמו בהקדם.

ההתוועדות החלה לאחר מנחה, ב-6 לערך, הייתה ארוכה מאד והיה גם מאמר. בין הדברים האט כ"ק אריינגעגעבן:

א) שישנם כאלו שבקושי מטפחים בידיהם, ובסך הכל בגלל שמתבייש מהנכד שרוקד ומטפח, אזי בלית ברירה הוא ג"כ מטפח קצת וכו'... והאריך בזה.

ב) שישנם כאלו שכאשר מדברים על משהו [כלומר, כאשר אד"ש מדבר על ענין מסוים בהתוועדות], מיד הם "מורים באצבע ואומרים זה", שהכוונה לפלוני והכוונה לאלמוני. ועד כדי כך שכ"ק קיבל תלונה (בכתב?) מאחד, היתכן שדיבר אודותו ברבים וכו'... ואמר, שאם אחד מרגיש שהכוונה אל השני, אזי אדרבה כו'...

ההתוועדות ארכה עד 12:30 לערך, במעריב אחרי ההתוועדות אמר כ"ק קדיש . לאחר מכן, חלוקת כוס של ברכה עד 2:30 לערך, שאז עלה לחדרו. לאחר זמן מה נכנס אליו הד"ר ווייס. 4:30 לערך יצא ונסע לביתו.

כמה פנינים מחלוקת כוס של ברכה:

א) צ'ארלי (בעל הכובע והסמלים) עבר שוב עם ג' כוסות (כמעשהו במוצאי ראש-השנה), כ"ק חייך ועודד בידו להגברת השירה.

ב) אחד עבר, ואמר לו כ"ק – בהראותו בידו על פני קדשו – שרוצה לראותו שוב בשמחה.

ג) אחד עבר ואמר לאד"ש שאינו יכול לסבול עול בית הספר שלו, וענה כ"ק בזה הלשון: ווארפט עס ארויף אויפן ריבונו של עולם (או: אויבערשט'ן).

ד) ר' משה לנדא (בנו של ר"י לנדא מבני ברק) עבר, וכ"ק מסר לו בקבוק יי"ש ואמר לו בזה הלשון: (איר זאלט) דאס איבערגעבן דעם טאטן.

ה) אחד שגר בלבנון, נתן לו כ"ק בקבוק יי"ש ואיחל לו בהצלחה רבה.

ו) קרוב לסיום, פנה אד"ש ללוי"צ פריידין שעמד וצילם כדרכו, ואמר לו: איך גיי דאך באלד אוועק, און דו האסט נאך ניט גענומען! ומזג לו.

ז) אחד מאנ"ש עבר, וכ"ק נתן לו בחזרה את בקבוק היי"ש שלקח ממנו בליל שמחת תורה (כדלעיל), ואמר לו: זה לא בשבילך, זה בשביל לחלק.

ח) אחד (מחוץ לברוקלין) עבר, ונתן לו אד"ש בקבוק יי"ש ואמר לו לעשות עליו קידוש בשבת בראשית.

יום ב' בראשית, כ"ד תשרי, אסרו חג הסוכות

היום התקיים כינוס תורה ב-770 ברוב עם, בהשתתפות הרבנים והאורחים.

כ"ק נסע לאוהל ב-2:45 וחזר ב-7:15. מנחה ב-7:20, ולפני תחילתה אמר כ"ק משניות וקדיש, וכן אמר קדיש אחרי'. 7:50 מעריב. 8:10 נסע לביתו.

יום ג', כ"ה תשרי

10:30 הגיע כ"ק ל-770.

3:40 יצא למנחה בביהמ"ד הקטן, לאחר התפילה יצא לפרוזדור ועלה על גרם מדרגות (שהניחו במיוחד – על יד דלת המעלית שנעלו אותה קודם לכן), ואמר שם שיחה קצרה (2-3 דק') במיקרופון בתור יחידות לאלו הנוסעים אחר הצהריים. בגמר השיחה חילק דולרים לכל אחד ואחד מהנוסעים, בעומדו על גרם מדרגות הנ"ל.

