תשרי תשנ"א - יומן מ"כפר חב"ד"

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום רביעי, כ"ט אלול, ערב ר"ה

במשך הלילה יצא לאור והופץ מאמר דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א על הפסוק (הנאמר לפני התקיעות) "יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב אשר אהב סלה" שנאמר בשנת תשכ"ג והוגה כעת ע"י הרבי שליט"א.

אמירת הסליחות בבוקר נמשכה כשעה ואחרי הפסקה ממושכת (שבמהלכה נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א למקווה) נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת שחרית.

עם סיום התפילה עלו אל הבימה של הרבי שליט"א מניין רבנים וזקני החסידים ל"התרת נדרים". אחרי אמירת הנוסח הנהוג בירך הרבי שליט"א בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה עם כל בני הבית ובשורות טובות.

בשעות הבוקר חתמו ציבור אנ"ש על "הפ"נ כללי" ואחרי מסירת הפ"נים (שנמשכה היום עבור האורחים שהגיעו רק כעת ולא מסרו בימים הקודמים) ניגשה משלחת של נכבדי החסידים למסור אותו לרבי שליט"א.

בברכתו אמר הרבי שליט"א כי מפני טורח הציבור אין הזמן גרמא לקרוא את הפ"נ וכלפי שמיא גליא מה נכתב בו.

בהמשך, השמיע הרבי שליט"א ברכה שכללה את כל אותיות האל"ף בי"ת ואיחל שתהיה שנת אורה, שנת ברכה, שנת גאולה, שנת דיצה, שנת הוד והדר, שנת ועד טוב, שנת זכיות גדולות, שנת חיים טובים וארוכים, שנת טובות גדולות בטוב הנראה והנגלה, שנת יעוד טוב, שנת כלכלה, שנת לימוד בהצלחה מופלגה, שנת מילוי משאלות לבב כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל - כח הציבור, שנת סייעתא דשמיא בכל הענינים הן בגשמיות והן ברוחניות, שנת עוז והדר לכאו"א מישראל בחייו הפרטיים ובחייו הכלליים - שיהדותו תהיה ביתר שאת וביתר עוז, שנת פדות, שנת צדקה, שנת קדושה וקוממיות, שנת שמחה וששון, שנת תורה ושנת תפילה ושנת תשובה ושנת תהילה.

זמן קצר אחר כך נסע הרבי שליט"א ל"אוהל", ממנו שב סמוך לזמן כניסת החג.

(גם הקהל נסע היום ל"אוהל" כנהוג וכמקובל).

ליל א' דר"ה שנת תנש"א

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לבית הכנסת המלא מפה אל פה לתפילת ערבית כשבידו הק' גם ספר תהלים. עם הגיעו למקומו ישב לאמירת תהילים במשך כרבע שעה ואחר כך הורה לשיר "אבינו מלכנו" הקהל העצום שר את הניגון בנעימה הידועה כאיש אחד בהתרגשות קודש של קבלת עול מלכת שמים במחיצת צדיק הדור.

אחרי התפילה בירך הרבי מעל בימתו, וכן בדרכו לאורך בית הכנסת עד הפתח, ב"לשנה טובה תכתב ותחתם".

יום חמישי, א' דר"ה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילה כשבידו הק' השופרות עטופים במטפחות והוא מלווה ע"י המזכירים הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר והרה"ח ר' בנימין קליין שנשאו את הסידורים (הסידור הרגיל בו מתפלל הרבי שליט"א וכן הסידור עם דא"ח וסידור האריז"ל), התהילים ושלוש חבילות של "פ"נים". כל זה הונח על שולחן מיוחד ליד הסטנדר של הרבי שליט"א, וכאשר נקרא הרבי שליט"א לעלות ל"מפטיר" הובא הכל אל בימת הקריאה.

הבימה הוצבה בחציו המערבי של ביהכנ"ס הגדול, כדי לאפשר למספר רב ביות של הנוכחים לראות את פני קדשו של הרבי שליט"א במהלך התקיעות.

לפי התחלת תפילת שחרית שרו "אבינו מלכנו".

ההכנה לתקיעות והתקיעות

עם סיום ברכות ההפטרה הושלך הס ועל אלפי הנוכחים השתררה דומיה וחרדת קודש. הרבי שליט"א קירב אליו את השופרות ואת חבילות הפני"ם ואחר כך כיסה את פניו הק' בטליתו. אחרי שהות מסוימת הגביה את הטלית ובקולו הק' הכובש לבבות ומעורר את נימי הנפש קרא בניגון המסורתי "למנצח לבני קורח מזמור...". כל הקהל ענה אחריו בהתלהבות ואמר את הפרק שבע פעמים כנהוג, ואז שוב השתרר שקט מוחלט, עד אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר והגביה את הטלית עד עיני הק' ופתח באמירת הפסוקים - החל מ"מן המיצר" - וכל הקהל הרוגש ענה פסוק בפסוק.

הרבי שליט"א בחר באחד השופרות, כיסה אותו במטפחת ואמר את הברכות, שהקהל ענה עליהן ב"אמן" מהדהד, והחלו התקיעות עצמן.

אחרי סדר התקיעות כנהוג נאמרו שלושת הפסוקים הפותחים ב"אשרי העם", כאשר הרבי שליט"א אומר אותם בנעימה הידועה והקהל עונה פסוק בפסוק.

עם שובו של הרבי שליט"א למקומו, בבימה עליה הוא מתפלל, הסתובב לעבר הקהל לסיבוב "החזרת הפנים" הנהוג. יש שהבחינו כי הפעם היה הסיבוב בצורה בולטת במיוחד ולשני הכיוונים.

לאחר תפילת מנחה יצא הרבי שליט"א לחצר ל"תשליך". כדי למנוע דוחק נכנסו עם הרבי רק מעטים ורוב הקהל עמד מחוץ לחצר. זה עתה הסתיימו בחצר עבודת הבנייה והיא רוצפה באספלט חדש. היתה זו הפעם הראשונה שהרבי שליט"א עובר בחצר מאז הבנייה והרבי שליט"א סקר בעיון את מראה החיבור של בניין הספרייה עם "770" והמראה הכללי החדש המרהיב עין בהדרו.

בדרכו חזרה מהחצר אל תוך "770" הניף הרבי שליט"א את ידו הק' כמה פעמים לעודד את הקהל שעמד מסביב ושר.

יום שישי, ב' דר"ה

סדר התפילות והתקיעות היה כאתמול. חדי עין יכלו לראות את המטפחת הלבנה החדשה שהרבי שליט"א ענד לצווארו הק' כבגד חדש לברכת "שהחיינו", והיה מי שהבחין כי לפני התחלת התקיעות אמר הרבי שליט"א "יזכור" (כפי המנהג שגילה לפני שנים מספר בהתוועדות). כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר "קדיש" בכל תפילות היום.

שבת-קודש, ג' בתשרי

תפילת קבלת שבת התקימה מתוך שירה וניגון ובעת שירת "לכה דודי" הרבה הרבי שליט"א לעודד את השירה.

ביום השבת התקיימו שתי התועדויות. הראשונה באחת ושלושים אחה"צ כמידי שבת, והשנייה - לפנות ערב, כהמשך לר"ה (בגלל קביעת יום ב' דר"ה בערב שבת לא היתה התוועדות אתמול ביום ב' דר"ה, כנהוג בכל שנה).

בתחילת התועדות הראשונה דיבר בין היתר הרבי שליט"א בהרחבה על ייחודה של קביעות השנה בה מתחברים השבת ויו"ט וביאר את מעלת השבת על יו"ט מבחינת הקדושה (הקשורה בפרישות מהעולם ומבני אדם) ואת מעלת היו"ט מבחינת השמחה (שצריכה להיות דוקא ביחד עם אחרים).

בשיחות הבאות דובר על פרשת השבוע ועל נושא שבת תשובה וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר ששבת זו כוללת את כל שבתות השנה וסיים בהתעוררות לקבל החלטות טובות בתורה ובמצוות בכלל ובמיוחד בתחום ההוספה בלימוד התורה ובנתינת הצדקה.

אחר כך התקיימה חלוקת המשקה כנהוג בכל שבת ואחרי שירת "שייבנה בית המקדש" התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו לשיר "ניעט ניעט ניעקאווא". השירה היתה בהתלהבות רבה והרבי שליט"א הרבה לעודד אותה בידיו הק'.

בין תפילת מנחה, שהיתה עם סיום ההתוועדות הראשונה, ועד התחלת ההתוועדות השני', נותרו קצת יותר משעתיים. אלו נוצלו ל"חזרה" על שיחות הק' שזה עתה נשמעו ודוקא מפני שנכונה התוועדות נוספת ראוי לחזור עליהן היטב. רק לאחר מכן התפזר הקהל איש איש לביתו, לאכסנייתו או לאולם הכנסת האורחים כדי "לחטוף" סעודת שבת ולמהר לתפוס מקום להתוועדות הבאה שהחלה סמוך לעת השקיעה.

ההתוועדות הבאה היא, כאמור, במקום התוועדות ראש השנה ולכן נוטלים בה ידים לסעודה כבכל יו"ט. עם כניסתו לביהכנ"ס, בשעה שש ושלושים לערך, נטל הרבי שליט"א את ידיו הק' לסעודה, פרס את החלה וטבל את פרוסת המוציא בדבש.

גם ההתוועדות הזו נפתחה בעובדה שהפעם ר"ה קשור בשבת והפעם הוסבר כיצד כאשר ההתוועדות של ר"ה היא בשבת יש בה גם מעלות השבת וגם מעלות המועד.

יצויין כי בין הדברים על מעלת השנה שעברה "שנת ניסים" אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א כי נס היציאה מרוסיה הוא מעין "טעימה" של קיבוץ הגלויות לעת"ל.

החלק הבא של השיחה הוקדש לנוהג להזכיר בהתוועדות ר"ה מדי שנה בשנה את כל אחד מרבותינו נשיאנו הק' החל מהבעש"ט ועד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע. הרבי שליט"א אמר כי הנוהג הוא להזכיר אותם בעיקר בתארים שבהם רגילים לקרוא להם ולא כל כך בשמותיהם (למרות שבכל שם יש תוכן מיוחד), ובהמשך השיחה מנה את רבותינו הק' גם בשמותיהם תוך ביאור ענין הזכרת זכות אבות שבכך והורה לנגן ניגון של כל אחד מהם, החל מ"ניגון ג' תנועות" להבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן, אותו יש לשיר שלש פעמים.

עם סיום השיחה הזו החל הרה"ח ר' יואל כהן את הניגונים כאשר בין ניגון לניגון הכריז את בעל הניגון.

שירת הניגונים ארכה זמן ממושך והיה זה מעמד מיוחד במינו, בלתי ניתן לתיאור. על פניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א נראתה דביקות עילאית ורוב הזמן היו עיניו הק' עצומות. מניגון לניגון גברה ההתלהבות של אלפי הנוכחים בבית המדרש שנסחפו אחרי האוירה המיוחדת והטון של הניגון, אם בניגון דביקות כמו "הבינוני" לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ואם בניגון "אתה בחרתנו" לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהושר בשמחה...

ואלו היו הניגונים: "שלוש תנועות" להבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ה"קאפעליע" (המקהלה) לאדמו"ר האמצעי, "ימין ה'" לאדמו"ר הצמח צדק, "לכתחילה אריבער" לאדמו"ר מהר"ש, "ניגון הכנה" לאדמו"ר מוהרש"ב, "הבינוני" לאדמו"ר מוהריי"צ, ו"אתה בחרתנו" לכ"ק אדמו"ר שליט"א.

אחרי הניגונים היתה עוד שיחה קצרה שעיקרה היה ברכה ותפילה כי מכיון שבשנה זו צום גדליה נדחה, יהי רצון שיידחה לגמרי ובמהרה בימינו נזכה ל"אראנו נפלאות".

כך הסתיימה ההתוועדות השניה בשנת "אראנו נפלאות". הרבי שליט"א בירך ברכת המזון על הכוס, אחרי תפילת ערבית הבדיל על הכוס של ברכה ואז החלה חלוקת היין מ"כוס של ברכה".

כשלוש שעות עמד הרבי שליט"א ומזג בידו הק' מעט יין מכוסו לכל אחד ואחד מהמוני העוברים, שמספרם עלה בהרבה על מספר המשתתפים בהתוועדות, שכן גם יהודים רבים, מכל העדות והחוגים, שלא היו כאן במשך החג והשבת, מיהרו ל"770" עם צאת השבת.

כל אותן שעות היה בית הכנסת מלא וגדוש לא רק בשורות הממתינות אלא גם בשאר הקהל שעמד מסביב, צפה במעמד הקדוש וליווה אותו בשירה שהלכה וגברה.

בתום החלוקה יצא הרבי שליט"א את בית הכנסת כשהוא עצמו פותח בניגון "כי בשמחה תצאו..."

למרות השעה ואחרי שתי התוועדויות שדרשו ריכוז מחשבתי מתוך דוחק גדול נשאר רוב הציבור לחזור שוב ושוב על שיחות הקודש, לאמירת "לחיים" על היין מכוס של ברכה והתוועדות ריעים חסידית באווירה שרק אחרי ימי הסליחות ושלוש יממות שכאלו במחיצה קדושה זו ניתן להגיע אליה...

יום ראשון, צום גדליה נדחה

"קדושה לא זזה ממקומה". למרות שתפילת שחרית, עם הסליחות ו"אבינו מלכנו", נמשכה יותר על הרגיל, למרות התענת ואחרי עבודת הק' של שלוש היממות שחלפו - התקיימה היום חלוקת השטרות שליחות-מצוה לצדקה כמידי ום ראשון וכצפוי, בגלל הציבור הגדול של האורחים כ"י, היא נמשכה שעות ארוכות. רק בשעה חמש אחה"צ לערך הסתיימה החלוקה והרבי שליט"א נכנס לתפילת מנחה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א עלה ל"מפטיר" ואחרי התפילה השמיע "דברי כיבושין" כנהוג בתעניות ציבור.

בפתח הדברים דובר על כך שיש נקודה משותפת בכל הצומות וענין מיוחד בכל צום ובהמשך לזה הוסבר כי כל הצומות שמדרבנן מסתעפים, בעצם, מצום יום הכיפורים שהוא מדאורייתא.

יום שני, ה' תשרי

הערב, ו' בתשרי חל יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה אמו של יבדלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א ועוד זמן רב לפני תפילת ערבית נתפסו המקומות הסמוכים ל"עמוד" שלידו יעבור כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני התיבה. גם בקומה העליונה של 770 הוצב מסך ווידאו בו ניתן היה לצפות ולהאזין לתפילה בניגון ובנעימה המקוריים בהם מתפלל הרבי שליט"א.

יום שלישי, ו' תשרי, יום ההילולא

בתפילת שחרית בבוקר היה קהל עצום שבא לשמוע את תפילת הרבי שליט"א שהוא עובר לפני התיבה. היה זה ציבור גדול עוד יותר מאשר בערבית של אמש, כי הפעם היו גם כיתות שלימות ממוסדות החינוך.

בצהריים נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א ל"אוהל". בשובו נערכו התפילות מנחה - בה עבר הרבי לפני התיבה - וערבית, ולאחר מכן החלה חלוקת ה"לעקאח" המסורתית. מועד החלוקה פורסם מראש ועןד בטרם שב הרבי שליט"א מה"אוהל" כבר היה בית המדרש מלא וגדוש ביהודים מכל קצות העיר, כשבחוץ השתרך תור ענק. המעמד נמשך מספר שעות ברציפות (!) שבמהלכן קיבלו אלפים רבים את פרוסת העוגה בצירוץ דולר לתת לצדקה מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו שאף בירך את כאו"א ב"שנה טובה ומתוקה".

הערב פורסם ה"מכתב כללי" הרביעי בסדרת המכתבים לרגל השנה החדשה. אף הוא עוסק בעובדה שבשנה זו חלים מועדי חודש תשרי (בחו"ל) כך ששלוש פעמים באים שלושה ימי קדושה רצופים ויש בו התייחסות נרחבת בנושא מהתו של המספר שלוש הן במועדים (כמו מלכיות זכרונות ושופרות שבר"ה, ועוד) והן בעבודת ה' בשלושת לבושי הנפש - מחשבה דיבור ומעשה.

לרגל יום וא"ו תשרי הופיע גם מאמר חסידות מכ"ק אדמו"ר שליט"א על הכתוב "וכל אדם לא יהיה באהל מועד וגו'" העוסק בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

יום רביעי, ז' תשרי

היום התקיים כינוס הנדיבים חברי "הקרן לפיתוח שע"י מחנה ישראל" הזוכים להתקבל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א פעמיים בשנה, בחודש תשרי ובחודש ניסן.