אח"כ נכנס לגעה"ת, וכעבור דקה יצאו משם (מגעה"ת או מחדרו?) ר' שמואל לו ובנו שי' מלונדון עם דולר בידיהם.

4:30 נסע לביתו וחזר כעבור שעה, בדרכו לחדרו נתן צדקה לילד ואמר לו א דאנק.

בערב התקיימה יחידות. השנה עשו סדרים מיוחדים ליחידות שלא היו בשנים עברו: הקימו במה בגובה חצי מטר בביהמ"ד הקטן, ועלי' שמו השולחן וכסא דכ"ק – במקום ישיבת כ"ק בחול המועד, היינו בדרום מערב ביהמ"ד. כל הקומה נסגרה למעבר בשעות הערב, והיו שם רק ועד המסדר. סידרו שולחנות לאורך ביהמ"ד, בכדי ליצור מחיצה בין הגברים לנשים.

8:10 נכנס כ"ק לביהמ"ד והתיישב במקומו הנ"ל, כשגבו לקיר הדרומי, ואז פתחו הדלת הראשית ונכנסה הקבוצה הראשונה – דוברי צרפתית – הלכו דרך כל הפרוזדור ונכנסו דרך הדלת של חדר-שני, עברו על יד כ"ק ומסרו את הפתק (בדרך כלל רק כתבו השם), והמשיכו אל תוך ביהמ"ד. בתחילה נכנסו הגברים, ולאחר נתינת הפתק פנו לצד מערב ביהמ"ד, ואילו הנשים נכנסו אחריהם והמשיכו ללכת ישר לצד המזרחי (כאמור היה מחיצה ביניהם). כך היה הסדר בכל הקבוצות.

כ"ק אמר ברכה-שיחה, וכאשר סיים לדבר עברו –הנשים ואחריהן הגברים – כל אחד ואחת וקיבלו דולר, ויצאו כלעומת שבאו. בפרוזדור פנו היוצאים לימין וירדו במדרגות – הגברים פנו לימין אל ביהמ"ד הגדול, והנשים לשמאל לכיוון היציאה.

בסך הכל היו 7 קבוצות: דוברי צרפתית, אידיש, לשון הקודש, אנגלית, חתנים וכלות, בר-מצווה, בחורי ישיבה.

בקבוצת דוברי אנגלית דיבר אד"ש (בנוסף לאנגלית גם) כמה משפטים בצרפתית ובלה"ק.

בעת מסירת הפתקים בירך כ"ק אחדים בברכות שונות (כנראה בהמשך למכתבים ששלחו או שהכניסו), בינתיים שמעתי בבירור רק על גב' א. מצרפת שבירכה כ"ק (בצרפתית), בזה הלשון: שיהי' לך בשנה זו בן זכר ושיהי' לכם מזל טוב (לאחר שכבר עברו 10 שנים מאז נישואיהם ולא ילדה עד עתה).

11 לערך נסתיימה היחידות לבחורים, רוקנו את כל ביהמ"ד, ור' שניאור זלמן שמערלינג מתל-אביב נכנס ליחידות (בביהמ"ד) למשך כ-2 דקות. אחר כך יצא כ"ק לחדרו הק', וב-11:12 נכנס לתפלת ערבית, ביהמ"ד היה ריק עד חציו, היינו כל השטח שמול אד"ש עד הבימה. במשך התפלה לא הניח הרבי את ידו על המצח (כנראה מפני שלא היו אנשים מולו כנ"ל, וכפי השמועה בשנים הראשונות כאשר לא היו הרבה אנשים במנין, לא היה מניח ידו על מצחו).

אחרי התפלה (11:22), בדרכו לחדרו התחיל "שיבנה". לאחר כמה דקות נסע לביתו, ועודד בתנועות ידו הק' בחוזקה להגביר את השירה עד שנכנס למכונית. רקדו קצת אחר כך ("מחול היחידות"), והרבה נשארו להתוועד.