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לביהמ"ד סמוך לשעה חמש אחה"צ ונשא בפני הנוכחים, חברי הקרן והשלוחים שבלויתם באו האורחים הנדיבים, שיחת ק' שנמשכה כחצי שעה.

הרבי שליט"א פתח בברכה ואחר כך עמד בהרחבה על הקשר של הכינוס לשיעור החומש היומי - "שמח זבולון בצאתך" תוך פירוט הוראות מיוחדות לאנשי עסקים (בעיקר, בשלשה תחומים: א. ניהול העסק לפי ההלכה. ב. נתינה לצדקה לפחות בשיעור מעשר. ג. קביעות עתים לתורה).

בסיום השיחה בירך הרבי שליט"א את הנוכחים בשנה טובה ומתוקה בכל הפרטים ופירט בברכות לפי כל אותיות הא"ב.

לאחר השיחה ניגש לשולחנו של כ"ק אדמו"ר שליט"א כל אחד מחברי הקרן המיוחדת לקבל "לעקאח" וכל אחד מהם דיבר עם הרבי שליט"א מילים קצרות. המעמד נמשך מספר שעות ובמהלכן קיבל כל אחד מהם את ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ועצתו הק', איש איש לפי ענינו.

לאחר שכל החברים עזבו, השמיע הרבי שליט"א דברים מיוחדים לשלוחים שי'. את השיחה הזו פתח הרבי שליט"א באמרו כי, בעצם, כל יהודי הוא שליח של הקב"ה (בלשון חז"ל - ) "לעשות לו ית' דירה בתחתונים" ובהמשך עמד על מעלתו של הזמן, בין ר"ה ויוהכ"פ והקשר לפרשיות "ברכה" ו"בראשית", ובירך שהגאולה תבוא תיכף ומיד ואין לתמוה על ברכה זו בגלל שאליהו יבוא ויבשר על הגאולה לפניה כי, בעצם, אליהו מודיע על כך בכל יום.

עם סיום השיחה לשלוחים חילק הרב שליט"א שטרות של דולר לצדקה לנוכחים ואז יצא מבית המדרש. היה זה אחרי השעה אחת עשרה בלילה.

יום חמישי ח' בתשרי

כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע היום לאוהל.

אחרי תפילות מנחה וערבית, עם שוב הרבי שליט"א מה"אוהל", היתה פעם נוספת חלוקת "לקח", עבור אלו שטרם הגיעו לבית חיינו ביום שלישי, כאשר היתה החלוקה בפעם הראשונה. שכן, זרם האורחים איננו פוסק ומדי יום ניתן להבחין בהרבה מאד "פנים חדשות".

(החלוקה ביום שלישי נערכה, כאמור, בבית הכנסת. הפעם היא התקיימה מדלת חדרו הק' של הרבי שליט"א).

יום שישי, ט' בתשרי, ערב יוהכ"פ

בשעה שמונה בבוקר יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הדלת הראשונה של "770" ובידו תרנגול ה"כפרות" שנמסר לידי השוחט הרב ישראל שמעון קלמנסון שי'. הרבי שליט"א המתין עד אחרי השחיטה ואחר כך קיים את מצות כיסוי הדם וחזר לחדרוהרבי שליט"א נסע למקוה לפני תפילת שחרית.

תפילת שחרית התקיימה בזמן הקבוע, בשעה עשר, וזמן קצר אחריה החלה חלוקת ה"לקח". שוב - לאלו שלא קיבלו ביום שלישי ואמש. ובכל זאת, חיש מהר השתרך תור ענק.

היום בלטו בין העוברים רבנם ידועים וכן אישים שונים מאנשי העיר והממשל של עירית ומדינת ניו יורק. החלוקה נמשכה מספר שעות (!).

היום יצא "לקוטי שיחות" ליום הכיפורים. זהו ליקוט נוסף בסידרה שהחלה בעשרים באב ונמשכה בחודש אלול - ביאורים בהערות הגה"ק רבי לוי"צ זצ"ל - אביו של, יבדלחט"א, כ"ק אדמו"ר שליט"א באגרת התשובה לאדמו"ר הזקן. (הליקוט הנוכחי הוא ביאור להערות בפרק ט').

בצהרים, הלך בית הכנסת הגדול והתמלא מרגע לרגע לקראת "הברכה הכללית" המסורתית בה מעניק כ"ק אדמו"ר שליט"א את ברכתו הק' לכלל ישראל לקראת היום הקדוש. זוהי אחת השעות הצפופות ביותר במהלך התשרי כי גם רבים המתפללים ביום הכיפורים עצמו בבתי כנסת שונים באיזור אינם מחמיצים את ההזדמנות להיות נוכחים במעמד מיוחד זה ולקבל את הברכה הק' בסמוך לכניסת היום הקדוש.

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילת מנחה בשעה שלוש ורבע לערך ובדרכו מהפתח בו נכנס ועד שהגיע למקומו נתן מטבעות לילדים לתת לצדקה וכן נתן בעצמו בכל הקופות הרבות שעמדו על השולחנות לכל אורך ביהכנ"ס הגדול. עם סיום תפילת מנחה, פתח הרבי שליט"א בברכה. התחלת הדברים היתה כי מן הראוי לפתוח בנוסח שקבע הקב"ה לברכת כהנים שעל חשיבותה ניתן ללמוד מכך שדקוא היא נקבעה כדבר תורה הראשון בכל יום ולא, למשל, פסוק מעשרת הדברות או מפרשיות קריאת שמע וכיו"ב. הרבי שליט"א אמר את פסוקי פרשת ברכת כהנים ואחר כך המשיך בשפע ברכות נוספות כשהוא מפרט ברכות על פי כל האל"ף בי"ת פעמיים. בתוך הדברים היו גם כמה וכמה ביאורים למהותו של יום ובמיוחד בקשר לקביעות יום הכיפורים בשנה זו ביום השבת.

בסוף השיחה הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א דברי התעוררות בענין "תשובה עילאה" ואחר התבטא כי למרות ש"הזמן קצר והמלאכה מרובה" ינהגו כרגיל בהזדמניות מעין אלו ותהיה חלוקת שטרות לצדקה.

כאשר יצא הרבי שליט"א מביהכנ"ס שוב המתין תור לקבלת "לקח"...

סמוך לערוב היום התקיים מעמד "ברכת התמימים". בשני חדרי בית הכנסת הקטן, בקומה הראשונה, נדחסו מאות בחורי הישיבה, כ"י, אך המקום הכיל בקושי רב את התלמידים המבוגרים, את החתנים ואת קבוצת התלמידים החוזרים לאה"ק אחרי שנת לימודים בחצרות הק'. שאר מאות התמימים שי' נאלצו להצטופף בחצר בה נבנית הסוכה ולהשתתף בצפיה במעמד מבעד לחלונות.

גם הברכה לתמימים נפתחה בברכת כהנים ובהמשך הרעיף כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכות להצלחה בתפקידם המיוחד כמי ש"תורתו אומנותו".

יום הכיפורים

מספר דקות אחרי "ברכת התמימים" נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהכנ"ס ל"כל נדרי" וכנהוג נתכבד בספר התורה הראשון. עם תחילת קבלת שבת חזר למקומו על הבימה והמשיך לעמוד (אגב, יש מציינים שבימי ר"ה ויוהכ"פ השתא הרבה כ"ק אדמו"ר שליט"א לעמוד יותר מהרגיל).

עם סיום התפילה אמרו את כל התהילים כרגיל וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך עוד כמחצית השעה לאחר שהש"ץ סיים את כל התהילים ורק אז יצא מביהכנ"ס.

תפילות היום, נערכו בנוכחות קהל עצום בלעה"ר, גדול עוד יותר מאשר בר"ה כי, כאמור, מספר האורחים כ"י גדל מיום ליום וכל פינה אפשרית בביהכנ"ס הגדול נוצלה למקום ישיבה או עמידה.

בהפסקה שבין תפילת מוסף לתפילת מנחה התרכזה הצפיפות ליד בימת הקריאה שבמרכז ביהכנ"ס לקריאת "מפטיר יונה" (כ"ק אדמו"ר שליט"א לא עולה למפטיר בשחרית). רבים השתדלו ככל יכלתם להיות קרובים אל הבימה עד כמה שרק אפשר כדי להאזין להפטרה המיוחדת הזו, בשעה ובמקום מיוחדים כל כך, מפי קדשו של הרבי שליטא בנעימה המיוחדת לו..

תיכף לסיום תפילת מנחה החלה תפילת נעילה כששיאה, כנהוג, בסיומה. קריאת "שמע ישראל", "ברוך שם" ו"ה' הוא האלקים" מפי רבבות אלפי ישראל בקול רם ובהתרגשות קודש ותיכף אחר כך, באמצע ה"קדיש תתקבל" - שירת "מאר נפוליון" המסורתית.

עם פרוץ השירה האדירה עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א על גרם מדרגות שהוצב מראש לשם כך ובעוד פניו הק' מכוסות בטליתו עודד את השירה שהלכה וגברה כשהוא מניף את ידו הק' בעוז ובתעצומות, תנופה שהתחזקה במיוחד לקראת הסיום...

אחרי תפילת מעריב והבדלה הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א "גוט יום טוב" ואחר כך אמר כי כבר נפסק הדין על מוצאי יום הכיפורים "לך אכול בשמחה את לחמך" והדבר קשור ב"זמן שמחתנו", והחל בעצמו את ניגון ההקפות לאביו...

בניגון זה יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א את בית הכנסת ובדרכו, לכל אורך ביהכנ"ס ועד שעלה לחדרו, המשיך לעודד את השירה בתנופת ידו הק'.

אחרי שהות קלה יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א ל"קידוש לבנה" ואחרי כן פנה לכל העומדים מסביב בברכת "גוט יום טוב"...

"אשרי עין ראתה קהל רוגשים בבית קדשי הקדשים . . מלך ניצב בעדת ברוכים"

יום א', י"א תשרי

היום, מחרת יום הכיפורים, התקיימה חלוקת השטרות שליחות מצוה לצדקה כרגיל בכל ום ראשון. כמו בשבועיים האחרונים, מספרם של קהל האורחים כ"י, ביחד עם תושבי המקום והמוני בית ישראל שבאים מרחוק ומקרוב - מגיע לאלפים רבים, והחלוקה נמשכה עד שעות אחה"צ.

מאוחר יותר נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א ל"אוהל" והתפילות מנחה וערבית נערכו עם שובו.

יום ב', י"ב תשרי

הערב, אחרי תפילת ערבית, היתה חלוקת שטרות לצדקה.

יום ג' י"ג תשרי

היום חל יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע בעל הפיתגם המפורסם: "העולם אומר כי כשאי-אפשר לעבור מלמטה עוברים מלמעלה, ואני אומר שיש ללכת מלכתחילה אריבער".

כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע היום ל"אוהל" ובשובו התפללו מנחה וערבית והתקיימה חלוקת שטרות לצדקה.

יום ד', י"ד תשרי

זמן-מה לאחר תפילת שחרית נכנסו הרבנים, המשפיעים וכד' מהמדינות השונות לקבל מהרבי שליט"א ד' מינים עבור מדינותיהם, כנהוג. כ"ק אדמו"ר שליט"א בירך את הלוקחים "להמשיך את כל ההמשכות", "להמשיך זאת לכל השנה כולה".

כן ניגשה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א משלחת מיוחדת של אנשי כפר חב"ד שהביאו (ארבעה אתרוגים) ממבחר אתרוגי הכפר. הרבי שליט"א השיב בברכה, ששודרה והוקלטה. בברכתו אמר הרבי שליט"א כי מכיון ששמחת יום טוב היא שמחתם של האנשים, הנשים והטף, יש לברך את כולם בכל ברכות החג ועד לברכה העיקרית - ברכת הגאולה, ואיחל ש"זמן שמחתנו" בשנה זו יהיה זמן שמחת הגאולה שתבוא עוד בערב חג הסוכות.

אחרי הברכה הוסיף: ש"ימשיכו" את כל ה"המשכות" ונשמע בשורות טובות ומשמחות כל השנה כולה.

(ברכה זו, ביחד עם ברכות ערב יום הכיפורים, הופיעה מאוחר יותר מוגהת ע"י הרבי שליט"א בקונטרס מיוחד).

במשך הימים שחלפו מאז יום הכיפורים ועד שעות הצהריים של ערב חג הסוכות הגיעו עוד המוני אורחים ממדינות שונות בעולם ומרחבי ארה"ב והקהל גדול בהרבה יותר מאשר בימים הנוראים, למרות שגם אז נדמה היה כי הצפיפות הגיעה לשיאה.

בחצר "770" נבנתה הסוכה הגדולה במקום הקבוע מידי שנה והשנה היא רחבה עוד יותר. שכן, בעקבות בניית הספרייה וחיבור בניין 770 ובניין 667 גדל שטח החצר. בפינת הסוכה נבנתה מעין סוכה בתוך סוכה בה יברך הציבור על ארבעת המינים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ולמען הסדר הוקף המקום במחיצות.

בצהריים אגד הרב דוד ראסקין שליט"א את הלולב של הרבי שליט"א בסוכה הגדולה (והיו שהספיקו למנות את ההדסים - ח"י מימין וח"י משמאל).

כך או כך, בבית המדרש כמו גם ברחובות הסמוכים מורגש היטב החג הממשמש ובא.

היום הופיע קונטרס מיוחד ובו מאמר חסידות של כ"ק אדמו"ר שליט"א לחג הסוכות. המאמר, על הכתוב "בסוכות תשבו שבעת ימים", הוא משנת תשכ"ג והוא מהווה "המשך" למאמרים שהופיעו לר"ה וליום וא"ו תשרי.

בעוד ההכנות לחג נשלמות מיהרו הכל לבית-הכנסת שכבר בשעה מוקדמת יחסית היה מלא מפה אל פה. זאת, משום שהציבור הזדרז לתפוס מקומות לקראת שיחת הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א. כידוע, מאז שנת תשמ"א (זה עשור שנים) נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א להשמיע שיחת ק' בכל לילה מלילות חג הסוכות בה הוא עומד על עניינה של שמחת בית השואבה, האושפיזין של אותו יום, שיעורי התורה המיוחדים לו וכו'.

את השיחה אומר הרבי שליט"א כשהוא עומד על גבי הבימה עליה הוא נצב בתפילה (ולא מבימת ההתוועדות), כך שעיקר הצפיפות היא בסמוך ל"מזרח".

בשעה היעודה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת ערבית כשהציבור הענק בלעה"ר שר ניגון שמח בהתלהבות. עם עלותו פנה הרבי שליט"א לעבר הקהל והניף ידו לאות של הגברת השירה והשמחה וההתלהבות גדלה. גם לאחר שהרבי שליט"א כבר ניצב לתפילה המשיך לסמן כי יש להגביר את השירה ורק אחרי רגע ממושך החלה התפילה עצמה, שגם היא נערכה בשילוב ניגוני שמחה ובהתרוממות מיוחדת.

עם סיום התפילה פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הקהל והלך עד הסטנדר שיועד לכך בשולי הבימה ופתח בשיחת הקודש.

ראשית הדברים היתה בענין גדרה של שמחת בית השואבה בליל יום טוב הראשון. הרבי שליט"א ביאר כי אף שבבית המקדש לא היה החליל דוחה את היום טוב, ברור שאין מקום לומר שדווקא בלילה הראשון קיימת חלישות מסויימת בשמחה. בהמשך, דובר על סגולתה המיוחדת של השנה,וכן היו דברי התעוררות לשמוח בשמחת בית השואבה בשמחה רבה למעלה מההגבלות עד אשר יהי' "פקע איגרא", וכיון שהמשחה נערכת בחוץ - הכוונה היא לבקיעת הרקיעים. כן קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א ללמוד מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע שגם בשנותיו האחרונות בעלמא דין כשלא היה בקו הבריאות, עשה את עבודתו בשמחה בלי להתחשב במצבו.

חלקה השני של השיחה היה בענין האושפיזין, אלו המוזכרים בזוהר ואלו ה"חסידים", והרבי סיים כי העיקר הוא השמחה בפועל המהווה הכנה לשמחת בית השואבה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

עם סיום השיחה פרץ הקהל בשירת "ושמחת בחגך" והאורחים שבו ומיהרו לעבר הסוכה, שם תתקיים בעוד דקות מספר הברכה לאורחים. רבים אחרים התאספו בחבורות גדולות וקטנות לחזור על השיחה שזה עתה שמעו ואילו אחרים פנו לקיים מיד את התחלת השמחה ויצרו מעגלי רוקדים.

אחרי דקות ספורות נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הסוכה. שם, סמוך לפתח, היתה מוכנה בימה מיוחדת עליה עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א ופתח בברכת "גוט יום טוב". בתוך דברי הברכה היתה תוספת דברים בענין ה"אושפיזא" של לילה זה. אחרי הברכה נערכה בסוכה אחרת סעודת יום טוב עבור האורחים, בבית הכנסת המשיכו חבורות את ה"חזרה" ומעגלי הריקודים ורק אחרי זמן רב פנה הקהל לסעודת יום טוב.