יום ד', כ"ו תשרי

ר' בנימין שי' גורודצקי נכנס אצל כ"ק ב-6:10 בערב ויצא ב-7. לאחר מכן יצא כ"ק לתפלת ערבית, שהחלה להתקיים כרגיל בחורף מוקדם יותר, בשעות 6:45-7:00.

11:55 נסע לביתו. היום נסעו רוב האורחים לבתיהם.

יום ה', ז"ך תשרי

10:05 הגיע כ"ק, חילק לכמה ילדים מצרפת מטבעות לצדקה, והם רצו אל הקופה להכניס המטבעות, ובעוברו על-יד הקופה שאל אותם (באידיש ואחר כך בעברית): האם הכנסתם לקופה?...

10:10 נכנס לקריה"ת בביהמ"ד הקטן. 10:50-11:35 נסע למקוה. 2:20 נסע לאוהל. 6:35 חזר ל-770, מנחה, ואחרי מרמז בתנופת יד לנגן "שיבנה". 7:00 מעריב, מעודד שוב ביציאתו "שיבנה". 7:15 נסע לביתו.

יום ו', כ"ח תשרי, ערב שבת בראשית

10:15 הגיע כ"ק, וחילק מטבעות לילדים בפרוזדור.

במשך השבוע באו לחסות בצל כ"ק אד"ש לקראת שבת בראשית, כמה וכמה שלוחים שהיו צריכים להיות במקום שליחותם בימי החגים, ביניהם ר' גרשון מענדל שי' גרליק ממילאנו איטלי' ועוד.

6:45 ירד כ"ק לקבלת שבת, כשהוא מעודד בידו הק' שירת "שיבנה" עד שהגיע למקומו. החזן: ר' בערל שי' זלצמן. לאחר התפילה רמז בידו וכל הקהל איחל בקול רם "גוט שבת". לאחר מכן הניף ידו אל עבר ר' זושא שיתחיל "שיבנה", ועלה לחדרו הק'. 9 לערך הלך לספרי'.

שבת בראשית, שבת מבה"ח וער"ח חשוון

הגעתי ל-770 בהשכמה, אך על שאלתי "מתי הגיע אד"ש" לא היה מי שיוכל להשיב (גם לייבל לא ידע..), מסתבר שכ"ק הגיע מוקדם ביותר (בכלל דרכו להקדים מאוד הגעתו בשבת מברכים).

8:30 ירד לאמירת תהלים, החזן: ר' הירשל שי' שיפרין, סיימו לערך בשעה 10.

10:35 ירד לשחרית, החזן: ר"מ שי' טלשבסקי, התחיל "יהי רצון" בניגונו הידוע בהתוועדויות כאשר כ"ק מורה לו לנגן, ואכן גם כעת עודד כ"ק את השירה.

ב"האדרת והאמונה" רמז אד"ש לנגן, לא את המארש אלא הניגון הרגיל; וכן עודד את שירת "אנא עבדא" בעת פתיחת הארון.

היות שזו שבת ערב ר"ח, הפטיר אד"ש "ויאמר גו' מחר חודש", הפטיר את כולה ובלי הוספה אחרת. התפילה הסתיימה ב-1 (!), ולאחריה הכריז הגבאי: א) שידועה ההכרזה ד"ויעקב הלך לדרכו", ב) שההתוועדות תהי' ב-1:30 לערך. כ"ק רמז לקהל לאחל "גוט שבת", ועודד את השירה בצאתו.

בהתוועדות הורה אד"ש שבימים א-ג הבעל"ט יערכו כינוסים ב-770, ביום ראשון לגברים, ביום שני לנשים וביום שלישי לטף. והורה שיעשו כן גם ברחבי תבל, ומי שלא יספיק לערוך כינוס כבר ביום א' כו' – הרי שיעשה זאת עד ז' מרחשוון, שבו חזרו האחרונים מעולי הרגלים לביתם. והעיר עוד שאפשר להגביל זמן עד ט"ו חשון, שעד אז מתגבר אור הלבנה.