בהמשך הערב התחילה שמחת בית השואבה בחוצות העיר. כמה צמתים נסגרו לתנועה ובמרכז רחוב קינגסטון התקבץ קהל רב לשירה וריקודים שנמשכו שעות ארוכות. ליתר דיוק - עד אור הבוקר, כפי שהרבי שליט"א התבטא כי יש מקום לשקו"ט בענין חיוב ברכות השחר... הריקודים נמשכו ברציפות רק הקהל התחלף מעט, כאשר מזמן לזמן סרים יחידים וקבוצות לסוכות שונות, מסיבים להתוועדות ואמירת "לחיים" או מסתפקים בטעימה קלה בסוכה הגדולה שנבנתה ליד מקום הריקודים ואחר כך שבים לרקוד בשמחה...

יום ה', ט"ו תשרי, א' דחג הסוכות

השכם בבוקר הוחל בחלוקת מספרים לברכת הלולב על ד' המינים של הרבי שליט"א. כל אחד קיבל לפי התור, כרטיס מודפס ועליו מספר כדי שלא יצטרך להמתין זמן רב מידי בעמידה בתור. וכך ניתן היה לנצל את הזמן שנותר מההשכמה ועד תפילת שחרית ללימוד חסידות ביחיד או בחבורה. רבים עשו זאת, כמובן במאמר ה"טרי" שיצא לאור אתמול. רבים אחרים יצאו לבתי מרפא, מושבי זקנים וכדו' כדי לזכות יהודים במצוות ארבעת המינים.

בתוך כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א אל סוכתו שבחצר ובירך על ד' המינים ואחר כך מסר אותם לידי הרה"ח ר' מאיר הארליג עבור הציבור.

(אגב, מלבד הסוכה הנאה בחצר נבנתה עבור הרבי שליט"א סוכה נוספת, נאה במיוחד, בסמוך לחדרו הק').

מיד השתרך תור של מאות מבעלי המספרים הראשונים וכן הלאה. התור התקדם בזריזות האפשרית עד שהמנין של הרבי שליט"א הגיע ל"הלל" ואז מיהרו כמובן להחזיר את הלולב ואת האתרוג אל הרבי שליט"א.

בתוך התפילה, ובמיוחד ב"הלל", שילבו העוברים לפני התיבה ניגוני שמחה והרבי שליט"א הרבה לעודד את השירה בידו הק'. אחרי "הלל" ירד הרבי שליט"א מבימתו לעריכת ההקפה ב"הושענות" וכנהוג, תחילה עבר מנין מצומצם כשהרבי שליט"א צועד ראשון אחרי הש"ץ, ואחר כך חזר הרבי לבימתו והביט בכל הציבור שהקיפו אחרי כן.

אחרי סיום תפילת מוסף שב כ"ק אדמו"ר שליט"א ונתן את ארבעת המינים שלו עבור הציבור ושוב השתרך תור של אלו שלא הספיקו לעשות זאת בבוקר לפני התפילה.

בצהריים יצאו קבוצות נוספות לזיכוי יהודים במצות הלולב וזמן ניכר לפני תפילת מנחה שוב היה בית הכנסת מלא מפה לפה, לקראת שיחת הק' הצפויה אחרי תפילת ערבית.

הערב דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתחלת השיחה (אחרי פתיחה בברכה) על המשמעות הרוחנית של העובדה שבשנה זו עורכים בחודש תשרי (בחו"ל) "עירוב תבשילין, ג' פעמים. הדגש היה על כך שעשיית העירוב היא דוקא בימות החול, בערב יו"ט, והרבי שליט"א הסביר כי הדבר מורה על המשכת קדושת יום טוב אל תוך ימי החול.

מכאן עבר כ"ק אדמו"ר שליט"א למעלותיה הנוספות של השנה - שנת "אראנו נפלאות" שבאה בהמשך ל"שנת ניסים" ופירט במפורש כי המצב במפרץ הפרסי הוא מסימני הגאולה, כמפורש בגמרא שקרוב לגאולה "מלכיות מתגרות זו בזו", ובצורה מפורטת יותר בילקוט שמעוני, שם מדובר במלחמת "מלך פרס" - היא עירק עם "מלך ארם" - לשון רוממות, כלומר מעצמות העל.

כן היו דברים על הנס הגדול של השנה שעברה - נס היציאה מרוסיה.

אחרי דברים על האושפיזין הוסיף הרבי שליט"א ברכה כי הגאולה תבוא תיכף ומיד ויכתבו על כך בעיתונים וגם הגויים עצמם יפרסמו זאת ברדיו (עוד ביום טוב עצמו ואנו נשמע על כך מהשוטרים).

לאור דברי ההתעוררות של כ"ק אדמו"ר שליט"א חזרה והתקיימה היום שמחת בית השואבה בחוצות העיר ביתר שאת ביחס לאתמול, ובד בבד - התקיימו בסוכות שונות ברחבי השכונה, בראשות משפיעים שליט"א, המקומיים והאורחים מכל רחבי תבל.

עש"ק, ט"ז תשרי, ב' דחג הסוכות

הבוקר החל, כאתמול, בחלוקת כרטיסי מספרים לתור כדי לברך על ד' המינים של הרבי שליט"א ועם המספר ביד נשאר הזמן פנוי ללימוד חסידות והכנות לתפילה עד ששעת התור תגיע.

(כאן, אולי המקום לציין לשבח ולתהילה את הרה"ח ר' משה ירוסלבסקי מנהל הכנסת אורחים והרה"ח ר' יהודה בלסופסקי מנהל "ועד סעודת שלמה" שדואגים לספק לקהל הגדול, מיד אחרי ברכת הלולב, שתייה חמה ומזונות. הפעם זהו שירות גם לתושבי השכונה, שהרי נוהגים לא לטעום דבר לפני הברכה).

תפילת קבלת שבת וערבית נערכו מתוך שמחה מיוחדת. הרבי שליט"א עודד את השירה בכניסתו והירבה לסמן להגברתה בעת שירת "לכה דודי" וכדו'.

אחרי התפילה היתה שיחת הק'. גם היום (כמו בלילה הראשון) היתה תוספת ביאור בקשר המיוחד של ר"ה וחג הסוכות, והפעם - בענין העובדה שהכתרת המלך, מלכו של עולם, בר"ה גורמת גם לכך שהמלך מעניק לעמו חיות ומספק את כל צרכיהם, ואף זאת - בר"ה הדבר הוא בבחינת "בכסה" והתגלות שפע הברכה היא בחג הסוכות.

יום ש"ק, י"ז תשרי, שחוהמ"ס

יום השבת, בו אין מברכים על הלולב (כך שאין מארגנים תור לברך על ארבעת המינים של הרבי שליט"א ואין יוצאים ל"מבצע ד' מינים"), הוקדש לתפילה ותורה במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א. אברכים חסידיים מהשכונה הטרודים כל ימות השנה לפרנסתם, האורחים מכל קצוי תבל שהשאירו מאחוריהם תילי דאגות, שלא לדבר על זקני החסידים והמשפיעים, ניצלו את האפשרות לתפילה מתונה יותר, להתעמקות נוספת במכתבים הכלליים ובמאמרי החסידות שיצאו לאור, ל"חזרה" פעם נוספת על שיחות הק' שזה עתה נשמעו שלושה לילות רצופים, או לסתם שיחות "חולין" של חסידים מתוך אהבת רעים חסידית מקורית...

שיחת הק' של מוצאי השבת כבר שודרה בחצר ביהמ"ד ואפילו ניתן היה לצפות במהלכה בוידאו שהוצב בחוץ (כך שהצפיפות בביהמ"ד עצמו לא היתה בעצמה גדולה כל כך כמו בשלושת הלילות הקודמים...).

הערב היה הסבר חדש בעניין מהותה של שמחת בית השואבה בזמן הזה ונקודת הדברים היתה כי הדבר דומה לכך שהשלמת עבודת הקרבנות ע"י התפילה ("ונשלמה פרים שפתינו") אמנם משלימה את מעשיהם של הכהנים בעבודתם ולויים בדוכנם רק ברוחניות, אך בכל הקשור למעשיהם של ישראל במעמדם הוא כמו שהיה בבית המקדש עצמו.