דיבר על מעלת הדפסת קובצי תורה, ועורר שידפיסו בכל עיר ומדינה חידושי תורה, ומי שמתאונן ומתנצל שאין ביכולתו לכתוב ולהדפיס, עליו ללמוד בקובצים שיצאו לאור בערים ומדינות אחרות. ואם יטען שאין ביכולתו להידמות לעיר השני', דלא עיר זו כהרי זו, ומצבו הכספי קשה יותר וכו' וכו', הרי אדרבה – בזה שידפיס קובץ וישלח זאת אל הגביר, הרי בטח יקבל סכום גדול יותר ממה שהיה מקבל לולי זאת, וכפי שרואים במוחש.

במשך ההתוועדות אמר כ"ק כמה סיפורים ופתגמים, ואביא כאן מקצתם:

א) לגבי הסיפור המובא בגמ' על רבי יונתן בן עוזיאל שכאשר הי' לומד, הי' העוף הפורח מעליו נשרף – הרי כאשר הי' יושב חסיד ולומד זאת, אזי התעמק בזה בהתבוננו במעלת התנא רבי יונתן בן עוזיאל שהיה במדריגת השרפים שמעמדם בעולם הבריאה, שם נגלה ענין התהוות יש מאין כו', וכל זאת בהעמקה ובהבנה; ואילו כאשר הי' ליטווישער יושב ולומד זאת, הי' מעיין האם רבי יונתן בן עוזיאל חייב לשלם משום אשו משום חיציו וכו', או שרבי יונתן בן עוזיאל הרי הי' בביהמ"ד ושם הוא בעל הבית, ואם כן הרי הוא פטור וכו'.. עם כל השקלא וטריא בזה כו'...

ב) ידועה השקו"ט בפוסקים הראשונים והאחרונים מדוע אין מברכים ברכת המצוות על מצות צדקה. אצלנו ב'חדר' – אומר אד"ש – לא הי' מקום לשאלה כזו בכלל; שהרי מובן שכאשר עושים ברכה, אין זה סתם כך, אלא צריך לרוץ ולטבול במקוה, כולל כוונות מהאריז"ל כו', וצריך להתנגב אח"כ וכו' וכו', שכל זה לוקח משך זמן, ובינתיים מי יודע מה יהי' עם העני... אשר על כן פשוט שיש לתת מיד צדקה, ואילו למקוה ירוץ אחר כך...

ג) באחת השיחות (שלא בקשר לאמור בסעיף הקודם), הזכיר בנוגע להתנגב אחרי המקוה, שראה כתוב בפוילישע ספרים שיש להקפיד לנגב הרגליים, כי הדבר קשה לשכחה. נו, אז שינגב כל הפינף פינגער, אבל שיעשה זאת בזריזות, ולא כהמהדרין בזה... והאריך קצת בענין זה.

ד) בנוגע לאדם הראשון מובא במדרשי חז"ל שלולי החטא היה יכול לסחוט מפרי עץ הגן (שלדעה אחת הי' גפן) יין לקידוש דשבת. ואמר בזה בדרך צחות [אם מותר להתבטא כך...], שהרי אדם הראשון ידע כל התורה והשו"ע, וידע שיש לטעום ממאכלי השבת בערב שבת, כדכתיב טועמי' חיים זכו...

באמצע ההתוועדות הורה למכור העליות לכל השנה כנהוג, ועלה הגבאי ר"נ פינסאן וחבש 'שטריימל' (על פי הוראת אד"ש משנים קדמוניות), ומכר העליות.