עם זאת, המשיך הרבי, העיקר הוא מעשה הקרבנות בגשמיות בבית המקדש שהוקרבו גם בעד בני חוץ לארץ כפי שמצינו שתרומת הלשכה היתה גם עבור העתידים לתרום. בענין זה הוסיף הרבי שליט"א כי יש לומר שכשם שהעתידים לתרום היו שותפים בקרבנות, הוא הדין לגבי הדורות הבאים שלא תרמו בפועל, שהרי הם טוענים, ובצדק, "למה נגרע".

בהמשך, דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א כי עם הכניסה ליום הרביעי של החג מודגשת מעלתן של נשי ובנות ישראל כי המספר ארבע קשור במיוחד לאמהות וציין כי דוקא בתקופה האחרונה חל שיפור בהנהגתן של בנות ישראל בנושא הצניעות.

הנושא האחרון בשיחה זו היה התעוררות לנצל את העובדה שהחל מהלילה אפשר לנסוע מחוץ לשכונה ומחוץ לעיר ולצאת ולהביא את שמחת בית השואבה ליהודים נוספים בכל חלקי העיר ניו יורק ומחוצה לה.

אכן, הלילה הגיעה השמחה לכל רחבי העיר. הדבר היה בשני הכיוונים. רבים מהשוהים במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א יצאו לשכונות מסביב ומאות ואלפים מתושבי ניו יורק רבתי באו לקראון הייטס. שכן, הלילה לבשה שמחת בית השואבה בליובאוויטש את צורתה המפורסמת. זמן קצר אחרי צאת השבת החלה התזמורת לנגן מעל גבי בימה מיוחדת שהוכנה מערב החג, קהל עצום החל להתקבץ והשמחה הגדולה החלה.

שעות על גבי שעות רקדו המוני יהודים מכל העדות והחוגים, מלובשי שטריימלים וקפוטות של משי ועד לכאלו שהכיפה שלראשם הושאלה אך הערב... כולם משלבים יד ביד וכתף אל כתף ויוצאים בריקוד ובניגון חסידי. כל ארבעת המינים של הלולב חוברים כאן יחדיו זה עם זה. המחיצות הוסרו והשמחה גדולה גם בעזרת המזונות וה"משקה" שהוכנו עבור החוגגים בסוכה הענקית שבסמוך.

הריקודים נמשכו ברציפות מתחילת הלילה ועד אור הבוקר וההפסקות היו כאשר מעל גבי הבימה חוזרים על שיחות הק' של הרבי שליט"א בימי החג, או כאשר הקרינו ווידאו, על גבי מסך ענק, של כ"ק אדמו"ר שליט"א מהתוועדויות, התפילות וכינוסי צבאות ה' וכן קטעים מרתקים ומרשימים על פעילות חב"ד בעולם בכלל ובמיוחד בשנה האחרונה - "שנת ניסים".

יום ראשון, ח"י תשרי, א' דחוהמ"ס

לאחר תפילת שחרית החלה חלוקת השטרות שליחות-מצוה לצדקה והיא נמשכה עד השעה חמש אחה"צ לערך ורק אז התקיימה תפילת מנחה.

אחה"צ התקיימה בבית המדרש הגדול "הועידה העולמית השלושים וחמש" של צעירי אגודת חב"ד.

שיחת הקודש נפתחה בענין התוספת שמחה שנפעלת כתוצאה מ"פנים חדשות". כיון שמצינו בהלכה כי "פנים חדשות" גורמות תוספת שמחה, מובן שכך צריך להיות גם ב"זמן שמחתנו". הרבי פירט כי הכוונה היא, לכל לראש, להביא מספר רב ביותר של יהודים להשתתף בשמחת בית השואבה. וכשהוא מדבר בלשון יחיד פנה בנימה של תביעה: היכן הוא היהודי שאתה, בעל הזקן הלבן שלמדת ב"תומכי תמימים", הבאת ל"שמחת בית השואבה"?... כן הוסיף הרבי כי על כל אחד לבוא לידי מצב בו הוא עצמו יהפוך ל"בריה חדשה".

יום ב', י"ט תשרי, ג' דחוהמ"ס

היום נערך בביהמ"ד של כ"ק אדמו"ר שליט"א הכינוס המיוחד לילדים ולילדות - "צבאות השם".

כשהרבי שליט"א נכנס לתפילת מנחה היה כל חציו המזרחי של ביהכנ"ס מלא בילדים, המערבי - בילדות (כשהמחיצה מפסקת) ואילו המבוגרים נתבקשו שלא להכנס פנימה שכן, ריבוי הילדים, בלעה"ר, לא מאפשר זאת.

אחרי התפילה אמרו הילדים את י"ב הפסוקים ושרו "ווי וואנט משיח נאו" בעידודו הנמרץ של הרבי שליט"א, שעם סיום השירה נשא שתי שיחות קודש. ביניהן - תרגם אותן הרב שלום דובער העכט.

עיקר הדברים נסב סביב ההוראות שיש ללמוד מפרשת השבוע, וזאת הברכה, אודות מעלותיהם של בני ישראל שכל אחד מהם, גם ילד פעוט, יורש את כל התורה, והפרשה הבאה - בראשית - אודות האמונה בה' בורא שמים וארץ. אחר כך הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א כי סיום הכינוס יהיה בחלוקת מטבעות לצדקה גם למבוגרים, ולבסוף הוסיף עוד מספר מילים אודות הסיום בניגוני שמחה.

הכינוס נמשך עד אחרי השעה חמש אחה"צ לערך. בשעה שבע התקיימה תפילת ערבית ואחריה שיחת הקודש.

היום נפתחה השיחה בביאור מעלת היום - ליל יום השישי דחג הסוכות - כפליים של יום השלישי שהוכפל בו כי טוב. הוסבר הקשר לספירה השישית, מידת היסוד, וכן הקשר המיוחד לקביעות השנה - שלוש פעמים (בחו"ל) של שלשה ימי קדושה רצוים.

סדר האירועים היה איפוא: שיחת הקודש, חלוקת שטרות שליחות מצוה לצדקה (שני שטרות לכאו"א) שנמשכה זמן רב, ואחר כך עלה הרבי שליט"א לסוכה החדשה הבנויה בסמוך לחדרו הק' ושם התקיימה חלוקת ה"לעקאח". שוב - בצירוף דולר לצדקה. כאו"א קיבל את פרוסת העוגה והשטר לצדקה מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א שבירך את כאו"א מהעוברים ב"שנה טובה ומתוקה". הערב, כמו בימם הקודמים, נערכה שמחת בית השואבה בחוצות קראון הייטס ברוב עם וברוב שמחה. החידוש היה, שבמשך חלק מסוים של הלילה ירד מטר זלעפות, אך השמחה נמשכה כרגיל.

יום ג', כ' תשרי ד' דחוהמ"ס

קהל האורחים שי' גדל מיום ליום בלעה"ר. הדבר ניכר, לדוגמא, בתור לברך על ארבעת המינים של הרבי שליט"א מידי בוקר וכן בעובדה שבחלוקת ה"לעקאח" שהתקיימה אתמול שוב השתרך תור ארוך.

כן פורסם שגם הערב, ליל הוש"ר, תימשך חלוקת ה"לעקאח".

שיחת הקודש של הערב התקיימה במועד קבוע - אחרי תפילת ערבית (שהחלה בשעה שבע בערב). הרבי שליט"א דיבר על כך שלמרות העבודה הרבה בלילה זה - אמירת "משנה תורה" ואמירת התהילים - יש לערוך את שמחת בית השואבה ב"שטורעם" ובתוספת לגבי הלילות והימים הקודמים והירבה לאחל ולברך שב"הושענא רבה" תבוא הישועה הרבה היא הגאולה השלימה.

אחרי השיחה נמשכה, כאמור, חלוקת הלעקאח. גם הפעם - ליד הסוכה החדשה הסמוכה לחדרו הק' של הרבי שליט"א. בינתיים התפזר הקהל לסעודת יום טוב, התוועדויות ושמחת בית השואבה - בזריזות ובבחינת "מועט המחזיק את המרובה", כדי להספיק לעשות כדבעי את עבודת הלילה החל מאמירת "משנה תורה".

לקראת השעה אחת אחר חצות הלילה שוב התמלא בית הכנסת בקהל עצום לאמירת התהילים. זוהי אחת השעות במהלך חודש תשרי בהן 770, המעברים והחצר מלאים באנשים מכל השכונה וסביבותיה והמוני האורחים, כ"י, הבאים לומר את התהילים בעת סגולה זו ולבקש חתימה ל"פתקא טבא" במחיצת סניגורם של ישראל בדור הזה, אשר באחת משיחותיו הק' בחג הסוכות השתא התבטא כי התענוג הגודל ביותר של רועה אמיתי הוא להעניק לצאנו ככל היותר ולברך את עמו בכל הברכות.