מאמר ד"ה "ויאמר לו יהונתן", נמשך כ-20 דקות. לקראת סיום ההתוועדות, אמר שאלו שלא היו כאן בשמחת תורה, ובאו מערים וממדינות אחרות, יבואו לקחת בקבוקי יי"ש. מוזג היין עבור כ"ק היה ר' בערל שי' יוניק, כי ר' מרדכי שי' מענטליק לא חש בטוב ונלקח ל"ע לבית הרפואה בתחילת השבוע, ועודנו שוהה שם (במשך כל יום השבת הלכו אליו קבוצות בחורים לבקרו).

כ"ק נתן לכמה וכמה שלוחים ובאי-כח ממקומות שונים, ולבסוף קרא לר' בערל יוניק והושיט לו בקבוק אחד, ודיבר עמו כ-2-3 דקות בהצביעו כמה וכמה פעמים על הבקבוק. בין המקבלים רש"מ זילברשטיין מאנטוורפן, סיפר לי אח"כ שכ"ק אמר לו בעת שנתן לו הבקבוק, שיחלק מעט מהמשקה בין הנוכחים כאן כדי שלא יהי' הכנה משבת לחול.

לאחר ההתוועדות, תפילת מנחה, ולאחרי' החל לנגן נפוליונ'ס מארש, ועודד את הניגון בעוז ובהתלהבות רבה במיוחד. 6:10 עלה לחדרו, 7:10 יצא לתפלת ערבית בביהמ"ד הקטן, 8:10 לערך נסע לביתו.

יום ראשון פרשת נח, א' דר"ח חשון

לפני תפלת מנחה חילק מטבעות. לאחר שנכנס לביהמ"ד (הקטן, כרגיל – חוזרים כעת לשגרה), והתחילו "אשרי", הייתה ילדה שחיפשה את אבי' ופנתה אל הדלת שליד מקום עמידת אד"ש, פתחה את הדלת ויצאה והחל לבכות שם בחפשה את אבי'. לאחר חצי קדיש, לפני שהתחיל שמו"ע, פתח אד"ש את הדלת לרגע והביט לפרוזדור לראות מה קורה שם (היו שם "קולות וברקים" מלבד הילדה שבכתה...)

לאחר התפלה בירך את הנוסעים בקצרה, ונכנס לחדרו הק'. ב-7 יצא לתפלת ערבית. כשפסע הג' פסיעות לאחוריו לפני שמו"ע, הסתכל לכיוון מאיר שי' הארליג ושהה כך רגע קל. הארליג ששכח להכות על השולחן, כמנהגנו להזכיר על אמירת יעלה ויבוא – תפס מיד את הרמז והכה על השולחן.

לאחר התפלה יצא ובירך בפרוזדור את הנוסעים בקצרה, כלאחר מנחה.

9:45 ירד כ"ק להתוועדות, במסגרת כינוס לאנשים (כמדובר בהתוועדות שבת קודש). היו ג' שיחות, ובשיחה הג' האריך בדיבור בענין ניגוב הרגלים במקוה (בהמשך להמדובר בשבת בראשית), באמרו שמישהו כתב לו שאלה שיש מקור לזה בגמרא גיטין וכו'. ולאחר אריכות הדברים, הורה שכאשר ירשמו את המדובר (בהנחה) – יציינו מראי מקומות לכל הספרים העוסקים בנדון זה, וכל מי שיהיה לו להוסיף עוד מראי מקומות שישלח את ציוניו.

בסיום ההתוועדות אמר (בטון של טלשבסקי הזקן) "איצטער וועט דער סדר זיין אזוי, פריער וועט מען וכו'", והורה לחזן לנגן "שיבנה" כדי שיהיו ג' הקוין [היינו גם דתפלה], ואמר שיחלק דולרים – מטעם זה – בסוף ההתוועדות. אחר כך התחיל נפוליונ'ס מארש, וגם הורה לנגן "לכתחלה אריבער", וגם "עוד ניגון" – ונגנו "ווי וואנט משיח נאו". אחר כך חילק הדולרים, וב-12:55 נסתיימה ההתוועדות ועלה לחדרו.