עם תום החלוקה, לאחר שכ"ק אדמו"ר שליט"א יצא מבית הכנסת, הוכרז מטעם "ועד המסדר", כי למען הסדר הטוב כדאי שהכנת המקומות ל"הקפות" תתבצע עוד הלילה כך שניתן יהיה לצאת בין הפירמידות השונות וכד' - מבעוד מועד.

וכך, למרות השעה המאוחרת ואחרי שבוע שלם של התוועדויות, שמחה וריקודים, פנו רבים למלאכות בנין שונות כדי להבטיח לעצמן זוית ראיה טובה בעת ה"הקפות" למען יוכלו לחזות בקודש.

הלילה יצא לאור המאמר לשמיני עצרת ושמחת תורה, ד"ה תורה צוה לנו משה, משנת תשכ"ג.

יום ד', כ"א תשרי, הושענא רבה

התור לברכת הלולב על ארבעת המינים של הרבי שליט"א היה ארוך במיוחד. זאת, גם משום שהכל משתדלים לעשות זאת הום דווקא לפני עת אמירת ה"הלל" במנין של הרבי שליט"א, כאשר ד' המינים יחזרו אל הרבי שליט"א, שכן התפילה נמשכת זמן רב וגם לאחר התפילה עתיד להשתרך תור ארוך של ילדים. היום גם הם זכאים לברך על הלולב של הרבי שליט"א.

בשמחה ובחדוה מיוחדת במינה קורנות פניהם הצעירות כשהם אומרים "על נטילת לולב" ואוחזים בארבעת המינים של הרבי שליט"א ביד רוטטת מהתרגשות...

זמן מה אחרי תפילת שחרית, התקיימה פעם נוספת חלוקת ה"לעקאח" (בצירוף הדולר לצדקה) ובינתיים המשיכו התורים השונים לברכת הלולב לפי הסדר: האנשים שלא הספיקו לברך לפני התפילה, הילדים והנשים והבנות שהיום גם הן זוכות לכך במקום מיוחד, בפתח עזרת הנשים, שם נמשך המעמד עד שעות אחה"צ המאוחרות.

כאמור, עוד אמש הוחל בהכנת ביהכנ"ס ל,הקפות" ובמשך היום נשלמו ההכנות. תפילת מנחה - שהתקיימה במועד הקבוע: 51:3 אחה"צ - היתה, איפוא, בבית הכנסת הקטן (שבקומה העליונה).

במשך היום עשו הסוכות הניידות של "צעירי אגודת חב"ד" והמוני הפעילים הבודדים את הגיחות האחרונות לזיכוי יהודים במצוות ארבעת המינים, בהתאם לדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א אמש לנצל את השעות שנותרו עד החג לפעילות בתחום זה.

ליל שמיני עצרת

סמוך לעת הדלקת הנרות התמלא אולם ביהכנ"ס הגדול בהמוני אדם שתפסו לא רק את אורך ורוחב הבית, אלא גם את גובהו... הבימה עליה עומד הרבי שליט"א הוגבהה במידה ניכרת וגם על הבימה שעליה נערכות ההקפות הוצבה בימה מיוחדת עליה ירקוד הרבי שליט"א בהקפה הראשונה והשביעית (זהו חידוש לטובה שהחל רק אשתקד והודות לו יכולים עוד אלפים לראות את הרבי שליט"א בעת ההקפות). איש איש התבצרו הכל בעמדה נוחה, במידת האפשר, כדי לראות את עבודת הק' של הרבי שליט"א בלילה נעלה וקדוש זה.

כאשר הרבי שליט"א נכנס לביהכנ"ס לתפילת ערבית, עמדו הכול מוכנים במקומותיהם המיועדים להקפות והאוירה היתה של שמחה עצומה. לכל אורך הדרך, מהפתח ועד בואו של הרבי שליט"א למקומו, שרו כולם בעצמה לא רגילה ניגון שמח וכאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע למקומו, הלכה ההתלהבות והתגברה עוד יותר, כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח את הסידור על הסטנדר ופנה לעבר הקהל השר בתנועת עידוד נמרצת שהלכה והתחזקה מרגע לרגע והגיעה לשיאה כאשר הניף את שתי ידיו הק' לשני הכיוונים...

אחרי "פתיחה" שכזו התקיימה התפילה עצמה בשמחה ובהתעוררות רבה. עם תום התפילה הוכרז על הפסקה ל"קידוש" והשלמת ההכנות ל"הקפות". מי שביתו או אכסניתו סמוכים מיהר לסוכתו, אך רבים העדיפו להישאר ב"770". שם, בסוכה רחבת הידיים, הוכן "קידוש" וכיבוד בשפע ע"י ר' נחום מרקוביץ.

אחרי הטעימה שיש בה הכרח ממהרים איש איש למקומו ב"הקפות" ובדקות שנותרו עד לכניסת הרבי שליט"א לביהכנ"ס שרים ניגוני שמחה ורוקדים בהתלהבות בעמידה על מקום אחד.

בשעה תשע נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהכנ"ס ל"הקפות". השירה העצומה בה לוותה כניסתו התעצמה כאשר הגיע למקומו ופנה לעבר הקהל בתנועות עידוד נמרצות.

פסוקי "אתה הראית" נאמרו, כנהוג, שלוש פעמים ואחרי כל אחת מהן התחיל הרבי שליט"א בעצמו ניגון שמח (במהלך ימי שמע"צ ושמח"ת השנה היו אלה הניגונים: "זאל שוין זיין די גאולה", "ופרצת", הניגון לאביו ז"ל והניגון לשמח"ת הידוע).

רק אחרי "הקדמה" שכזו החלו ההקפות עצמן...

להקפה הראשונה הולך כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו כשבידו ספר התורה. ברגע שהרבי שליט"א פנה לרדת מהבימה אל השביל המוליך לבימת ההקפות, הופנו לשם כל העיניים וכל הלבבות והכל המתינו בדריכות לרגע שהרבי שליט"א יעלה לבימה המוגבהת והריקוד יתחיל.

אחרי הקפת הבימה ואמירת הפסוקים כנהוג, עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א אל החלק המוגבה של הבימה כשספר התורה בידו, הוחל בשירת ניגון הקפות הידוע והרבי שליט"א רקד תוך שהוא מגביה ומניף מפעם לפעם את ספר התורה ופונה לכל עברי ביהכנ"ס כך שכל הקהל העצום יכול היה להביט במחזה הקדוש, כיצד איש התורה ונושא דגלה האמיתי רוקד ושמח בשמחת התורה.

רק אחרי ההקפות, חישבו כי המעמד נמשך כחמש דקות, אך בשעת מעשה היו אלה דקות של התעלות מוחלטת מכל העולם הזה...

בהקפות הבאות התכבדו חברי המזכירות של כ"ק אדמו"ר שליט"א, אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חב"ד, האורחים מאה"ק וממדינות אחרות, השלוחים וכד'.

אלו צעדו לבימת ההקפות עם ספרי התורה ואילו כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכמוהו מרבית הקהל, נשארו (בחמש ההקפות האמצעיות) על עמדם וליוו את ההקפה בניגוני שמחה בעידודו המלהיב של הרבי שליט"א, שמפעם לפעם אף פנה במיוחד אל הילדים שהתרכזו משמאל לבימתו, או, לחילופין, לעבר הזקנים והנכבדים שהתרכזו, בעיקר, מימין הבימה.

בהקפה השביעית שוב הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו. המראה הק' של ההקפה הראשונה חזר על עצמו. החידוש בשנה זו: הרבי שליט"א התחיל בעצמו את השיר "ופרצת" (ולא שרו את ניגון ההקפות הידוע).

עם תום ההקפה השביעית חזר הרבי שליט"א למקומו ואז סיימו את תפילת ערבית באמירת "עלינו לשבח", גם זה מתוך שירה וזמרה (בנעימה המוכרת ממחנות הקיץ), ולקראת הסוף (ב"יכירו וידעו כל יושבי תבל...") הסתובב הרבי שליט"א לעבר הקהל ועודד את השירה, כך גם בשירת "אל תירא . . עוצו עצה . . אך צדיקים" אחרי הקדיש.

בשעה עשר וחצי לערך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מבית הכנסת ובפנים נמשכו השירה והריקודים עוד זמן רב. ובצדק התבטא אחד האורחים - רק כאן יכול להיות דבר כזה: הביטו על החבר'ה האלו ותראו באיזו התלהבות הם רוקדים עם סיום ההקפות של הרבי, אחרי שבוע שלם של שמחה וריקוד, במהלכו הם קיימו בעצמם "לא טעמנו טעם שינה"...

יום חמישי, כ"א תשרי, שמיני עצרת

בשעה עשר בבוקר, כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילת שחרית, שר הקהל בשמחה רבה ועם הגיעו למקומו (על גבי הבימה הגבוהה) הניח הרבי שליט"א את הסידור, הסתובב לעבר הקהל, ועודד את השירה לזמן מה.

בתפילת עצמה, ובמיוחד בקריאת ההלל ותפילת גשם במוסף, הירבו העוברים לפני התיבה לשלב ניגונים שונים, מנעימות הימים הנוראים או מנעימות זמן שמחתנו, והרבי שליט"א סימן בידו הק' להגביר את השירה.

אחרי תפילת מוסף התחיל הרבי שליט"א בעצמו לשיר "ופרצת".

תפילת מנחה התקיימה בשעה מוקדמת מעט. זאת, כדי שהציבור יספיק לצאת ל"תהלוכה" לבתי הכנסת השונים ברחבי העיר ולהגיע לשם לפני תחילת ה"הקפות". במיוחד הקדימו להתפלל תפילת מנחה ההולכים לשכונות הרחוקות (כמו ברייטן ביטש מזה וקווינס מזה) מהלך כמה שעות.

כך או כך, רבבות יהודים במטרופולין של ניו-יורק וסביבותיה זכו לקבל, עם בואם של השלוחים מ-770 משהו משמחת החג במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א וגם לשמוע מתורתו או להתעמק בה מאוחר יותר ע"י שיחות הק', המכתבים הכלליים והמאמרים שההולכים הביאו איתם בעותקים רבים.

בעוד מרבית הציבור, במיוחד הצעירים שבו, עושים דרכם אי-שם ברחובות ניו-יורק או רוקדים ב"הקפות" בבית כנסת זה או אחר, התקיימה ב-770 תפילת ערבית ואחרי שהות מסויימת החלה, בשעה תשע בערב, ההתוועדות המהווה הכנה להקפות.

בתחילת ההתוועדות הורה הרבי שליט"א שאחד הנוכחים יקדש על היין ויוציא י"ח את אלו שטרם עשו קידוש ואחרי ניגון שמח פתח בשיחה הראשונה שהיתה מאלפת ורבת תוכן באופן מיוחד. הרבי שליט"א פתח ואמר כי מאחר שנכנסנו כבר לשמחת תורה צריכה להיות שמחה רבה עוד יותר מאשר בימי הסוכות הנקראים "זמן שמחתינו" והגדיר זאת כ"ופרצת" ב"ופרצת" עצמו.

בהמשך, היה הסבר נרחב בענין "נסים" (השנה שחלפה) ו"(אראנו) נפלאות". הרבי שליט"א ביאר את ההבדל בין ניסים המלובשים בטבע לאלו שמעל לטבע והסביר כי במה שמתרחש בעולם לאחרונה קיימות המעלות שבשנ הסוגים.

בין הדברים על שמחה מעבר לכל ההגבלות אמר הרבי שליט"א כי הביטול המוחלט של כל ההגבלות יהיה לעתיד לבוא ואז יתבטלו גם המחיצות בקדושה ומסתבר שכל בני ישראל יהיו רשאים להכנס לבית המקדש.

השיחה הבאה הוקדשה לביאור פסוקי "אתה הראת". כ"ק אדמו"ר שליט"א גילה קשר מופלא בין כל הפסוקים העבור כחוט השני - לפי פנימיות הדברים על פי החסידות. רגע מרגש היה בביאור הפסוק "ויהי בנסוע הארון", כאשר הרבי שליט"א קרא, בקול חנוק מבכי, והכריז כי יהודי צריך לזכור שבכל מקום אליו הוא הולך הארון הולך עמו משה רבינו (משה שבכאו"א) אומר "קומה ה' ויפוצו אויביך" ויתבטלו כל המדידות וההגבלות..

כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים בברכה כי תיכף ומיד ממש יזכה כל אחד מישראל לרקוד עם הקב"ה בעצמו "ישראל ומלכא בלחודוהי" (מצב נעלה עוד יותר מהמחול שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים) והוסיף - ומתוך ניגון של שמחת תורה שאחד מהם הוא (ונעמד מלוא קומתו והחל את ניגון ההקפות לאביו ז"ל כשהוא רוקד על מקומו בשמחה רבה ועצומה...

הקהל שבמהלך ההתוועדות הלך וגדל כאשר ההולכים לבתי הכנסת שבו, הצטרף לשירה בשמחה גדולה ובהתרגשות למראה הריקוד של הרבי שליט"א...

ההתוועדות נמשכה למעלה משעתיים ובשעת חצות לערך החלו ההקפות. סידרן היה כמו בליל אמש. וביתר שאת כראוי לפעם השניה ואחרי התועדות ההכנה...

אחרי כל אחת משלוש הפעמים בהן אומרים את פסוקי "אתה הראת" פנה הרבי שליט"א לעבר הקהל והחל ניגון שמח וגם במהלך ההקפות עצמן, עודד את שירת הקהל ללא הרף ממש. במיוחד לקראת סיום כל הקפה התעצמו תנועות ידיו הק' ומבט עיניו הט' היה מיוחד במינו... ושוב - השמחה הגיעה לשיאה בהקפה הראשונה והשביעית כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א רקד בעצמו על הבימה המיוחדת, ספר התורה בידו והוא פונה לכל העברים.

אגב, כיון שהיום כבר אין יושבים בסוכה (שלא כבשמע"צ כאשר למנהג חב"ד ממשיכים להדר אפילו לא לשתות מים מחוץ לסוכה) ובין הפרקים אמרו רבים "לחיים" והרבי שליט"א השיב ב"לחיים", "לחיים ולברכה".

ההקפות נמשכו כשעה וחצי ולאחר מכן המשיך הציבור בשירה ובריקודים עד אור הבוקר ממש. שיר, שמחה וריקוד של שמחה טהורה בתורה ושמחה מיוחדת על הזכות לשמוח במחיצת צדיק הדור שליט"א...

יום שישי, כ"ג תשרי, שמחת תורה

תפילת שחרית החלה אחרי "הקדמה" של ניגון של שמחת תורה וגם במהלך התפילה עצמה שולבו ניגונים רבים.

אחרי תפילת שחרית נאמרו פסוקי "אתה הראת" שלוש פעמים כנהוג וכל פעם התחיל הרבי שליט"א ניגון שמח אותו שרו במשך זמן. לקראת ההקפות עצמן הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מבימתו אל בימת הקריאה שם ערך את ההקפות (שלוש וחצי במספר ורצופות, כנהוג). אחר כך מסר את הסידור לידי הר"ר יהודה לייב ביסטריצקי ועלה אל הבימה המוגבהת לריקוד. היום, כאשר הרבי שליט"א לובש את הטלית היה המחזה מיוחד במינו אפילו לגבי שני הלילות שחלפו... הניגון היה "זאל שוין זין די גאולה" והשמחה היתה עצומה...

(אגב, עם סיום תפילת שחרית היו שהזדרזו לערוך "קידוש" ולומר "לחיים" כך שהאוירה היתה מרוממת ביותר...)

הרבי שליט"א עולה ל"חתן בראשית" וכנהוג "קוראים" לעליה זו גם את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ואף את, להבחל"ח, כ"ק אדמו"ר שליט"א קוראים בשמו הק'. בשנה זו נשאר הרבי שליט"א ליד בימת הקריאה עד לאחר המפטיר ורק אז שב למקומו משם עודד את שירת "שישו ושמחו בשמחת תורה".

תפילת ליל שבת התקיימה בליווי ניגוני שמחה רבים. הש"ץ הקבוע בשבת בראשית הוא החזן ר' משה טלישבסקי המשלב בתפילה נעימות מימי הימים הנוראים ומניגוני החג והרבי שליט"א סימן לעידוד השירה פעמים רבות מאוד.

בכל תפילות השבת אמר הרבי שליט"א "קדיש". כ"ד תשרי הוא יום היארצייט של סבתו, אם אמו, היא הרבנית הצדקנית מרת רחל ינובסקי ע"ה.